חכם

סיפורי מעשיות "מעשה מחכם ותם" (דף קס״ד) פ' מספר "תוך הנחל" ה׳תשנ״ט

בוקר שבת קודש פרשת בא ה׳תשנ״ט בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מחכם ותם דף קס״ד עיין שם.

ואלו השני בנים היו נקראים בפי העולם, זה בכנוי חכם, וזה בכנוי תם, אף־על-פי שיש כמה חכמים ותמים בעולם, אף־על-פי-כן כאן היה ניכר הדבר ביותר, כי שניהם ממקום אחד, ולמדו ביחד, וזה נעשה חכם מופלג מאד, וזה היה תם גדול מאד, ובהסקאסקי [ספר מרשם התושבים], ששם כותבין כל אחד עם כנוי פאמעליא (משפחה) שלו, היו כותבין על זה, כנוי חכם, ועל זה, כנוי תם, פעם אחד בא המלך על הסקאסקי, ומצא, שהיו כתובין שם אלו השני בנים, זה בשם חכם, וזה בשם תם, והיה בעיניו לפלא, שאלו השנים מכנים בשם חכם ותם, ונתאוה המלך לראותם, וחשב המלך: אם אשלח אחריהם פתאום, שיבואו לפני – יתפחדו מאד, והחכם יסתתמו טענותיו לגמרי, והתם גם-כן אפשר ישתגע מחמת פחד ונתישב המלך לשלוח חכם אחד אל החכם, ותם אל התם; רק איך מוצאין בעיר מלוכה תם, כי בעיר מלוכה על-פי-רב הם חכמים, רק שהממנה על האוצרות הוא תם דוקא, כי החכם אינם רוצים לעשות ממנה על האוצרות פן על ידי חכמתו ושכלו יוכל לבזבז האוצרות, על כן עושין ממנה על האוצרות תם דוקא וקרא המלך לחכם אחד ולאותו התם הנ״ל ושלחם להשני בנים הנ״ל, ונתן בידם אגרות לכל אחד ואחד גם נתן בידם אגרת להגאבירניר [מושל המחוז] של הגאבערניא [הממשל המחוזי], שאלו השתי בנים הם תחת ממשלתו, וצוה בהאגרת, שהגאבירניר ישלח להם אגרות משמו להחכם והתם כדי שלא יתפחדו, ויכתב להם, שאין הדבר נחוץ, ואין המלך גוזר דוקא שיבואו רק הדבר תלוי ברצונם: אם הם רוצים־יבואו, רק שהמלך הפץ לראותם.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), רביז״ל ממשיך לספר, ואלו השני בנים היו נקראים בפי העולם, זה בכנוי חכם, וזה בכנוי תם, אף־על-פי שיש כמה חכמים ותמים בעולם, אף־על-פי-כן כאן היה ניכר הדבר ביותר, כי שניהם ממקום אחד, ולמדו ביחד, וזה נעשה חכם מופלג מאד, וזה היה תם גדול מאד, ובהסקאסקי [ספר מרשם התושבים], ששם כותבין כל אחד עם כנוי פאמעליא (משפחה) שלו, היו כותבין על זה, כנוי חכם, ועל זה, כנוי תם, כי כל אדם מקבל שם כפי המעשים והפעולות שלו, ולפעמים יש שני בני אדם שבאו ממקום אחד, ולמדו בחדר אחד, אבל זה פירש לחכמתו וזה פירש לתמימותו, מי שנעשה חכם בעיניו, ונכנס בכל מיני חכמות ופילוסופיה, קיבל שם של "חכם" בעולם, אבל החכמות שלו הרחיקו אותו מן הקדוש ברוך הוא, ועקמו את לבו מאד, כי חכמות מזיקים מאד לעבודת השם יתברך ומעקמים את הלב בכל מיני קושיות וספיקות (ליקוטי מוהר"ן חלק ב׳ סי׳ י״ב), אבל מי שהולך בתמימות, הוא נקרא "תם" בפי הבריות, ולפעמים אינם מכוונים לתואר של כבוד, אבל התמימות מביא אותו לדביקות גדול בהשם יתברך, והוא חי חיים טובים ומתוקים, חיי עולם הבא בעולם הזה ממש.

פעם אחד בא המלך על הסקאסקי, ומצא, שהיו כתובין שם אלו השני בנים, זה בשם חכם, וזה בשם תם, והיה בעיניו לפלא, שאלו השנים מכנים בשם חכם ותם, ונתאוה המלך לראותם, המלך מרמז על מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שהוא מתאוה לראות איך שכל אחד ואחד מישראל יבא לשלימותו ותיקונו, והוא קורא לכל אחד ואחד כפי ענינו, ומרמז לו רמזים להתקרב אליו.

וחשב המלך: אם אשלח אחריהם פתאום, שיבואו לפני – יתפחדו מאד, והחכם־יסתתמו טענותיו לגמרי, והתם גם-כן אפשר ישתגע מחמת פחד, כי אי אפשר לגלות לאדם אור גדול מלמעלה בדרך פתאום, כי רבוי האור יעוורו עיניו לגמרי, והחכם לא יידע איך לקבל את האור, כי החכמות שלו יבלבלו אותו לגמרי, והתם אפשר שישתגע מרוב אור ובהירות שירגיש בהאלקות שנתגלה אליו פתאום, רק צריכין לגלות אליהם האור לאט לאט כפי השגתם, עד שיקבלו אותו בשלימות.

ונתישב המלך לשלוח חכם אחד אל החכם, ותם אל התם; כי נקודת החבר חשוב מאד בעבודת השם יתברך (ליקוטי מוהר"ן חלק א׳ סי׳ ל״ד), שיהיה לאדם חבר טוב שיכול לדבר עמו בעבודת השם יתברך, ויקבל אחד מן השני את נקודתו הטובה, בבחינת ומקבלין דין מן דין, ולכן הקדוש ברוך הוא מזמין לכל אחד אחד חבר טוב כפי השגתו, כדי שיכול לדבר עמו בעבודת השם יתברך.

רק איך מוצאין בעיר מלוכה תם, כי בעיר מלוכה על-פי-רב הם חכמים, רק שהממונה על האוצרות הוא תם דוקא, כי החכם אינם רוצים לעשות ממונה על האוצרות, פן על ידי חכמתו ושכלו יוכל לבזבז האוצרות, על כן עושין ממנה על האוצרות תם דוקא, כי דייקא מי שהוא תם זוכה לקבל עשירות גדולה דקדושה, כי יודעין מלמעלה, שישתמש עם עשירותו וממונו בצדק וביושר, ויתן צדקה ביד רחבה, ויעזור לכל הבריות, מה שאין כן החכם מפסיד ומבזבז כספו וממונו בלי חשבון, ולא נשאר לו כלום, וכמו שכתוב (קהלת ט׳) וגם לא לחכמים לחם, כי מרוב החכמות וההמצאות שלו, הוא מבזבז כספו וממונו על הבל וריק, ומאומה לא נשאר בידו.

וקרא המלך לחכם אחד, ולאותו התם הנ״ל, ושלחם להשני בנים הנ״ל, ונתן בידם אגרות לכל אחד ואחד, כי האיגרות הם בחינת ספרי התורה הקדושה, וספרי הצדיקי אמת, שעל ידם זוכים להשיג אור האין סוף ברוך הוא לאט לאט לפי מדריגתו והשגתו, כי כל אחד מוצא את עצמו בתוך הספר, ולוקח רמזים והתחזקות כפי ענינו.

גם נתן בידם אגרת להגאבירניר [מושל המחוז] של הגאבערניא [הממשל המחוזי], שאלו השתי בנים הם תחת ממשלתו, וצוה בהאגרת, שהגאבירניר ישלח להם אגרות משמו להחכם והתם כדי שלא יתפחדו, כי הקדוש ברוך הוא שולח בכל דור ודור, צדיקים אמיתיים, המחדשים חידושי תורה, וכותבים ספרים קדושים, לקרב נשמות ישראל לאביהם שבשמים, והם שלוחי הקדוש ברוך הוא לגאול נשמות ישראל מגלותם ולהאיר להם אור האין סוף ברוך הוא, וצדיקים אלו יודעים היטיב איך לצמצם האור לכל אחד ואחד כפי השגתו, למען לא יתפחד ולא יתבלבל, רק יקרב עצמו אל הקדושה באמת.

ויכתב להם, שאין הדבר נחוץ, ואין המלך גוזר דוקא שיבואו רק הדבר תלוי ברצונם: אם הם רוצים־יבואו, רק שהמלך חפץ לראותם, כי זה כלל גדול בעבודת השם יתברך, שאף פעם אין לוקחים את הבחירה מן האדם, רק קוראים אותו מלמעלה בדרך בחירה חופשית, ״אין המלך גוזר דווקא, רק אם הם רוצים – יבואו", כי הבחירה תמיד חופשית ביד האדם, אם רוצה להטות אזנו אל דברי מלך מלכי מלכים הקדוש ברוך הוא, ולשמח ולהחיות עצמו שהמלך קורא אותו, ולרוץ אליו, אזי הוא זוכה לעצמו, וכמו שעשה התם באמת, שמיד קם ורץ אל המלך, אבל מי שהוא חכם בעיניו, ומתחיל לחשוב כל מיני מחשבות של הבל, "האם באמת המלך קורא לי?" "למה המלך צריך אותי?" וכו', וכמו שעשה החכם, על ידי נשאר חסר וריק מכל וכל, ונשאר בתוך החושך וההבל שלו, וכמו שמובא ב״אור החיים" הקדוש על הפסוק (שמות י') ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, היינו במושבות המצריים, שבכל מקום שאיש ישראלי הולך בדביקות להקדוש ברוך הוא, אזי אורו יתברך מאיר לו אפילו בהמקומות הכי חשוכים, שלאחד מאיר אור הקדוש ברוך הוא באור נערב מאד, ולחשני חושך לגמר; ואינו רואה שום דבר כלל, ולכן אשרי מי שאינו מטעה את עצמו כלל, ותמיד מטה אזנו לדברי הקדוש ברוך הוא, שקורא אליו על ידי ספרי התורה הקדושה, ועל ידי הצדיקים אמיתיים שבדור, כי על ידי זה יזכה לדבק עצמו באור האין סוף ברוך הוא, ולחיות חיים טובים באמת, והשם יתברך יזכינו להגיע אל מדת התמימות באמת, עדי נזכה להיות קשורים ודבוקים בו יתברך באמת ובתמים, בזה ובבא לנצח אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש  – בין אדם לחבירו
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – בין אדם לחבירו

מוהרא"ש ז"ל אמר, שאי אפשר להשיג ולתפוס בספרו "אשר בנחל", כי אם מי ששבור בעצמו כחרס הנשבר, כי עם ישות אי אפשר להשיג כלל בספר

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש זי"ע – רבי ישעיה מקערעסטיר תשע"ד
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש זי"ע – רבי ישעיה מקערעסטיר תשע"ד

רַבִּי יְשַׁעְיָה מִקֶּערֶעסְטִיר זי"ע אֶפְשָׁר לִלְמֹד הֲמוֹן הֲלִיכוֹת וְהַנְהָגוֹת מִדְּמוּתוֹ הַמֻּשְׁלֶמֶת מוֹהֲרָא"שׁ ז"ל  רָגִיל לְסַפֵּר מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יְשַׁעְיָה מִקֶּערֶעסְטִיר זי"ע וּמֵעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – גילגול
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – גילגול

מוהרא"ש ז"ל אמר, שידועה שיחת רבנו ז"ל שאמר שעונש הגילגול הוא העונש הכי קשה, כי כשאדם בא עוד פעם לזה העולם, יכול להיות פי אלף

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן