artistic-blossom-bright-207962

אחד – אהבה (ליקוטי מוהר"ן תורה ד') דרשות מוהרא"ש חלק א'

אחד – אהבה

וזה מה שכתוב ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד כי אח״ד בגימטריא אהב״ה דהיינו שאם האדם זוכה לאהבת השם יתברך כשלימות ובכל מה שעובר עליו הוא חוזר רק אליו יתברך על ידי זה הוא זוכה לאחדות הנ״ל דהיינו לאחד בין חסד לגבורה ולזכות לדעת האמיתי, ובך צריך האדם להרגיל את עצמו להודות ולהלל להקדוש ברוך הוא על כל מה שעובר עליו ואפילו שנופל לאיפה שנופל לחזור בתשובה מאהבה אליו יתברך וכמו שכתוב (משלי ג׳) "את אשר יאהב ה׳ יוכיח", ועיקר אהבת השם יתברך נכרת באהבת עם ישראל, כמאמר הבעש״ט הקדוש זי״ע "מי שאוהב את האב אוהב את הבנים", דהיינו ככל שהאדם אוהב יותר את השם יתברך כך יאהב יותר את עם ישראל ודבר זה מתבטא בכך שהוא רוצה לעזור לכל יהודי ורוצה לקרב אותו להקדוש ברוך הוא, ולכן הצדיקים הגדולים העוסקים בקירוב נפשות ישראל אליו יתברך, זוכים לכך אך ורק על ידי שהם אוהבים את השם יתברך כשלימות ויש להם את הדעת האמיתית ולכן הם עוסקים רק בקירוב רחוקים אליו יתברך, וכמו שכתוב בזוהר על משה רבינו שעיקר גדלותו היתה שהלך תמיד במחשבות וכיסופים איך זוכים להכניס את ההשגות והידיעות שלי בכל אחד ואחד מעם ישראל, כי משה רבינו היה עניו כשלימות וממילא זכה להכיר את גדולת הבורא ואהב את כל יהודי ויהודי ורצה לקרבו אליו יתברך, כי הצדיקים האמיתיים כל רצונם וכיסופם בחיים הוא רק לקרב עוד יהודים אל הקדוש ברוך הוא, וזהו הסימן שהאדם באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא, כשהוא רוצה לקרב יהודים אליו יתברך, ואותו הדבר הוא לגבי ענין גילוי אור רביז״ל כי כשאדם באמת אוהב את רביז״ל כל כיסופיו ורצונותיו הם רק איך להחדיר את האור הנפלא של רביז״ל בעולם, ולא חס ושלום איך מרויחים כסף בעזרתו של רביז״ל… ובזה שמוסר את נפשו לגלות את אור רביז״ל בעולם בזה מתגלית אהבתו אליו, ואף על פי שיש לו בזיונות ובושות, מה בכך, בוודאי כדאי ומשתלם להתבזות בשביל הקדוש ברוך הוא, ובשביל הצדיק, וזהו סימן אמיתי על אהבה כשלימות.

תמותת רשע רעה

ואומר רביז״ל כשהאדם חוטא העוונות נחקקים על עצמותיו ועוברות בו מעבר לעבר והם הם המעיקים לו והמצערים אותו, ולכן כשעובר על האדם מה שעובר הוא צריך לדעת שעוונותיו גרמו לו זאת והוא סובל בגללם, וכמו שכתוב (תהילים ל״ד) "תמותת רשע רעה", דהיינו הרעה של האדם ובפרט החטא הידוע פגם הברית הנקרא רע, הוא הוא הממותת את האדם וגורם לו את הצרות והרעות שעוברים עליו, ולכן כשאדם רוצה לצאת מהצרות והבעיות שעוברים עליו אין לו לצאת ולריב עם האנשים העושים לו את הצרות והבעיות שכן זה בעצמו לא יועיל, אנשים אלו הם רק שלוחי הקדוש ברוך הוא ועושים את שליחותם, עיקר העצה היא לבטל את עצמו אליו יתברך ולבא אל הקדוש ברוך הוא בלב נשבר ולהתוודות לפניו יתברך על כל מה שחטא ופשע, ועל ידי זה יוכל להמתיק מעצמו את כל הדינים ויוכל להתפטר מכל הצרות והבעיות, וזהו ענין מצוות וידוי שהיא כל כך גדולה, עד שהרמב״ם פוסק (הלכות תשובה פרק א׳ הלכה א׳) שאפילו אם האדם יעשה כל מיני עבודות שבעולם בשביל הקדוש ברוך הוא, לא יועיל לו שום דבר כל זמן שלא התוודה על חטאיו, וכשמתוודה הוא זוכה שמוחלים לו על כל עוונותיו, וכמובא בספר החינוך על מצוות וידוי (מצוה שס״ד) אשר בעצם הוידוי כשהאדם בא לפני הקדוש ברוך הוא ואומר רבונו של עולם חטאתי עויתי פשעתי וכזאת וכזאת עשיתי וכו', בזה הוא מגלה שיש אלקים בעולם והוא מאמין במציאותו, ועל ידי זה בעצמו ממתיק מעליו את כל הדינים, ועל ידי שהאדם מתוודה על חטאיו הוא זוכה שהעבירות שנחקקו בו מעבר אל עבר יוצאים החוצה מעצמותיו וכל הצירופים הרעים נפרדים ומתבטלים ממנו.

מה עושים?

והנה כשאדם חוטא ופושע נכנסים בו העוונות והפשעים מעבר על עבר והם גורמים לו את כל הרע, ומזה בא שהאדם סובל מה שסובל הן בגשמיות דהיינו שסובל עניות ודחקות, והן ברוחניות דהיינו שנופל בדעתו ונכנס לדכאון ועצבות עד שהולך לחפש מרפא אצל פסיכיאטורים ורופאים וכו', וכל זה מחמת העבירות הרבות שנכנסו בגופו ועצמותיו והם המררים את חייו, ורביז"ל מגלה לנו עצה, מה לעשות, ואיך לצאת מכל הצרות והייסורים שעוברים עליו, והיא ללכת למקום פנוי ולדבר עמו יתברך וענין זה הוא ענין ההתבודדות, דהיינו שהאדם יתוודה לפניו יתברך ויספר לו את כל אשר עובר עליו ועל ידי זה יזכה להמתיק מעצמו את הדינים ויגאל סוף סוף מהיסורים הקשים העוברים עליו, ואם אדם יהיה חזק בזה דהיינו חזק בענין ההתבודדות ויתמיד לדבר אל הקדוש ברוך הוא בסופו של דבר יגיע לכל המדריגות הגבוהות ביותר, נמצא שכאשר האדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, כשהאדם מכיר בקיומו של המלך ומדבר אליו, על ידי זה מעלה את המלכות דקדושה מהגלות לשרשה ועל ידי זה זוכה לדעת האמיתית לדעת שה' אחד ושמו אחד והוי״ה ואלקים, חסד ודין, כולו אחד הוא.

התקרבות לצדיקים

ואומר רביז״ל העולם כולו והאדם בפרט כלולים מארבע יסודות אש מים רוח עפר, שמהם נמשכות המידות והתאוות הרעות על האדם, ומי שרוצה ללכת בדרך הקודש צריך לשבר כל המידות רעות וצריך להתקרב אל הצדיק והוא יפרש ויברר לו דרך לפי שורש נשמתו איך להתקרב אל הקדוש ברוך הוא, ובהתקרבות אל הצדיק יש שלש בחינות, הראשונה היא כשרואה אותו, השניה היא כשנותן לו צדקה והשלישית הוא כשמתוודה וידוי דברים לפני התלמיד חכם, והנה ענין הצדיק הוא ענין רוחני, צדיק לא יכולים להכיר מבחוץ, ולא כל מי שאנשים אומרים שהוא צדיק, הוא באמת צדיק, צדיק הוא מי שבטל ומבוטל אל הקדוש ברוך הוא והזוכה לקרב את האדם אליו יתברך, כי הצדיק האמיתי נקרא אם על שם שהוא מיניק לישראל באור תורתו והתורה נקראת חלב כמו שכתוב (שיר השירים ד׳) דבש וחלב תחת לשונך, דהיינו עיקר הצדיק היא הרוחניות של הצדיק, התורה של הצדיק, וכשזוכים לקבל מהצדיק תורה סימן שזוכים להתקרב אליו, מה שאין כן אם הולכים אל צדיק ונדחפים ולא מקבלים שום דבר, סימן שעדיין לא מקורבים אל צדיק, ומכיון שעיקר הצדיק היא רוחניות הצדיק יכולים גם אחרי הסתלקות הצדיק ללמוד את תורתו של הצדיק ולהיות מקורבים אליו, וזאת מלבד הצדיקים האמיתיים הנמצאים בכל דור ודור שאותם צריך לחפש ואליהם צריך להתקרב, כי בכל דור ודור יש צדיקים אמיתיים, וכמו התינוק שכאשר רואה את אמו, הוא עוזב את כל עניני השטות שלו והולך אליה, כך מי שזכה לטעום את הטעם האמיתי של אורו של רביז׳ל עוזב הכל ונמשך אחריו.

(מתוך " דרשות מוהרא"ש חלק א' ")

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן