סיפור לבני הנעורים: רַבִּי נָתָן הֵרִים אֶת יָדָיו הָאֲזוּקוֹת וְהִכְרִיז: כָּכָה תַּעַזְרוּ לִי!

מדור חדש לילדים: סיפורי חסידות ברסלב בהגשה מיוחדת לילדים בניקוד וציור משובב עין
ציור רבי נתן מובל לבית האסורים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

גֶּעוַאלְד, אוֹי וַי! רַבִּי נָתָן הַקָּדוֹשׁ מוּבָל בַּאֲזִקִּים לְבֵית הַסֹּהַר!

לִבָּם שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נִקְרַע וְעֵינֵיהֶם דָּמְעוּ בִּבְכִי, שׁוֹטְרִים רוּסִיִּים עָמְדוּ מִצִּדָּיו שֶׁל הַתַּלְמִיד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהֵם הֵחֵלּוּ לְהוֹבִילוֹ לְכִוּוּן בֵּית הַסֹּהַר.

הָיָה זֶה בִּשְׁנוֹת הַהִתְנַגְּדוּת הַמָּרָה, "מִצְוָה" נוֹרָאִית חֻדְּשָׁה עַל יְדֵי הַמִּתְנַגְּדִים: כָּל מִי שֶׁיֵּצֵר יוֹתֵר אֶת צַעֲדֵיהֶם שֶׁל חֲסִידֵי הָרַבִּי מִבְּרֶסְלֶב – הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח… כַּמּוּבָן שֶׁהִתְנַגְּדוּת זוֹ לֹא פָּסְחָה עַל הֶחָסִיד הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם רַבִּי נָתָן זַ"ל.

רַבִּי נָתָן מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ אָז שֶׁאוֹרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל רַבֵּנוּ יַמְשִׁיךְ, וְהֵקִים בֵּית דְּפוּס בְּבֵיתוֹ, בַּמַּחְתֶּרֶת – לְלֹא רְשׁוּת הַמֶּמְשָׁלָה, שָׁם הִדְפִּיסוּ אֶת הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לְגַלּוֹת אֶת דַּרְכּוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ. כְּשֶׁנּוֹדַע לַמִּתְנַגְּדִים מִדָּבָר זֶה, לֹא הִשְׁתַּהוּ וְרָצוּ לִמְסֹר אֶת הַצַּדִּיק לַמֶּמְשָׁלָה, הַשֵּׁם יְרַחֵם. מָה שֶׁהֵבִיא אֶת הַמַּחֲזֶה הַמַּחֲרִיד הַנַּ"ל – לִרְאוֹת אֶת רַבִּי נָתָן מוּבָל אָזוּק כְּמוֹ אַחֲרוֹן הַגַּנָּבִים.

הַחֲסִידִים הַמִּתְנַגְּדִים, שֶׁשָּׂמְחוּ שִׂמְחַת כְּסִילִים עַל שֶׁעָלְתָה לָהֶם לָשִׂים אֶת יְדֵיהֶם הַטְּמֵאוֹת עַל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, עָמְדוּ בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת וּמָחֲאוּ כַּפַּיִם וְשָׁרוּ בְּצָהֳלָה… הַבִּזְיוֹנוֹת הָיוּ גְּדוֹלִים עַד לַשָּׁמַיִם.

אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ עָמְדוּ וְלֹא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת, הַאִם לְנַסּוֹת לְהִתְקוֹטֵט עִם הַשּׁוֹטְרִים וּלְשַׁחְרֵר אֶת רַבִּי נָתָן? הַאִם לְנַסּוֹת לְהַשְׁקִיט אֶת הַמִּתְנַגְּדִים? אֲבָל זֶה הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד הָיוּ הָמוֹן פָּרוּעַ, כְּנֶגֶד קְבוּצָה קְטַנָּה שֶׁל עוֹבְדֵי הַשֵּׁם שֶׁנּוֹתְרוּ נֶאֱמָנִים לְרַבֵּנוּ עַל אַף הַהִתְנַגְּדוּת הַקָּשָׁה. מִשֶּׁלֹּא יָדְעוּ מָה לַעֲשׂוֹת, עָמְדוּ בַּצַּד וּבָכוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

אֶחָד הַחֲסִידִים פָּרַץ אֶת הֶהָמוֹן וּפָנָה לְרַבִּי נָתָן: "רַבִּי נָתָן, מָה אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילְכֶם?"
כָּאן הִגִּיעָה תְּשׁוּבָה מַדְהִימָה:

רַבִּי נָתָן הֵרִים אֶת יָדָיו, עִם הָאֲזִקִּים הַכְּבֵדִים שֶׁהָיוּ עֲלֵיהֶם, וְהִכְרִיז: "מָה אַתֶּם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי?! יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה! תָּפִיצוּ הָלְאָה אֶת סִפְרֵי רַבֵּנוּ!"

נָסוּ לְתָאֵר אֵיךְ הָיָה נִרְאֶה אָדָם שֶׁמּוּבָל בִּידֵי שׁוֹטְרִים שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית כֶּלֶא רוּסִי אַכְזָר, וּמָה הֵם הַדְּאָגוֹת שֶׁלּוֹ?… "תִּדְאֲגוּ שֶׁהָאוֹר שֶׁל רַבֵּנוּ, הָעֵצוֹת שֶׁנּוֹתְנוֹת לְכָל יְהוּדִי אֶת הַפֶּתַח לִהְיוֹת יְהוּדִי כָּשֵׁר, יָאִיר הָלְאָה".

רַבִּי נָתָן הָיָה הַתַּלְמִיד הַמֻּבְחָר שֶׁל רַבֵּנוּ, הוּא הֵבִין שֶׁרַבֵּנוּ הוּא לֹא רַק רַבִּי לְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ, הַתּוֹרוֹת וְהַשִּׂיחוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁהוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל כָּעֵת, אֵלּוּ הֵם עֵצוֹת לְדוֹרוֹת! אָז, בְּתֹקֶף הַהִתְנַגְּדוּת, זֶה לֹא הָיָה פָּשׁוּט, אֲבָל כָּעֵת שֶׁאֵין יְהוּדִי שֶׁשִּׁמְעוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל לֹא הִגִּיעַ אֵלָיו, שֶׁמֵּעַל מָאתַיִם שָׁנָה מֵאָז הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל רַבֵּנוּ וּמִלְּיוֹנִים מִתְחַזְּקִים מֵהָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ, אֲנַחְנוּ מְבִינִים אֶת הַקְּרִיאָה הַמְּרַגֶּשֶׁת שֶׁל רַבִּי נָתָן: הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ הִיא לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָפִיץ אֶת הָאוֹר!

(באדיבות גליון ״קרית ברסלב בלעטל}

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד באתר

דילוג לתוכן