לוח ברכת הנהנין רשימה חלקית ונחוצה לקראת ט"ו בשבט

רשימה חלקית ונחוצה לקראת ט"ו בשבט – היכן שמצוין שתי ברכות חובה  לעיין בהערה

אבוקדו……………………..העץ[1]

אגוז צנובר                          העץ[2]

אגוז קשיו…………………..העץ[3]

אגוז מקדמיה………………….העץ[4]

אגוז קוקוס…………………..העץ[5]

"אגוזי" חטיף………………שהכל

אובלטים……………………מזונות

אייר ביס……………………מזונות

אוכמניות…………………..העץ[6]

אנונה………………………..העץ[7]

אננס………………………אדמה[8]

אח של ביסלי…………………שהכל

ביסלי………………………מזונות

בון בון…………………מזונות

בראוניס…………………מזונות[9]

גלידה בגביע……שהכל/ מזונות[10]

גלידה עם שברי עוגיות..  מזונות[11]

גריסים…………..מזונות/ אדמה[12]

גרנולה…………………האדמה[13]

גרנולה חטיף……………האדמה[14]

דובדבן  ………………… העץ[15]

דובשניות…………………. מזונות

דרז'ה………………..שהכל/העץ[16]

זלאביה…………………..מזונות[17]

זנגולה…………………מזונות

חלביצה…………………שהכל[18]

חטיף קוקוס………………שהכל[19]

חטיף טעמי…………………שהכל

חמוציות…………………אדמה[20]

חלווה………………….. שהכל[21]

טורטיה מקמח חטה…..המוציא[22]

טורטיה מקמח תירס……. שהכל[23]

כיף כיף חטיף…………….. מזונות

כיפלי בצל ……………… מזונות[24]

כיפלי גריל…………….. שהכל[25]

לבבות דקל………………. אדמה[26]

לדר………………………….שהכל[27]

לחוח…………………….מזונות[28]

ליצ'י…………………………העץ

מרמלדה…………………… שהכל

מרציפן……………………..שהכל[29]

סברס……………………… העץ[30]

סלט טאבולי עם מין דגן..מזונות[31]

סמבוסק……….מזונות/המוציא[32]

עוגי דגני בוקר חטיף….. מזונות[33]

עוגת גבינה…………….. מזונות[34]

ערמונים……………………העץ[35]

פפאיה……………………האדמה[36]

פופקורן………………. האדמה[37]

פיטאיה……………………….העץ[38]

פיסטוק……………………….העץ

פלאפל……………………שהכל[39]

פסיפלורה……………….. האדמה[40]

פסק זמן …………………מזונות[41]

פצפוצי אורז……………מזונות[42]

פירורי לחם……המוציא/ מזונות[43]

פריכיות אורז………….. האדמה[44]

פריכיות חיטה…………… האדמה

פריכיות כוסמת………….. האדמה

פריקסה………………….מזונות[45]

פירות מסוכרים……………העץ[46]

קובה……………………. מזונות[47]

קובאנה…………………. מזונות[48]

קבוקים…………………..מזונות[49]

קליק ………………מזונות/שהכל[50]

קליפת תפוז מצופה בשוקולד. שהכל[51]

קרוטונים ביתיים……….המוציא[52]

קרוטונים תעשייתיים……מזונות[53]

קרנץ' פיתה/באגט………מזונות[54]

קרמבו…………..שהכל/מזונות[55]

קרמובלה ……………….. העץ[56]

רחת לוקום………………… שהכל[57]

שוגי דגני בוקר חטיף…….. שהכל

שלוה………………… האדמה[58]

שמן זית כששותה לבדו…….. אינו מברך[59]

שומשום………………. האדמה[60]

שניצל……………שהכל/מזונות[61]

שניצל ירקות….. אדמה/ מזונות[62]

שסק………………………… העץ

תירס גמדי………… האדמה[63]

[1] הרבה נוטים לחשוב היות שאבוקדו אינו מתוק ונחשב לחלק מסלט ירקות, וצריך תיבול במלח, וכן משמש לממרח על הלחם וכדומה, ורגילים לאוכלו בשעת הסעודה, ולכן טועים ומברכים עליו אדמה, ואינו כן, שהרי אבוקדו גדל על העץ וברכתו העץ, כשאוכלו שלא בשעת הסעודה. אמנם כשאוכלו כשהוא טפל אל הלחם או לדבר אחר, כגון שמשמש למריחה או לטיבול אין טעון ברכה בפני עצמו, וכן אם אוכלו בתוך הסעודה, אין צריך לברך עליו כיון שהוא חלק מהסעודה (אע"פ שאוכלו בפני עצמו).

[2] הוא אגוז אורן, הגדל על אילנות סרק, ונמצאים בתוך תרמיל האצטרובל, וצורתם דומה לגרעיני חמניות (ועקב כך רבים חושבים שברכתו אדמה, והוא טעות), ואף שגדל על אילן סרק ובדרך כלל אין בזמננו גידול מיוחד עבור זה, מ"מ כיון שהפרי טוב וחשוב מברכים עליו את ברכתו הראויה, וכ"פ מרן בחזו"ע (עמ' ק"נ), ובשערי הברכה (עמ' תשל"ד).

[3] הקשיו גדל בפרי בעל שני חלקים, האחד הוא פרי עסיסי שאינו נאכל בפני עצמו, אלא מיועד לעשיית ריבה, ועליו גדל האגוז שהוא יותר קטן מהפרי עצמו, ומכיון שבימינו נוטעים אותו עבור האגוז והוא עיקר הפרי, ברכתו העץ, וכ"פ באור לציון (ח"ב פמ"ו סל"ו), ובקובץ אור תורה (שבט תשנ"ה עמ' שכ"ה), ובילקוט יוסף ברכות (עמ' רי"ד) ובהלכה ברורה (ח"י עמ' ר"ה),  שכן דעת מרן הגרע"י זצוק"ל וחזר בו ממה שהורה קודם לכן שמברך עליו האדמה.

[4] הרבה חושבים שהוא ממיני הפיצוחים וברכתו האדמה, ואינו כן.

[5] אמנם אין מברכים עליו ברכת שהחיינו, מכיון שהוא מצוי כל השנה בארצות מוצאו, אע"פ שבא"י אינו מצוי אלא בזמן ט"ו בשבט, שערי הברכה (עמ' תק"ל).

חלב קוקוס, והוא המים שנמצאים בתוך האגוז הקוקוס ברכתו שהכל, ואם אכל מהאגוז שברכתו בורא פרי העץ פטר את המים שבתוכו, חזו"ע (עמ' קכ"ח), ושמעתי שהחלב המצוי בתוך הקוקוס, אינו החלב האמיתי, שאותו מוציאים ע"י מזרק, ומכניסים לתוכו מים מתוקים אחרים.

[6] שו"ת אג"מ (ח"א סימן פ"ה), לגבי אוכמניות שלנו. ודרך האוכמניות לאוכלם כשהם חיים, והאוכלה כשהיא מבושלת יברך שהכל.

[7] פרי הגדל באזור טרופי, עונת השיווק הוא אוקטובר – ינואר, ולכן מברכים עליו שהחיינו.

[8] גדל על חוטר היוצא ממרכז שיח הקקטוס, ויש דמיון בינו לבין עץ הבננה, ולכן הוא ספק עץ וספק אדמה, ולהלכה דעת הפוסקים לברך אדמה.

[9] ובתנאי שטעם הדגן ניכר בעיסה, אבל אם אין ניכר טעם הדגן, ובדרך כלל אם אין מעורב בו כמות קמח של 30% ממרכיבי

העיסה אין טעמו ניכר, ולכן מברכים עליו שהכל.

[10] אם אין בגביע טעם מיוחד ואוכלו יחד עם הגלידה, מברך שהכל על הגלידה ופוטר את הגביע וא"צ לברך עליו, אמנם אם יש לגביע טעם טוב (וזה בדרך כלל מצוי בטילונים היקרים), אם מתחיל לאכול מהגלידה מברך על הגלידה שהכל, ואח"כ שמגיע לגביע יברך מזונות, (ואם מתחיל באכילת הגביע מברך מזונות ופוטר את הגלידה), כן מתבאר בהלכה ברורה (ח"ח שו"ת אוצרות יוסף בסה"ס סימן י"ב), ע"ש, וכך שמענו מפי הרב גדעון בן משה שליט"א.

[11] כאשר יש כמות גדולה ונותן טעם בגלידה – ברכתו מזונות, אך אם הם מעט, מעיקר הדין מברך שהכל על הגלידה ופוטר, ויש שנהגו להפריד מעט עוגיות קודם האכילה ולברך מזונות, ואח"כ לברך שהכל על הגלידה.

[12] הגריסים המצויים הם חצויים או מלוטשים – גריסי פנינה – וברכתם מזונות, וגריסים שלמים שאינם מעוכים ואינם דבוקים יחד, כגון המבושלים במרק, ברכתם אדמה.

[13] גרנולה עם מין דגן (שבולת שועל שיפון), בדרך כלל גרעיני הדגן אינם מבושלים ורק נכשרים ע"י חום, (מלבד מפעלB&D  שמבשלים את הגרגרים לפני האפיה), ולכן דינם כדין גריסים, ורק אם נדבקו הגרעינים זה לזה ע"י בישול או ע"י שהייה מרובה בחלב ברכתם מזונות (ואין צריך לברך שהכל על החלב), ואם לא נדבקו גרעיני הדגן זה לזה, כגון ששופך לתערובת חלב קר ואוכלם מיד, ברכתם האדמה, עיין כ"ז בספר שערי הברכה (עמ' תקע"ג).

[14] עיין בספר שערי הברכה (עמ' תקע"ד).

[15] אמנם אם הדובדבן טפל לדבר אחר, כגון שנמצא בתוך גלידה או ע"ג עוגה, ברכת העיקר פוטרת את הטפל.

[16] כשממולא בקרם או ליקר ברכתו שהכל, ואם ממולא בשקד או פרי נחלקו הדעות: יש אומרים שברכתו שהכל, ויש אומרים שברכתו העץ, ולכן טוב להחמיר להפריד אותם ולברך על כל אחד בפני עצמו, כ"כ בספר שערי הברכה (עמ' תקפ"ה), ובהלכה ברורה (סימן ר"ד סעיף כ"ו), וסיים, שאם קשה לעשות כן יברך שהכל על הסוכריה ויכון לפטור את השקד או האגוז.

[17] ואף שאוכל שיעור קביעות סעודה, מברך מזונות.

[18] ממתק צמיג המכיל בוטנים ופיסטוקים, ומצידיו יש שכבה דקה של וופל, והעיקר הוא הממתק, והוופל אינו טעים כ"כ (ואדרבא יש מעדיפים ללא וופל), ולכן העיקר הוא הממתק וברכתו שהכל, וכ"כ בלוח הברכות לילקוט יוסף כתב לברך רק שהכל. וכן נראה, אמנם בספר שערי הברכה (עמ' תר"ב), העלה שעל הממתק מברך שהכל, והבוטנים בטלים אליו, ועל הוופל מברך מזונות, וצ"ע.

[19] כ"פ בספר ברכת ה' (ח"ה עמ' של"ה) ובספר ילקוט יוסף, וכ"כ בספר וזאת הברכה בשם הגרשז"א, אמנם יש אומרים שברכתו העץ, עיין בספר שערי הברכה (עמ' תרנ"א).

[20] כן הוא ברוב ספרי האחרונים: הגרש"ז, אוירבך זצ"ל, וזאת הברכה, ועוד, אמנם בספר מילי דברכות, שו"ת וישא יוסף, הגרמ"ש קליין סבירא להו שברכתם העץ. ולמעשה לפי שברכת אדמה פוטר העץ, לכן בכל ספק עץ ואדמה יש לברך אדמה.

[21] הלכה ברורה (סימן ר"ב סעיף כ"ז), וכדין הטחינה. ובפרט שנשתנה טעמו ע"י הסוכר.

[22] עיין בירחון אור תורה (תמוז תשע"ג), מאמר בשם הרב יאיר נאמן שליט"א מח"ס ברכה נאמנה, שכתב בשם פוסקי דורנו לברך עליו המוציא, משום שעושים אותה דק מבלילה עבה ואינה מטוגנת בשמן, וכ"כ בשערי הברכה (עמ' תר"ט).

[23] ירחון אור תורה (שם), הלכה ברורה (סימן ר"ב הלכה כ"ט).

[24] כ"כ בספר שערי הברכה (עמ' תרכ"א) שנמסר לו ממפעל תלמה שמוצר זה מכיל 20 אחוז קמח, והשאר עשוי מתירס וכדומה.

[25] מוצר זה מכיל תירס ואבקת תפו"א ללא קמחים, למעט חצי אחוז של קמח שאינו מיועד לנתינת טעם אלא לייצוב, וכן הוא בכיפלי צ'יפס קטשופ, וצ'יפסים.

[26] הנקרא פלמיטו בלע"ז, ובלשון הגמרא קורא, והוא החלק הרך של גזע עץ הדקל הראוי לאכילה, ונפסק להלכה בשו"ע לברך עליו שהכל, משום שאינו עיקר הפרי, אמנם האחרונים העלו שבזמנינו הוברר שמגדלים את האילן במיוחד לשם לבבות דקל ולא לשם התמרים, ולכן מברך עליהם האדמה, וכ"כ בספר וזאת הברכה (בירורים ל"ו), וכ"כ הרב שניאור זלמן רווח בספרו שש משזר (ח"א או"ח סימן ד'), ובהלכה ברורה (סימן ר"ד ס"ז), ובספר שערי הברכה (עמ' תש"מ).

[27] ישנם שני סוגי לדר: הלדר המצוי שעשוי מעיסת משמש מרוסק ומוסיפים בו חומרי טעם וריח, וצבעו כתום חום (1), מכיון שנשתנה טעמו וריחו וצורתו, ברכתו שהכל, אמנם סוג הלדר 100% היקר יותר מהנ"ל, וצבעו צהוב כהה (2), ברכתו העץ, ולבני אשכנז בשני הסוגים הנ"ל ברכתם שהכל, ובדיעבד אם בירך העץ יצא, עיין בשו"ת רב פעלים (ח"ב סימן כ"ח), אור לציון (פי"ד ס"ב), שו"ת יביע אומר (ח"ז סימן כ"ט) הלכה ברורה (סימן ר"ב סעיף כ"ו), שערי הברכה (עמ' תרכ"ו, ודו"ק).

[28] מאפה מזרחי הנאכל כמאכל עיקרי עם מרק וכדומה, עשוי מבלילה רכה של קמח ומים, ששופכים אותם ע"ג מחבת רותחת שדבוק בה מעט שמן כדי שלא תדבק העיסה, העיסה נאפית בתוך הסיר אבל היא עדיין רכה מאד, וברכתה מזונות. ולענין קביעות סעודה עיין בספר הלכה ברורה (ח"ח עמ' ת"צ), ובשו"ע המקוצר (ח"א סימן ל"ד), ובשערי הברכה (עמ' תרכ"ט).

[29] שקדים טחונים מעורבים בסוכר, וזאת גם לבני ספרד, משום שנשתנה טעמו, צורתו, ושמו, ודו"ק.

[30] הנקרא צבר, וגדל על שיח נמוך וקוצני, ואף שהרבה מפירות הצבר גדלים על אילן סרק הגדל בר, ואף ניטע שלא לאכילה אלא לגדר חי וכדומה, מ"מ כיון שהוא פרי טוב מברכים עליו את ברכתו הראויה, ואין דינו כפירות סרק, ובפרט לדעת האר"י שהיה מברך העץ על כל אילן אף שהוא סרק, וכ"פ מרן בחזו"ע (עמ' קמ"ז), ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן כ"ג), ועוד.

[31] והיינו שיש בה כמות הנותנת בו טעם, כגון בורגול מבושל, או קרוטונים, ואם מעורבים בו ירקות בלבד ברכתו אדמה.

[32] מאכל העשוי מעיסה רגילה הממולאת בחומוס וירקות, בגבינה או בבשר וכדומה, ולכן כשהוא מטוגן ברכתו מזונות, ואם אפאוהו ומשמש לשביעה ברכתו המוציא, שערי הברכה (עמ' תרפ"ט).

[33] של חברת תלמה ויש בו 20%  קמחים ממין דגן, מלבד המוצר דגני בוקר עוגי המבוסס על פתיתי תירס שברכתו שהכל.

[34] וי"א שאם יש שכבה גדולה מאד של גבינה העומדת בנפרד, צריך לברך עליה שהכל ועל העוגה מזונות.

[35] בין חיים ובין מבושלים, חזו"ע (עמ' ק"מ).

[36] פרי הגדל באזורים טרופיים, גזעו גבוה וחלול והפירות גדלים בראש האילן, הפרי דומה בצורתו למנגו ויש בו זרעונים קטנים ושחורים, צבעו ירוק, וכשהוא מבשיל צבעו צהוב, הפרי נאכל כשהוא טרי, ובארץ הוא מצוי בעיקר כשהוא מיובש, ולכן אף שיש חוששים ומחמירים שיש בו דין ערלה כפרי, מ"מ לענין ברכה יש לברך מספק בורא פרי האדמה, וכ"פ מרן בחזו"ע (עמ' י"ט, והעלה שאין בו דין ערלה), וכ"כ בשערי הברכה (עמ' תש"ח), בשם הגר"ש ואזנר זצוק"ל, ובשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

ואף שפרי הפאפיה מצוי כל השנה כשהוא מיובש, מ"מ כשהוא טרי טעמו שונה ומשובח יותר, ולכן יש לברך עליו שהחיינו.

[37] אף שתפח ע"י החום ואין ניכרת צורת התירס, מ"מ מברכים עליו את ברכתו הראויה, כיון שלא נימוח ולא נתרסק אלא רק תפח, ועוד שהפופקורן עשוי מזן המיוחד לכך שדרכו בכך, וכן דעת כל האחרונים הובאו בשערי הברכה (עמ' תשי"א), וכ"פ בחזו"ע (עמ' קפ"ד).

[38] פרי הגדל על שיח רב שנתי, כעין קקטוס, צבעו החיצוני אדום – צהוב, צבע הפרי לבן, סגול או אדום, ומברכים עליו שהחיינו.

[39] כן המנהג, וכ"פ בחזו"ע (עמ' קל"ו), ומ"מ סיים שם, שהמברך עליו בורא פרי האדמה יש לו על מה לסמוך. (ומה שנותנים בו קמח הוא רק לדבק ולא לטעם), ועיין בשערי הברכה (עמ' תשי"ז).

[40] צורת גדילת הפסיפלורה דומה במקצת לפרי הפפאיה, שאף שיש לו סימנים של עץ, שהוא רב שנתי וגזעו נשאר בחורף, מ"מ הוא חלול, וגם נותן פירות תוך שנתו, וגם גבעולו רך כדוגמת ירק, והכרעת הפוסקים לברך בורא פרי האדמה מספק, וכ"כ בחזו"ע (עמ' כ"ו בהערה), ובדיעבד אם בירך  עליו בורא פרי העץ יצא, וכ"כ בשערי הברכה (עמ' תשע"ח).

[41] כיון שהדגן הוא חלק חשוב ועיקרי, ובכה"ג אמרינן "כל שיש בו מין דגן אינו בטל", וברכתו מזונות, וכ"פ בספר תורת הברכה (עמ' שפ"א), אמנם יש הטוענים כיון שיש עליו שכבת שוקולד גדולה, דעת האדם בעיקר על השוקולד, ולא על המזונות, ולכן המברך שהכל לא הפסיד, וכ"כ בספר וזאת הברכה (עמ' 250), אולם נראה שהרי ידוע שמרגישים מאד את טעם הוופל ונותן טעם טוב בחטיף, ושונה מאד משוקולד חלבי רגיל, ולכן יש לברך עליו בורא מיני מזונות, ולא הולכים אחר דעתם של בני אדם אלא אחר דעת ההלכה, וכן הוכיח באריכות בטוב טעם ודעת הרב אליעזר פולק שליט"א בעל מחבר ספר משנה ערוכה על ברכת הנהנין (בירורי הלכות סימן י"ט), ודחה דברי וזאת הברכה הנ"ל, ועיין בספר שערי הברכה (עמ' תש"כ), ודו"ק.

[42] אורז מרודד או מנופח ע"י תהליך של חום, משמש למזון או לדגני בוקר, וברכתו מזונות מכיון שהאורז מבושל במים ורק אח"כ נכתש או נאפה, ואע"פ שאינו דביק כמו אורז מבושל, מ"מ הוא נדבק קצת וגם כתוש וקלוי ולכן נחשב כמעשה קדרה, שאפשר לברך עליו בורא מיני מזונות, וכ"כ בספר מקור הברכה סימן נ"ט), ובספר ויאמר אברהם בשם הגרשז"א, ובברכת ה' (ח"ג פ"ז אות מ"ד) וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ד סקכ"א), ובהלכה ברורה (סימן ר"ח סעיף כ"ד), וכן העלה בשערי הברכה (עמ' תשכ"ט), וציין שיש מיני פצפוצי אורז הנעשים מקמח אורז, והם בוודאי ברכתם בורא מיני מזונות לכו"ע, מאחר שנחשבים כתבשיל ומעשה קדרה.

[43] פירורי לחם ביתיים, אם אוכלם כמות שהם ללא שהתבשלו או נילושו בדברים אחרים, מברך המוציא, אף אם הם פירורים קטנים ביותר, אמנם פירורי לחם תעשייתיים, הנמכרים בחנויות העשויים מתחילה לתיבול וכדומה, אם אוכל מהם בפני עצמם, ברכתם בורא מיני מזונות, כיון שהם עשויים מלחם שלא נאפה לצורך קביעות סעודה וכדין קורוטונים ויתבאר עוד להלן. שערי הברכה (עמ' תשט"ו).

[44] כן הוא דעת רוב הפוסקים, משום שהאורז אינו מבושל כלל אלא נתפח קצת ע"י חום, וכ"פ בשו"ת באר משה (ח"ה סימן נ"ד), וזאת הברכה (עמ' רמ"ג), בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, והגרח"פ שיינברג זצוק"ל, ובקובץ מבית לוי (חט"ו עמ' ס"ה) בשם הגר"ש ואזנר זצוק"ל, שו"ת אור לציון (פי"ד סכ"א), חזו"ע (עמ' קפ"ד), והוא הדין בפריכיות חיטה ותירס.

אמנם יש הסוברים לברך על פריכיות אורז מזונות, וכ"פ בקונטרס כיצד מברכין בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, וכ"פ בתשובות והנהגות (ח"ה ח"ה סימן ג' סק"א), ועיין עוד בשערי הברכה (עמ' תשכ"ג).

[45] ואף אם קבע סעודתו עליו מברך מזונות בלבד.

[46] דנו הפוסקים לגבי פירות מסוכרים, כגון דובדבן, בננה, פאפיה, מנגו, קוקוס, וכיו"ב הנמצאים בדרך כלל בתקופת ט"ו בשבט, שיש אומרים שמכיון שמוציאים מהפרי כל צבעו וטעמו ע"י בישול בחום גבוה מאד, ואח"כ מכניסים בו טעם אחר שאינו מגופו – ברכתם שהכל, וכ"כ בהליכות שלמה (פסח פ"ט הערה 84), בשם הגרשז"א לגבי פירות שמייבשים אותם עד שאבד טעמם לגמרי והריהם כעץ בעלמא, אלא שאח"כ שבים ומרככים אותם ומחזירים אותם ע"י פעולה כימית חיצונית, ברכתם שהכל.

אמנם למעשה מנהג העולם לברך עליו כברכתם הראויה, וכבר פסק שו"ע הרב (סימן ר"ב סעיפים ט"ז י"ח), שאפילו אם בשלו במים ונגרע טעמו, מ"מ אם חזר ובשלו בדבש חוזרת ברכתו הראויה שהרי מ"מ פרי הוא, וכ"כ בספר וזאת הברכה (לוח הברכות הערה פ"ט), וכ"כ בספר אוצר הברכות, וכ"כ בספר אשרי האיש (פל"ו סקי"א), בשם הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ובשערי הברכה (עמ' תק"פ), שכן שמע מהגר"מ לנדא שליט"א.

וכן נראה, מכיון שקשה לחדש ולהורות הלכה כזו ברבים שעל פירות מסוכרים ברכתם שהכל, שהרי עדיין יש בו מהות הפרי, ויש בו שבח פרטי להקב"ה על מה שברא, וכן עמא דבר, וכן הסכים עמי הרב שמואל יוסף שטיצברג שליט"א שכן יש להורות למעשה (ויש בזה משום אי חינוך הילדים שיאמר להם לברך על בננה צ'יפס – שהכל, וד"ל).

[47] ואף שהיא מלאה בשר הבשר טפל אליה ומברך מזונות, ואפילו קובע סעודתו עליה ברכתה מזונות, משום שמטגנים אותה במחבת עם הרבה שמן, הלכה ברורה (ח"ח עמ' תצ"ג).

[48] ואף שקובע סעודתו עליה, כ"כ הרב רצאבי שליט"א בשו"ת עולת יצחק (ח"א סימן ק"מ אות ב'), ובהלכה ברורה (ח"ח עמ' תפ"ט), ובשערי הברכה (עמ' תרי"ט) הוסיף, שיש האופים כובאנה בתנור כמו לחם רגיל, ובסוג מאפה כזה אם נעשה לקביעות סעודה מברכים עליו המוציא וברכת המזון.

[49] הנקראים גם בוטנים אמריקאים, יש אומרים שברכתם אדמה, אמנם רוב ככל הפוסקים העלו שברכתם מזונות, וכ"פ בחזו"ע (עמ' רפ"ט) ובספר פתחי הלכה (פ"ז סעיף מ"א), ובספר ברכת ה' (ח"ג פ"י אות ס"א), וזאת הברכה (עמ' ר"פ) בשם הגרש"ז אוירבך זצוק"ל, ובהלכה ברורה (סימן ר"ח סעיף י"ג).

ויש הנוהגים להחמיר ולהפריד את אחד הבוטנים, ולברך מזונות על הציפוי ובורא פרי האדמה על הבוטן, או שיפטור ע"י דבר אחר, וכ"כ בשערי הברכה (עמ' תקמ"ח).

[50] ישנם הרבה סוגי קליק ועל האוכל לשים לב מה הסוג ומה הרכיבים, לדוגמא: קליק בייגל, ביסקויט, גלילית, וקליק כוכבים, כריות, מיני ופל – ברכתם מזונות. וקליק חום לבן, חטיף בוטנים, קליק חצי, קליק כדורים, נוגט, סוכריות, קורנפלקס – ברכתם שהכל, ויש מוצרים שצריך לברר מה ברכתו.

[51] נחלקו האחרונים לגבי קליפות תפוז מסוכרת, דעת הט"ז שברכתם אדמה, ודעת המ"א שברכתם העץ, והמ"ב הכריע שברכתם שהכל, וכן העלו האחרונים, וכ"ש בזה שהוא מצופה בשוקולד.

[52] הנעשים מחתיכות מלחם רגיל ואח"כ אופים אותם שוב בתנור עם תבלינים וכדומה –  ברכתם המוציא, כדין לחם שעשו ממנו צנימים, ורק אם בישל או טיגן אותם, אזי תלוי אם יש בכל חתיכה כזית או לא, וכדין לחם מטוגן.

[53] משום שנעשים מלחם הנאפה במיוחד לכך, ואינם כ"כ ראויים לאכילה ועשויים במיוחד לצורך זה וגם הם קשים ככיסנין, וצורתם מוכחת עליהם שאינם עשויים לאכילת קבע אלא לאכילת עראי וקינוח ולא לשובע ומזון. וכן הובא במדריך של הכשרות העדה החרדית וכן הובא בקובץ צוהר, מאמרו של הגרי"מ רובין, שלחם המיועד לעשיית קרוטונים אינו נחשב כלחם, ואפילו אם עושים אותם בשני שלבים שקודם אופים לחם רגיל ואח"כ חותכים לחתיכות קטנות ואופים שוב, ובפרט שיש מפעלים שמטגנים את הקרוטונים לאחר אפייתם ובוודאי ברכתם מזונות, וכתב בספר שערי הברכה (עמ' תשנ"ד), שכן הוא במפעל אוסם, הקרוטונים המיועדים למרק או לסלט, מטוגנים בשמן עמוק, והקרוטונים המיועדים רק לסלט אינם עוברים טיגון וישנם מפעלים שכל הקרוטונים מטוגנים בשמן עמוק.

[54] בזמן האחרון הוציאה חברת עלית שטראוס באגט קרנץ', פיתה קרנץ', וזה חתיכות של באגט או פיתה האפויים במאפיה וראויים לאכילה, ולאחר מכן עוברים הרטבה בשמן ותבלינים, ואח"כ מובלים לתנור לעשותם צנימים ואח"כ לאריזות, והנה אע"פ שהם היו ממש כלחם, מכל מקום כתבו הפוסקים שכל דבר העשוי להיות צנימים אפילו שהיה לחם לפני זה, דינו כמזונות, וכדין קרוטונים תעשייתיים וכנ"ל, וכ"כ בספר מקור הברכה סימן ס"ט), ובספר ותן ברכה (עמ' 468 בשם הגרשז"א זצוק"ל, וראיתי עתה בספר אליבא דהלכתא לרב בנימין חותה שליט"א (ברכות סימן ס"א), שטען שבדק את הייצור ושהמציאות השתנתה וברכתו המוציא בין לספרדים ובין לאשכנזים (ולכן בד"ץ העדה החרדית מחקו את הכיתוב "ברכתו מזונות").

אמנם למעשה שמעתי מהרב שמואל שטיצברג שליט"א בעל מחבר ספר שערי הברכה, שהמנהג לברך על זה מזונות, וזאת מכיון שהוא עשוי לתעשייה של מזון עבור קינוח וכדומה, ובאמת שהמציאות הוא כך, וכך עדיין מורים בבד"ץ העדה החרדית למעשה, וכן מורה ובא הגאון הרב גדעון בן משה שליט"א ראש בית ההוראה "יורו משפטיך" בירושלים תובב"א.

[55] דעת הרבה פוסקים שיש לברך שהכל על הקצפת, ופוטר את הביסקוויט, מכיון שאין לו  ענין מיוחד בביסקוויט והוא טפל לקצפת, וכ"כ בילקוט יוסף (סימן רי"ב סק"ג), וכ"פ באור לציון (ח"ב פי"ד סק"כ), וכן הורה הגרשז"א (חיכו ממתקים ח"א עמ' צ"א), שאם אוהב את הקרם יברך רק שהכל כי זה העיקר, ואפילו שיש טעם טוב לביסקויט, וכ"כ בשו"ת אבני ישפה (ח"א מ"ד). אמנם יש אומרים שמכיון שיש טעם טוב לביסקויט יש לברך שהכל על הקצפת, ואח"כ שמגיע לביסקוויט יש לברך עליו מזונות, וכ"כ הגר"ש ואזנאר זצוק"ל בקובץ מבית לוי (ח"ד עמ' קמ"ב סקי"ט).

ובהלכה ברורה (ח"ח עמ' תצ"ד), הכריע – שמברך מזונות על הביסקוויט ופוטר את הקרם, ואם אוכל תחילה את הקרם (כנהוג), מברך עליו שהכל, ולאחר מכן כשאוכל את הביסקוויט מברך עליו מזונות, וטוב יותר שיפרידם תחילה ויברך על הביסקוויט מזונות, ויכוון בדעתו שלא לפטור את הקרם ואח"כ יברך שהכל על הקרם. וע"ע בשערי הברכה (עמ' תשנ"ז).

[56] פרי הנקרא גם כוכבית ע"ש חמשת הצלעות הבולטות בו ככוכב, צבע הפרי כתום צהוב, ראוי למאכל כשהוא חי ומשומר, וברכתו העץ, ובתחילת עונתו גם שהחיינו.

[57] בדרך כלל זה עשוי מעמילן תירס (קורנפלור), ולכן ברכתו שהכל, חזו"ע (עמ' ק"צ), אמנם אם עשוי מקמח חיטה, ברכתו מזונות.

[58] ספר וזאת הברכה (עמ' ק"ה), שכן הורה הגרש"ז אוירבך והגרח"פ שיינברג, ובחזו"ע (עמ' קפ"ג), ויש שכתבו שראוי שלא לאכול כשיעור ברכה אחרונה אלא בתוך הסעודה, כדי שלא להיכנס לספק ברכה אחרונה, אמנם בחזו"ע שם הכריע שיברך נפשות, ע"ש, ועיין בהלכה ברורה (ח"י עמ' שפ"ד).

[59] כ"פ בשו"ע (סימן ר"ב ס"ד), והאחרונים, מכיון שהוא מזיק, ואף שי"א שבזמננו אינו מזיק כ"כ, מ"מ האחרונים הכריעו שאף בזמננו שמוציאים מהשמן זית את החומרים המזיקים, מ"מ עדיין נחשב כמזיק לענין ברכה, וכ"כ בספר שערי הברכה (עמ' תשע"ה) בשם הגר"ש ואזנר זצוק"ל, וכ"פ בחזו"ע (עמ' קכ"ו), ודחה דברי הבא"ח ועוד, שפסקו לברך בורא פרי העץ על שמן זית, שהרי גם שמן מעט זית אם מועיל לדברים מסוימים, מזיק לדברים אחרים, ע"ש.

[60] כגון ממתק שומשום וכיו"ב, אולם אם השומשום טפל למאכל אחר, כגון שהוא מפוזר על מיני מאפה ותבשיל אין צריך לברך עליו והוא נפטר בברכת העיקר, ואם הוא טחון ברכתו שהכל, שערי הברכה (עמ' תשס"ו).

[61] מנהג העולם לברך על שניצל בשר או דג שהכל, ואף שיש בו מין דגן וכל "שיש בו אינו בטל", מ"מ כיון שכל עיקרו אינו אלא לציפוי ואין לו חשיבות בפני עצמו הריהו טפל לבשר, וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח"ד סימן קס"א, וח"ו סימן כ"ד), שאף אם הציפוי עבה ונותן טעם ברכתו שהכל, ואלו שמברכים מזונות על הציפוי נכנסים בחשש ברכה לבטלה, וכ"כ הגר"מ פיינשטין הובא בשו"ת רבבות אפרים (ח"ג קכ"ב), ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א קפ"א), ובשו"ת באר משה (ח"ה ס"א סקל"ה ל"ז), וכן הוא דעת הגרש"ז אוירבך (הובא בספר ברכת הנהנין (מזונות פ"ד), וכ"כ בספר מנהג ישראל תורה (סימן רי"ב), בשם כמה פוסקים, וכן כתב בשיעורי הגרי"ש אלישיב (ברכות עמ' תכ"ב, ע"ש), ובשערי הברכה (עמ' תשע"ו).

אמנם יש אומרים שאם הציפוי עבה ונותן טעם טוב צריך לברך עליו בורא מיני מזונות, ופוטר אף את השניצל עצמו מדין כל שיש בו מין דגן אינו בטל, וכ"כ בשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ד סי"ט), ובפתחי הלכות (פ"ז סכ"ח), ובספר וזאת הברכה (בירורים י"ט ס"ג), וכ"פ בהלכה ברורה (סימן ר"ח סעיף י"ב), ושכן הסכים עמו הגרע"י זצוק"ל (כדין הקבוקים) ע"ש, וכ"כ מורנו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א בשו"ת הראש"ל (ח"א סימן י"ט), ע"ש.

[62] מבוסס על מרכיב צמחי מעורב בירקות שונים, כגון תירס, אפונה וגזר, ולכן אם מעורבות בשניצל חתיכות אלו והן ניכרות ומרובות, ברכתו אדמה, ואם מצופה בפירורי לחם וכדומה, אזי לדעות הנ"ל יש לברך עליו מזונות.

[63] ואין זה נחשב כפרי בוסר משום שזורעים גידול מיוחד עבור גידול תירס גמדי, והוא טוב וטעים לאכילה כמו תירס גדול.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

דילוג לתוכן