checklist-3222079_960_720

סיפורי מעשיות "מעשה מחכם ותם" (דף קמ״ג) פ' מ' "תוך הנחל" ה׳תשס״ה

בוקר שבת קודש פרשת משפטים ה׳תשס״ה בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מחכם ותם מעשה ט׳ דף קמ״ג עיין שם.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), רביז״ל ממשיך לספר, הלך וראה משרתים של גוועלבין (חנויות), שהיו הולכים בשוק והיו הולכים כדרכם, עם מיני חן שלהם, בכובעיהם ובמנעליהם עם הקצוות בולטות, ושאר מיני חן שיש להם בהילוכיהם ובמלבושיהם, והוא היה בר הבנה וחריף, וישר בעיניו מאד מחמת שהוא ענין נאה, וגם הדבר בביתו במקומו, כי עיניו של אדם מטעין אותו מאד, ומיד שרואה איזה דבר נאה ויפה שיש בו החן של שקר של עולם הזה, הוא נמשך אחריו מאד, וכמו שאומר רביז״ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א׳ סי׳ ס') שיש כמה מיני חן של שקר, שעושים בעמידה, ובאכילה, ובדיבורו עם אנשים, וכן בשאר דברים, ולכל דבר יש חן אחר מיוחד, וכל אלו החנות של שקר, הם באים כשאין האדם נשמר מתאוות, עיין שם, ולכן אף על פי שאדם הוא בר הבנה וחריף, צריך רחמים רבים שלא יהיה נמשך אחר החנות שקר של עולם הזה.

הלך אל האנשים שהביאוהו, ונתן להם תשואות חן, ואמר להם שאין נוח לפניו להיות אצלם, ועל מה שהביאוהו, בעד זה שמש אותם בדרך, והנה כאן אנחנו מוצאים על כל פנים נקודה טובה אחת שהיה אצל החכם, שהכיר טובה לאלו האנשים שהביאו אותו, ונתן להם תשואות חן על זה, כי מדת הכרת הטוב הוא מדה חשובה מאד, ואם האדם מכיר טובה לבני אדם, יכול להיות בו מדת הכרת הטוב גם להקדוש ברוך הוא, על כל החסדים והרחמים שעושה עמו בכל עת, אבל אם אינו מכיר טובה לבני אדם, ויש בו מדת כפוי טוב, סימן שגם כלפי הקדוש ברוך הוא הוא כפוי טוב, וזה מדה מגונה מאד, ואשרי מי שרוכש לעצמו מדת הכרת הטוב, ומחזיק טובה לבני אדם כשעושים לו טובה, ואינו אומר, שהטובה בא לי מהקדוש ברוך הוא, ואיני צריך להחזיק להם טובה, כי אין לומר כן, וכמובא בספר המדות (אות צדקה סי׳ י״ג), צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו, עיין שם, כי זה האיש שעשה לך טובה, היה לו בחירה על זה, ואם עשה לך טובה, צריכין להחזיק לו טובה.

והלך ועמד עצמו אצל בעל הבית אחד, ודרך המשרתים, שבתחילה צריכים להישכר בפחות ולעשות עבודות כבדות, ואחר כך באים למעלות המשרתים הגדולים, והיה הבעל הבית עושה עמו מלאכות כבדות, והיה שולחו לאדונים לשאת סחורה כדרך המשרתים, שצריכים לכוף ידיהם תחת אציליהם, להניח הבגד על בליטת היד ברחב הכתף, והיה כבד עליו מאד עבודה כזו, לפעמים היה צריך לעלות עם המשאוי הנ״ל על עליות הגבוהות, והיה קשה עליו העבודה, כי בני אדם נופלים לקטנות המוחין עד שנעשים עבד לעבדים, שמוכרים את עצמם לעבודות קשות של בעל הבית, ושוברים גופם בשביל עבודות של אחרים, בשעה שהיו יכולים למצוא לעצמם פרנסה קלה ונקיה, ולהיות בעצמם כמו בעל הבית, אבל כשאין לאדם שכל, הוא נופל לקטנות המוחין, ושוכח התכלית שלו, למה בא לזה העולם, שהוא לעבוד את הקדוש ברוך הוא, ונדמה לו שצריך לעבוד בן אדם, ועל שם זה מרצעין את אוזן עבד עברי, שמוכר עצמו יותר משש שנים, וכמו שמביא רש״י הקדוש (שמות כ״א פסוק ו׳) אוזן ששמע על הר סיני, כי לי בני ישראל עבדים, והלך וקנה אדון לעצמו, ירצע (מכילתא משפטים), וגם לאידך גיסא, מי שהוא בעל הבית צריך שכל וחכמה איך להתנהג עם פועליו, כי אם יתנהג עמהם כמו עבדים, ויצעק עליהם, ויתן להם מכות חס ושלום, כולם ימרדו בו, ולא יהיה לו כלום, אבל אם יהיה לו יישוב הדעת, ויכבד אותם, ויחזקם וידבר על לבם, אזי כולם יאהבו אותו ויעבדו בנאמנות אצלו, וירוויח מכל הצדדים, ולכן כל בעל הבית צריך לבקש מהקדוש ברוך הוא חכמה אמיתית איך להתנהג עם פועלים ובעלי מלאכה שלו, ואז יהיה לו הצלחה גדולה בחיים.

וישב עצמו, כי היה פילוסוף בר הבנה: מה לי לעבודה זו? הלא העיקר הוא רק בשביל התכלית לישא אשה ולהתפרנס, עדיין איני צריך להסתכל על זה, על זה יהיה פנאי להבא, בשנים הבאות, כעת טוב לי להיות משוטט בארץ, להיות במדינות, להשביע עיני בעולם, וזה היה הכישלון שלו, שדחה את התכלית לשנים הבאות, בשעה שהיה צריך תכף ומיד לחשוב על התכלית שלו, לישא אשה ולבנות בית, ובזה היה ניצול מכל רע, אבל כן דרך הבעל דבר, להסית האדם שלא יסתכל על תכליתו נצחי, ובפרט בענין נישואין, ומסית אותו לדחות נישואיו מיום ליום ומחודש לחודש ומשנה לשנה, הכל בכדי לתפוס אותו ברשתו, ואדם צריך להיות משכיל על דבר אמת, להזדרז לישא אשה בכל המוקדם האפשרי, ועל ידי זה יהיה ניצול מן החטא, ויזכה לראות דורות ישרים מבורכים.

הלך בשוק וראה, שנוסעים בעגלה גדולה סוחרים, ושאל אותם: להיכן אתם נוסעים? ללאגורנא, התקחו אותי לשם? הן, וקבלו אותו לשם, ומשם הפליג לאטליא, משם לשפאניא, בין כך ובין כך עברו כמה שנים, ועל ידי זה נעשה עוד חכם יותר מאחר שהיה במדינות רבות, וישב עצמו: כעת ראוי להביט על התכלית, כי אין האדם תופס, שבזמן שהוא עסוק בדמיונות וחלומות שלו, והולך ומטייל לראות הבלי עולם הזה, בין כך ובין כך עוברים כמה וכמה שנים, ומאומה לא ישא בעמלו, כי לא נשאר בידו כלום, בשעה שהיה יכול לרכוש בכל יום ויום הרבה טוב אמיתי ונצחי, נקודות טובות של תורה ותפילה מצוות ומעשים טובים, כי רק זה ישאר לאדם מכל עמלו, וכמו שאמר התנא (אבות ו') לפי שאין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובים ומרגליות אלא מצוות ומעשים טובים בלבד, אבל אם האדם הולך אחר מראה עיניו, להסתכל על החן השקר של עולם הזה, הוא בסכנה גדולה שלא יבזבז הימים והשנים שלו בלא כלום, ואחר כך יתחרט מאד למה היה כסיל כזה לאבוד ימיו בחינם, והשם יתברך יזכינו לשמור ימינו ושנותינו בשמירה מעולה מאד, ונזכה למלאות אותם עם כל טוב אמיתי ונצחי, עדי נזכה להתדבק בו יתברך באמת ובתמים כל ימי חיינו אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש זי"ע – שם תשע"ד
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש זי"ע – שם תשע"ד

'שָׁם' פַּעַם דִּבֵּר מוֹהֲרָא"שׁ ז"ל שִׂיחָה נִפְלָאָה בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעָנָה וְאָמַר, דְּעוּ, שֶׁיֵּשׁ קְלִפָּה הַנִּקְרֵאת "שָׁם", הַמְּסִיתָה אֶת הָאָדָם לַחֲשֹׁב בְּכָל מְקוֹם בּוֹאוֹ,

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – גט
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – גט

פעם דיבר מוהרא"ש ז"ל שיחה נפלאה בענין שלום בית ואיך שצריכים להיזהר מאד בכל מחיר לא לגרש את אשתו, בפרט אשתו ראשונה, ובפרט כשיש כבר ילדים, כי

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – עלים לתרופה
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – עלים לתרופה

מוהרא"ש ז"ל אמר, שבספר "עלים לתרופה" מכתבי מוהרנ"ת, זכרונו לברכה, שם יכולים לראות את הלך מחשבתו של מוהרנ"ת ז"ל, כי על-ידי מכתב שאדם כותב לחברו

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן