מוהראש בחנוכה

חנוכה במשנתו של מוהרא"ש

חנוכה במשנתו של הצדיק מיבנאל

הוא היה אומר:

"בעת הדלקת נרות חנוכה, אז הוא עת רצון גדול בשמים, ויכולים לפעול אז אצלו יתברך הרבה דברים, ועל כן אשרי מי שמנצל את הזמן היקר כל זמן שהנרות הללו מאירים ויאיר על נפשו אור גנוז מששת ימי בראשית, ויאיר על נפשו זיו וחיות ודבקות הבורא יתברך שמו".

(אמרי מוהרא"ש, חלק ב, סימן תקנד)

"בני ובנותיי היקרים! ראו להיזהר מאוד להדליק נרות חנוכה, כי בזה שתהיו נזהרים בהדלקת הנרות, יאיר לכם מזלכם ותזכו לרוב נחת מהילדים".

(קונטרס חנוכה שמח עמ' ה)

"אם היו בני אדם יודעים את מעלת הדלקת הנרות הקדושים של חנוכה,  אז היו ששים ושמחים, כי מצווה זו אף שהיא מדרבנן, עם כל זאת אז מאיר אור כזה כמו שהאיר לכהן בעת שהדליק את הנרות בבית המקדש.

על כן בעת שבר ישראל מדליק את הנרות הללו של חנוכה, ראוי לו להתלהב מאוד מאוד, כי הוא כדוגמת הכהן שמדליק את הנרות של המנורה בבית המקדש,

על כן מאוד מאוד צריכים להישמר אז מכעס ומריבות ודברים בטלים, כי אז הוא זמן ועת רצון גדול בשמים, אשרי מי שישים לבו אל כל זה".

(שם, סימן תקנה)

ראוי לישב זמן רב על יד הנרות של חנוכה, ולהסתכל באור הנר איך שמאיר, וזה מסוגל לטהרת הנשמה".

(שם, סימן תקנג)

ימים אלה של חנוכה הם ימים קדושים מאוד, ואומרים אז בכל יום ויום את כל ההלל, כי על ידי גודל האמת נתגלה רחמנותו יתברך, שמרחם על נשמות ישראל, ועל כן מודים ומהללים לקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעושה עמנו".

(נר להצדיק, עמ' רמד)

"אשרי ואשרי מי ששש ושמח בשעת הדלקת "הנרות הללו", ומספר לבניו ולבני ביתו את גודל הנסים שעשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל".

(שם, עמ' רסה)

"נר חנוכה הוא להדליק ולהאיר אור האמת בעולם, שיזכו כולם לידע היכן האמת, כמו שכתוב: "שלח אורך ואמיתך". (תהילים, מג, ג) היינו שעל ידי מצוות נר חנוכה ממשיכים הארת האמת בעולם".

(שם, עמ' פו)

"בימי חנוכה הקדושים מקבלים את אור האמת, שהוא סוד 'אהיה' אשר 'אהיה' העולה בגימטרייה 'אמת', להראות לאדם שעיקר האמת הוא להתחיל בכל פעם מחדש".

(שם, עמ' רמז)

"מעלה נוראה ונפלאה מאוד להרבות בצדקה בימי חנוכה הקדושים, וכן לעזור לעניים ולאומללים, לחזקם ולאמצם בכל מיני דיבורים המשיבים את הנפש, כדי שיעשה שלום ביניהם לבין אביהם שבשמים".

(שם, עמ' רנ)     

"עכשיו בימי חנוכה הקדושים ראוי לבוא לצדיקים אמתיים ולתלמידיהם ולתלמידי תלמידיהם, ולקבל מהם אור אמיתת מציאותו, כי עכשיו דיקא נתגלה אורו הגנוז שנתגלה בלבושים שונים ונסתר בהסתרות שבתוך ההסתרות".

(שם , עמ' רנח)

"אחי היקר, חזק ואמץ עכשיו בימי חנוכה הקדושים, לקיים את המצווה בשמחה רבה מאוד מאוד, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ותרקוד בכל יום מחמת רוב שמחה, ותלמד בשולחן ערוך הלכות חנוכה,  ותיתן צדקה הרבה בכל יום, והעיקר תיתן תודה והודאה להשם יתברך על כל החסד שעשה עמך מיום היותך על האדמה עד עכשיו, גם תלך בכל יום למקווה, גם תאמר בכל יום רק "תיקון לאה" (החלק של תיקון חצות שאומרים אותו בימים שאין אומרים בהם תחנון), והשם יתברך ירחם עלינו וימהר גאולתנו."

(מכתב מיום ראשון לסדר מקץ התשכ"ט)

"ידוע מהספרים הקדושים, אשר אור חנוכה המאיר בחשכותנו (כי היא מצווה שנתנה לנו בגלותנו להאיר לנו) היא הכנה למשיח אשר יבוא ויגלה את האור הגנוז לכל העולם".

(מכתב מיום ראשון לסדר ויצא, ר"ח כסלו התשל"ד)

"בחנוכה ראוי לכל אבא להיות בבית עם הילדים ועם המשפחה, כי חג החנוכה הוא חג של חינוך שצריכים לעסוק הרבה עם הילדים, ולהחדיר בהם את האמונה הקדושה ולספר להם בפרטיות את הרשעות והאכזריות של היוונים והמתיוונים לדורותיהם שרצו לעקור את האמונה הקדושה מעם ישראל".

(שו"ת חסידות ברסלב 3316)

 

ומנהגו היה:

אילו מזמורים היה הצדיק נוהג לומר לאחר הדלקת החנוכייה ?

על כך מעיד הצדיק בעצמו במכתבו לאחד מאנ"ש:

"ומה ששאלת ממני את סדר המזמורים איך אני נוהג?

אני מזמר הזמר 'מעוז צור' וכו', ואחר כך מזמור ל' 'מזמור שיר חנוכת" וכו', אחרי כן מזמור ס"ז "למנצח מזמור שיר" וכו', ואחר כך מזמור צ"א "ויהי נועם… יושב בסתר". ואחרי כן מזמור ל"ג  "רננו צדיקים".

בפסוק נ'פשנו ח'יכתה  ל'ה' תכווין נח"ל, שהוא שם נורא מאוד יוצא גם מהברכה ל'הדליק נח'נוכה, ואחרי כן מזמור קל"ג 'שיר המעלות הנה מה טוב ומה נעים' ואחרי כן 'אנא בכוח' , 'ידיד נפש', ו'אל מסתתר', ו'אור הגנוז בלובן המחשוף', המובאים בשערי ציון, עיין שם".

(מכתב מליל ראשון של חנוכה התשכ"ד)

מנהג ישראל לשחק בסביבון שכתוב על זה נ'ג'ה'ש' וזה מנהג ישראל עתיק, והראשי תיבות הוא נ'ס ג'דול ה'יה ש'ם, ויש בזה סודות גדולים מאד, כמובא בדברי רביז"ל (שיחות הר"ן סימן מ') באריכות גדולה מאד, כי כל החיים הוא בחינת סביבון, גלגל שעובר על בני אדם, הנה הוא למעלה והנה הוא למטה, והקדוש ברוך הוא עושה עם כל אחד ואחד נסים ונפלאות, וזה הנוסח המקובל אצל כלל נשמות ישראל,

(שו"ת חסידות ברסלב 1359)

בכל הדורות היו אנשי שלומינו נוהגים להתקבץ בשבת חנוכה בבית הכנסת הנקרא על שם רביז"ל בעירם,

(שו"ת חסידות ברסלב 1338)

היה נוהג לטבול קודם ההדלקה של החנוכייה .

(הרב משה קורץ גאב"ד יבנאל, המשב"ק ר' אברהם ברדוגו הי"ו)

 

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן