camera-3244872_960_720

"סיפורי מעשיות" "מעשה מחכם ותם" (דף קנ״ז) פ' מספר "תוך הנחל" ה׳תשנ״ט

בוקר שבת קודש פרשת וישלח ה׳תשנ״ט בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש נ"י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מחכם ותם דף קנ״ז עיין שם.

והשני בעלי-בתים הנ״ל, אביהם של אלו השני בנים, מתו בתוך אותו הזמן שהיה החכם משוטט כמדינות, ונשארו הבתים שלהם, והתם, שהיה במקומו, נכנס לבית אביו וירשו, והחכם, שהיה במדינות, לא היה מי לקבל הבית, ונעשה כלה ואבוד בית החכם, ולא נשאר ממנו כלום, ולא היה להחכם מקום לכנס בו בבואו ונסע לתוך אכסניא אחת, והיה לו שם יסורים, כי לא היתה האכסניא כרצונו והתם הנ״ל מצא לו עתה עבודה חדשה, והיה רץ ובא בכל פעם מביתו להחכם באהבה, בשמחה, והיה רואה, שיש לו יסורין מהאכסניא ואמר התם להחכם: אחי, עול לביתי ותעמד אצלי, ואני אקבץ כל מה שיש לי בקמץ אחד, וכל ביתי -הכל לפניך כרצונך וישר בעיני החכם, ונכנס לביתו ועמד אצלו.

פתח ואמר מוהרא״ש נ"י (ז"ל), רביז״ל ממשיך לספר, והשני בעלי־בתים הנ״ל, אביהם של אלו השני בנים, מתו בתוך אותו הזמן שהיה החכם משוטט במדינות, ונשארו הבתים שלהם, והתם, שהיה במקומו, נכנס לבית אביו וירשו, והחכם, שהיה במדינות, לא היה מי לקבל הבית, ונעשה כלה ואבוד בית החכם, ולא נשאר ממנו כלום, כי עיקר הירושה שאדם מוריש לבניו הוא הבית שלו, היינו. האמונה הקדושה שקיבל מן האבא שלו, והאבא מן האבא וכו׳ עד אברהם אבינו שהיה ראש למאמינים, שזהו בחינת מה שנאמר אצל שמואל הנביא (שמואל א׳ ז׳) ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות י:) כל מקום שהלך ביתו עמו, היינו האמונה הקדושה שלו, שזהו עיקר הבית של האדם, וכן מצינו שחכמינו הקדושים כינו את היראה בשם בית, ואמרו (שבת ל״א:) חבל דלית ליה דרתא וכו', חבל על מי שאין לו יראה, ולכן כל זמן שהבן נמצא על יד האבא שלו, והאבא מוסר נפשו להכניס בו אמונה ויראת שמים, אזי סוף כל סוף הבן יירש אותו כראוי, ויקבל אמונה ויראת שמים ממנו, שזהו עיקר התכלית של הולדת בנים בזה העולם, להוליד בנים שיכירו את הקדוש ברוך הוא, בבחינת (ישעיה לח) אב לבנים יודיע אל אמתך, אבל אם הבן בורח לשוטט במדינות, ואינו אצל אביו לקבל האמונה ויראת שמים שלו, אזי אין יורש לקבל הירושה הקדושה הזאת, ונעשה כלה ואבד לגמרי רחמנא ליצלן.

ולא היה להחכם מקום לכנס בו בבואו, ונסע לתוך אכסניא אחת, והיה לו שם יסורים, כי לא הייתה האכסניא כרצונו, כי החכם מרוב גיאותו וישותו לא היה מרוצה עם שום אכסניא שיתנו לו, כי כל אנשי העולם היו לפניו כלא, ונדמה לו שמגיע לו כל הכבוד שבעולם, אבל בני אדם לא יכולים לסבול בעל גאווה, ולא שרתו לו כרצונו, ולכן היה מלא צער וייסורים תמיד.

והתם הנ״ל מצא לו עתה עבודה חדשה, והיה רץ ובא בכל פעם מביתו להחכם באהבה, בשמחה, והיה רואה, שיש לו יסורין מהאכסניא ואמר התם להחכם: אחי, עול לביתי ותעמד אצלי, ואני אקבץ כל מה שיש לי בקמץ אחד, וכל ביתי -הכל לפניך כרצונך, כי זהו מעלת התם ואיש עניו באמת, שאינו תופס לעצמו שום מקום בעולם כלל, וכל חפצו ורצונו לראות הטוב אצל השני, וממש צר לו לראות את חבירו במרירות וביסורין, ותמיד יש לו חיוך ושחוק על הפנים, ומוכן לעזור לשני בכל מה שיוכל, עד שגם מוכן לקבץ כל חפציו בפינה אחת, ולמסור את כל ביתו לחבירו, הכל כדי שיהיה לו שמחה בחיים, וזהו באמת שלימות מצות הכנסת אורחים, שאדם עושה את עצמו כמו אורח, והאורח מרגיש את עצמו כמו בעל הבית, ונדמה לו כאילו הוא בבית שלו ממש.

וישר בעיני החכם, ונכנס לביתו ועמד אצלו, והנה באמת זה פלא גדול, שיתרצה החכם להיכנס לביתו של התם, כי הלא כל אנשי העולם היה לפניו כלא, וביותר התם היה בעיניו כמו משוגע ממש, וכמו שמסופר למעלה, ואם כן למה יתרצה החכם להיכנס לביתו? אבל רביז״ל אומר בספר המידות (אות אהבה סי׳ ז׳) כשתחזק את האדם בעבודת השם יתברך, הוא יאהב אותך, והנה החכם לא היה לו עם מי לדבר, כי שום אדם לא רצה לדבר עמו, ושום מקום לא מצא חן בעיניו, והנה בא התם באהבה ובשמחה, וחייך לו וחיזק אותו, אז ממילא נמשך לבו של החכם אחר התם והסכים להיכנס לביתו, כי זהו עוצם מעלת הזוכה לחזק אחרים ולשמח אותם, שמעלתו גבוה מאד בשמים, ומצווה זאת עולה על כל המצוות, וזה יותר שווה מכל הון דעלמא, כי אפילו אם יהיה לאדם כל הכסף והעשירות שבעולם, אבל אם מר ומרור לו החיים, מה שווה כל הכסף שלו? כמו החכם שהיה לו הכל, אבל חי חיים מרורים ממות, ולכן כשבא אדם ומחייך לחברו ומתחיל לדבר עמו, כמו שעשה התם, אזי יכול להציל את חייו ממש, כי אולי כבר נכנסו בו מחשבות של התאבדות רחמנא ליצלן מרוב צער ומרירות שעוברים עליו, וכשזה בא ומראה לו פנים שוחקות ומדבר על לבו דיבורי אמונה והתחזקות, זה מציל את חייו ממש, אשרי מי שזוכה לעסוק בזה תמיד, והשם יתברך יזכינו לעסוק בצדקה וחסד באמת, ולחזק נשמות ישראל באמונה ויראת השם טהורה, עדי נזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו יתברך ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש • ביטול •
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש • ביטול •

ביטול מוהרא״ש נ״י (ז"ל) שח פעם שיחה ארוכה אודות מעלת הזוכה לבטל את עצמו לגמרי אליו יתברך, ואמר, שמי שזוכה לבוא למדרגת הביטול אל האין

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – אמונה
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – אמונה

מוהרא"ש ז"ל אמר, שעיקר היהדות הוא אמונה פשוטה בלי שום חכמות, להאמין שהקדוש ברוך הוא מחיה מהוה ומקיים את כל הבריאה כולה, ודומם צומח חי

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש – חנוכה ה'תשע"ג
ברסלב שלי

שיחות מוהרא"ש – חנוכה ה'תשע"ג

חֲנֻכָּה א. הָאָדָם נַעֲשֶׂה בְּבֵיתוֹ כְּדֻגְמַת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ – וְכָל עִנְיַן חֲנֻכָּה הוּא עִנְיַן חִנּוּךְ מוֹהֲרָא"שׁ נ"י (ז"ל) אָמַר, אֲשֶׁר יְמֵי חֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן