smilies-3613848_960_720

תוך הנחל סעודה שלישית פרשת כי תבוא ה׳תש״ע

בסעודה שלישית, סעודת רעווא דרעווין, דיבר מוהרא״ש ז"ל דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז׳׳ל בליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ סי׳ כ״ד המדבר ממצות שמחה, עיין שם.

פתח ואמר מוהרא״ש ז"ל, רביז״ל אומר, מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כחו, וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מקלקול השמחה, כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה, במו שכתוב (תהלים צ״ב): ״עלי עשור וכו' כי שמחתני ה׳ בפעלך וכו', ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפיקין, והם מחיין אותן, ועל בן כשיש קלקול ופגם בהשמחה, שהיא בחינת יוד מיני נגינה, על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין, שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה, שהם השמחה, כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפיקין, וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מיני נגינה, וכפי קלקול השמחה והנגון, כן בא חולאת, וגם חכמי הרופאים האריכו בזה, שכל החולאת על ידי מרה שחרה ועצבות, והשמחה הוא רפואה גדולה, והכלל, שצריך להתגבר מאד בכל הכחות, להיות אך שמח תמיד, כי טבע האדם למשוך עצמו למרה שחרה ועצבות מחמת פגעי ומקרי הזמן, וכל אדם מלא יסורים, על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בבל אשר יוכל, ואפילו במלי דשטותא, אף שגם לב נשבר הוא טוב מאד, עם כל זה הוא רק באיזו שעה, וראוי לקבוע לו איזה שעה ביום לשבר לבו ולפרש שיחתו לפניו יתברך, אבל כל היום כולו צריך להיות בשמחה, כי מלב נשבר בקל יכולין לבוא למרה שחורה, יותר מאשר יכולין ליכשל על ידי שמחה חס ושלום, לבוא לאיזה הוללות, חס ושלום, בי זה קרוב יותר לבוא מלב נשבר למרה שחורה, על כן צריך שיהיה בשמחה תמיד, רק בשעה מיוחדת יהיה לו לב נשבר, עיין שם כל זה בדברי רביז״ל.

והסביר מוהרא״ש ז"ל, כי הנה רביז״ל אינו אומר ״הנהגה טובה להיות בשמחה״, או ״עצה טובה להיות שמחה״, רק רביז״ל מכריז ואומר ״מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד״, שהיא מצוה ממש, ולא סתם מצוה אלא ״מצוה גדולה״, כי בשעה שאדם שמח הוא עולה ומתדבק בו יתברך, ומקיים מצות (דברים י׳) ובו תדבק, כי אצל השם יתברך כתיב (דברי הימים א' ט״ז), עוז וחדוה במקומו, שבמקומו יתברך, תמיד שרויות חדוה ושמחה, וכשאדם שמח, הוא עולה ומתדבק אל מקומו יתברך, וזוכה לדביקות אמיתית, ובפרט כשהוא שמח בשעת קיום מצוותיו יתברך, זה סימן שלבו דבוק בו יתברך באמת, וכמו שאומר רביז״ל (ספר המדות אות שמחה סי׳ א׳) כשאדם עושה מצוה בשמחה, זה סימן שלבו שלם לאלקיו, ועל ידי שמחה אדם זוכה להגיע לכל הקדושות שבכל העולמות, וכמו שגילה האריז׳׳ל לאנשי סודו, שלא הגיע לכל מדריגותיו והשגותיו, אלא על ידי שמחת המצוות, שהיה שש ושמח בקיום כל מצוה, יותר מעל כל הון דעלמא (עי׳ בהקדמה לספר חרדים, מובא במשנה ברורה סי׳ תרס״ט סעיף קטן י״א עיין שם), נמצא שהשמחה בעצמה היא מצוה גדולה, ושמחת המצוות עולה למעלה על כל המצוות, אשרי מי שזוכה להיות בשמחה תמיד.

ומגלה רביז״ל בתורה זו, שאין השמחה מועילה לאדם רק ברוחניות לבד, אלא גם בגשמיות, כי כל עיקר בריאותו של אדם, ורפואתו מכל המחלות, תלוי במצות השמחה, כי כל המחלות באות רק מקלקול השמחה, שאדם עצוב ושבור, ונופל לייאוש ודכאון, וזה נותן מקום שתתאחז בו המחלה, רחמנא ליצלן, אבל כשאדם שש ושמח תמיד, אין שום מחלה יכולה לדבוק בו, כי עשרה מיני הנגינה, שהם כלליות כל ניגוני שירה ושמחה, חולפים ועוברים בתוך העשרה מיני דפיקין שיש בגוף האדם, ומחיים אותם, ומגרשים מהם כל סוג נגע ומחלה חס ושלום, וגם חכמי הרופאים מסכימים שעיקר התגברות החולי הוא רק מחמת עצבות ומרה שחורה, כשאין לאדם עצבים (שקורין ״נערווין") חזקים, אבל מי ששש ושמח תמיד, ויש לו עצבים חזקים, הוא פוטר מעל עצמו כל מיני מחלות וחלאים רעים, רחמנא ליצלן, ואפילו אם נחלש באיזו חולשה, הוא מתרפא במהרה על ידי מדת השמחה, ולכן עיקר הצלחת חיי אדם ברוחניות ובגשמיות תלוי במרת השמחה, ומי ששמח תמיד, חי חיים טובים ובריאים באמת.

אבל להגיע למדת השמחה בוודאי עבודה גדולה וכבדה מאד, כי צריכין להתגבר על פגעי ומקרי הזמן, שממשיכין אדם לידי עצבות ומרה שחורה, חס ושלום, והעיקר לדעת שכל מה שעובר עליו הוא רק נסיון לראות אם יהיה חזק במדת השמחה, ואם בטחונו חזק בה׳ אלקיו, כי שמחה ובטחון הולכים ביחד זה עם זה, אדם שמח על ידי בטחונו בה', ועל ידי בטחונו בה׳ בא לידי שמחה, ותיכף ומיד שיודע שכל מה שעובר עליו, הוא רק למען נסות תוקף שמחתו, בידיעה זאת יהפוך כל היגון ואנחה לשמחה עצומה, ויקיים מקרא שכתוב (ישעיה ל״ה) ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה, שהששון ושמחה ירדפו אחר היגון ואנחה, ויהפכום לששון ושמחה (ליקוטי מוהר"ן חלק ב׳ סי׳ כ״ג), ולכן אשרי המתגבר בכל כוחותיו להיות בשמחה תמיד, וכן מבקש ומתפלל תמיד אל השם יתברך שיזכה להיות בשמחה תמיד, כי על ידי זה יזכה לקנות בנפשו מדת השמחה, ויחיה חיים טובים ומתוקים בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא״ש ז"ל את הענין הנ״ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה הגילוי הנ״ל של רביז״ל, מעוצם מעלת וחשיבות השמחה, כתיב מפורש בפרשת השבוע בתוך פסוקי התוכחה, (דברים כ״ח מ״ז) תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, שכל הקללות וחלאים רעים המוזכרים בפסוקי התוכחה, באים ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל״, ולכאורה יפלא, וכי מחמת חסרון השמחה לבד, יבואו כל הדברים הקשים הנזכרים בפרשה הזאת?! אבל לפי דברי רביז״ל מובן הענין מאד, כי השמחה אינה רק עצה והנהגה טובה, רק היא עיקר גדול בחיי האדם, עד שכל עמידתו וקיומו בזה העולם תלויים במדת השמחה, ואם הוא בשמחה תמיד, ניצל מכל מיני פגעים וחלאים רעים, ואם אינו בשמחה, עלול לבוא לידי כל הרעות, רחמנא ליצלן, ולכן על אדם למסור נפשו על מדת השמחה, ולשוש ולשמוח באלקותו יתברך "מרוב כל״, וכמו שפירש האריז״ל (מובא בשל״ה הקדוש שער האותיות אות תשוקה), שיש לך לשמוח בעבודת השם יתברך, יותר ממה שהיית שמח על רוב כל שהזדמן לך, היינו מכל מיני תענוגים שבעולם, מכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות, וכשאדם מגיע לשמחה כזאת, בוודאי יהיה לו כל טוב אמיתי, בזה ובבא לנצח.

וזהו גם יסוד מצות ביכורים הכתובה בתחילת הפרשה, שעיקר בנויה על מצות שמחה, וכמו שכתוב (דברים כ״ו י״א) ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה׳ אלקיך ולביתך, ולמדו מזה חכמינו הקדושים (ביכורים פרק א׳) שמצות קריאת ביכורים תלויה בזמן שמחה, מעצרת עד החג, כי עיקר מצות ביכורים להזכיר לאדם מעוצם טובותיו יתברך, שנתן לו שדה ופירות ופרנסה, ועליו להכיר טובה אליו יתברך, ולשמוח עם כל טובותיו יתברך, ולכן דייקא אז בשעת קריאת פרשת ביכורים, מזכירים את כל הצרות והיסורים שעברו עלינו מעודינו, וכמו שכתוב (שם) ארמי אובד אבי וגו', וירעו אותנו המצרים ויענונו וגו', כי אז בשעת חדוה צריכים לזכור כל הטובות שעשה ועושה עמנו השם יתברך תמיד, ולהפוך כל הינק ואנחה לשמחה, ועל ידי מצות ביכורים בשמחה ובזמן שמחה, תהיה נקבעת בלבנו מדת השמחה על כל השנה, ונזכה לעבוד את השם יתברך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל.

והנה השמחה צריכה למלאות את כל מוח האדם עם כל החושים התלויים בו, שהם חושי העינים, האזנים, החוטם והפה, כי הכל תלוי בראש ובמוח, וכששבעה חושים אלו בריאים וחזקים ושמחים באלקותו יתברך, אזי כל הגוף חזק ובריא ושמח באלקותו יתברך, וכמו שאמרו חכמינו (עירובין מ״א:) נופא בתר רישא אזלא, ורביז״ל קורא לשבעה חושים אלו בשם "שבעה נרות" (ליקוטי מוהר"ן חלקא ׳סי׳ כ״א), כי הם מדליקים אור אלקותו יתברך שמו במוח האדם עד שזוכה לראות אלקות מכל דבר, כי כשאדם שומר על עיניו מלהסתכל ברע, ושומר על אזניו מלשמוע דיבורים רעים, ושומר על חוטמו מכעס ומקפידות, ושומר על פיו מדיבורים רעים, אזי שבעה נרות אלו מכניסים אור גדול במוח האדם, ומדליקים בו אור השמחה, עד ששש ושמח כל ימי חייו, ומהפך כל היגון ואנחה שלו לששון ושמחה עצומה.

ויש לרמז זאת בתוך הברכות הכתובות לפני התוכחה (דברים כ״ח א'), והיה אם שמוע תשמע בקול ה׳ אלקיך וגו׳ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך וגו׳, ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה י"ג) אין והיה אלא לשון שמחה, כי כל הברכות באות בזכות השמחה בעבודת השם יתברך, ואז גם ״והשיגוך״, כי יתקיים בך (ישעיה ל״ה) ששון ושמחה "ישיגו׳ ונסו יגון ואנחה, שהשמחה תרדוף אחר היגון ואנחה ויהפוך אותם לשמחה, ואז (פסוק ו) יתן ה׳ את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך, שכל הצרות והיסורין שהם ״אויביך״, יפלו ויתבטלו מפניך, כי בדרך ״אחד״ יצאו אליך שתכיר היטב שכל הצרות והיסורין באו אליך רק מה׳ ״אחד״, לנסות ולבחון אותך במדת השמחה, ואם תחזיק מעמד, ואז, ובשעה דרכים ינוסו לפניך, שכולם יברחו מפני שבעת החושים הקדושים שיש על פניך, שהם שתי עיניך, שתי אזניך, שני נקבי אפיך ופיך, כי כולם יהיו חזקים ובריאים במדת השמחה, וכל הצרות שלך תתבטלנה לגמרי, ההיפך ממה שכתוב בתוכחה (פסוק כ״ה) יתנך ה׳ נגף לפני אויביך, בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ, שכל זה בא מחסרון השמחה, ולכן אשרי מי שמתחזק במדת השמחה תמיד, ומוסר נפשו בכל עת להיות בשמחה בכל מצבי החיים, כי אז יאיר עליו אור השם יתברך ויזכה לחיים טובים ונצחיים לעולם ועד,

יזכנו השם יתברך להגיע לכל זה באמת אמן ואמן.

קחו חלק בהדפסת ספרי 'אשר בנחל'
ברסלב שלי

קחו חלק בהדפסת ספרי 'אשר בנחל'

הבטיח מוהרא"ש ז"ל, שכל מי שידפיס איזה חלק מספרי "אשר בנחל", תהיה לו ישועה במה שצריך – בָּנֵי, חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, ואמר שהוא חזק בדיבור זה,

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – חובות
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – חובות

מוהרא"ש ז"ל אמר, שצריכים להיזהר מאוד לא להיות בעל חוב לבני-אדם כלל, כי רבינו ז"ל אומר (ספר-המידות, תשובה, סימן מו): מי שרוצה לשוב, יזהר מלהיות

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – בין המצרים
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – בין המצרים

מוהרא"ש ז"ל אמר, שרוב אנשי העולם מסתכלים על ימי בין המצרים כמו על ימי עצבות ומרה שחורה, ונדמה להם שהם ימי ירידה ונפילה חס ושלום, וקשים

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן