רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע

רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זי"ע צדיק יסוד עולם. הבטיח  לכל מי שיגיע לציונו הקדוש הנמצא בעיר אומן במדינת אוקראינה ויתן פרוטה לצדקה לזכות נשמתו ויקרא את ה'תיקון הכללי' שהם עשרה מזמורי תהלים יזכה לתיקון נצחי בזה ובבא.

תאריך פטירתו: י"ח בתשרי ה'תקע"א • נפטר בגיל: 38 וחצי • מקום קבורתו: אומן, אוקראינה

רבי נחמן מברסלב נולד בראש חודש ניסן תקל"ב (1772), בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, בבית זקנו, הבעל שם טוב זיע"א. אימו, מרת פיגא, היתה בתה של אדל בת הבעש"ט ואביו רבי שמחה בנו של רבי נחמן מהורודנקא (הטמון בטבריה) מגדולי תלמידי הבעש"ט.

 

חייו:
כאשר הוכנס רבינו בבריתו של אברהם אבינו, ברך רבי ברוך ממז'יבוז', דודו של רבינו, את הרך הנולד כנהוג. לפתע פנתה פיגה, אם רבינו לאחיה, ואמרה: "ברוך, ברכו שלא יחלקו על דרכו…", רבי ברוך פשט ידיו לצדדים כאומר "אין מה לעשות"…

 

ילדותו:
רבי נתן שטרנהארץ, תלמידו המקורב ביותר של רבנו, מספר על ילדותו של רבנו ועל נסינותיו לשבר התאוות, וכך הוא אומר:
"ורצה לשבר תאוות אכילה, אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכול בבוקר ובצהרים וכו', על כן ישב עצמו שיהא בולע כל מה שיאכל דהיינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלא כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו. ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו… שהיה אז בן שישה שנים" (שבחי הר"ן א)

בהיותו יושב לפני מלמדו, ב'חיידר', השתדל תמיד לקיים "שויתי ה' לנגדי תמיד", והתייגע לצייר מול עיניו שם הוי"ה ב"ה, ומחמת שהיתה מחשבתו טרודה בזה, לא היה יודע מה שלמד וכעס עליו רבו, רבי נתן מוצא לנכון לציין: "ואף על פי כן כל ימי ילדותו היה עושה עניני מעשה נערות הרבה מאד דהיינו עניני שחוק וקפיצות וטיול… והיה רגיל בזה מאד". רבי נתן כותב כי כוונתו של רבינו בכך היתה שלא יכירו בו, ויחשבוהו לילד רגיל.

"וכל עבודתו היה בהסתר ובהצנע גדול, ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול בלי שום חכמות כלל רק בפשיטות גמור, וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש… והיה לו כמה עליות וירידות אלפים ורבבות עד אין שיעור וערך" (שם ה)

רבינו הרבה מאוד בהתבודדות כבר מילדותו. פעמים רבות היה מתבודד בהרים הסמוכים, על סירה בנהר בוג, או בעלית הגג שבבית אביו. לימים סיפר שזכה למדרגתו רק על ידי ריבוי תפילותיו והתבודדויותיו. נוהג היה תמיד לסדר בקשותיו בשפתו הוא לפני הבורא, אחרי כל תפילה; אחרי כל ברכה, היה מוסיף מילים משלו.

בתחילת לימודיו נתקל רבינו בקשיים בהבנה, אך כבר אז היה מתפלל ובוכה על כל דבר שלא הבין, וכך זכה להתקדם בלימודיו. מתמיד גדול היה מילדותו, ואת דמי הכיס שהיה מקבל מהוריו היה נותן למלמד על מנת שילמד אותו עוד דפי גמרא. התמדה מרובה זו הביאה אותו כבר בגיל שש לכתוב את ספר המידות, שכל מקורותיו מהתנ"ך, ש"ס, מדרשים וזוהר.

בגיל 12 חיבר את ספרו הראשון 'ספר המידות' שעליו אמר: "זה הספר שעשה אותי יהודי". בספר ליקט רבינו מידות והנהגות ישרות מספרי קודש ומאמרי חז"ל.

סיגופים רבים עשה רבינו, ואף התבטא פעם: "היו לי כל מיני סיגופים שבעולם". הרבה להתענות שבועות שלמים, ממוצאי השבת עד השבת הבאה, ובשנה אחת התענה שמונה עשרה פעמים משבת לשבת ברציפות.

 

נישואיו:
שנת תקמ"ה, רבינו נכנס לשנתו השלש עשרה. וביום הכנסו למצוות קרא לו דודו, רבי אפרים מסדילקוב (מחבר הספר "דגל מחנה אפרים"), ואמר לו דברי מוסר שהיו יקרים בעיני רבינו.

מיד לאחר בר המצווה התחתן רבי נחמן מברסלב בעיר מדוודיווקא עם מרת סאסיא – בתו של הנגיד רבי אפרים מהוסיאטין. ביום חתונתו הכיר את תלמידו הראשון רבי שמעון קמינסקי מקרימנשטוק שעתיד היה לשמשו כל ימי חייו, ואף זכה להבטחה מרבינו שישמשו גם בעולם הבא.

לאחר שכיסה את פני כלתו, עצר לדבר עם כמה מבני הנעורים כדי לבדוק היכן הם עומדים במדרגתם הרוחנית. רבינו הציג את עצמו כאילו הוא חפץ בגשמיות, וכולם התבררו כאנשים שחפצים גם בגשמיות, למעט רבי שמעון שאמר: "אני איש תם וחפץ בתמימות". רבינו השיב לו: "כנראה שתהיה היכרות גדולה בינינו".

באותה הזדמנות אמר לו רבי שמעון: "אתם בודאי תזכו להיות צדיק מפורסם ואני חפץ להיות משמש אצלכם תמיד".

רצונו של רבינו היה לעסוק בעבודת ה' בהסתר, ושלא ידעו בני אדם ממנו. בהיותו בן 18 החל להתפרסם עקב מעשה שהיה. מאז -בכמה שלבים – החלה להווסד חסידות ברסלב.

 

נסיעתו לארץ ישראל:
בשנת תקנ"ח (1798) גמר רבינו בדעתו לנסוע לארץ ישראל, על אף התנגדות בני משפחתו ומלחמה הסוערת בעולם. בעצם ימי המלחמה בארץ נסע רבינו לארץ ישראל אליה (עת יצא רבי נחמן מעכו בדרכו חזרה לביתו, כבש נפוליון את העיר מיד הטורקים) כשכל מגמת נסיעתו היא התעלות והתקדשות רוחנית האפשרית רק על ידי קדושת לארץ ישראל, כפי שחוזר רבינו בכמה וכמה מקומות בתורתו.

כאשר נודע לחסידים בטבריה שרבי נחמן שוהה בחיפה, שלחו אליו שליחים בבקשה שיבוא לטבריה. בתחילה סירב לבקשתם, אך לבסוף הסכים. כאשר הגיע לטבריה קיבלו את פניו גדולי הצדיקים בחמימות גדולה ורבינו נפגש שם עם תלמידי המגיד ממעזריטש, ביניהם רבי אברהם מקאליסק (שעליו אמר רבינו: "שלימות ראיתי רק אצלו"), רבי יעקב שמשון משפיטובקא ורבי זאב מטשערני-אוסטרא.

כאשר חזר רבינו הקדוש מארץ ישראל אמר שכל מה שידע ואמר לפני נסיעתו – לא קיים, וציווה להכניס לספריו רק את תורותיו שאמר לאחר חזרתו מארץ ישראל. ואמר לאנ"ש הבאתי לכם מתנה, מחלוקת.

בהגיעו לאירופה החלה מסכת קשה בחייו שנבעה ממחלוקות רבות והתנגדות קשה לדרכו, אך רבינו הירבה לשוחח אז על קבלת היסורים באהבה ושיבח את המעלה אשר אפשר להשיג על ידי השתיקה למתנגדיו.

 

ברסלב:
באלול תקס"ב (1802) עבר רבינו לדור בעיר ברסלב (על שמה נקראו חסידיו). בשם עיר זו מצא רבינו רמז על פי הפסוק אשר נאמר על הגאולה: "והסירותי את לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר" – שעל פסוק זה נאמר במדרש: "אל תקרי לב בשר, אלא לב בסר". לב בסר- אותיות ברסלב. מיום שקבע דירתו בברסלב, היה דרך המקורבים אליו להיות אצלו בשלושה זמנים באופן קבוע: ראש השנה, שבת שבתוך חג חנוכה וחג השבועות.

משהגיע לעיר פנה אל תלמידו המקובל רבי יודל ואמר לו "צופה אני ורואה נשמה באוקראינה, נשמה חדשה, זכה וטהורה" והפליג מאד בשבח וגדולת נשמה זו. רבינו התכוון לתלמידו רבי נתן שטרנהארץ, שהעלה את תורותיו על הכתב, ולמעשה המשיך את דרכו לאחר פטירתו של רבו רבי נחמן.

בהקשר לכך אמר רבי נחמן: "ברוך ה' שהזמין לי אחד, צעיר, שאפילו דיבור אחד מדיבורי לא יהיה נאבד עוד (על ידו)" (חיי מוהר"ן שס"ז).

רבי נחמן אף אמר עליו כי "בלעדיו לא היה נשאר ממני דבר" (חיי מוהר"ן שס"ט ש"ע).

 

מחלתו:
בשנת תקס"ז (1807) בהיותו בן 36 חלה רבינו במחלת השחפת ממנה נפטר. רבינו אמר שכבר מהשיעול הראשון ידע שייפטר מחולי זה, והכין את חסידיו לקראת כך. רבי נתן כותב כי חייו היו בנס בתקופה זו שעד מותו, והיה נראה שבכל רגע הוא עומד להיפטר מן העולם. אולם, גם במשך תקופת מחלתו המשיך רבינו בנסיעותיו על פני ערים, עיירות וכפרים כדי ללמד את תורתו ולעסוק בתיקון נשמות ישראל – שליחות עליה אמר "אני – אין לי מה לעשות בזה העולם כלל, כי בשבילי איני צריך לעשות כלל, רק באתי לעולם לקרב נפשות ישראל להשם יתברך" (חיי מוהר"ן ש"ז)

 

פטירתו:
בחודש אייר שנת תק"ע (1810) קבע רבי נחמן את מקומו בעיר אומן באוקראינה, העיר בה מסרו את נפשם ונהרגו על קידוש השם בשנת תקכ"א (1761) שלשים אלף יהודים.

בח"י בתשרי – יום שלישי, רביעי של סוכות ה'תקע"א (1810) נפטר רבינו הקדוש, אור האורות, הנחל נובע מקור חכמה ממחלת השחפת, אך לא לפני שהשאיר צוואה לכלל ישראל באשר הם להגיע לציונו הקדוש באומן כל ראש השנה לקבל את התיקון הנצחי אותו הבטיח.

רבי נתן כתב על מקום קבורתו: "כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לעסוק שם בתיקון העולם לדורות לכל מי שיבוא אליו לשם ויאמר העשרה קפיטל תהילים הידועים אצלנו כאשר הבטיח בחיים חיותו אשרי הזוכה לזה".

 

מקום קברו:
רבי נחמן נקבר בבית החיים העתיק באומן, בית קברות שיסודו בקידוש השם של שלושים אלף יהודי אומן שנהרגו על סירובם למרוד בבורא העולם, ונקברו בשני בורות סמוכים שנכרו בבקעה וכאשר כוסו בעפר גבהה הבקעה והיתה לשתי גבעות, עליהם אמר רבי נחמן "פה טוב לשכב (להקבר)".

על קבורת רבינו סיפר בנו של הקברן, יהודי מתושבי אומן, בשם אביו: בעת פטירתו של רבינו, טיפלו אנשי החברה קדישא בגופו הקדוש, "ועל אבי הטילו להניח את רבכם בקבר. וסיפר אבי שבעת שאחז ברבינו להניחו בקבר כשהגיע סמוך לקרקע התגלה לפניו לפתע פתאום אור גדול מאד ולקחו אותו מידו ואמר "מי הניח אותו איני יודע – אני לא שמתיו".

ספריו הקדושים:

  • ליקוטי מוהר"ן

  • ספורי מעשיות

  • ספר המידות

  • שיחות הר"ן

  • חיי מוהר"ן

  • שבחי הר"ן

  • תיקון הכללי

תלמידו רבי נתן מברסלב הוא אשר הוציא את ספריו לאור לאחר פטירת רבו, למעט הספר לקוטי מוהר"ן שיצא ברובו עוד בחייו.

 

משפחתו:
הוריו: רבי שמחה בן רבי נחמן מהורודנקא, ואמו מרת שרה בת אדל בת הבעש"ט
אחיו: רבי ישראל המכונה 'ישראל מת'
בנותיו: אדל, שרה, מרים, חיה ופיגא שנפטרה בהיותה בת שנה
בניו: שלמה אפרים, ויעקב שנפטרו בינקותם

 

תלמידיו הבולטים:

  • רבי נתן שטרנהארץ מברסלב

  • רבי אהרון, רבה של העיר ברסלב

  • רבי נפתלי הערץ

  • רבי שמואל אייזיק

  • רבי יקותיאל (המגיד מטרוהויצא)

  • רבי יודל

  • רבי שמעון

ספרי ברסלב
הלכות תשעה באב בקצרה תשע"ח
news

הלכות תשעה באב בקצרה תשע"ח

להורדת החוברת בקובץ PDF צום תשעה באב החל במוצאי שבת הואיל ובשנה זו חל תשעה באב בשבת, קבעו חכמינו הקדושים

תוך הנחל סעודה שלישית פרשת פנחס ה׳תשס״ח
במדבר

תוך הנחל סעודה שלישית פרשת פנחס ה׳תשס״ח

בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, דיבר מוהרא״ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז״ל ליקוטי מוהר״ן חלק א׳

"סיפורי מעשיות" "מחיגר" פירוש מספר "תוך הנחל"
במדבר

"סיפורי מעשיות" "מחיגר" פירוש מספר "תוך הנחל"

בוקר שבת קודש פרשת פנחס ה׳תשס״ח, בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל

תוך הנחל ליל שבת קודש פרשת פנחס ה׳תשנ״ח
במדבר

תוך הנחל ליל שבת קודש פרשת פנחס ה׳תשנ״ח

בליל שבת קודש בסעודה ראשונה, דיבר מוהרא״ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז׳׳ל ליקוטי מוהר״ן חלק א׳

מאמר חסידות – מאמר ש״י עולמות
ברסלב שלי

מאמר חסידות – מאמר ש״י עולמות

אמרו חז״ל (עוקצים פ״ג) אמר ר׳ יהושע בן לוי עתיד הקב״ה להנחיל לכל צדיק וצדיק שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר

שיחות מוהרא"ש  – פלאפון
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – פלאפון

מוהרא"ש ז"ל אמר, שאף על פי שענין הפלאפון שנתחדש בימינו, הוא דבר טוב מאד, ועוזר לבני אדם בהרבה ענינים, אבל

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of