nature-3142530_960_720

סיפורי מעשיות "מעשה מחכם ותם" (דף קס״א) פ' מספר "תוך הנחל" ה׳תשנ״ט

בוקר שבת קודש פרשת ויגש ה׳תשנ״ט בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מחכם ותם דף קס״א עיין שם.

וכן היה צריך למלבוש וקרא החייט ויגע עמו, עד שלמדו לעשות המלבוש כרצונו, כמו שהיה יודע, וכיוון החייט ועשה המלבוש כרצונו, רק כנף אחד (שקורין לעפיל) שגה בו, ולא כוונו יפה והיה מצטער מאד, כי היה יודע בעצמו אף שבכאן הוא יפה, כי אינם מבינים על זה, אבל אם הייתי בשפאניא (ספרד) עם הלעפיל הזה, הייתי לשחוק והייתי נדמה כמו (יתיר) [אדם שעושים ממנו ליצנות] וכן היה מלא יסורים תמיד.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), רביז״ל ממשיך לספר, וכן היה צריך למלבוש וקרא החייט ויגע עמו, עד שלמדו לעשות המלבוש כרצונו, כמו שהיה יודע, וכיוון החייט ועשה המלבוש כרצונו, רק כנף אחד (שקורין לעפיל) שגה בו, ולא כוונו יפה והיה מצטער מאד, כי היה יודע כעצמו אף שבכאן הוא יפה, כי אינם מבינים על זה, אבל אם הייתי בשפאניא (ספרד) עם הלעפיל הזה, הייתי לשחוק והייתי נדמה כמו (יתיר) [אדם שעושים ממנו ליצנות] וכן היה מלא יסורים תמיד, כי אדם שיש לו ישות וגיאות, הוא מלא יסורים תמיד, ואף פעם אין לו מנוחה לנפשו, כי אפילו אם כבר יש לו מלבוש טוב, הוא מוצא בו מומים וחסרונות, ״אילו היה עם מלבוש זה במדינה אחרת היו צוחקים ממנו״, אבל באמת למה לו לחשוב מזה? הרי אפילו אם לא היה נראה בעיני בני אדם כלל, לא היה צריך לבלבל אותו, כל שכן אם כולם מפארים את זה, רק באיזה מדינה רחוקה נדמה לו שהיו צוחקים ממנו שם, למה לו לחשוב מדבר זה כלל? אבל כך דרך הבעל גאווה שאף פעם אינו מרוצה עם החיים שלו, ותמיד מוצא בכל דבר מומים וחסרונות, מה שאין כן התם מחיה ומשמח את עצמו מאד בכל מה שיש לו, ותמיד שבע רצון ומרוצה עם כל מה שהקדוש ברוך הוא חונן אותו.

ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), שכמו שהוא במלבושים גשמיים, כן הוא במלבושים רוחניים שהם המצוות, וכשיחת רביז״ל (שיחות הר״ן סי׳ כ״ג) אשרי הזוכה לאכול כמה פרקים משניות ולשתות אחר כך איזה קפיטליך תהלים, ולהתלבש באיזה מצוות, שהחכם תמיד מוצא מומים וחסרונות בכל מה שעושה, ואפילו כשזוכה לעשות איזה מצוה, אינו מרוצה עמו, כי היה רוצה לעשות המצוה כשלימות, ושלימות אי אפשר, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וכשאינו עולה בידו כשלימות, אזי נשבר לגמרי ואין המצוה חשובה בעיניו כלל, מה שאין התם, הוא מחיה עצמו עם כל דבר קטן שזוכה לחטוף מנקודת יהדותו, ותמיד שש ושמח עם כל מצוה שזוכה לקיים ממצוות התורה, ועל ידי זה חי חיים טובים ומתוקים תמיד.

והנה מבואר בדברי רביז״ל (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי ל״ה) שיש אור החשמ״ל שיורד מלמעלה מעולם הבינה להלביש את האמונה שלא יגע בה זר, כי חשמ״ל בגמטריא מלבו״ש, שמלביש את האמונה עם אור חזק שלא יינקו ממנה החיצונים, והמלבוש הזה נעשה על ידי שאדם דובר אמת בלבבו כרב ספרא, היינו שעומד בדיבורו ובמחשבות לבו מתחילה עד הסוף, כמו שמסופר על רב ספרא (מכות כ״ד. ברש״י) שהיה לו חפץ אחד למכור, ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע, ואמר לו תן לי החפץ בכך וכך דמים, ולא ענהו מפני שהיה קורא קריאת שמע, כסבור זה שלא היה רוצה ליתנו בדמים הללו, והוסיף ואמר, תנהו לי בכך יותר, לאחר שסיים קריאת שמע, אמר לו טול החפץ בדמים שאמרת בראשונה, שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך עיין שם, כי כשאדם אוחז במידת ״ודובר אמת בלבבו״ כרב ספרא, שאינו משנה אפילו מחשבות לבו בשביל תאות ממון, אזי זוכה שאור החשמ״ל מסבב את לבו, ומגרש משם כל הקליפות והחיצונים, כי כנגד אור החשמ״ל הקדוש, יש הקליפות והחיצונים שבאים מהד' כיתות שאינם מקבלים פני שכינה, שהם כת ח׳נפים ש׳קרנים מ׳ספרי לשון הרע, ול׳יצנים (סוטה מ״ב), שהם ראשי תיבות חשמ״ל, והם מסתירים ומעלימים את אורו של הקדוש ברוך הוא מכל הד׳ עולמות, כי כת שקרנים מסתיר אור עולם העשיה, ומראה כאילו עולם מלא שקר, וכת חנפנים מסתיר אור עולם היצירה שהוא עולם המלאכים, כי מחניפים בני אדם ועושים מהם ישות ומציאות כאילו הם מלאכים, וכת מספרי לשון הרע מסתיר אור עולם הבריאה, שמשם נחצבות נשמות ישראל מתחת כסא כבודו יתברך, והם רוצים להלשין ולהוציא שם רע על כולם, וכת ליצנים מסתיר אור עולם האצילות, כי אפילו אם תגלה לאדם עוצם גילוי אלקותו יתברך, מעולם האצילות ממש, על ידי ליצנות אחת דוחה את הכל ואין רואים שום אור, ולכן צריכין להוריד אור החשמ״ל דקדושה, כדי לסבב את האמונה הקדושה שלא יגע בה זר, ולא יתקרב אליה כל הד׳ כתות רעות הנ״ל, וזה נעשה על ידי ״ודובר אמת בלבבו״ כרב ספרא, שאדם יחזיק במידת האמת מתחילה עד הסוף, ואז יהיה לו מלבו״ש טוב וחזק כנגד כל הקליפות המסתובבים בעולם, ולא יגיעו אליו כלל, ולכן החכם שנכשל בישות וגיאות, לא היה יכול לעשות לעצמו לבוש טוב ונכון כלל, כי תמיד מצא בו מומים וחסרונות, וחי חיים מרורים מאד, מה שאין כן התם עשה לעצמו לבוש של עוז והדר, והיה מחיה ומשמח עצמו עמו מאד, ועל ידי זה חי חיים טובים תמיד, והשם יתברך יזכינו להגיע אל מדת התמימות של התם, עדי נזכה לחיות חיים טובים ומתוקים בזה ובבא לנצח אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש  – תמוז
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – תמוז

מוהרא"ש ז"ל אמר, שבהגיע חודש תמוז כבר מריחים את ריח הקדוש של ימים הנוראים הבאים עלינו לטובה, וכמו שאמרו דורשי רשומות אשר תמו"ז ראשי תיבות

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – פני הצדיקים
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש – פני הצדיקים

מוהרא"ש ז"ל אמר, שהוא דבר גדול מאד לראות ולהסתכל על פני הצדיקים, אפילו כשאינו שומע תורה מפיהם, כי ההסתכלות על פניהם לבד, מעוררת את הלב ללכת

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש – 'פסח שני'
חדשות ברסלב

שיחות מוהרא"ש – 'פסח שני'

מוהרא"ש ז"ל אמר, שממצוות פסח שני יוצאת התחזקות עצומה לכל אחד ואחד בכל מקום ובכל דרגה שהוא, שלא יתייאש עצמו כלל לבוא אל כל הקדושות שבעולם,

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן