val-parola-3644357_960_720

תוך הנחל ליל שבת קודש פרשת נצבים וילך ה׳תש״ע

בליל שבת קודש בסעודה ראשונה, דיבר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד על פי דברי רביז״ל בליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ סי׳ ס״ח מכח הצדיק להיות למעלה ולמטה, עיין שם.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), רביז״ל אומר (מוהרא״ש נ״י (ז"ל) חזר בקיצור על תמצית דברי רביז׳׳ל בתורה זו), עיקר שלימות הצדיק-שיוכל להיות למעלה ולמטה, וזה בחינות בנים ותלמידים שצריכין להניח בעולם, כי לכאורה הדבר תמוה, כי הלא העיקר- שצריך האדם לשבר עצמו לגמרי מן החומר, ואם־כן למה הוא חיוב כשהאדם נסתלק לגמרי למעלה, דהיינו אחר ההסתלקות, שיניח אחריו בנים בזה העולם הגשמי, שימלאו מקומו בזה העולם, הלא אדרבא, טוב להסתלק לגמרי למעלה, אך באמת, העיקר השלימות להיות למעלה ולמטה, בשמים ובארץ, כי כשהוא בעולם אחד לבד, אין זה שלימות, רק שניהם יחד, מעלה ומטה, זהו עולם שלם, ועל-כן מחויב האדם שיהיה נשאר ממנו שארית בארץ, בן או תלמיד, כדי שגם כשיהיה למעלה אחר ההסתלקות, יהיה למטה גם־כן בזה העולם, דהיינו מה שנשאר ממנו למטה בן או תלמיד הנמשכים ממנו, והכלל, שצריך שישאר ממנו בנים ותלמידים, והתלמידים יאירו יותר לתלמידים אחריהם, וכן להלן יותר, שגם התלמידים יפרו וירבו ויעשו תלמידים אחרים, ותלמידי תלמידיו יעשו יותר תלמידים, וכן להלן יותר ויותר, כדי שיהיה נשאר מוחו גם למטה לעולם ועד, וכן הבנים צריכים גם-כן שישאר זכרם לדורי-דורות, בנים ובני בנים, בי זהו עיקר השלמות של הצדיק, שיהיה למעלה ולמטה וכו', עיין שם כל זאת בדברי רביז״ל.

והסביר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), כי הנה הצדיק האמת אף פעם אינו מסתלק מן העולם לגמרי, רק הוא משאיר בעולם בנים ותלמידים הממשיכים דעתו ולימודיו הקדושים בעולם, עד שנחשב כאילו הוא חי ממש, כי עיקר שלימות הצדיק להיות למעלה ולמטה בבת אחת, שאף על פי שנשמתו למעלה בגנזי מרומים, צרורה בצרור החיים, אף על פי כן נמצא גם למטה בין נשמות ישראל, כאילו הוא חי ממש, כי כולם מדברים ממנו ומתורתיו הקדושות, ושפתותיו דובבות בקבר, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות צ״ו:) על דוד המלך עליו השלום, שביקש מהקדוש ברוך הוא (תהלים ס״א) אגורה בעולמך עולמים, וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים, אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה, ואז נחשב כאילו חי בב׳ עולמים.

והנה דבר זה נתקיים ביותר במשה רבינו עליו השלום, כי כל התורה נקראה על שם משה רבינו, וכמו שכתוב (מלאכי ג') זכרו תורת משה עבדי, וכשנשמות ישראל לומדים בכל יום תורת משה, ואומרים בבתי כנסיות בבתי מדרשות ״וידבר ה׳ אל משה לאמר, ויאמר ה׳ אל משה לאמר״, זה נחשב כאילו משה רבינו חי, וכאילו משה רבינו חוזר ואומר לנו התורה שקיבל מפי הקדוש ברוך הוא, וכן מצינו בתיקוני זוהר (תיקון ס״ט) איתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, שההתפשטות של נשמות משה רבינו נמצאת בכל דור ודור, וכל צדיק הלומד תורת משה, ומחדש חידושים בתורת משה, נחשב כאילו משה רבינו נתלבש בו, וכמו שמצינו בגמרא (שבת ק״א: ועוד) שקראו התנאים לחבריהם בשם ״משה״ ואמרו, ״משה שפיר קאמרת״, כי משה רבינו חי בתוכם ממש, ואז נשמת משה נמצאת למעלה ולמטה בבת אחת.

וזה עוצם מעלת הצדיקים שהיא יותר מן המלאכים, כי הצדיקים נקראים מהלכים, והמלאכים נקראים עומדים, וכמו שכתוב אצל יהושע כהן גדול (זכריה ג׳) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, כי הצדיק הולך תמיד מדרגא לדרגא, בין בעולם הזה ובין בעולם הבא, וכל מה שעולה יותר בהשגות אלקות, כן מוריד יותר תורה לנשמות ישראל, ומחיה את כל המדריגות הנמוכות בחיות גדולה מאד, מה שאין כן מלאך עומד וקיים על מדרגה אחת, ואין שייך אצלו שינוי, ולכן אשרי מי שזוכה להיות מקורב אל צדיק אמיתי, כי התקרבותו תועיל לו בעולם הזה ובעולם הבא, וכמו שאומר רביז״ל (ספר המדות אות צדיק סי׳ נ״ג) קרבת הצדיקים טוב בעולם הזה ובעולם הבא, כי יזכה תמיד להמשיך על עצמו לימודיו הקדושים ועצותיו הישרות, ויורו לו דרך אמיתית ונכונה בזה ובבא לנצח, אשרי לו ואשרי חלקו.

וקישר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) את הענין הנ״ל לפרשת השבוע בקשר נורא ונפלא מאד, כי הנה כתיב (דברים ל״א) וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל, ויש לדקדק, למה לא כתוב בתורה לאיפוא הלך משה רבינו, רק וילך משה ומיד וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל, כאילו יש קשר בין ״וילך״ לבין ״וידבר״, ואיך מובן זאת, אבל על פי דברי רביז״ל הנ״ל מובן הענין מאד, כי התורה הקדושה מגלה לנו עוצם מעלת משה רבינו עליו השלום, שכל עיקר הליכתו בעולם הזה ובעולם הבא היה בתוך דיבוריו הקדושים של התורה הקדושה, ולכן אף על פי שהלך והסתלק מהעולם הזה, זה רק מסטרא דילן, מהצד שלנו, שלא ראינו אותו יותר בגופו הגשמי, אבל הדיבורים הקדושים שלו הלכו ונתפשטו בין כל נשמות ישראל לדורות עולם, שזהו וילך משה, ולאיפוא היתה הליכתו? וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל, שהדיבורים הקדושים שלו הלכו ונתפשטו בין כל נשמות ישראל, כי התורה הקדושה שנשמות ישראל לומדים בכל יום, הם דמותו וצלמו של משה רבינו, ונחשב כאילו משה רבינו חי עמנו ממש.

והנה שבת קודש זאת היא כ״ה אלול, יום בריאת שמים וארץ, שעליה כתיב (בראשית א׳) בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, כי עיקר התכלית היתה שיהיו שמים וארץ מקושרים יחד, ואפילו אם אדם בשמים, יהיה עדיין בארץ, וכ״ה אלול הוא גם כן ההילולא של התנא האלקי רבי אלעזר בן רבי שמעון זי׳׳ע, ועליו אומרת הגמרא (בבא מציעא פ״ד.), שהיה טמון בעלייתו כעשרים שנה לאחר הסתלקותו, וכשהיה דין תורה בין שני אנשים, היו עומדים על פתח העלייה, ואומרים טענותיהם, ואחר כך שומעים קול, איש פלוני אתה חייב, איש פלוני אתה זכאי, כי הצדיקים נחשבים חיים גם לאחר הסתלקותם, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות יח:) צדיקים במיתתם נקראים חיים, שנאמר (שמואל ב׳ כ״ג') ובניהו בן יהוידע בן איש חי וגו', ולכן אשרי הזוכה להתקרב לצדיקים כאלו, ולהמשיך דעתם הקדושה בעולם, כי על ידי זה יהיה נחשב כאלו הצדיק חי בתוכו ועל ידו, ויתפשט לימודו הטוב בכל העולם,

והשם יתברך יזכינו להיות מקורב אל צדיקים אמיתיים, ולהאיר דעתם הקדושה בכל העולם, עדי נזכה לראות בגאולתן וישועתן של ישראל במהרה בימנו אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש חלק יא'
ספרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש חלק יא'

'שיחות מוהרא"ש' נכתבו ע"י מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א עוד בחיים חיותו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע הצדיק מיבנאל אשר הדפיס בעצמו את הספרים. השיחות

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש • חג הסוכות
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש • חג הסוכות

מוהרא"ש זי"ע עם תלמידו הרב לעזער שליט"א בשנת תשמ"ה/ו בשיחה שנמסרה בחצות לילה של חג הסוכות הסביר מוהרא"ש זי"ע לחסידי ברסלב מדוע העניין שלו הוא

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש – 'חמץ'
חדשות ברסלב

שיחות מוהרא"ש – 'חמץ'

פעם בשעת שריפת חמץ ירד גשם חזק בחוץ, וכששרף כ"ק מוהרא"ש ז"ל את חמצו, לא רצה שאנשים אחרים יזרקו את החמץ שלהם בתוך המדורה שלו,

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן