fantasy-782001_960_720

תוך הנחל סעודה שלישית פרשת כי תצא ה׳תש״ע

בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, דיבר מוהרא״ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז׳׳ל בליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי' ד, המדבר מהחזרת המלכות לשורשה, ומווידוי דברים לפני הצדיק, עיין שם.

פתח ואמר מוהרא׳׳ש ז"ל, רביז״ל אומר (מוהרא׳׳ש ז"ל חזר בקיצור על כמה נקודות שתורה זו של רביז״ל), כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא, במו שכתוב (תהלים נ"ו): ״בה׳ אהלל דבר באלהים אהלל דבר״, וזאת הבחינה היא מעין עולם הבא, במו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (פסחים ג): ״ביום ההוא יהיה ה׳ אחד״, והקשו: וכי האידנא לאו הוא אחד? ותרצו חכמינו זכרונם לברכה: האידנא מברכין על הטובה הטוב והמטיב, ועל הרעה דיין אמת, ולעתיד כולו הטוב והמטיב, שיהיה שם ה׳ ושם אלקים אחדות אחד, וזאת הבחינה אי אפשר להשיג, אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדושה מהגלות מבין העכו"ם, כי עכשיו המלכות והממשלה להעכו״ם, ובשביל זה נקראים עבודת אלילים שלהם בשם אלהים, כי יונקים מבחינת מלכות הנקרא אלהים, במו שכתוב (תהלים ע״ד): ״אלהים מלכי מקדם״, וכשמעלין בחינת מלכות מבין העכו״ם, אזי נתקיים (שם מ"ז): ״כי מלך כל הארץ אלהים״: ואי אפשר להשיב המלוכה להקדוש ברוך הוא אלא על ידי ודוי דברים לפני תלמיד חכם, על ידי זה מתקן ומעלה בחינת מלכות לשרשה, וזהו פירוש: (הושע י״ד): ״קחו עמכם דברים״ זהו ודוי דברים, זה בחינת מלכות, כמו דבר אחד לדור (סנהדרין ח.), דבר, לשון מנהיג ומושל, ושובו אל ה׳ שיתקנו ויעלו את הדברים, את בחינת מלבות, בחינת אלהים אל ה׳, ״בה׳ אהלל דבר, באלהים אהלל דבר״, היינו שיידע, שכל מארעותיו, כולם לטובתו, ויברך על כל הדברים הטוב והמטיב: ועוונותיו של אדם הם על עצמותיו, כמו שכתוב (יחזקאל ל״ב): ״ותהי עונותם חקוקה על עצמותם״, וכל עבירה יש לה צירוף אותיות, וכשעבר איזה עבירה, אזי נחקק צרוף רע על עצמותיו, ועל ידי זה מכניס בחינת הדיבור של הלאו הזה שעבר בתוך הטומאה, היינו שמבניס בחינת מלכות, שהוא בחינת דבר אחד לדור, הוא מכניס אותה בתוך העכו״ם, ונותן להם ממשלה, למשל, אם עבר על דיבור של הלאו לא יהיה לך, אזי מחריב הצירוף הטוב של הדיבור, ובונה צירוף רע, ונחקק הצירוף הזה על עצמותיו, ונוקם בו, כמו שכתוב (ירמיהו ה): ״עונותיכם הטו אלה״, וכתיב (תהלים ל״ד): ״תמותת רשע רעה״, ועל ידי ודוי דברים יוצא מעצמותיו האותיות החקוקים עליהם, ונעשה מהם הדיבור של הוידוי, כי הדיבור יוצא מעצמותיו, כמו שכתוב (שם ל״ה): ״כל עצומתי תאמרנה״, ומחריב הבנין והצירוף הרע, ובונה מהם מלכות דקדושה, עיין שם כל זה בדברי רביז״ל.

והסביר מוהרא״ש ז"ל, כי הנה רביז״ל מגלה בתורה זו, שעיקר התכלית הוא להגיע אל בירור הידיעה ״שכל מאורעותיו הם לטובתו״, ובין מדת החסד ובין מדת הגבורה, הן לטובת האדם, כי הקדוש ברוך הוא תכלית הטוב, והוא יתברך רוצה רק להטיב לבריותיו, אלא לפעמים הטוב מתלבש במדת הגבורה, כדי לנקות אדם מעוונותיו, ולזכותו לעולם הבא, אבל בשורש הדברים, הכל חסד ורחמים, וכשאדם מגיע לבירור של ידיעה זאת, זהו מעין עולם הבא, כי לעתיד לבא ישיגו הכל ענין זה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (פסחים נ.), היום מברכין על הטובה, הטוב והמטיב, ועל הרעה דיין האמת, כי עדיין נראה כאלו יש דבר רע, אבל לעתיד לבא יברכו על הכל הטוב והמטיב, כי ישיגו תיכף ומיד, שהכל רק לתכלית הטוב, ואין שום מושג של רע כלל, ועל כן גם היום מי שזוכה לבירור ידיעה זאת, הוא חי מעין עולם הבא.

והנה להשיג ידיעה זאת צריכין להעלות מלכות דקדושה מבין העכו״ם, היינו לגלות מלכות הקדוש ברוך הוא בכל מקום ובכל זמן, ולדעת שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, כי לעיני הבשר נראה כאילו יש איזו מלכות וממשלה לעכו"ם ועובדי עבודה זרה, אבל באמת אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, ומלכותו יתברך בכל משלה, וכל המלכות שיש לאומות העולם בעולם הזה רק למען הבחירה והנסיון, שיהיה נראה כאילו יש להם איזה כח, אבל מי שמסתכל על השורש של כל דבר, שהכל בא רק ממלכותו יתברך, יודע היטב שאין שום מלכות וממשלה בלעדו יתברך כלל, ותיכף כאשר מתבררת לאדם ידיעה זאת, ויודע שאין חילוק בין חסד וגבורה, והכל מאת השם יתברך לבד, אזי מברך על הכל הטוב והמטיב, והוא חי מעין עולם הבא ממש.

ומגלה רביז׳׳ל, שלבוא אל ידיעה שלימה זאת צריכין וידוי דברים לפני התלמיד חכם, כי עוונותיו של אדם חקוקים על עצמותיו, ובכל פעם, כשאדם עובר איזו עבירה חס ושלום, אזי צירופי האותיות של הלאו שעבר, נחקקים בעצמותיו, והם מצערים אותו ואחר כך ממיתים אותו, רחמנא ליצלן, וכמו שכתוב (תהלים ל״ד) תמותת רשע רע, שהרע של הרשע ממית אותו ממש, רחמנא ליצלן, כי הצירופים הרעים נכנסים בעצמותיו עד ששוברים נופו ומבלבלים דעתו, ואז בוודאי אי אפשר לו להשיג ידיעה זאת שכל מאורעותיו הם לטובתו, ובזה גורם שהמלכות והממשלה נופלת אל העכו"ם, ויש הסתר פנים בעולם, אבל תיכף ומיד שאדם מתוודה ווידוי דברים לפני התלמיד חכם, ומוציא מפיו כל העבירות והלאווים שעשה, על ידי זה הצירופים הרעים יוצאים מעצמותיו, וחוזרים ונתחברים שברי עצמותיו, ונבנית עוד הפעם מלכות דקדושה, ומבין ומשיג שרק הקדוש ברוך הוא מולך ומושל בעולם.

והנה ווידוי דברים הוא עיקר מצות תשובה, וכמבואר ברמב״ם (הלכות תשובה פרק א׳ הלכה א׳) שעיקר תשובה הוא להתוודות לפני ה׳ וכו', וכל המרבה להתוודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח, עיין שם, ורביז״ל אומר שהווידוי יהיה לפני התלמיד חכם דייקא, כי רוב בני אדם, ובפרט אחר שחטאו, קשה להם להשיג שבעת התוודותם הם עומדים לפני ה', ושצריכין להתבייש מלפניו יתברך, כי מרגישים מרוחקים מאד ממנו יתברך, ומזה בא שמתרשלים ממצות וידוי, אבל כשצריכין להתוודות לפני התלמיד חכם, אזי רואים את התלמיד חכם לפני עיניהם, ומתביישים מאד, וזה גורם להם לעשות תשובה באמת, אבל התלמיד חכם בעצמו נכלל אז לגמרי באור האין סוף ברוך הוא, ובשעה שאדם מתוודה לפניו, מעלה ומקשר כל הדיבורים אל השם יתברך, ואומר, ״רבונו של עולם, שמע איך שפלוני מתוודה לפניך על עונותיו", ובזה זוכה האדם לבוא לידי תשובה שלימה, נמצא שבאמת הווידוי דברים הוא לפני השם יתברך, רק התלמיד חכם מקשר אותו אל השם יתברך, ועל כן אם אדם מתוודה בלב אמת לפני השם יתברך, זהו עיקר התשובה, וראוי לו לבקש שיהיה נחשב הווידוי שלו כאילו התוודה לפני התלמיד חכם, וכמו שאומר מוהרנ״ת ז״ל בתפילתו על תורה זו (ליקוטי תפילות סי׳ ד) ״יהי רצון מלפניך ה׳ אלקינו ואלקי אבותינו שווידוי דברים שהתוודיתי לפניך, יהיה חשוב ומקובל ומרוצה לפניך, כאלו התוודיתי לפני החכם והצדיק האמת שבדור", עיין שם, כי עיקר הווידוי להוציא הדיבורים מפיו, עד שיצאו כל הצירופים הרעים מעצמותיו, ואז יחזור ויאיר אצלו אור הדעת והשכל, ויידע שבין חסד ובין גבורה, הכל מהשם יתברך לבד, ואז תעלה מלבות הקדוש ברוך הוא לשורשה, ויחיה חיים טובים מעין עולם הבא ממש.

והנה כל זה שייך לחודש אלול ביותר, כי חודש אלול הוא חודש התשובה, ואז בחודש האחרון של השנה, הזמן מסוגל מאד לשוב בתשובה שלימה על כל עוונותיו, ולהתוודות עליהם לפני השם יתברך, ובזה יוציא את כל הצירופים הרעים מעצמותיו, ויהפכם לטובה, ובפרט מה שפגם בדיבורים רעים של לשון הרע ורכילות וניבול פה, רחמנא ליצלן, כי מדיבוריו של אדם יודעים איפוא מחשבותיו, וכמובא בספר המדות (אות ניבול פה סי׳ א׳) מי שמדבר ניבול פה, בידוע שלבו חושב מחשבות און, וכשמשתמש עם הדיבור שלו לרע, חס ושלום, אזי מוריד המלכות דקדושה לבין הקליפות ממש, רחמנא ליצלן, ועיקר תיקונו על ידי דיבור דקדושה ווידוי דברים, וכמבואר בהמשך תורה זו (אות ו׳) על הפסוק (במדבר ל״א) כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש, שאם הכניס דיבור שלו באש התאוות, ועשה צירופים רעים בתוך עצמותיו, עכשיו יתקן זאת על ידי דיבור דקדושה באש ובהתלהבות גדולה, ועל ידי זה יתחברו שברי עצמותיו, ויזכה לדביקות גדולה בהשם יתברך, ולכן אשרי מי שמרגיל עצמו בווידיוי דברים לפני השם יתברך תמיד, ובפרט בחודש אלול, כי אז יזכה לשוב בתשובה שלימה לפניו יתברך, ולהכלל בו יתברך לגמרי, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא״ש ז"ל את הענק הנ״ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (דברים כ"ג ט״ו) כי הוי״ה אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, ויש לומר שמרומז בפסוק זאת גילוי הנ״ל של רביז״ל, כי הוי״ה אלקיך מתהלך בקרב מחניך, שני השמות הוי״ה אלקיך מרמזים על מדות חסד וגבורה, הוי״ה הוא חסד, ואלקיך הוא גבורה, ויש לך לדעת שכל מה שעובר עליך, הן מדת החסד והן מדת הגבורה, הכל ממנו יתברך לבד שהוא מתהלך בקרב מחנך, כי הוא יתברך בתוך מחנך ובתוך כל עצמותיך, ואין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, וכשתזכה לידיעה זאת, אזי תוציא המלכות מבין העכו״ם ותזכה להתגלות מלכות שמים, שזהו להצילך ולתת אויביך לפניך, והעיקר על ידי והיה מחניך קדוש, שתקדש כל מחניך ועצמותיך, על ידי דיבורים קדושים של וידוי לפני השם יתברך, כי בזה תוציא כל הצירופים רעים מעצמותיך, ותזהר מאד מכל מיני דיבורים רעים ופגומים חס ושלום, שזהו ולא יראה בך ערות דבר, ודרשו חכמינו הקדושים (ירושלמי תרומות ו:), ערות דיבור, כי הדיבור רע חוקק צירופים רעים בתוך העצמות, ואז רואים בתוכם הרע והערוה חס ושלום, אבל כשמתוודה תמיד על עוונותיו, אזי מוחק הצירופים הרעים וכבר לא יראה בך ערות דבר, כי כל הצירופים הרעים מתהפכים לטובה, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא חודש אלול, ומרומז בתיבות ל׳הצילך ו׳לתת א׳ויביך ל׳פניך, ראשי תיבות אלו״ל, כי אז בחודש האחרון של השנה, צריכין להתוודות הרבה לפניו יתברך על כל מה שעשה כל השנה כולה, ואז יתכפר לו על הכל, שזהו ושב מאחריך, שתזכה לשוב לכל הפחות בחודש האחרון של השנה, ואז תזכה לתקן את הכל,

והשם יתברך יזכנו לשוב בתשובה שלימה לפניו יתברך, ונזכה לכתיבה וחתימה טובה ושנת גאולה וישועה בכלל ובפרט, אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש זי"ע – שבת שירה תשע"ד
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש זי"ע – שבת שירה תשע"ד

שַׁבָּת שִׁירָה א. מַעֲלַת הַמַּכְרִיז בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה כָּל דָּבָר לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ מוֹהֲרָא"שׁ ז"ל אָמַר, שֶׁלֹּא בְּחִנָּם נִקְבַּע שְׁמָהּ שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח "שַׁבָּת

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש • הרב הקדוש מסאטמר זי״ע
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש • הרב הקדוש מסאטמר זי״ע

אף־על־פי־כן קרה פעם שביום כ״ו אב מוהרא״ש נ״י צוה לבעל תפלה לא לומר תחנון, ואז הוא יומא דהילולא של הרב הקדוש מסאטמר זי״ע, ואחר התפלה

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש – 'כולם באים לרבי שמעון'
חדשות ברסלב

שיחות מוהרא"ש – 'כולם באים לרבי שמעון'

מוהרא"ש ז"ל אמר, שעוצם מעלת יום ל"ג בעומר אין לתאר ואין לשער כלל, כי הוא ההילולא רבה של רבי שמעון בר יוחאי, ויום זה נחשב

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן