nature-3344410_960_720

קונטרס "לב טוב"

קונטרס "לב טוב"

יגלה מעלת הזוכה להיות טוב לכולם, שעל ידי זה ממשיך על עצמו
הארת האין סוף ברוך הוא, ויורש עולמו בחייו.

בנוי ומיוסד על פי דברי רבינו הקדוש והנורא, אור הגנוז והצפון
בוצינא קדישא עילאה, אדונינו, מורינו ורבינו רבי נחמן מברסלב, זכותו יגן עלינו ועל-פי דברי תלמידו, מורינו הגאון הקדוש, אור נפלא, אשר כל רז לא אניס ליה
רבי נתן מברסלב, זכותו יגן עלינו
ומשולב בפסוקי תורה, נביאים, כתובים ומאמרי
חכמינו הקדושים מגמרא ומדרשים וזוהר הקדוש.

בני ובנותי היקרים! עלינו להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, כי העיקר זה האמונה. כי כשיהודי חזק באמונה, אף אחד בעולם אינו יכול לעשות לו מאומה! ועקר הצרות שיש לכל אחד, זה רק מחמת חסרון אמונה. ואמר רבנו ז״ל (לקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן קנה): מי שיש לו אמונה, יש לו כוח הגדל וכוח הצומח. הנה אנו רואים — מהו סוד ההצלחה של אילן? שצומח, ומוציא פרות טובים. ובמה זה תלוי? אם שותלים את הזרע באדמה חרושה, משקים אותו, אז צומח לתפארה, ומוציא פרות ערבים לחך, טעימים למאכל, יפים למראה. כמו־כן האדם נקרא עץ, כמו שכתוב (דברים כ, יט): "כי האדם עץ השדה" וכמו העץ, שכאשר מכניסים את הזרע באדמה מעובדת כדבעי, ונותנים לו את הטיפול המתאים, גדל אילן חסון, כמו־כן אדם, אם מתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, אשר האמונה נקראת ארץ, כמו שכתוב (תהלים לז, ג): "שכן ארץ ורעה אמונה". אז יש לאדם כוח הגדל וכוח הצומח, ושום דבר בעולם אינו יכול לשברו. כאותו אילן, אשר בחורף נושרים כל עליו, ובאים גשמים ורוחות עזות, אשר כל מגמתם לעקרו משרשו, אבל אם הוא משרש היטב באדמה, שום רוח אינה יכולה לשרשו, וכל הגשמים ושלגים, סערות איתן וכו׳, אין בכוחם להזיזו. וכן בקיץ, אף שבאים כל מיני תולעים הרוצים לייבשו ולכרסמו, אם שורשיו עמקים באדמה, אין יכולים לעקרו ולשברו. כמו־כן אדם, אם הוא חזק באמונה בהקדוש־ברוך־הוא, שום רוחות רעות, שום תולעים רעים אינם יכולים להזיקו. חכמינו הקדושים אומרים (שבת לא.): אמונה זה סדר זרעים; ועל־כן כשיש לאדם אמונה בהקדוש־ברוך־הוא, יש לו כוח הגדל וכוח הצומח, ולא מזיק לו שום דבר, ויכול להתפלל להקדוש־ ברוך־הוא, ועל־ידי אמונה זוכה ל״לב טוב", שהוא טוב לכל אחד ואחד. שזה היסוד ביהדות, יהודי צריך להוריד עצמו לילך בדרכי המקום ברוך הוא, אשר אצלו יתברך כתוב (תהלים קמה, ט): "טוב הוי״ה לכל ורחמיו על כל מעשיו", כמו־כן כל יהודי צריך לקנות לעצמו "לב טוב", שיבין את הזולת, שירצה לעזר לזולת, אבל אי אפשר להגיע לזה, אלא על־ידי אמונה, כשיהודי חזק באמונה, אז יש לו "לב טוב", ורוצה לסייע לרעהו, מתעניין בצרותיו, חורה לו כשרואה בסבל חברו ובעול שנעשה לו, ומשתדל לתקן את הדבר. לא־כן מי שאין לו אמונה, אין לו שמץ רחמנות על הזולת, ומכל שכן שהוא איש בליעל ואיש רע. ובזה יכולים להכיר מיהו יהודי טהור, ויש לו אמונה ברורה ומזככת בו יתברך־ — אם יש לו "לב טוב", ועז חפצו לעזר לכולם, והוא בעל חסד, בעל רחמים. וחכמינו הקדושים אומרים (ביצה לב:): כל מי שמרחם על הבריות, מדוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל מי שאינו מרחם על הבריות, מדוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו, כי היום אנו נמצאים בגלות של ערב-רב, שהתערבו בינינו גויים, וזו הגלות הכי קשה, שעם ישראל עברו מאז ירידתם לגולה. ומובא בזוהר הקדוש, שגלות הערב־רב תהיה הקשה ביותר, ויתקיים (איכה א, ה): "היו צריה לראש", אלו המצרים ומציקים לנשמות ישראל, הם נעשים ראשים, דוחקים עצמם למעלה, ומשפילים את המון־העם, רודים בבני־אדם, והכסף יענה את הכל, וכל דאלים גבר. והרשעות והאכזריות כלפי הזולת נעשה על כל שעל ושעל.

לכן, בני ובנותי היקרים! עלינו להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, להאמין שהקדוש־ברוך־הוא מנהיג את עולמו בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, וזה הניסיון הקשה ביותר, שאנו רואים שאלו הרשעים עושים חיל, עושים ליצנות מחכמי ישראל, גדולי התורה, שזה מה שמחליש את לב האדם, עד שנופלים עליו פחדים, ואינו יודע לשית עצה לנפשו. ואומר רבנו ז״ל (לקוטי־מוהר״ן, חלק ב׳. סימן מג): מי שיש לו חלישות הלב, נופלים עליו פחדים גדולים, ומפחד מכל דבר. ומהי גבורת הגיבור? שאין לו שום פחד כלל, ורץ בתוך קשרי המלחמה. ועיקר הגבורה — זה בלב. ולכן אי אפשר להגיע לאומץ לב רק על־ידי אמונה, כי כשיהודי מחדיר בעצמו אמונה בהקדוש־ברוך־הוא, ויודע שהוא יתברך מנהיג עולמו והכל בהשגחה, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם־כן מכריזין עליו מלמעלה (חולין ז:), עד כדי כך גדלה השגחתו הפרטית, שאדם אינו מקבל מכה קטנה באצבעו הקטנה, אם לא גזרו כך קדם בשמים. בדרך כלל כשבן־אדם מקבל מכה מדלת, מארון וכו׳, חושב: איזה שלומיאל אני, לא נזהרתי וכו׳, אם הייתי נשמר יותר, בודאי לא הייתי מקבל מכה. ואיננו יודע, שהמכה הקטנה שקבל, היא רק לעוררו שיש בורא עולם, ואין הפקר. ויותר טוב שיתעורר בתשובה עכשו, כשקבל את המכה הקטנה באצבעו הקטנה, בטרם יקרה משהו רציני. ואם בר דעת הוא, ובא אליו יתברך, מתודה לפניו: "רבונו של עולם! תמחל לי, ואני מקבל על עצמי לא לעשות יותר שטיות כפי שעשיתי", ועל־ידי־זה הקדוש־ברוך־הוא מוחל לו. כמאמרם ז״ל (פסחים קיט): ידו של הקדוש־ברוך־הוא פרוסה תחת כנפי החיות, כדי לקבל בעלי תשובה; הקדוש־ברוך־הוא מחכה ומצפה שנשוב בתשובה שלמה. ועיקר התשובה — שנדע שהכל ממנו יתברך, ועל כל דבר מועילה תשובה, ואפילו עשה אדם מה שעשה, את הדבר הכי גרוע, יש לו תקוה לתקן הכל. רבנו ז״ל אומר (ספר המדות, אות אמונה, סימן לג): על־ידי אמונה, יסלח לך הקדוש־ברוך־הוא על כל   עוונותיך; כי בזה שאדם מתחזק באמונה, הוא חוזר אל הקדוש־ברוך־הוא, וברגע שחוזר אליו יתברך נמתקים ממנו כל הדינים, ויש לו "לב טוב", והוא רוצה לעזר לזולת. ובזה הוא מגלה שהוא מזרעו של אברהם אבינו, שמסר נפשו לגלות ולפרסם את הקדוש־ברוךהוא בעולם.

כמאמרם ז״ל (ספרי האזינו שיג): עד שלא בא אברהם אבינו לעולם לא נקרא הקדוש־ברוך־הוא אלא אלהי השמים, אבינו אברהם הקריא את שמו יתברך בפי הבריות. כי הורידו יתברך בזה העולם, שכולם ידברו ממנו יתברך ונקרא אלהי הארץ; ולכן אם אנו רואים יהודי, שתמיד מדבר מהקדוש־ברוך־־הוא, תמיד מזכיר שם שמים, סימן שהוא מזרע אברהם אבינו, ויש לו "לב טוב", לא־כן אם אנו רואים אדם שלא רק שאיננו מזכיר שם שמים, אלא עוד חורה לו שאחרים מזכירים שם שמים, צריך לדעת שאינו מזרע אברהם אבינו, והוא מסטרא דערב־רב, ושרשו מן הגויים, והוא אכזר גדול, ויש לו לב רע.   

המשך הקונטרס בקובץ הPDF      

    

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן