japanese-1409839_960_720

"סיפורי מעשיות" "מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו" פירוש מספר "תוך הנחל"

בוקר שבת קודש פרשת שופטים ה׳תש״ס בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל  מעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו  דף ש״ח עיין שם.

והלך אל הגן (הינו זה הבן מלך האמת), וראה שיש לו חומה סביב, והשער פתוח, ואין שם שומרים, כי בודאי אין צריכים שומרים לזה הגן, והיה הולך אצל הגן, והסתכל וראה, שעומד שם אצל הגן אדם, הינו שהיה מציר שם אדם והסתכל וראה, שלמעלה, מעל האדם, יש דף, (שקורין טאבליצע) [לוח], וכתוב שם, שזה האדם היה מלך לפני כמה מאות שנים, ובימי המלך הזה היה שלום, כי עד אותו המלך היה מלחמות, וכך אחריו היה מלחמות, ובימי המלך הזה היה שלום, והתבונן מאחר שכבר נעשה מבין דבר מתוך דבר, כנ״ל, שהכל תלוי בזה האדם; שכשנכנסין לגן ורודפין אותו אין צריכין לברח כלל, רק לעמד עצמו אצל האדם, ועל ידי זה ינצל, ויותר מזה: שאם יקחו את האדם הזה ויעמידו אותו לפנים בתוך הגן הזה, אזי יוכל כל אדם לכנס בשלום אל הגן הזה (כל זה הבין זה הבן מלך האמת על ידי שהיה מבין דבר מתוך דבר, כנ״ל), והלך ונכנס אל הגן; ותכף כשהתחילו לרדפו הלך ועמד אצל האדם הנ״ל, שעומד אצל הגן מבחוץ, ועל-ידי-זה יצא בשלום, בלי פגע כלל, כי אחרים, כשנכנסו לגן והתחילו לרדפם היו בורחים בבהלה גדולה מאד, והיו מכים ונלקים על-ידי-זה; והוא יצא בשלום ושלוה על-ידי שעמד עצמו אצל האדם הנ״ל, והשרים ראו ותמהו על שיצא בשלום, ואזי צוה (זה הבן מלך האמת) לקח את האדם הנ״ל ולהעמיד אותו בפנים בתוך הגן, וכך עשו, ואזי עברו כל השרים בתוך הגן ונכנסו ויצאו בשלום, בלי פגע כלל.

פתח ואמר מוהרא״ש ז"ל, רביז״ל ממשיך לספר, והלך אל הגן (הינו זה הבן מלך האמת), וראה שיש לו חומה סביב, והשער פתוח, כי כן הוא בכל דבר שבקדושה, כשאדם רוצה להתקרב אליו יתברך, בוודאי נראה כמו חומה בצורה לפניו, ומתפשטים לפני עיניו כל מיני מניעות ובלבולים, אבל כולם הם רק באחיזת עינים (ליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ סי׳ מ״ו), לנסות ולבחון את האדם אם כוונתו רצויה לשמים באמת, אבל השער תמיד פתוח, כי תמיד נשאר פתח פתוח נגד האמונה הקדושה (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי׳ קנ״ב), ועל ידי שאדם מוסר נפשו ליכנס לשם, זוכה ליכנס לשלום ולצאת לשלום.

ואין שם שומרים, כי בודאי אין צריכים שומרים לזה הגן, כי הגן הוא הגן עדן שנמצא כאן למטה בזה העולם, ומי שזוכה ליכנס לשם הוא עולה ומתענג בנועם זיו השכינה ועולמו רואה בחייו, וכמעט שיתבטל ממציאותו לגמרי מרוב אור חיות זיו ודביקות שמרגיש בזה העולם, ולכן אין צריכין שומרים על הגן הזה, כי מי שאינו זוכה, הרי אינו מוצא כלל הגן הזה, וכל החיים שלו מר ומרורים מאד, ונדמה לו כאילו רודפים אותו ומבריחים אותו מן הגן, ובאמת אף אחד אינו רודף אותו, רק הוא רודף את עצמו, על ידי תאוותיו ומדותיו הרעות, נמצא הוא מעכב את עצמו מליכנס אל תוך הגן.

והיה הולך אצל הגן, והסתכל וראה, שעומד שם אצל הגן אדם, האדם שעומד אצל הגן הוא הצדיק, שנקרא כל אדם, כי כל העולם נברא בשבילו, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) מאי (קהלת י״ב) כי זה כל האדם, כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, וכן אמרו (חנינה י״ב:) כל העולם עומד על עמוד אחד וצדיק שמו, והדמות של האדם הזה מצוייר אצל הגן, היינו דמות דיוקנו שהוא בתוך ספריו הקדושים, כי פניו שכלו וחכמתו של הצדיק הוא בתוך הספרים שלו (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי׳ קצ״ב), ומי שמתבונן בתוך ספרי הצדיק ומקשר עצמו אליו, הרי זוכה למצוא את שערי הגן עדן וליכנס לשם לשלום.

והסתכל וראה, שלמעלה, מעל האדם, יש דף, (שקוריך טאבליצע) [לוח], וכתוב שם, שזה האדם היה מלך לפני כמה מאות שנים, ובימי המלך הזה היה שלום, כי עד אותו המלך היה מלחמות, וכך אחריו היה מלחמות, ובימי המלך הזה היה שלום, והתבונן מאחר שכבר נעשה מבין דבר מתוך דבר, כנ״ל, שהכל תלוי בזה האדם; שכשנכנסין לגן ורודפין אותו אין צריכיך לברח כלל, רק לעמד עצמו אצל האדם, ועל ידי זה ינצל, כי הצדיק האמת הוא בחינת מלך שיש לו שליטה וממשלה בעולם, בבחינת (גיטין ס״ב.) מאן מלכי? רבנן, כי הוא מושל על כל הדור, וגם על כל שאר צדיקי הדור (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי׳ נ״ו), ובימיו בוודאי יש שלום בעולם, כי הצדיק האמת עושה שלום בין נשמות ישראל לאביהם שבשמים, ובין אדם להכירו, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (סוף ברכות) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, וכשלימודיו הנפלאים מתגלים בעולם בוודאי מתרבה השלום בעולם, אבל אחר הסתלקותו, דיבוריו ותורותיו נעלמים ונסתרים מן העולם, וצריכין לגלות ולפרסם אותם, למען כולם יוכלו ליכנס אל תוך הגן.

והתבונן מאחר שכבר נעשה מבין דבר מתוך דבר, כנ״ל, שהכל תלוי בזה האדם; שכשנכנסין לגן ורודפין אותו אין צריכין לברח כלל, רק לעמד עצמו אצל האדם, ועל ידי זה ינצל, כי על ידי שאדם מעמיד עצמו אצל הצדיק, ובורח בכל פעם אצלו, ושואב ממנו עצות והתחזקות ויראת שמים, על ידי זה ניצול מכל הרדיפות המדומות של עולם הזה, וזוכה ליכנס ולצאת לשלום בהגן עדן שנמצא כאן בזה העולם, בבחינת מה שנאמר אצל אדם הראשון אחר שחטא ונתגרש מן הגן עדן, שבת אגין עלוהי (זוהר תרומה קל״ח), היינו שהעמיד עצמו אצל שבת קודש, וזה מה שהגין עליו מלהתרחק יותר, כי הצדיק הוא בחינת שבת קודש, וכמובא בזוהר (נשא קמ״ד:) על רבי שמעון בר יוחאי, אנת הוא שבת דכולהו יומי, כי שבת הוא שמא דקודשא בריך הוא (זוהר יתרו פ״ח:), כי בשבת נתגלה עצם גילוי אלקותו יתברך לכל נשמות ישראל, וכן הצדיק תמיד מגלה אור אלקותו יתברך לכל באי עולם, ולכן הוא מתקדש בקדושת שבת קודש ממש, וכל מה שאדם מעמיד עצמו אצל הצדיק, כן הוא ניצול מכל הרדיפות של הבלי עולם הזה, בבחינת שבת קודש שיש שביתה ונייחא מכל, ועולמו רואה בחייו, אשרי לו.

ויותר מזה: שאם יקחו את האדם הזה ויעמידו אותו לפנים בתוך הגן הזה, אזי יוכל כל אדם לכנס בשלום אל הגן הזה (כל זה הבין זה הבן מלך האמת על ידי שהיה מבין דבר מתוך דבר, כנ״ל), כי לא מספיק מה שאדם לבד זוכה לדעת מן הצדיק, ולינצל מכל הבלי עולם הזה על ידו, אלא חוב קדוש מוטל עליו לגלות ולפרסם את הצדיק לכל באי עולם, למען יוכלו כולם לזכות לחיים טובים על ידו, ולכן אם משימין את האדם שהוא הצדיק בתוך הגן, למען כולם יוכלו להכיר אותו וליהנות מעוצם אורו ונועם זיוו, על ידי זה כולם יכולים ליכנס לשלום לתוך הגן.

והלך ונכנס אל הגן; ותכף כשהתחילו לרדפו הלך ועמד אצל האדם הנ״ל, שעומד אצל הגן מבחוץ, ועל-ידי-זה יצא בשלום, בלי פגע כלל, כי אחרים, כשנכנסו לגן והתחילו לרדפם היו בורחים בבהלה גדולה מאד, והיו מכים ונלקים על־ידי־זה; והוא יצא בשלום ושלוה על־ידי שעמד עצמו אצל האדם הנ״ל, כי העולם הזה הוא גן נפלא ונורא מאד, שיכולים להפוך אותה לגן עדן ממש, אבל לא כל אחד זוכה למצוא את הגן שבזה העולם, כי אינו מקורב אל אדם הגן, ואין לו הלימודים של הצדיק איך להחזיק מעמד בזה העולם, שזה בחינת הד' שנכנסו לפרדס, המובא בגמרא (חגיגה י״ד), בן עזאי, בן זומא, אחר, ורבי עקיבא, בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע, אחר קיצץ בנטיעות, ורק רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום, כי האחרים לא היה להם הבקיאות הנכון איך ליכנס אל הגן הנפלא הזה שנמצא בזה העולם, ולא ידעו איך לעמוד אצל האדם של הגן, ולינצל מכל הרדיפות שרודפים אותם, מה שהם באמת הרדיפות של האדם בעצמו, שרודף את עצמו מיניה וביה, כי לא מוצא לעצמו מנוחה ויישוב הדעת בעולם הזה, ונדמה לו שצריך להיפרד ולהפריש עצמו לגמרי מעולם הזה, שזהו מה שרביז״ל מספר כאן, ש״היו מכים ונלקים על ידי זה״, ומקודם סיפר רביז״ל שאין מכים, רק העיקר מה שרודפים אותו, עיין שם, אלא זהו כנ״ל, שהם מכים ונלקים על ידי עצמם, שרודפים את עצמם, ונכשלים איש באחיו, ועל ידי זה סובלים צרות ויסורין, ובורחין מן הגן, אבל רבי עקיבא היה לו הבקיאות הנכון איך למצוא אותו יתברך בכל פרט ופרט של החיים, ועל ידי זה נכנס בשלום ויצא בשלום.

והשרים ראו ותמהו על שיצא בשלום, ואזי צוה (זה הבן מלך האמת) לקח את האדם הנ״ל ולהעמיד אותו בפנים בתוך הגן, וכך עשו, ואזי עברו כל השרים בתוך הגן ונכנסו ויצאו בשלום, בלי פגע כלל, כי בודאי זה היה חידוש גדול אצלם, שיהיה נמצא אדם כזה שיהיה לו הבקיאות הנכון איך לעבור בשלום לתוך הגן של עולם הזה, אבל על זה עדיין לא תיארו כלל שיהיו יכולים לגלות דרך זה לכל באי עולם, ולכן כשהבן מלך העמיד את האדם שהוא הצדיק בתוך הגן, וכולם היו יכולים להתקרב אליו ולשתות בצמא את דבריו, זה בודאי היה חידוש שבחידושים, כי כולם זכו ליהנות מן אורו הגדול.

ואמר מוהרא״ש ז"ל, שזה סובב והולך על דבר רביז״ל, שצריכין לגלות ולפרסם אורו של רביז״ל בכל העולם בריש גלי, ובראש כל חוצות, ולא להתבייש מפני אף בריה שבעולם, ואנשי שלומינו צריכין לצאת מתוך צמצום וקטנות המוחין, מלחשוב שדבר רביז״ל צריך להיות כלוא ומוסגר בתוך איזה מרתף או פינה נדחת, אדרבה דבר רביז״ל צריך לצאת בפומבי לכל באי עולם, ולגלות ולפרסם אורו הגדול במרץ וכח הכי גדול, לכל העדות, ולכל באי עולם, ומי שמרהיב נפשו לומר שאין צריכין לגלות דבר רביז״ל לאיזה סוג בני אדם, וכאילו איזה עדה לא שייך לדבר רביז״ל, הוא טיפש סכל ופתי, ואין יודע בין ימינו לשמאלו מהו דבר רביז״ל, ומה רביז״ל רוצה מאתנו, כי אילו היה משיג את גודל מעלת ענין רביז״ל, ואיך רביז״ל מאיר בכל אחד ואחד מישראל אור אלקותו יתברך, היה מבין שזה שייך לכל אחד ואחד מישראל בלי יוצא מן הכלל, והיה מוסר נפשו לגלות ולפרסם את אורו של רביז״ל לכל העולם כולו,

והשם יתברך יזכינו להיות מקורבים באמת אל רביז״ל, ולקבל ממנו לימודיו הנפלאים, עדי נזכה להאיר אור אלקותו יתברך בכל העולם כולו, ולראות בגאולתן של ישראל במהרה בימינו אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש זי"ע • ניסן – להתחיל מחדש
חודש ניסן

שיחות מוהרא"ש זי"ע • ניסן – להתחיל מחדש

שיחות מוהרא"ש • להתחיל מעכשיו להתחיל מעכשיו להיות כבריה חדשה ממש מוהרא"ש ז"ל אמר, שבהגיע חודש ניסן ראוי לאדם להתעורר מאד למדת ההתחדשות, להתחדש מאד

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – הכנסת אורחים
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש – הכנסת אורחים

מוהרא"ש ז"ל אמר, שעיקר שלמות הכנסת אורחים, הוא, להתבונן מעצמו בצרכי האורח, ולדעת מה חסר לו, ובמה יכול להשביע רצונו, כי על פי רוב, האורח

קרא עוד ←
"שיחות מוהרא"ש" זקנים
מאמרי שיחות מוהרא"ש

"שיחות מוהרא"ש" זקנים

מוהרא״ש נ״י (ז"ל) תמיד מתלוצץ מהקלפה החדשה שנתהוותה בין אנשי שלומנו, שאומרים בשם "זקנים", ובפרטיות כשבאים לידי מחלוקת וכו', ואמר: הלא מוהרנ״ת ז״ל כבר פסק

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן