עשרים שנה, והמראה מהמטוס לא מש מזיכרונו… • לזכרו של הרה"ח ר' בנימין בייניש לעזער זצ"ל

היום, ח"י בחשוון, חל יום השנה לפטירתו של הרה"ח רבי בנימין בייניש לעזער זצ"ל, אבי מו"ר הרה"צ שליט"א. לזכרו, הקדיש עורך הגליון הנפלא "דרכי איש" מאמר, ובו שיחות מחזקות שניתן להתחזק מהמנוח ז"ל.
רבי בנימין בייניש לעזער בציון רבינו ז''ל באומן
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מְעַט מִלִּין זְעִירִין, כַּמָּה שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים נִפְלָאִים, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִמּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, שֶׁדִּבֵּר וְסִפֵּר עַל אָבִיו הָרַב הֶחָסִיד רַבִּי בִּנְיָמִין בֵּיְינִישׁ לֶעזֶער זַ"ל, לְרֶגֶל יוֹם הַיָּארְצַייט הָרִאשׁוֹן – חַ"י מַרְחֶשְׁוָן תשפ"ב

לֹא מְוַתֵּר עַל הַדַּף!

א. מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א סִפֵּר, שֶׁהִנֵּה אָבִיו זַ"ל, זָכָה לִלְמֹד כַּמָּה מַחְזוֹרִים שֶׁל דַּף הַיּוֹמִי, וּבְעֵת הַלְוָיָה, קֹדֶם הַקְּבוּרָה, אָדָם אֶחָד נִגַּשׁ לְמוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהוּא לוֹמֵד עֶשְׂרִים שָׁנָה דַּף הַיּוֹמִי בִּזְכוּת אָבִיו שֶׁל מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א! וּשְׁאָלוֹ מַדּוּעַ, וְסִפֵּר שֶׁהִנֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שְׁנַת תשס"א – לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה – זָכָה אָבִיו שֶׁל מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א לִהְיוֹת עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה אִתּוֹ בְּאוֹתוֹ מָטוֹס, וְגַם בְּאוֹתָהּ דִּירָה שֶׁהִתְאַכְסֶנוּ שָׁם בְּאוֹתוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה – מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א וְאָבִיו זַ"ל, וְהוּא שָׂם לֵב אֵיךְ הָיָה תָּדִיר לְאָבִיו שֶׁל מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א גְּמָרָא [מַהֲדוּרַת 'שׁוֹטֵנְשְׁטֵיְין'], וְרָאָה אֵיךְ שֶׁאֵינֶנּוּ מְוַתֵּר עַל לִמּוּד הַדַּף הַיּוֹמִי, כְּשֶׁהָיוּ בַּמָּטוֹס – הוּא לָמַד אֶת הַדַּף הַיּוֹמִי, כְּשֶׁהָיוּ בַּדִּירָה – הוּא לָמַד גַּם כֵּן, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא לָמַד אֶת הַדַּף עוֹד קֹדֶם הַתְּפִלָּה. 

וְהִנֵּה, בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הָאָדָם הַנַּ"ל אֵיךְ שֶׁהוּא דִּקְדֵּק לְהַשְׁלִים אֶת הַדַּף הַיּוֹמִי, הִתְעוֹרֵר מִזֶּה מְאֹד מְאֹד, וְאָמַר: "הִנֵּה אֲנִי אַבְרֵךְ צָעִיר, וְהִנֵּה פֹּה יֵשׁ זָקֵן מֵעַל לְגִיל שִׁבְעִים, וְכָךְ הוּא יָכוֹל לְדַקְדֵּק בְּלִי לְהַזְנִיחַ וּבְלִי לְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם אֶת הַדַּף, וּמָה אֲנִי אַגִּיד?"… וּמִגֹּדֶל הִתְעוֹרְרוּתוֹ קָבַע בְּעַצְמוֹ שֶׁיַּתְחִיל גַּם כֵּן לְהַקְפִּיד לֹא לְהַחֲסִיר אֶת לִמּוּד הַדַּף הַיּוֹמִי, וּכְבָר זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת – מִתשס"א עַד תשפ"א, וְהַכֹּל בִּזְכוּת אָבִיו שֶׁל מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, בְּשָׁעָה שֶׁאָבִיו שֶׁל מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א לֹא יָדַע מִזֶּה כְּלָל…

הַקֶּשֶׁר עִם יַבְנְאֵל

ב. מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א סִפֵּר עַל אָבִיו זַ"ל, שֶׁהָיָה לוֹ קֶשֶׁר מְיֻחָד מְאֹד עִם יַבְנְאֵל עִיר בְּרֶסְלֶב, וּפַעַם הוּא הָיָה בְּיַבְנְאֵל עִם מֹוהֲרָא"שׁ בְּשַׁבָּת, וְהָיָה אָז גַּם כֵּן "סְעֻדַּת חֻמָּשׁ" לִילָדִים, וְמוֹהֲרָא"שׁ הִזְמִינוֹ לַמַּעֲמָד, וְאַף כִּבְּדוֹ לְדַבֵּר שָׁם [וְהוֹסִיף מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, שֶׁאָמְנָם אָבִיו דִּבֵּר בְּאִידִישׁ, אַךְ הוּא, נֵרוֹ יָאִיר, תִּרְגֵּם דְּבָרָיו לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ].

עוֹד סִפֵּר עַל הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד עִם יַבְנְאֵל, שֶׁאָבִיו חִבֵּר שִׁיר עַל יַבְנְאֵל, וְזֶה הֻדְפַּס [וְגַם זֶה הוּא בְּאִידִישׁ, וְאוּלַי עוֹד יְתַרְגְּמוּ אֶת זֶה לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ], וְכֵן הוּא הָיָה הַיּוֹזֵם לִבְנוֹת בֵּית כְּנֶסֶת בְּיַבְנְאֵל – "שְׁטִיבְּל מֹוהֲרָא"שׁ", שֶׁבְּמָקוֹם זֶה מִתְפַּלְּלִים מִנְיָנִים קְדוֹשִׁים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהַכֹּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אָבִיו זַ"ל.

וְסִיֵּם מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, שֶׁיְּכוֹלִין לְהָאִיר בְּעִנְיַן הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁל אָבִיו זַ"ל לְיַבְנְאֵל, שֶׁלָּכֵן אֶחָד מִן הַשִּׁירִים שֶׁאָבִיו זַ"ל הָיָה שָׁר תָּדִיר הוּא הַשִּׁיר "הִגָּלֶה נָא", וְלֹא בְּחִנָּם הוּא, כִּי "הִגָּלֶה נָא" בְּגִימַטְרִיָּא "יַבְנְאֵל" (עִם הַכּוֹלֵל) [וּמִנְיַן שְׁנוֹתָיו הוּא גַּם כֵּן כְּמִסְפָּר זֶה], שֶׁתְּפִלָּתֵנוּ הִיא שֶׁיִּתְגַּלּוּ הַקְּדֻשּׁוֹת וְהָאוֹצָרוֹת הַנִּפְלָאִים הַגְּנוּזִים בָּהּ, כִּי הֲרֵי מוֹהֲרָא"שׁ בָּחַר דַּיְקָא בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְזַכֵּנוּ שֶׁהַגִּלּוּי הַזֶּה יִתְגַּלֶּה לָנוּ וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, אָמֵן וְאָמֵן.

שִׁירִים וְנִגּוּנִים – אֲפִלּוּ בְּעֵת הַהַלְוָיָה…

ג. מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א סִפֵּר עַל אָבִיו זַ"ל, שֶׁהוּא תָּמִיד אָהַב לָשִׁיר, וּבִפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וְהָעִקָּר הָיָה אֶצְלוֹ הַשִּׁירִים וְהַנִּגּוּנִים, וְהַמַּעֲלָה שֶׁל הַסְּעֻדָּה הָיְתָה נִמְדֶּדֶת כְּפִי שֶׁשָּׁרוּ בַּסְּעֻדָּה, וְגַם הָיוּ תָּמִיד דִּבְרֵי תּוֹרָה, וּבְשֻׁלְחָן שֶׁלּוֹ הָיָה תָּמִיד בְּלֵיל שַׁבָּת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ.

וְסִפֵּר, שֶׁאֶת גֹּדֶל שִׂמְחָתוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה – לֹא יְכוֹלִים לְתָאֵר זֹאת, כִּי רָקַד מַמָּשׁ כְּמוֹ אַבְרֵךְ צָעִיר, וְיָדוּעַ וּמְפֻרְסָם אֵיךְ שֶׁבְּגִיל תִּשְׁעִים וְאַחַת שָׁנִים עֲדַיִן הָיָה רוֹקֵד בַּחֲתֻנּוֹת "מִצְוָה טָאנְץ" כְּמוֹ אַבְרֵךְ צָעִיר מַמָּשׁ!

עוֹד סִפֵּר, שֶׁעִנְיַן הַשִּׁירָה וְזִמְרָה הָיָה כָּל כָּךְ חָזָק אֶצְלוֹ, עַד שֶׁהוּא בִּקֵּשׁ מֵהַנְּכָדִים, שֶׁכְּשֶׁיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ – יָשִׁירוּ… וְהוּא הוֹרָה לָהֶם לָשִׁיר אָז שְׁנֵי נִגּוּנִים שֶׁהוּא הָיָה רָגִיל לָשִׁיר הַרְבֵּה בְּחַיָּיו, וּבֶאֱמֶת קִיְּמוּ אֶת זֶה (וּבְדֶרֶךְ אַגַּב סִפֵּר מוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, שֶׁבְּעֵת הַלְוָיָה, כְּשֶׁקִּיְּמוּ אֶת הוֹרָאַת אָבִיו זַ"ל, הָיוּ שָׁם גּוֹיִים שֶׁעוֹבְדִים שָׁם לַחְפֹּר לְכַתְּחִלָּה אֶת הַקֶּבֶר, וּלְסַדֵּר דְּבָרִים וְכוּ', וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת אָמְרוּ: "דָּבָר כָּזֶה לֹא רָאִינוּ אַף פַּעַם"…), וּשְׁנֵי הַנִּגּוּנִים שֶׁשָּׁרוּ, אֶחָד מֵהֶם הוּא נִגּוּן שֶׁל הִתְעוֹרְרוּת, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא נִגּוּן שֶׁל שִׂמְחָה, נִגּוּן הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא הַמִּלִּים עִם הַתְּנוּעָה הַיְדוּעָה: "הִגָּלֶה נָא וּפְרוֹס חֲבִיבִי עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ", שֶׁזֶּה שִׁיר שֶׁאָבִיו זַ"ל מְאֹד מְאֹד אָהַב, וְהָיָה שָׁר אֶת זֶה תָּדִיר בְּכָל עֵת מְצֹא, וְנִגּוּן הַשִּׂמְחָה הוּא הַשִּׁיר הַיָּדוּעַ: "הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'", וְאֶת שְׁנֵי נִגּוּנִים אֵלּוּ שָׁרוּ בְּעֵת הַלְוָיָתוֹ לִמְנוּחַת עוֹלָמִים, יְזַכֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּקֻיַּם בִּמְהֵרָה (יְשַׁעְיָהוּ כו, יט) "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר", בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שיעורים נוספים

דילוג לתוכן