שום

שום שקולף ושמו בהקפאה, האם מותר לשימוש למחרת? במקרר או בחוץ אני יודעת שלא משתמשים. והנכד שלי ביום ששי ימלאו לו 12 שנה. מתי העליה לתורה? ומתי יניח תפילין?

שאלה:

א. הנכד שלי בעזרת השם בי"ב אייר יום ששי ימלאו לו 12 שנה. מתי העליה לתורה? ומתי יניח תפילין?

ב. שום שקולף ושמו בהקפאה, האם מותר לשימוש למחרת? במקרר או בחוץ אני יודעת שלא משתמשים, תודה רבה.

 

תשובה:

שלום וברכה! 

לנכון קבלתי את מכתבך.

א. היות ונכדך בעזרת השם ביום ששי י"ב אייר ה'תשע"ח יהיה בן 12 שנה, ישנם חילוקי מנהגים בין אחינו הספרדים לבין אחינו האשכנזים בענין, מתי עליו להתחיל להניח תפילין מדין חינוך למצוות?

 

מנהג אחינו הספרדים בארץ ישראל, שקטן שהגיע לחינוך, ויודע לשמור עצמו בטהרה ובנקיות הגוף, והוא מתחנך בתלמוד ובמוסר, אף על פי שלא הגיע למצוות, מצוה וחובה על אביו לחנכו במצות תפילין אפילו שנתיים לפני שיהיה בר מצוה (שולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ז סעיף ג'), ורשאי גם לברך עליהן, כדין כל המצוות שמברכים עליהן קודם עשייתן, כדי שייתקיים בו הפסוק (משלי כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ, גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (שו"ת יביע אומר חלק ו' סימן ג'; שו"ת אור לציון חלק ב' פרק מ"ד אות מ"ז; הלכה ברורה חלק ג' עמוד קצ"ח סעיף ג').

 

בקרב אחינו האשכנזים רבו המנהגים:

  1. יש נוהגים שדווקא נער בן 12 שנה היודע לשמור עצמו בטהרה ובנקיות הגוף, הרי הוא מתחיל להניח תפילין (ב"ח אות ד'; אליה רבה סק"ג; ביאור הלכה ד"ה וכן נהגו).

  2. יש נוהגים שחצי שנה לפני הבר מצוה הרי הוא מתחיל להניח תפילין (מגדל עוז ליעב"ץ יח:).

  3. יש נוהגים ששנים או שלשה חודשים לפני הבר מצוה הרי הוא מתחיל להניח תפילין (מגן אברהם סק"ד; שולחן ערוך הרב סעיף ג'; חיי אדם כלל ס"ו סעיף ב'; קיצור שולחן ערוך סימן י' סעיף כ"ד ועוד).

  4. יש נוהגים שחודש אחד לפני הבר מצוה הרי הוא מתחיל להניח תפילין (שנות חיים לסימן ל"ו נה:; מקדש מעט סימן ל"ז סק"ג; אות חיים סק"ה; ערוך השולחן סימן ל"ז סעיף ד').

  5. יש נוהגים שדווקא מגיל 13 שנה הרי הוא מתחיל להניח תפילין (בעל העיטור חלק ב' סא:; הרמ"א בהגה; שולחן הטהור סעיף ד'), ושכן נכון לנהוג גם על פי הקבלה, כי דווקא ביום הזה נכנס בו היצר הטוב והארת הקדושה (פסקי תשובות חלק א' סימן ל"ז אות ה').

 

למעשה, אחינו האשכנזים נוהגים להניח תפילין לפני הבר מצוה, וכל אחד ינהג כפי אחד מן המנהגים 4 – 1 הנ"ל (שו"ת יד יצחק חלק א' סימן קע"א). ורוב החסידים נוהגים שלא להניח תפילין לפני הבר מצוה (שו"ת יד יצחק הנ"ל; שו"ת בית היוצר סימן ג'), כך מנהג חסידי בעלזא, ספינקא, צאנז, לעלוב, וכך מסורת טשערנאביל ועוד (כמבואר בנטעי גבריאל בר מצוה פרק ל"ג סעיפים א' – ג' ובהערות).

 

בין למנהג אחינו הספרדים ובין למנהג אחינו האשכנזים, חובה על הנערים המתחילים להניח תפילין לפני הבר מצוה, להזהיר את הציבור בבית הכנסת בו הם מתפללים, שלא יצרפו אותם למנין כל עוד לא הגיעו לגיל מצוות (אורחות חיים ספינקא סק"ד; הלכה ברורה חלק ג' עמוד קצ"ט; פסקי תשובות שם).

 

ובעזרת השם ביום ששי י"ב אייר ה'תשע"ט יהיה היום שבו נכדך יהיה בן 13 שנה, ביום זה הוא יכנס בעול המצוות. ולמחרת, ביום שבת קודש פרשת בהר, יהיה השבת חתן שלו, ולכן עליו לעלות לתורה בשבת זו.

 

ב. חכמינו הקדושים אומרים (נדה יז.): שמי שאוכל שום קלוף שעבר עליו הלילה, אפילו שהוא מונח בסל, ואפילו שהוא צרור וחתום (היינו מונח בקופסא או במקרר או במקפיא וכדו'), שורה עליו רוח רעה, ולכן הוא גורם לעצמו מיתה, וחובת דמו נדרשת ממנו לאחר מיתתו, כי הוא גרם זאת לעצמו.

 

ודין זה נפסק להלכה בכלבו (סימן קי"ח), ובשיורי ברכה להחיד"א (יורה דעה סימן קט"ז סעיף י'), ובשולחן ערוך הרב (הלכות שמירת גוף ונפש סעיף ז'), ובפרי חדש (יורה דעה סימן קט"ז סק"ט), ובבן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס הלכה י"ד), ובכף החיים (יורה דעה סימן קט"ז ס"ק צ"ב), ובשו"ת יביע אומר (חלק ב' יורה דעה סימן ז' סעיפים ד', ט').

 

ולכן אם ברצונך להקפיא שום קלוף, עליך לשייר מעט מהקליפה החיצונה שלו, ועל ידי זה אין רוח רעה שורה עליו והוא מותר באכילה, כמבואר בדברי חכמינו הקדושים (נדה יז.).

 

הקדוש ברוך הוא ימשיך לכם שפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם, ושתזכו לרוות נחת מכל יוצאי חלציכם, והששון והשמחה ישכנו תמיד בביתכם, אמן כן יהי רצון.

 

התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' יעקב שמש, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל.

לעוד שאלות בהלכה

לא נמצאו פוסטים

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן