מוהראש 7

אנשי הצדיק חלק ג'

ספר אנשי הצדיק

והוא לקט נפלא של אמרות טהורות, עובדות ושיחות
יקרות שנשמעו מפה אנשי שלומנו חסידי ברסלב האמיתיים מדור דור, תוכם רצוף אהבה דברי התעוררות והתחזקות לעבודת השם

(נלקטו מספרי שו"ת אשר בנחל הקדושים)

נ.

פירש ר' אברהם בן ר' נחמן את מה שאומר רבינו ז"ל באמצע התורה חדי ר' שמעון (תו' סא): 'אך מי שכבר נשקע באלו המותרות, יש מים שמטהרים מזאת הטינופת' וכו', שאלו המים הם בשצי בחינות, אחת כמשמעו – ללכת הרבה למקוה, כי רבינו ז"ל רצה שאנשי שלומנו ילכו בכל יום למקוה, והבחינה השנית היא שפכי כמים לבך, היינו לעסוק הרבה בתפילה והתבודדות.

(חלק א' עמוד שי)

נא.

אנשי שלומנו מספרים, כי ידוע אשר הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע היה תלמיד החוזה מלובלין זי"ע, והיה רגיל לנסוע אליו לשבת, כידוע, פעם נסע אליו, אך בדרך היה לו עיכוב גדול, והוצרך לשבות באיזה כפר, וכששאלו את רבי דוד, הייתכן שלא היה אצל רבו בשבת זו? ענה ואמר: אני הייתי אצלוף דהיינו שציירתי בדעתי, שהרבי יושב בלובלין, ושולחנו נמשך עד הכפר הזה, והיות ואני הקטן שבתלמידים, על כן אני יושב בסוף השולחן. וכשסיפרו זאת למוהרנ"ת ז"ל, שיבח את זה מאד, ואמר, שכך היא האמת, שאור הצדיק נמשך מסוף העולם ועד סופו; ואם תעיין בשיחה זו, תבין נפלאות רבות בענין התקרבות לרבינו ז"ל אף בזמן הזה.

(חלק א' עמוד שיז)

 נב .

שמעתי מאנשי שלומנו, שרבינו ז"ל אמר על הרב הקדוש מאפטא זי"ע: "הרב מקאלבסוב [אז היה גר שם] הוא צדיק ולמדן (המוזכר בליקוטי מוהר"ן ח"א סי' לא), ואמר, שאם לא היה גר שם – היה מצליח יותר. ופעם נסע אליו מוהרנ"ת ז"ל, והראה לו את העשרה מזמורים של תיקון הכללי, ואמר, למה דווקא מזמורים אלו? ומאז לא נסע אליו מוהרנ"ת ז"ל עוד. ויש עוד סיפורים מהרה"ק מאפטא זי"ע בעניינו, אשר שמעתי מאנשי שלומנו.

(חלק א' עמוד שיז)

נג.

מסופר שפעם הלך מוהרנ"ת ז"ל עם ר' נחמן טולטישנער ז"ל בדרך, ומוהרנ"ת ז"ל הסתכל כל הדרך על הארץ כמי שמחפש משהו ומעיין באיזה דבר. ושאלו ר' נחמן מה הוא מסתכל כל כך? והשיבו מוהרנ"ת: שמדרך העולם הוא כשקונים בית כדי לגור בו עשרים ושלושים שנה, בודקים היטב את הבית שלא יהיה בו איזה חסרון, כיון שאני יודע שהבית שלי יהיה סוף כל סוף בארץ, על כן אני מסתכל היטב היטב, ומיישב עצמי שלא יהיה בו איזה חסרון.

(חלק א' עמוד שיט)

נד.

פעם שאלו את ר' נחמן טולטישנער ז"ל, מדוע הוא עוסק ביותר בהדפסה? כי הדפיס את כל ספרי מוהרנ"ת ז"ל כידוע, והשיב: כי זו בחינת 'מת מצוה', ואין מי שישתדל בזה, על כן הוא עוסק בזה, ענה ואמר לו אחד מתלמידיו: ר' נחמן! זה הוא חי מצוה, כי עיקר החיות שלנו הוא ספרי רבינו ז"ל.

(חלק א' עמוד שכא)

נה.

היום היה לי בזיון גדול, כי אתה יודע שאני הולך בכל בתי המדרשות וחותם בתוך הסידורים העשרה מזמורי תהלים שגילה רבינו ז"ל, כדי לזכות את הרבים, והייתי בבית המדרש, ופתאום בא אלי איש אחד, והתחיל לצעוק עלי ולמנוע אותי, ועניתי לו מה שעניתי, ויצא החוצה והחל לצעוק בקולי קולות משונים: פאליציי פאליציי, ובראותי זאת, תיכף נעלמתי, אך ביקשתי ממנו ית' שיעזרני להנצל ממנו, וכן היה. והיה לי ממש נס, כי מה הייתי עושה אם היה רץ אחרי כל הדרך וצועק: פאליציי, והיו באים, ומסתמא היה אומר להם מה שאומר וכו', ותהלה לא'ל, שהשי"ת סיכל דעתו המשובשת, ונמנע ולא רץ אחריי, ובינתיים ברחתי, והרגשתי אז אחד מני אלף מה שהרגיש מוהרנ"ת ז"ל, כשכולם היו מתנגדים עליו וצעקו אחריו ברחוב.

(חלק א' עמוד שכז)

נו.

יש בין אנשי שלומנו אנשים יראים ושלמים, שאני מכירם, שעוסקים בתורה ותפלה כל ימיהם, ואינם מתערבים בשום פוליטיקה, אפילו השייכים לענייננו, אשריהם ואשרי חלקם.

(חלק א' עמוד שלב)

 

נז.

שמעתי מאחד מאנשי שלומנו, שהיה פעם בלילה על ציון רבינו הקדוש באומן, ושמע שם את אחד מגדולי אנשי שלומנו מתבודד, ואומר: רבונו של עולם! בכל דור המקורבים לצדיק האמת, עליהם מתגבר מאד הבעל דבר.

(חלק א' עמוד שלב)

נח.

מוהרנ"ת ז"ל אמר פעם: אני מפחד יותר מהמחלוקת שבפנים, יותר מהמחלוקת שמבחוץ.

(חלק א' עמוד שלב)

נט.

רבי נפתלי ז"ל שאל את מוהרנ"ת ז"ל, מאין נצמחה המחלוקת? והשיב לו: המחלוקת נצמחת מאז חטא אדם הראשון, שנתערב כל העולם טוב ברע, וזה מובא בעלים לתרופה.

(חלק א' עמוד שלג)

ס.

רבינו ז"ל הזהיר לכל אנשי שלומנו לומר בכל לילה תיקון חצות, וכן נוהגים רוב אנשי שלומנו היקרים, ואחד מאנשי שלומנו הותיק וחסיד ר' יצחק בער ז"ל שהיה תלמיד מוהרנ"ת ז"ל, וכבר ידוע אצלנו גודל השגתו ומדרגתו, אמר פעם לאחיו היקר מאנשי שלומנו ר' יקותיאל ז"ל: אחי! קנה ספר שערי ציון, ואמור בכל לילה תיקון חצות וועט דיר שיינען ארום און ארום (יאיר לך סביב סביב).

(חלק א' עמוד שלט)

סא.

שמעתי מאנשי שלומנו, אודות צדקתו של ר' אפרים בן ר' נפתלי ז"ל, מלבד שהיה בעל מדרגה ובעל השגה, היה למדן גדול עד מאד בגמרא, פירוש רש"י ותוספות, ועסק הרבה בהתמדה בלימוד התורה הקדושה. ופעם שמע אחד מאנשי שלומנו איך שהוא מתבודד ונותן תודה והודאה להשם יתברך, על אשר זכה להיות בין כלל ישראל, וזכה היום זיך וואשן נעגל וואסער, לומר על נטילת ידים ואשר יצר, און גיין אין מקוה, וכן הזכיר את כל העבודות הפשוטות שזכה לעשות, אף שהיה לו הרבה על מה להודות ולהלל להשם יתברך.

(חלק א' עמוד שמו)

סב.

שמעתי וקבלתי מאנשי שלומנו הזקנים, שר' חייקיל ז"ל היה פעם על ציון רבינו ז"ל באומן, והתבודד, ואמר לפני רבינו ז"ל: "שמעתי ממכם אשר מי שסיים ש"ס, ממשיך על עצמו צלם אלקים, על כן זכני שבני יזכו לסיים את כל הש"ס", וכל זה שמע אחד מאנשי שלומנו שעמד אז בחוץ, ומזה נסתבב עד אשר יש כאלו שאומרים שרבנו ז"ל אמר זאת, וזו האמת.

(חלק א' עמוד שמו, ועיין בחלק ה' עמוד שי)

סג.

רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל נפטר ביום ה' דחנוכה שנת תרע"ח, ומנוחתו כבוד בעיר אומן, וגודל צדקת רבי אברהם ז"ל עיין קצת בספר 'חכמה ותבונה', שהדפיס אחד מאנשי שלומנו היקרים, ומביא שם כמה מעשיות ששמע מתלמידי ר' אברהם ז"ל, והם ר' אליהו חיים, ר' לוי יצחק, ר' יצחק מאיר וכו'.

(חלק א' עמוד שמו)

סד.

רבינו ז"ל אמר למוהרנ"ת: אם אי אפשר להתפלל בכוונה ביום הכיפורים – אזי מתפללים בכוונה למחרת יום הכיפורים הנקרא גאט'ס נאמען, הכלל, שאסור ליפול משום דבר.

(חלק א' עמוד שנג)

סה.

רבינו ז"ל אמר לתלמידיו ר' יודל ור' שמואל אייזיק, שילכו לכל עיר ועיר ויניחו שם דף מהספר ליקוטי מוהר"ן ויאמרו קצת מהספר הנשרף, והזהירם מאד מאד על זאת, ואמר, שמלבד גודל, עוצם וריבוי הסודות שיש לו בזה, צריכים לידע שבזה תלויים חיי בנו היקר שלמה אפרים, וגילה להם שתהיינה להם מניעות עצומות על זה, וכך הוה, שבאמצע הדרך אזל כספם והלכו רגלי, ובאמצע חשדו באחד שהוא גנב ובשני שעבר עבירה, ומגודל הבושות והחרפות שעברו עליהם ומניעות מחמת ממון ושלא היה להם מה לאכול, הוכרחו לחזור, ואמר רבינו ז"ל: חבל, חבל… ונסתלק ר' שמואל אייזיק, ומוהרנ"ת ז"ל אמר, שאם רבינו ז"ל היה שולח אותי – בשום אופן לא הייתי חוזר, כל עוד לא קיימתי דבריו ז"ל. ומכל זה המשיך ר' לוי יצחק ז"ל בשיחה מגודל הדפסת ספרי רבינו ז"ל – והעיקר להפיצם.

(חלק ב' עמוד כז)

סו.

שמעתי בשם הצדיק הקדוש מאנשי שלומנו, ר' אפרים מפשדבורז' ז"ל, שאמר: תהלים הוא אותיות 'לי תהום', היינו שעל ידי אמירת תהלים זוכים לניסים, כי נס נקרא תהום, כמובא בדברי רבינו ז"ל (ליקו"מ ח"א סי' ז) על הפסוק (רות א, יט) ותהום כל העיר, שעל דבר ניסי הכל תמהין.

(חלק ב' עמוד לז, מז)

סז.

שמעתי מאחד מאנשי שלומנו שהמעשה מבעל תפילה מגודל גנות הממון ושאין הוא עצה כלל להינצל מפגעי העולם – מרומז במדרש (ב"ר מא, ד) מצאתי דוד עבדי (תהלים פט, כא), היכן מצאתיו? בסדום. והוא פלא, אך על פי המעשה הזה מובן הדיוק, כי בסדום היה העיקר תאוות ממון כידוע, והעיקר להנצל מזה הוא על ידי תפילה בחינת דוד.

(חלק ב' עמוד נב)

סח.

מוהרנ"ת ז"ל צעק פעם: געלט איז נישט, און מען קען דאס נישט באקומען! תורה און תפילה איז יא און מען קען דאס יא באקומען (כסף זה 'לא', ואי אפשר להשיגו, תורה ותפילה זה 'כן' וכן ניתן להשיגן).

(חלק ב' עמוד נב)

סט.

שמעתי בשם ר' אפרים מפשדבורז' זי"ע על מה שנאמר ביוסף, שהיה מסלסל בשערו וממשמש בעיניו (ב"ר פז, ג) שהפירוש, שעסק כל כך בתשובה ובעבודת השי"ת, עד שהיה מסלסל בשערו – ששב אפילו על חוט השערה. וממשמש בעיניו – היינו נזהר מאד בהסתכלות רעה ח"ו.

(חלק ב' עמוד נג)

ע.

שמעתי מאנשי שלומנו על התיקונים של בן המלך, היינו להזיז קצת את השולחן ולהזיז קצת את המיטה, שכל זה מוכרח לשלימות התיקון, עיין שם. ואמרו על זה אנשי שלומנו, באמת לא אמר להסיר לגמרי את השולחן או המיטה, רק להזיז אותם קצת ממקומם. והכונה, שצריך האדם למעט בשינה ולמעט בתאוות אכילה ושתיה, להזיזן קצת ממקומן הקבוע מלידתו.

(חלק ב' עמוד נה)

עא.

סיפר לי ר' לוי יצחק ז"ל, שכך התנהג ר' אברהם בן ר' נחמן ז"ל, שבכל פעם נעצר והזכיר לעצמו: היכן אני? אה! בארץ ישראל!… והסביר לי, שהרי מובא בדברי רבינו ז"ל שארץ ישראל היא בסוד התפילין, וכמו שאסור להסיח דעת מהתפילין כמו כן אסור להסיח דעת מארץ ישראל.

(חלק ב' עמוד עה)

עב.

שמעתי משל נאה, פעם אחת היה איש פשוט, ופרנסתו היתה מספינה קטנה שהעביר בה אנשים ממקום למקום, פעם הסיע איש חכם אחד, ושאל אותו החכם: אתה מכיר חכמה פלונית? השיב לו הפשוט: לא! ואמר החכם: חבל, שחסר לך הרבה מחייך! ושאלו שוב: ובחכמה אלמונית אתה מכיר? והשיב: לא! ואמר החכם, חבל שחסרים לך הרבה חלקים מחייך, וכך דיבר עמו מכמה חכמות, אז גנח החכם גניחה עמוקה, כי מרחם הוא עליו שחסר הוא מן החיים האמיתיים. ובתוך שהם נוסעים, נשבה עליהם רוח סערה, אז שאל הפשוט בעל הספינה את החכם: האם הנך יודע לשחות? והשיב: לא! ענה ואמר לו: רחמנות עליך, כי בודאי תטבע, כי אינך יכול לשחות, אבל אני אנצל. והנמשל מובן מאליו, כי העיקר לחזק עצמו על כל אשר עובר עליו וכו'.

(חלק ב' עמוד צב)

עג.

תיכף ומיד כשהתקרבתי קבלתי בשלמות את ענין ההתבודדות, וזה היה בעזרי, ועד עכשיו הוא בעזרתי, תהילה לא'ל, מה אומר לך, עברו ימים ושנים ולא עשיתי כלום, רק צעקתי ובכיתי לפני השם יתברך בבכיות, ממש כמו תינוק קטן, בלי שום גוזמא, ובכל פעם, אחר כל התבודדות – יצאתי אדם אחר. ופעם אחת, וזה היה בקיץ בשנה הראשונה להתקרבותי לפני עשר שנים, שתיכף ומיד אחר השחרית והאכילה, ירדתי במקום מוצנע והייתי שם כל היום עד השעה תשע בלילה – זמן תפילת מעריב, ובליתי כל היום כשתים עשרה שעות לערך, רק בצעקות, בכיות, תפלות ובקשות…

(חלק ב' עמוד צז)

עד.

שמעתי וקבלתי מגדולי אנשי שלומנו, שתיקוני רבינו ז"ל רמוזים בארבע אותיות: ש'מ'ח'ה', ש'מחה – לשמוח בכל יום ולרקוד ריקודים אפילו בינו לבין עצמו, כי יש ויש לנו על מה לרקוד ולשמוח, שאנו זוכים על כל פנים להאמין ולטעום בליקוטי מוהר"ן ובליקוטי תפלות וכו'. מה שרוב העולם רחוקים מזה מאד ועוד חולקים על זה כידוע. ש'ולחן ערוך – הזהירנו רבינו ז"ל ביותר על זה, יותר מהכל, ולבל יעבור יום בלי סעיף שולחן ערוך, כסדרן. מ'קוה – להזהר לטבול בכל יום ובפרט בבוקר קודם התפילה, אך אנוס יכול להשלים כל היום, כידוע. ה'תבודדות – לשפוך שיחה ותפלה לפני השם יתברך, ולספר לפניו בכל פעם כל לבו.

(חלק ב' עמוד קא)

עה.

אמר מוהרנ"ת ז"ל על הליקוטי הלכות שלו – זה הגן עדן של השם יתברך, שמחזק ומאמץ נפש כל אחד ואחד. ואמר מוהרנ"ת ז"ל על הליקוטי תפלות, שעתידים לתת את הדין על כל יום שלא אמרו אותן. ואמר ר' אברהם בן ר' נחמן שזה נאמר גם על הליקוטי הלכות.

(חלק ב' עמוד קד,ה)

עו.

ידוע בין אנשי שלומנו, אשר ר' אברהם בן ר' נחמן ז"ל הלך עם תורה אחת במשך שנה.

(חלק ב' עמוד קח)

עז.

הספר אורך אפיים מר' אברהם ווענגרובער ז"ל שהיה מאנשי שלומנו, ורוב העולם אינם יודעים מזה, והספר הזה נתייסד על חומר העוון של המידה המגונה – כעס.

(חלק ב' עמוד קיב)

עח.

בתחילת התקרבותי לדרכי רבינו ז"ל, קבלתי על עצמי לימוד ח"י פרקים משניות כמו שנתן רבינו ז"ל הנהגה למוהרנ"ת ז"ל, וברוך השם עברה כמעט שנה שלימה וקיימתיו, ותהלה לא'ל הועיל לי מאד מאד, ומאז הרגשתי כאדם אחר, ברוך השם.

(חלק ב' עמוד קכ)

עט.

רבינו ז"ל אמר פעם לרב הקדוש והנורא רבי אהרן הרב דעיר ברסלב: אני אוהב אותך מאד, על כן אברכך שתזכה בעולם הבא להבין את שהיחות חולין שלי (חיי"מ סי' תקט) וידוע אצלנו קצת מגודל מעלת הרב הנ"ל, שרבינו ז"ל אמר עליו, שהלך לחופתו בכתונת נקיה בבחינת קדושת יעקב אבינו ע"ה וכו' (יבמות עו.) ורבינו ז"ל השתמש בזכות אבות – שיהיה רב בברסלב. ואמר, שאנחנו צריכים להכיר טובה גם לסוסים שהביאו לנו רב כשר כזה, שיוליכנו לקראת משיח צדקנו, והתפאר בו וכו' וכו', מכל זה מובן גדול הפלגת מעלתו, אעפי"כ אמר לו רבינו ז"ל, שיזכה להבין שיחה פשוטה שלו לעתיד לבא, שהוא אחר ימות המשיח ואחר העולם הבא וכו' וכו', ומזה יש התעוררות להבין איזה רמז דק מגדולת רבינו ז"ל, כי כל זה היה עוד קודם שנסע רבינו ז"ל לארץ ישראל וכו', ואחר כך זכה עוד למה שזכה, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשוב וכו'.

(חלק ב' עמוד קנו)

זה כרוז, בודקים אותך!

למה לא נתן דוד המלך לשר צבאו להרוג את שמעי בן גרא? דקה של התחזקות מהצדיק רבי יצחק לעזער שליט"א

ברית לנכד הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

כשם שנכנס לברית • בביהמ"ד דחסידי ברסלב "היכל הקודש" ביבניאל נערכה שמחת הברית לנכדו של הרה"צ רבי יצחק לעזער שליט"א,

דקה של חיזוק: מתי שהוא התווכח…

דקה של חיזוק מאת כ"ק מוהרא"ש זי"ע :חמישים שנה שהוא מתווכח, אבל בנתים מי שמציית זוכה למה שזוכה...

סיפורים מפעימים במכולת…

מיום שזכיתי להתקרב אל האור הגדול של רבינו ז"ל, לטעום ממי הנחל הנפלאים, שכן בלבי רצון חזק – להיות מאלו

השיעור השבועי פרשת וירא תש"פ

שמעו ותחי נפשכם: השיעור הנפלא שנמסר מפי קודשו של הרה"צ ר' יצחק שליט"א בקובץ שמע

שיעור בין מנחה לערבית – יב חשוון, תש"פ

שמעו ותחי נפשכם: השיעור הנפלא שנמסר מפי קודשו של הרה"צ ר' יצחק שליט"א בקובץ שמע

שיעור בין מנחה לערבית – יד חשוון, תש"פ

שמעו ותחי נפשכם: השיעור הנפלא שנמסר מפי קודשו של הרה"צ ר' יצחק שליט"א בקובץ שמע

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן