baby-fist-857944_960_720

"שיחות מוהרא"ש" ווידוי

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר, שהאדם צריך להרגיל את עצמו להתוודות בכל יום ויום כמה וכמה פעמים אליו יתברך, כי אינו יודע מה ילד יום, ובפרטיות אותם האנשים שיודעים שהם פגומים מאד מאד בפגם הברית, עליהם להתוודות תמיד, כי על החטא החמור הזה של פגם הברית, צריכים רחמים רבים שימחלו להם, ואמרו בזוהר הקדוש, שצריכים על זה תיובתא סגיא תשובה חזקה.

ואמר על זה מוהרא״ש נ״י (זי"ע): מהי תשובה חזקה? שתמיד יתוודה לפניו יתברך, ויגלה לפניו מה עשה, ועל־ידי־זה יצאו הצרופים הרעים מעצמותיו (עיין לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן ד׳).

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שבזה שהאדם תמיד מתוודה לפניו יתברך, ומספר לו מעשיו הרעים, בזה מקים: "וחטאתי נגדי תמיד" (תהלים נ״א), וזו סגולה גדולה נגד העוון החמור של גאווה וישות, כי בזה שהאדם תמיד מתוודה לפניו יתברך, ומספר לו יתברך את גריעות מעשיו המרים, על־ידי־זה תשבר כל הישות והגאות שלו.

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שבאמת ווידוי הוא אחד מהעשר לשונות של תפלה, ועל־כן בזה שמתוודה זה חלק אחד מהתבודדות, הינו כמו שצריך לבקש ולהודות ולזמר ולתן שבחים וכו׳, כמו־כן חלק אחד מההתבודדות הוא ווידוי, להיות רגיל להתוודות תמיד אליו יתברך, וזה יחזירו בתשובה, כי בזה שמגלה לו מעשיו הרעים, בזה מגלה שמאמין בו יתברך, אך לא היה יכול להתגבר על מעשיו, ועל־כן בא ומתוודה ומבקש מחילה, סליחה וכפרה.

וסיפר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שאנשי שלומנו היו נקראים קודם שנכנס רבנו ז״ל לגור בעיר ברסלב: "וודוי׳ניקעס", כי היו רגילים לספר את כל לבם לרבנו ז״ל, כמובא בלקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן ד׳, שעל־ידי שמתוודים אל החכם, אזי יוצאים הצרופים הרעים מעצמותיו, עיין שם.

והסביר את זה, כי באמת לדבר עמו יתברך צריכים זכיה גדולה, שיהיה נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, וירגיש אותו יתברך, ואז מדבר עמו יתברך, אבל כשאדם חוטא, איך יכול לבוא אליו יתברך ולהתוודות באמת?!

ועל־כן כשבא אל החכם שהוא בחינת משה, והוא נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, וכשאדם מספר לפניו את כל לבו, אזי הצדיק מקשר ומדבק עצמו אז אליו יתברך, ואומר לו יתברך: שמע מה שהאדם הזה אומר עכשו, ויהיה חשוב כאילו הוא מתוודה לפניך.

ובאמת האדם שופך את מרירות לבו אל הצדיק ומתוודה לפניו כל מעשיו, ואינו מרגיש וחש כי בדקות הוא מדבר אז אל השם יתברך בעצמו, כי הצדיק מבטל את עצמו לגמרי לגמרי כאילו אינו נמצא אז כלל, ובאופן הזה מקשרו אליו יתברך.

[ובאמת דברים אלו רואים אצל מוהרא״ש נ״י (זי"ע), מי ששם לבו היטב בעין אמת, שכל מי שמספר לו כל לבו, הוא חושב אז מחשבות אחרות לגמרי לגמרי, וממש אינו נמצא שם כלל, ומי שאינו רואה ותופס זאת, חושב שהוא מדבר אז עמו, אבל לאמתו של דבר, הצדיק דבוק בחי החיים, ובשביל זה יש לו סבלנות רבה כל־־כך לבני־אדם, שכל אחד בא ומספר לפניו מר לבו, והוא מייחד אז ייחודים קדושים, והלה חושב שמדבר אז עמו, אך למעשה מדבר בין כך עמו יתברך, (כי אינו בנמצא כאן כלל).

ופעם אחת ספר לי מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שכל מי בא אליו, ההכרח לו לספר לפניו את כל לבבו, כי הוא כבר מסבב עמו באפן כזה, שלפתע מספר לפניו את כל מה שעבר עליו, וכשרציתי לדעת איך, ענה ואמר בצחות: אם כן כבר לא תספר לי את ענייניך…

ואמר אז, שהוא צריך רק לדבר קצת עם אדם, ואז ממילא כבר מתחיל לספר את כל אשר עבר וכו׳, ואפילו שאינו אומרו בפרוש, מוהרא״ש נ״י (זי"ע) כבר יודע מרמזי דבריו.

וסיפר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שזה היה מנהג אנשי שלומנו האמתיים — להתוודות בכל יום ויום הרבה פעמים ביום, וכן הוא נוהג, ואמר, שהלא מובא בצעטיל קטן של רבנו איש האלקים רבי אלימלך, זכותו יגן עלינו, שצריכים לומר "תפלת השב" בכל פעם, הרי גם הוא התנהג בדרך זו, ואמר, שבזהר הקדוש מפליג מאד מאד במי שזוכה להתוודות ביום הזה מה שחטא, ואינו הולך לישן עד שמתוודה כל מה שפגם בזה היום, ונקרא בזהר: "מארי דחושבנא".

וסיפר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שדרכו היתה לומר כמה שנים בשעת מנחה אחר סיום השמונה־עשרה את כל סדר הווידוי של יום הכפורים, וכן ביום היה רגיל לומר הרבה פעמים סדר הווידוי של "אשמנו, בגדנו" וכר, וכן בשעת האכילה ובדרך.

וסיפר שפעם אחת בא אחד אל רבנו הרמב״ם, זכותו יגן עלינו, והתנצל שאינו רוצה לומר את כל סדר הווידוי של יום הכיפורים, כי יודע שלא חטא כל־כך הרבה, והשיב לו: היות שבכל חטא יש אבות ותולדות וכו', ועל־כן אף שלא חטאת בפרוש בעבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, על־כל־פנים בוודאי באיזו תולדה מזה חטאת, ועל־כן עליך לאומרו.

ואמר על זה מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שמובא בשם המקבלים, שאדם צריך להתודות כל סדר הווידוי, פן חטא בגלגול העבר בחטאים אלו, ומה גם שכל ישראל ערבים זה לזה, ועל־כן ההכרח להתוודות בסדר הווידוי, וסים מוהרא״ש נ״י (זי"ע), ששלמות הווידוי כשאומרו בלשון עצמו כמו התבודדות, כי זה אומר בכל לבו, וגם יכול לספר לפניו יותר בפרטיות, כידוע.

מתוך "שיחות מוהרא"ש" חלק א'

השולחן הקדוש של ט"ו בשבט "היכל מוהרא"ש"

ט"ו בשבט מיוחד במינו יחד עם מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א והרה"צ ר' דניאל בוים שליט"א ב"היכל מוהרא"ש" יבנאל עיר

ט"ו בשבט תשע"ט במחיצת ר' דניאל בוים שליט"א

ביום ט"ו בשבט זכינו לבקר יחד עם ר' דניאל בוים שליט"א במירון אצל רבי שמעון בר יוחאי זי"ע שם פגשנו

קונטרס "חמישה עשר בשבט"

קונטרס "חמישה עשר בשבט" יגלה נוראות ונפלאות מהיום הקדוש הזה, והלימודים שלומדים ממנו, ומסודות ורזי הגילגול, ומה שעובר על האדם

קונטרס "ט"ו בשבט"

קונטרס – ט"ו בשבט דרושים נפלאים, רמזים יקרים שיכולים ללמוד מהאילנות, שיוכל להחזיק מעמד בכל מה שעובר עליו, ולא יפול

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן