סיפורי מעשיות מעשה מבערגיר ועני

"סיפורי מעשיות" "מעשה מבערגיר ועני" פירוש מספר "תוך הנחל"

בוקר שבת קודש פרשת במדבר ה׳תשנ״ט , בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מבערגיר ועני דף קצ״ח עיין שם.

והעני הנ״ל עם זוגתו היה רגיל גם מקודם להשגיח עליהם ולתת להם מסת-ידו, ועכשיו, אחר החלום, נתן עליהם השגחה יותר מקדם, אך בכל עת שהיו באים לביתו, העני או אשתו, היו משתנים פניו, ונבהל מפניהם מחמת החלום שזכר, והם העני עם אשתו, היו רגילים לפרקים אצלו, והיו אצלו נכנסים ויוצאים, פעם אחת באתה אצלו אשת העני הנ״ל, ונתן לה מה שנתן ונשתנה צורתו ונבהל ונשתומם מאד שאלה אותו העניה הנ״ל: אבקש מחילה מכבודכם, תגידו לי מה זאת, שבכל עת אשר אנו באים אצלכם, משתנים פניכם מאד? ספר לה כל אותו הענין, שחלם לו כנ״ל, ומאותו היום לבו נוקפו מאד וכו' כנ״ל, השיבה לו: האם היה החלום באותו הלילה פלונית שאמרה לו? השיב לה: הן, ומה בזה? השיבה לו: באותו הלילה חלם לי גם-כן שאני עשירה גדולה, ובאו אנשים לתוך ביתי ועשו פאקין פאקין (חבילות חבילות) ושאלתים: להיכן אתם נושאים? השיבו: אל אותו העני, הינו להבערגיר הנ״ל, שקראוהו עכשיו עני, על כן מה אתה משגיח על חלום, הלא אף אני בחלומי? והוא נבהל ונשתומם עכשיו יותר ויותר, על ששמע עוד את חלומה, שהדבר נראה, שישאו עשירותו ורכושו אצל העני, ודלות של העני ישאו אצלו, ונבהל מאד מאד.

פתח ואמר מוהרא״ש ז"ל, רביז״ל ממשיך לספר, והעני הנ״ל עם זוגתו היה רגיל גם מקודם להשגיח עליהם ולתת להם מסת-ידו, ועכשו, אחר החלום, נתן עליהם השגחה יותר מקדם, אך בכל עת שהיו באים לביתו, העני או אשתו, היו משתנים פניו, ונבהל מפניהם מחמת החלום שזכר והם העני עם אשתו, היו רגילים לפרקים אצלו, והיו אצלו נכנסים ויוצאים, כי החלום שחלם לו שלוקחין ממנו כל הונו ורכושו, בוודאי לא היה צריך להפחיד אותו כלל, כי מי שהוא עשיר בקדושה, היינו שהוא עשיר בדעתו, ודבוק בו יתברך באמת, אינו מפחד כלל שיקחו ממנו עשירותו, כי מה יכולים לקחת ממנו, הלא הוא מוכן לחלק ולהשפיע מחכמתו ודעתו לכולם, ולא יחסר ממנו שום דבר כלל, בבחינת מה שנאמר אצל משה ויהושע, (במדבר כ״ז) ונתתה מהודך עליו, כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום אבל כל זמן שעדיין לא הגיע אדם לשלימות הדעת, ועדיין נאחז בו מוחין דקטנות, הוא מפחד אולי יחסר ממנו על ידי שישפיע לאחרים, ולכן היה הבערגיר עדיין מפחד קצת, אבל היה מתגבר על טבעו, והיה משגיח עליהם ביותר, ונותן להם כמיסת ידו, כי בוודאי הבין מרחוק שאין לו לפחד מזה כלל.

פעם אחת באתה אצלו אשת העני הנ״ל, ונתן לה מה שנתן ונשתנה צורתו ונבהל ונשתומם מאד שאלה אותו העניה הנ״ל: אבקש מחילה מכבודכם תגידו לי מה זאת, שבכל עת אשר אנו באים אצלכם, משתנים פניכם מאד? ספר לה כל אותו הענין, שחלם לו כנ״ל, ומאותו היום לבו נוקפו מאד וכו׳ כנ״ל, השיבה לו: האם היה החלום באותו הלילה פלונית שאמרה לו? השיב לה: הן, ומה בזה? השיבה לו: באותו הלילה חלם לי גם-כן שאני עשירה גדולה, ובאו אנשים לתוך ביתי ועשו פאקין פאקין (חבילות חבילות) ושאלתים: להיכן אתם נושאים? השיבו: אל אותו העני, הינו להבערגיר הנ״ל, שקראוהו עכשיו עני, על כן מה אתה משגיח על חלום, הלא אף אני בחלומי? והוא נבהל ונשתומם עכשיו יותר ויותר, על ששמע עוד את חלומה, שהדבר נראה, שישאו עשירותו ורכושו אצל העני, ודלות של העני ישאו אצלו, ונבהל מאד מאד, כי בודאי לפי האמת לאמיתו לא היה לו לפחד כלל מהחלום, כי מי שהוא עשיר ברוחניות ודבוק בו יתברך באמת, יודע היטיב שאי אפשר לקחת זה ממנו כלל, ואדרבה כל מה שירבה לדבר וללמוד עם אחרים, כן יתוסף בו חכמה ושכל, בבחינת (תענית ז.) ומתלמידי יותר מכולן, אבל לפעמים אין האדם בגדלות המוחין, ונדמה לו שיחסר לו על ידי שילמוד עם לאחרים, אבל מראים לו מן השמים שהכל הבל, ומה שילמוד עם אחרים הכל יוחזר אליו, וכמו שחלמה אשת העני כאן, שהיא היתה עשירה, ונשאו העשירות שלה חזרה אל הבערגיר, כי בוודאי כל מה שלומד עם אחרים, סוף כל סוף חוזר אליו, וניתוסף לו על ידי זה חכמה בינה ודעת, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין ק״ה:) בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו, כי מה שייך לקנאות בבן או בתלמיד, בודאי כל אבא וכל רבי רוצה לראות בנו ותלמידו גדול פי אלף יותר ממנו, וההצלחה של הבן והתלמיד זהו ההצלחה שלו, כי הלא ממנו נמשך כל הצלחתו, ואשרי הבן והתלמיד שמכיר באמת מאיפוא קיבל החכמה והדעת שלו, ונזהר מאד בכבוד אביו ובכבוד רבו, כי זהו סימן שקיבל מהם בתכלית השלימות, כי תלמיד הגון צריך למסור נפשו לגלות ולפרסם לימודו רבו לכל העולם, ולא יהיה איכפת לו מכבוד עצמו כלל, וכשתלמיד מתנהג בצורה כזו, בוודאי זהו עיקר הנחת רוח והתענוג של הרב, והוא מתפאר מאד עם תלמיד כזו, אפילו אם יהיה גדול פי אלף פעמים יותר ממנו, מה שאין כן אם יש לו תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים, ומחלל שם רבו חם ושלום, בוודאי אין בזיון ובושה גדולה מזו, ולכן כשחלם לשניהם, הן להעשיר והן להעני, שישאו חבילות חבילות מאחד להשני, אין סימן יותר טוב מזה, כי זה מראה שהעשיר בדעת משפיע כראוי להעני, וגם העני מקבל כראוי וכהגון מהעשיר, וסוף כל סוף יוחזר שפע והדעת אל העשיר בעצמו, ולא יחסר לו שום דבר כלל.

והשם יתברך יזכינו להתקרב אל צדיקים אמיתיים, ונזכה לקבל מהם חכמתם הקדושה, ולגלות לימודם הטוב לכל העולם כולו, עדי נזכה להתדבק בו יתברך באמת מעתה ועד עולם אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש – דאגה
ברסלב שלי

שיחות מוהרא"ש – דאגה

(מתוך "שיחות מוהרא"ש חלק א") דאגה מוהרא״ש נ״י (ז"ל) אמר פעם לאחד שבא אליו עם דאגותיו: ״מה לך לדאוג, הלא הדאגה מכלית את האדם לגמרי,

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש – דן את חברו
ברסלב שלי

שיחות מוהרא"ש – דן את חברו

(מתוך "שיחות מוהרא"ש חלק א") דן את חברו מוהרא״ש נ״י (ז"ל) מזהיר תמיד לדון את חברו לכף זכות, ואמר שאצל רבנו ז״ל זה יסוד מוסד

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש זי"ע – טעמו וראו תשע"ד
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש זי"ע – טעמו וראו תשע"ד

טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' יְדַבֵּר נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת מִמַּעֲלַת הָאָדָם הַזּוֹכֶה לִטְעֹם טַעַם עָרֵב וּמָתוֹק בְּכָל עִנְיְנֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וִיגַלֶּה שֶׁכָּל עֲצַת הַיֵּצֶר לִמְנוֹעַ

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן