כי לא תשכח מפי זרעו

"דרשות מוהרא"ש" התגלות נפלא מסוד גדולת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי זי"ע חלק א'

התגלות נפלא מסוד גדולת התנא האלקי רבי שמעון בן יוחאי זי"ע

ל״ג בעומר הוא יום ההילולא של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי, יום זה נקבע ליום שמחה בכל תפוצות ישראל מרוב גדולתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי זי״ע שבזכותו נשארה לנו התורה, רבי נחמן מברסלב זי״ע גילה לנו מאמר נפלא מסוד גדולת התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ומאמר זה מודפס בתחילת הספר ליקוטי מוהר״ן חלק א׳, ומכיון שמוהרנ״ת ז״ל שהדפיס את הליקוטי מוהר״ן הדפיס את המאמר הזה בתחילת הספר, סימן הוא שמאמר זה הוא הקדמה לכל הספר ליקוטי מוהר״ן, מכיון שאנו יודעים שחלקו הראשון של הספר הודפס עוד בחייו של רביז״ל ואילו את המאמר הזה אמר רביז״ל כחצי שנה לפני שנסתלק כשהיה בדרכו לגור בעיר אומין, ואז כבר היה החלק הראשון של הליקוטי מוהר״ן מודפס, וכשמוהרנ״ת ז"ל הדפיס את הליקוטי מוהר״ן בפעם השניה הוסיף את המאמר הזה לתחילתו של הספר, ומכך משמע שמאמר זה הוא כעין הקדמה לספרו של רביז״ל ובו מתגלים דברים רבים וסתומים מגדולתו של רבי שמעון בר יוחאי, ומגדולתו של רביז"ל, איך התגלגלה אמירת המאמר הזה ומה הקשר בין רבי שמעון בר יוחאי לבין רביז״ל על כך נספר לכם מיד.

השריפה

מעשה שהיה, כך היה, בליל שבת קודש, ראש חודש אייר שנת תק״ע היתה שריפה גדולה בעיר ברסלב, השריפה היתה ברחובות הסמוכים לביתו של רביז"ל והבתים נשרפו בזה אחר זה, באותם הימים היו הבתים בנויים מעץ, עם גגות מקש, ושירות כיבוי האש לא היה מפותח כפי שהוא היום, ולכן עד שכיבו את השריפה היו רחובות שלמים עולים בלהבות, ולפעמים היתה כל העיר כולה נשרפת, ובאותו ליל שבת ישב רביז״ל בשולחנו הטהור ואנ״ש ביקשו ממנו שיאמר להם תורה, אך הוא התחמק ואמר, איני יודע כלום, כדרכו, ובתוך כך נכנסו כמה אנשים בבהלה לביתו של רביז״ל והודיעו שצריכים מיד לצאת החוצה כי כל הרחוב הסמוך לביתו כבר בוער, וכששמע זאת רביז״ל התאדמו פניו הקדושים מאד מאד ואמר ״שוין שוין", (כבר, כבר) ויצא מביתו, וסיפר מוהרנ״ת ז"ל שלא הבין אז מדוע רביז״ל התלהב כל כך.

ביום ראשון בשעה שרביז"ל נכנס בנתיים לגור בביתו של אחד מאנ״ש שהיה בקצה העיר ולא נשרף, הגיע אליו איש אחד ושמו ר׳ מאיר מהעיר טעפליק והביא לו חבילה קטנה ואמר שאת החבילה הזו שלחו האפיקורסים שהיו גרים אז באומן, ושהם כבר הכינו דירה לרביז"ל בעיר אומין והם מחכים לו שיבוא, בחבילה זו היה נמצא הספר ״יין הלבנון״ שהיה ספר שחיבר המשכיל נפתלי ויזל ובו היו כתובים דברי כפירות ואפיקורסות, ובשעה שהיה רביז״ל בעיר אומין, התנה עם האפיקורסים שרק כאשר יביאו לו את הכתב יד של הספר הזה יסכים לבא לגור בעיר אומין, ותיכף ומיד כששמע רביז״ל כך התאדמו שוב פניו הקדושים מאד מאד ואמר ״אזוי, אזוי״, (כך, כך) ותיכף ומיד זרק את החבילה עם הספר לתוך האש כדי לקיים מצוות ובערת הרע מקרבך, ונהנה מזה מאד שהצליח להעבירו מן העולם, וסיפר מוהרנ״ת ז״ל שגם אז לא הבין מדוע רביז״ל התלהב כל כך כששמע שכבר הכינו לו דירה בעיר אומין ופניו הקדושות התאדמו כל כך, אך מהתנהגותו של רביז״ל הבין מוהרנ״ת ז״ל שנסכם בדעתו לנסוע לעיר אומין.

הנסיעה לאומין

בראות מוהרנ״ת ז״ל שרביז״ל רוצה לנסוע לעיר אומין השתוקק מאד ללוות אותו בנסיעתו זו, והלך לשכור עגלה לנסיעה, המניעות היו רבות, בתחילה היה נראה שרביז״ל רוצה לקחת את ר׳ נפתלי לנסיעה ולא את מוהרנ״ת ז״ל, ומוהרנ״ת ז״ל גם לא הצליח למצוא עגלה וכשהביא עגלה אחת, התחרט לפתע בעל העגלה וחזר בו, וגם אדל בתו של רביז״ל ניסתה לעכב את אביה שלא יסע בכלל, אך מוהרנ״ת ז״ל מכיון שהבין שרביז״ל מאד רוצה לנסוע לעיר אומין השתדל בכל כוחו להביא עגלה ולבסוף הצליח למצוא בעל עגלה אחד שהסכים לבא תמורת סכום כסף גדול, בסופו של דבר לקח אותו רביז״ל לנסיעה ונסעו רביז״ל ומוהרנ״ת ז״ל ועוד שני אנשים.

אלמלא לא אתינא

על נסיעה זו היה מוהרנ״ת ז"ל מרבה תמיד לדבר, ואמר אלמלא לא אתינא להאי עלמא (אילו לא הייתי יורד לעולם הזה) אך ורק כדי לנסוע עם רביז"ל בנסיעה זו, גם היה כדאי, כי בנסיעה זו גילה לו רביז"ל סודות נוראים מגדולת הבורא יתברך שמו, וגילה גם את המאמר הנ״ל מגדולתו של רבי שמעון בר יוחאי, והנה רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי׳ ס״ו) שבשעת הסתלקות הצדיק זוכה התלמיד המקושר באמת לרבו לקבל פי שנים, ולהסתלקות יש כמה וכמה בחינות, יש הסתלקות לגמרי מן העולם, כשהצדיק מפשיט את גופו ועולה למעלה, וגם במשך החיים יש בחינות של הסתלקות, ואותה נסיעה לעיר אומין היתה בוודאי בחינת הסתלקות כי רביז"ל כבר הבין שהוא נוסע להסתלק ולכן התאדמו פניו כל כך והתלהב, ואז גילה רביז"ל הרבה סודות למוהרנ״ת ז"ל והיה משמע מדבריו שהוא מגלה את כל סוד ביאתו לעולם הזה ואיך שיש לשניהם שייכות ביחד, ועוד הרבה נסתרות, ובתוך הנסתרות שגילה רביז"ל גילה גם את המאמר הנ״ל מגדולתו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי.

כי לא תשכח מפי זרעו

ואמר אז רביז"ל למוהרנ״ת ז"ל, רבי שמעון בר יוחאי הבטיח שלא תשתכח תורה מישראל על ידו, כמובא בדברי חכמינו הקדושים (שבת קל׳׳ח:) כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל, כי אז ביבנה התאספו כל החכמים שנשארו אחרי חורבן בית המקדש וגלו מירושלים ליבנה, וראו ברוח קדשם את כל מה שיעבור על עם ישראל בימי הגלות הקשים, הם ראו את גודל קושי השעבוד והגלות והגיעו לפיכך למסקנה שעתידה התורה שתשתכח מישראל, כי בוודאי מרוב צרות ויסורים שיעברו על עם ישראל לא יוכלו לזכור את התורה הקדושה והיא תשתכח מהם, ולא ראו שום עצה כיצד למנוע זאת, באותה אסיפה ישב גם רבי שמעון בר יוחאי והוא אמר חס ושלום, לא תשתכח התורה מישראל שנאמר (דברים ל״א) כי לא תשכח מפי זרעו, וכמבואר בזוהר (נשא קכ׳׳ד:) בהאי חיבורא דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא (בספר זה שהוא ספר הזוהר, בו יצאו מן הגלות), ועתה בא וראה והבן נפלאות נסתרות של תורתינו הקדושה כי על כן סמך רבי שמעון בר יוחאי עצמו על הפסוק הזה דווקא כי לא תשכח מפי זרעו, כי באמת בפסוק הזה בעצמו מרומז ונסתר הסוד הזה שעל ידי זרעו של יוחאי שהוא רבי שמעון בר יוחאי, על ידו דווקא לא תשתכח התורה מישראל, כי סופי התיבות של הפסוק הזה כי׳ לא׳ תשכח׳ מפי, זרעו׳ הם אותיות ״יוחאי״ וזה שמרמז ומגלה הפסוק, כי לא תשכח מפי זרעו, מפי זרעו של אותו אדם המרומז בפסוק בעצמו, שהוא יוחאי, ועל ידי זרעו, דהיינו על ידי בנו רבי שמעון בר יוחאי, לא תשתכח התורה כי על ידי ספר הזוהר שחיבר וכל שאר הגילויים שגילה לעולם כולו על ידם יכולים לצאת מן הגלות, כי מי שלומד אותם זוכה לדבק את עצמו בו יתברך בתכלית הדביקות ועל ידי זה זוכה לצאת מהגלות, תארו לעצמכם שיהודי יושב במערה עם בנו במשך שתים עשרה שנה והם עוסקים יומם ולילה רק בלימוד התורה, אשר משם כידוע יצא ספר התיקוני זוהר, ומער״ה הוא לשון דביקות (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א׳ סי׳ נ׳׳ד) כי שם זכה רבי שמעון בר יוחאי לדביקות גדולה בו יתברך עד שהוריד את סודות התורה הנמצאים בספר תיקוני זוהר שהם פירוש של שבעים אופנים על המילה הראשונה בתורה ״בראשית״, ורביז״ל אמר שמכך יכולים לראות את גדולת הבורא יתברך שמו מכיון שעל כל מילה בתורה יכולים לכתוב ספר כמו התיקוני זוהר, ועל התיקוני זוהר לא יספיקו כל אילי נביות כדי לפרשו מרוב העומק שיש בו, ולכן מספר זה ניכרת גדולת התורה איך שהיא מלאה סודות כי מכל מילה ומילה יכולים לחבר ספר גדול כמו התיקוני זוהר, ואותו הדבר הוא לגבי ספר הזוהר הקדוש שחיבר רבי שמעון בר יוחאי ביחד עם החבריא שלו, ושם מבואר איך שכל דבר בעולם הזה מקושר לעולמות העליונים, כי מכל סיפור ומכל דבר גשמי מיד עשו תורה כמו שאנו מוצאים בכל חלקי הזוהר הקדוש שתלמידי רבי שמעון בר יוחאי קשרו את הגשמיות אל הרוחניות ומכל דבר גשמי מצאו את הקדוש ברוך הוא, וכשהאדם זוכה ללמוד את ספריו הקדושים ומכנים את לימודו הקדוש בעצמו בוודאי יזכה לצאת על ידו מהגלות, כי עיקר הגלות היא רק כשהאדם חושב שהקדוש ברוך הוא אינו נמצא לידו, ועזב כביכול את הארץ, אך כשהאדם זוכה להכניס בעצמו את הלימודים של רבי שמעון בר יוחאי בוודאי יזכה להתקרב באמת אל הקדוש ברוך הוא ורביז״ל אמר (שיחות הר"ן סי׳ ק״ח) שהלשון הקדוש של הזוהר מעורר בעצמו אפילו בלי לדעת וללמוד את הסודות הנמצאים בתוכו, ולכן אמר רבי שמעון בר יוחאי, חס ושלום שלא תשתכח תורה מישראל, כי בזכות הלימודים שלו שגילה ופירסם לכלל ישראל יוכלו כלל ישראל להתחזק במשך ימי הגלות, אף על פי שיעבור עליהם מה שיעבור, ויסבלו מצרות הגלות וכן מן הגויים, אך על ידי לימודיו הקדושים יוכלו להחזיק מעמד בגלות, והתורה לא תשתכח מהם.

בושה אוהב ישראל היה

והנה השתלשלות קבלת התורה היתה. על ידי משה רבינו, וחכמינו הקדושים אומרים (מנחות כ״ט.) משה אוהב ישראל היה, כי כל תשוקתו של משה רבינו עליו השלום מבואר בזוהר הקדוש היתה. רק לזכות את עם ישראל להתקרב אליו יתברך, והלך במחשבה בכיסופים ורצונות טובים איך להכניס את כל ההשגות והגילוי אלקות שהוא יודע בתוך עם ישראל, והוא דייקא זכה להוריד לעם ישראל את התורה הקדושה, ומטרת התורה הקדושה היא לגלות את אלקותו יתברך וכמו שאומר הזוהר הקדוש ״אמאי איקרי תורה? דמורי ומגלי מה דהווה סתום מיניה!" (מדוע נקראת התורה, ״תורה״ כי היא מורה ומגלה לאדם את הדברים שהיו סתומים ממנו), דהיינו שעל ידי התורה מתגלה לאדם אלקותו יתברך ואיך שמלא כל הארץ כבודו ואין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, ולכן צריך את התורה הקדושה כי הקדוש ברוך הוא נסתר בתוך הבריאה, והתורה מגלה את אלקותו יתברך הנסתרת בכל הבריאה כולה, כי התורה מקיפה את כל חלקי העולם דומם צומח חי מדבר ומגלה שאין העולם הפקר כלל, כי בכל פרט ופרט של חיי העולם הזה מסתתרת אלקותו יתברך ומי שלומד את התורה הקדושה ומקיים את המצוות ממשיך על עצמו את אור השגחתו יתברך (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א׳ סי׳ י׳׳ג) כי כפי שהאדם קרוב וסמוך אל התורה כך מאירה עליו ההשגחה מאד מאד וזוהי התורה הקדושה שהוריד לנו משה רבינו מהר סיני, שלמרות שהתורה בעצמה מכוסה בכל מיני לבושים וכיסויים וצריכה פירושים והסברים כיצד להתקרב להקדוש ברוך הוא על ידה, אך בזכות ההקדמות הקדושות של כל הצדיקים הקדושים האריז״ל והבעש״ט הקדוש זי״ע ורביז״ל שהם בנויות ומיוסדות על גילוייו ותורתו של רבי שמעון בר יוחאי יכול כל אחד ואחד למצוא את עצמו בתורה הקדושה ולדעת איך להתקרב אליו יתברך על ידה, שלכן הוריד משה רבינו את התורה לעם ישראל כי רצה לזכותם להתקרב להשם יתברך ולכך זוכים רק על ידי שלומדים ומקיימים את התורה הקדושה.

(מתוך "דרשות מוהרא"ש")

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן