הננמח ציון רבינו

בעלי רוצה לנסוע לאומן לשבת חנוכה. האם עליי למסור את נפשי עבור כך?

שאלה:

מאת מלכה:
בעלי רוצה לנסוע לציון רבינו ז"ל לשבת חנוכה, אך לי זה יהיה קשה להישאר עם כל הילדים לבד. האם אני צריכה למסור את נפשי עבור זה כמו בראש השנה?

 

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר וישלח ט' כסליו ה'תשע"ד

שלום רב אל מלכה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

בחיים חיותו של רביז"ל בעלמא הדין היו אנשי שלומינו נוהגים לנסוע אליו שלש פעמים בשנה -בראש השנה, ובשבת חנוכה, ובשבועות, ואף שאנו מאמינים באמונה שלימה שגם עכשיו הרוח הקדושה של רביז"ל נמצאת בינינו, ומרגישים את רביז"ל במוחש, בפרט מי שמתמיד בספריו הקדושים ועוסק בשיחה בינו לבין קונו, שדבר זה אי אפשר להסביר לאחרים, עם כל זאת מצינו בחיי מוהר"ן אות מעלת הראש השנה שרביז"ל הזהירנו מאד מאד להיות אצלו בראש השנה, ולהשתדל למסור את נפשו להיות אצלו בראש השנה, ואפילו שהצדיק בעצמו מצווה שלא לבוא אליו בראש השנה לא צריכים לציית אותו, והירבה לדבר מזה מוהרנ"ת ז"ל שזה שייך גם עכשיו אחר ההסתלקות של רביז"ל, שצריכים לנסוע אליו על ראש השנה באומאן, עד כדי כך שבפירוש אמר לענין ראש השנה שלו (חיי מוהר"ן סימן ת"ו) שיכולין אז אנשים לקבל תיקונים מה שבכל השנה לא היה באפשר שיהיה להם תיקון בשום אופן, אף על פי כן בראש השנה יכולין אפילו הם לקבל תיקון. אף על פי שבכל השנה אפילו הוא בעצמו ז"ל לא היה יכול לתקנם, אבל בראש השנה גם הם יכולים לקבל תיקונים, כי אמר שהוא עושה בראש השנה ענינים ותיקונים מה שבכל השנה גם הוא אינו יכול לעשות.

ידוע אצלינו שהרב הקדוש רבי אהרן הרב מברסלב זי"ע, לא היה יכול להיות אצלו בראש השנה האחרונה תקע"א וכו' (עיין חיי מוהר"ן סימן ת"ו), ענה רביז"ל ואמר אז בקול חזק מעומק הלב: מה אומר לכם אין דבר גדול מזה! היינו מלהיות אצלו על ראש השנה. ואמר בזו הלשון בקול זיע סגיא: "ווי אזוי זאל איך אייך זאגין, קיין גרעסערס דער פון איז ניט פאר האנין. איי אנדערע גוטע יודין זאגין ניט אזוי, איז נאך אקשיא" [מה אמר לכם אין דבר גדול מזה, ואם צדיקים אחרים אינם אומרים כך, אז עוד קשיא]. (כלומר הלא בלא זה כבר מקשין עליו קושיות הרבה, ויהיה קשה עוד קושיא זאת גם כן מה שהקפיד כל כך להיות אצלו על ראש השנה דייקא). וכתב מוהרנ"ת ז"ל (שם) ומכלל דבריו הקדושים שדיבר אז עמנו למדנו כמה דברים: למדנו עוד הפעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה, כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים אז בזה, ומתנועותיו הנוראות אז, הבינו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבאר זאת בכתב.

 וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומין על ראש השנה תמיד לאחר הסתלקותו, ושאין דבר גדול מזה.

וגם למדנו כמה צריכין לחזק לשבור המניעות מדבר שבקדושה, בפרט המניעות מלהיות על ראש השנה שצריכים לשברם ביותר ולהיות דייקא על ראש השנה, עד שאפילו אם הוא ז"ל בעצמו מצוה ומסכים לבלי להיות אצלו על ראש השנה, חלילה להסתכל על זה, וצריכין להזהר מאד לבלי לשאול אותו שום שאלה על זה, כי הוא ישיב בודאי לבלי להיות אצלו, ואף על פי כן בנקודת האמת לאמיתו צריכין להיות דייקא [וכן הוא נוהג לדורות].

וענין זה נוגע למה שאמרו חכמינו הקדושים (מכות י:) בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, כמו שפרש רש"י והוא מדברי חכמינו הקדושים על פסוק (במדבר כ"ב) "לך עם האנשים", וכן בשילוח מרגלים שהוכרח משה רבינו בעצמו לשלחם, אף על פי שבאמת רצונו לא היה כלל בזה. וענין זה ראינו מרביז"ל כמה פעמים, בפרט בענין ראש השנה שהיו אנשים שהיו להם מניעות מלהיות אצלו על ראש השנה, ושאלו אותו בעצמו והשיב להם שלא יהיו על ראש השנה. והתחילו להתעקש, הלא שמענו מכם גודל האזהרה להיות אצלכם על ראש השנה? ועשה עצמו כמקפיד עליהם וגער בהם שלא ידברו יותר, וכן עשו ולא באו על ראש השנה. ואף על פי כן אנחנו זכינו להיות רגילים לעמוד לפניו, ושמענו והבננו ברמז ובפירוש שפנימיות רצונו אינו נוחה בזה כלל, רק הוא מוכרח לומר להם כך מחמת ששואלים אותו על זה. 

ויש בזה הרבה לספר [כמובא (שיחות הר"ן רי"ד) כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירות נפש בשביל השם יתברך, הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות, ואף על פי כן השואל אין צריך לקיים דבריו. ואמר אז רביז"ל כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקיים, רק כשמצווה שלא ליסע על ראש השנה אצלו, זה אין צריך לקיים וכו', עיין שם], כן הוא נוהג לדורות שכששואלין להרב והמנהיג על דבר שיש בו כעין מסירת נפש, צריך להשיב לאו, אף על פי שבאמת לאמיתו רצונו שימסור נפשו וישבור כל המניעות. על כן מי שרוצה להתקרב ולשבור המניעות באמת לאמיתו, צריך להזהר מאד לבלי לשאול אותו בזה כלל, עיין שם בחיי מוהר"ן כל זאת באריכות.

רואים מכל זה שעיקר הקפידה היה רק על ראש השנה, ולא על שבת חנוכה ועל שבועות, ולכן אין שום ענין לנסוע על שבת חנוכה בשעה שיש לו בבית אשה עם ילדים, וידוע אשר חנוכה הוא חג של חינוך – לחנך את הילדים ולהדליק את נרות חנוכה, ולשיר אתם ביחד, ולספר להם מניסי חנוכה, ולהרחיב את הדיבור בזה, שזה דבר גדול מאד מאד, ואשרי האבא שמוסר את נפשו עבור ילדיו ונשאר אתם בחנוכה, ומחנכם בהדלקת נר חנוכה, שזה דבר גדול מאד מאד, ולכן אין שום ענין לנסוע על שבת חנוכה, אלא אחד שאין לו ילדים ואין לו שום התחייבות לאף אחד אזי יכול לנסוע על שבת חנוכה, אבל מי שיש לו אשה וילדים עדיף שישאר אתם על חנוכה בבית, ולחנך אותם במצות נר חנוכה, ובכלל שכל ענין חנוכה הוא חג של אמונת חכמים, כמאמרם ז"ל (שבת כ"ג.) שמברכים "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק  נר של חנוכה", והיכן ציונו? רב אויא אמר מהפסוק (דברים י"ז י"א) "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל", רב נחמיה אמר מהפסוק (דברים ל"ב ז') "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".

הרי שלך לפניך, שכל מצות חנוכה היא מצוה מדרבנן שאנחנו מחוייבים לשמוע בקולם, נמצא שנר חנוכה מסוגל לאמונת חכמים, שזה דבר גדול מאד מאד. ולכן כל אבא מוכרח להישאר עם הילדים בחנוכה בביתו, וירבה לספר להם סיפורי צדיקים שזה יסוד גדול בחינוך.

 

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים




 

שלח שאלה »

חזרה לשו"ת ברסלב »

ב'היכל הקודש' ליד ביתי מתפללים בנוסח ספרדי. האם יש בעיה שאתפלל שם בגלל שאני ליטאי?

ב'היכל הקודש' ליד ביתי מתפללים בנוסח ספרדי. האם יש בעיה שאתפלל שם בגלל שאני ליטאי?

שאלה: מאת יהודה: שלום רב לצדיק. יש ליד ביתנו בית כנסת "היכל הקודש" בו מתפללים בנוסח עדות המזרח, ואני מאוד ...
לאיזה רב בברסלב כדאי להתקרב?

לאיזה רב בברסלב כדאי להתקרב?

שאלה: מאת אבי:שלום וברכה לרב. זכיתי להכיר את חסידות ברסלב לפני כשנתיים, וכבר הייתי באומן פעם אחת. בהתחלה חשבתי ...
שמעתי שיש עניין גדול להדליק נר לכבוד רבי מנחם מנדל מרימינוב. מה העניין בזה?

שמעתי שיש עניין גדול להדליק נר לכבוד רבי מנחם מנדל מרימינוב. מה העניין בזה?

שאלה: מאת רני ישראל: שמעתי שיש עניין גדול להדליק נר לכבוד רבי מנחם מנדל מרימינוב. א. מה העניין בזה? ב. האם יש ...

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן