לִרְאוֹת אֶת הֶהָדָר הַקָּדוֹשׁ אֵיךְ שֶׁיַּבְנְאֵל נִרְאֵית בְּלֵיל הַשַּׁבָּת… • רגשי לב הרה"ח ר' בנימין בייניש לעזער ז"ל על יבנאל

הרה"ח ר' בנימין בייניש לעזער ז"ל, זכה כמה פעמים לראות בעיניו את היישוב ביבנאל עיר ברסלב, ובאחת הפעמים התיישב עם דף ועט, והעלה על פני הכתב את רגשותיו ההומים לנוכח המראה שהרטיט את לבבו.
ר' בנימין בייניש לעזער ע''ה על יבנאל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

החרוזים נכתבו באידיש עתיקה שהייתה שגורה בפיו, ולתועלת הקוראים תרגמנו זאת ללשון הקודש:

חֵלֶק מֵהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁלִּי מִיַּבְנְאֵל
הֵיכָן שֶׁיְּהוּדִים מְקַוִּים שֶׁמִּשָּׁם תִּהְיֶה הַצְּמִיחָה שֶׁל הַ’וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל’
בֵּין דֶּשֶׁא יָרֹק וְשָׁמַיִם כְּחֻלִּים
הַרְחֵק מֵהָרַעַשׁ הַשּׂוֹרֵר בָּעִיר
יָשׁוּב אֲנִי עַל אַדְמַת הַר
יְהוּדִי אֶחָד מֵהַסּוּג שֶׁל פַּעַם
נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל
מִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי הָרִים וַעֲמָקִים
עִם סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה וַחֲמִימוּת, מַנְהִיג הוּא אֶת צֹאן מַרְעִיתוֹ
כְּמוֹ יְלָדִים מְאִירִים וִיקָרִים
הוּא מַנְהִיג אוֹתָם בְּשׁוּרוֹת – עִם אַחְרָיוּת עֲצוּמָה
הַיְּהוּדִי רוֹעֶה הַצֹּאן – נוֹשֵׂא עִמּוֹ כִּנּוֹר
הַכִּנּוֹר שֶׁלּוֹ מְאוֹד מֵאִיר וְיָקָר לוֹ
וּכְשֶׁהוּא חָפֵץ לְהַבִּיעַ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת תּוֹדָתוֹ
מְנַגֵּן הוּא עִם הַכִּנּוֹר שִׁיר שָׂמֵחַ
הַכִּנּוֹר פּוֹצֵחַ בְּשִׁיר מָתוֹק מֵהַלֵּב
בְּשֶׁקֶט וּבְאֲצִילוּת – עִם רֶגֶשׁ כֹּה רַב
נִגּוּן מָתוֹק – שֶׁמּוֹשֵׁךְ וּמְנַצֵּחַ
עַל יְדֵי הַמֵּיתָרִים שֶׁהוּא עֲלֵיהֶם פָּרַט
מַרְטִיב הוּא אֶת עֵינֵי כֻּלָּם
שֶׁכָּל הַשּׁוֹמְעִים וְהַמַּקְשִׁיבִים – מִתְרַגְּשִׁים עַד דְּמָעוֹת
מִזְמוֹר לְתוֹדָה – נִגּוּן מִתְגַּעְגֵּעַ
מֵעָמְקֵי הַלֵּב שָׁר דָּוִד שִׁיר תּוֹדָה
ה’ רֹעִי לֹא אֶחְסָר – הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם לֹא מַזְנִיחַ אוֹתִי
אַבָּא יָקָר וְאוֹהֵב כַּמָּה אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה אֵלֶיךָ
גַּעֲגוּעַ הִתְעוֹרֵר – אַהֲבָה מִתְגַּלָּה
אֲנִי מְאֹד מִתְגַּעְגֵּעַ – הָרָצוֹן הוּא בָּרוּר
הָרָצוֹן מִתְעוֹרֵר לָשׁוּב – לָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי
וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הֶהָדָר הַקָּדוֹשׁ
אֵיךְ שֶׁיַּבְנְאֵל נִרְאֵית בְּלֵיל הַשַּׁבָּת
אֵיךְ שֶׁמֵּהֶהָרִים מִסָּבִיב מַגִּיעִים הַיְּהוּדִים כֻּלָּם
בְּרִקּוּד שָׂמֵחַ לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת הַכַּלָּה הַהֲדוּרָה
בְּאוֹתָהּ הָעֵת מַגִּיעִים הַמַּלְאָכִים לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶךָ
שֶׁנִּשְׁלָחִים מִשָּׁמַיִם לִשְׁמֹר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ
אִנּוּן מִתְאַחֲדִין לְזַמֵּר בִּשְׁבָחִין – בְּרַם אַנְפִּין חַדְתִּין וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וְאִמְרוּ לָקֵּל – בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְצָת הֲבָנָה – יָכוֹל לִרְאוֹת שָׁם מַמָּשׁ אֶת יַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל הַמַּגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית
הוּא רוֹאֶה נֶגֶד עֵינָיו חֲתִיכַת מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית
כְּנֶגֶד עֵינֶיךָ נִתְגַּלָּה – הַבֹּאִי בְּשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ,
בְּמַקְבִּיל תְּפִלָּה, אֵלֶיךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲנִי נוֹשֵׂא
תַּעֲשֶׂה כְּבָר לְשָׂטָן אַחַת וּלְתָמִיד סוֹף
וְאָז חֲטָאֵינוּ בְּמֵילָא יִסְתַּלְּקוּ
כִּי כְּבָר מִזְּמַן כּוֹסֵנוּ מָלֵא בִּדְמָעוֹת
כָּעֵת הוּא כְּבָר הַזְּמַן הַנַּעֲלֶה אֶת הַשּׁוֹפָר שֶׁל מָשִׁיחַ לִשְׁמֹעַ
וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ
לִרְאוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי עוֹמֵד בְּאַרְצֵנוּ

והנה המילים המקוריות:

איין טייל פון מיין זכרונות פון יבנאל
ווי אידען האפען אז פין דארט ווירד זיין די צמיחה פון דעם ובא לציון גואל
צווישען גרינע גראז און איין בלוען הימעל
ווייט אוועק פון שטאטישען טימעל
זיץ איך מיר אוף בארגיגען ארט
איין יוד פון אמאליגען סארט
דער נעים זמירות ישראל
שפרייזט איבער בערג אנד טאל
מיט גרויס געדולט אנד ווארימקייט פירט ער זיינע רינדער
ווי טייערע בעליכטע קינדערר
ער פירט זיי אין רייעס – מיט א געוואלדיגע אחריות
דער פאסטוך דאס יודעלע – פארמאגט ביי זיך א פידעלע
זיין פידעלע איז אים זייער – באליכט אנד טייער
אנד וועל ער וויל אויסדריקען צו השם יתברך זיין דאנק
שפיעלט ער אויפן פידעל איין פריילכען גיעזאנג
דאס פידעל צעזונגט זיך מיט א הארציג זיס לידעל
איידיל אין שטיל – מיט אזוי פיל געפועל
איין מתיקות'דיגען ניגון – וואס טוט שלעפען און וויגען
דורך די סטראנעס וואס ער האט געצוגען
טוט ער נאס מאכען יעדענס אוגען
אז אלע ציהערער וואס הערען – ווערען בייגייסטערט ביז טרערען
מזמור לתודה איין נאגענדוקער געזאנג
פון טיפעניש פון הארצען זינגט דוד א דאנק
ה' רועי לא אחסר השם יתברך קיינמאל פעלאזט נישט מיר
טייערע הארציגע טאטע ווי דאנקבאר בין איך דיר
א בענקעניש דערוועקט – א ליבשאפט אנדעקט
עס בענק זיך ביז גאר – דער ווילען איז קלאר
עס ווילט זיך צרוק – צום אמתן גליק…
אנד ווער עס איז זוכה צוזעהן דעם הייליגען פראכט
ווי עס זעהט אוס אין יבנאל דער פרייטאג פאר נאכט
ווי פין די בערג ארום קומען די יודעלעך אלע
מיט פרייליכע טענץ אנטגעגען שבת די פרעכטיגע כלה
גלייכצייטיג קומען די מלאכים לשמרך בכל דרכך
וואס ווערן געשיקט פון הימעל לשמור צאתך ובואך
אינון מתאחדין לזמר בשבחין – ברם אנפין חדתין ורוחין עם נפשין
שאו ידיכם קודש ואמרו לקל – ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל
ווער עס האט אביסעל פערשטאנד – קען ער דארט זעהן ממש השי"ת האנד
דעם געפיל פון מגיד מראשית אחרית
ער זעהט פאר די אוגען אשטיק מעשה בראשית
עס ווערט פאר דיר נתגלה – דער בואי בשלום עטרת בעלה,
גלייכצייטיג איין תפילה, צו דיר השם יתברך איך שטרעק
מאך צו דעם שטן שוין איינמאל אן עק
וועלין אינזערע זינד במילה גיין אוועק
ווייל עס איז שוין לאנג אנגעפועלט אינזערע כוס מיט טרערען
עס איז שוין די העכסטע צייט דעם שופר של משיח צו דערהערען
אנד בקרוב ממש במהרה בימינו
צו זעהן דעם בית המקדש השלישי עומד בארצינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שיעורים נוספים

דילוג לתוכן