ספר-מפל

מאין קיבלו ששת ימי הבריאה את קדושתם, הרי עדיין לא הייתה להם את השבת?

שאלה:

שלום וברכה!

א. "ששה ימים המקבלים קדושה משבת קדשך", מאין קיבלו ששת ימי הבריאה את קדושתם, הרי עדיין לא הייתה להם את השבת? שמא נאמר כי ימי השבוע שואבים קדושתם מהשבת שתגיע אחריהם?

ב. ומה זאת אומרת קדושתם של אותם ימים, האם לכל יום ספציפי בשבוע יש סגולה/כוח/קדושה ייחודית רק לו (חוץ משבת כמובן)? אולי זה מלמדנו משהו על מה שנברא כל יום, לאו דווקא מסדר ההגיון הפיזיקלי? בתודה אלירן.

 

תשובה:

שלום וברכה לאלירן נ"י.

לנכון קבלתי את מכתבך.

א. ידוע הדבר, שהצדיק הקדוש, רבי אהרן הגדול מקארלין זי"ע, תלמידו של המגיד ממעזריטש זי"ע, חיבר את הפיוט "יה אכסוף", ובו המילים "כל ששה ימים המקבלים קדושה משבת קדשך".

ומובא בזוהר הקדוש (הקדמה ה:): 'וכל עבידתייהו דכולהו, בין יומין קדמאין, ובין יומין בתראין, הוו תליין ביומא דשבתא, הדא הוא דכתיב (בראשית ב, ב): "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", דא שבת' [וכל מעשיהם של כל ששת ימי בראשית, בין שלושה ימים הראשונים, ובין שלושה ימים האחרונים, היו תלויים ביום השבת, דהיינו בשבת בראשית, ונמשכה הארה וקיום והעמדה אל כל מה שנעשה בששת ימי בראשית, זהו שכתוב: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי", זהו יום השבת שנתן כוח הקיום במעשה בראשית (מתוך פירוש "מתוק מדבש")].

על פי זה יובן "כל ששה ימים" – היינו כל ששת ימי בראשית, "המקבלים קדושה" – היינו שקיבלו הארה וקדושה, קיום והעמדה, "משבת קדשך" – משבת בראשית, שנתקדשה על ידי הקדוש ברוך הוא, כמו שכתוב (בראשית ב, ג): "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ", כי בה הם היום תלויים.

ב. חכמינו הקדושים אומרים (שבת קיג.) על הפסוק (ישעיה נח, יג): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ הוי"ה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" – 'שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול', ונחלקו רבותינו הראשונים בגדר איסור זה:

יש אומרים (רש"י ד"ה שלא יהא): שאסור לדבר בשבת דיבורים של חול, היינו דיבורים של מקח וממכר, וכן דיבורים של חשבונות.

ויש אומרים (תוספות ד"ה שלא יהא; רא"ש סימן ב'; ר"ן מב: ד"ה ודבר; רמב"ם הלכות שבת כד, ד; סמ"ג לאוין ס"ה): שלא רק זה אסור, אלא צריך בשבת גם למעט בדיבורים בטלים.

בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ש"ז סעיף א') פסק את שתי השיטות הנ"ל להלכה וז"ל: 'וְדַבֵּר דָּבָר, שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול; הלכך אסור לומר: דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר (שיטת רש"י הנ"ל), ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות (שיטת רוב הראשונים הנ"ל)'.

הטעם לאיסור זה הוא, שהקדוש ברוך הוא ברא את כל הבריאה בדיבור, כמו שכתוב כמה וכמה פעמים במעשה בראשית (בראשית א): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים", וכמו שכתוב (תהלים לג, ו): "בִּדְבַר הוי"ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ", וכמו שחכמינו הקדושים אומרים (אבות ה, א): 'בעשרה מאמרות נברא העולם', ובהגיע יום השבת, הקדוש ברוך הוא שבת מדיבורו, כמו שכתוב (שם ב, ג): "כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת", לכן גם אנחנו ביום השבת שובתים בדיבור, היינו שאנו אפילו ממעטים בדיבורים בטלים (ירושלמי שבת פרק ט"ו הלכה ג'; חידושי אגדות למהרש"א ד"ה דבורך; כלי יקר שמות כ, יג ד"ה זכור). רואים מזה, שקדושת השבת באה לידי ביטוי בשמירת הדיבור.

על פי זה רבנו ז"ל מסביר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ח): שכשאדם מפקיר את פיו ומדבר כל העולה על רוחו, היינו שמדבר לשון הרע ורכילות, דברי מחלוקת, ליצנות וכדו', על ידי זה הוא נעשה מבוהל ומבולבל, ואין לו ישוב הדעת, ועל ידי זה קשה לו לחשוב שהשם יתברך נמצא פה אתו עמו ואצלו, שומע אותו ורואה אותו.

אבל כאשר אדם ממשיך את קדושת השבת לששת ימי החול, היינו שבכל יום ויום למרות שהוא עוסק בעסקיו ועניניו, הוא משתדל לשמור את פיו מדיבורים לא טובים, ומכל שכן שמדבר דברי תורה, דיבורים של תפילה להשם יתברך, דברי חיזוק ואמונה למשפחתו ולחבריו, על ידי זה מתקדש פיו וזוכה לישוב הדעת, וקל לו לחשוב מהשם יתברך ולהיות דבוק בו.

ועל פי זה רבנו ז"ל מסביר את תחילת הפסוק הנ"ל: "עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ", היינו שבכל יום ויום מששת ימי החול, אפילו כשאתה עושה חפציך, שאז מותר לך לעבוד, עם כל זאת תזכור בכל יום "בְּיוֹם קָדְשִׁי", שהיום הזה הוא גם כן קדוש בקדושת השבת, היינו שתראה להשתדל לשמור על דיבורך, ועל ידי זה תזכה לדבקות בהשם יתברך ולפרנסה בקלות.

הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להמשיך את קדושת השבת לששת ימי החול, ושנזכה לדבקות בהשם יתברך, ולשפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך, אמן כן יהי רצון.

 

התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' יעקב שמש, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל.

לעוד שאלות בהלכה

לא נמצאו פוסטים

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן