שות_אשיב_לאיש_6

מה המקור לכך שמקפידים לא להגיד תהלים בשעות הלילה, והאם גם בברסלב נוהגים כך?

שו"ת אשיב לאי"ש מאת מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שאלה:

שלום וברכה, ידוע בעולם המנהג שמקפידים לא להגיד תהלים בשעות הלילה, ברצוני לשאול מה המקור לכך, ואם באמת גם בברסלב נוהגים כך. בנוסף אני מקפיד לומר כל יום קצת מזמורי תהילים ולפעמים מפאת חוסר זמן, אני מתפנה רק בלילה לאומרם, רציתי לשאול, כיצד לנהוג, האם להימנע מלאומרם? או אולי להגיד בכל זאת?

 

השאלה התקבלה במערכת האתר והועברה למו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א אשר השיב במכתב מחייה נפשות.

 

תשובה:

בעזרת השם יתברך יום ה' לס' כי תשא ט"ז אדר א' תשע"ט

 

שלום וברכה אל … נרו יאיר ויזרח.

 

לנכון קיבלתי מכתבך.

המקור למנהג שלא לומר תהלים בלילה, הוא על פי דברי הפרקי דרבי אליעזר (פרק מו), ארבעים יום עשה משה בהר, קורא בדת מקרא ביום, ושונה בדת משנה בלילה, וכן  במדרש (ילקוט שמעוני כי תשא רמז ת"ו ושוחר טוב מזמור יט) בארבעים יום שהיה משה בהר, איך ידע מתי יום ומתי לילה? אלא בשעה שהקדוש ברוך הוא היה לומד עמו תורה שבכתב, ידע שהוא יום, ובשעה שלמד עמו תורה שבעל פה, ידע שהוא לילה, הרי רואים שעיקר לימוד תורה שבכתב, היינו תורה נביאים וכתובים, הוא ביום, ולא בלילה, וכן מובא מהאריז"ל (שער המצוות פרשת ואתחנן) שלא ללמוד מקרא בלילה, שלא לעורר את הדין [חוץ מליל ששי שמותר הכל], אבל הפוסקים כתבו בפירוש (עי' אשל אברהם [בוטשאטש] סי' רל"ח), שאין זה שייך לאמירת תהלים כלל, שהיא בכלל תפילה ובקשת רחמים, שבוודאי זמנה בכל עת, הן ביום והן בלילה, וכמו שמוצאים בתפילת ערבית ובקריאת שמע שעל המטה, שהם מחוברים מפסוקים ומזמורים רבים, וגם תיקן לנו האריז"ל סדר תיקון חצות בלילה, שבנוי מפרק במגילת איכה ומעוד כמה מזמורי תהלים, ויש סמך לזה ממה שאמרו במדרש (בראשית רבה פרק סח סי' יד), יעקב אבינו היה קורא תהלים בלילה, עיין שם, ומכל זה רואים שאין אמירת תהלים שייך להקפדה זאת כלל, וכן נהג מוהרא"ש זי"ע שלא להקפיד על זה.

ואצל העולם יש טעות גדולה מאד, בפרט אצל הנשים, שחושבים את זה לאיסור חמור, ואם לא גמרו השיעור של אמירת תהלים שלהם מבעוד יום, מתייאשים, ונדמה להם שהוא מעוות שלא יכול לתקון, ובמקום זה קוראים  דברי הבל וריק חס ושלום, כי נדמה להם לדבר איסור ממש, והוא רק עצת הס"מ למנוע מבני אדם, ומנשים צדקניות, אמירת תהלים, כי מעלת אמירת תהלים אין לתאר ואין לשער כלל, ועל ידה זוכים לתשובה (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ע"ג), ולהחזיק משענת (שיחות הר"ן סי' צ"ח), שעל ידה יכולין לפעול כל מיני ישועות ברוחניות ובגשמיות, ולכן אין בזה חשש כלל, וכל המרבה באמירת תהלים הרי זה משובח.

ודרך אגב, כדאי לך לדעת, שבכל שיעורי תורה של אדם, אם לא זכה מאיזה סיבה לגמור אותם ביום, אפשר להשלים אותם בלילה, כדי לא להפסיד את התמיד, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (עירובין סה ע"א), יזיף ופרע [לוה ופרע], ופירש"י, היה קובע לו לשנות כך וכך פרקים ביום, והיה רגיל לעסוק ביום, ופעמים שהיה טרוד במזונותיו ביום, ופורע קביעות עתו בלילה, עיין שם, ואפילו במקרא יש לסמוך על זה כשיש לו קביעות חזק בכל יום,  כי הרי יש הרבה פוסקים שמקילין בזה, ובפרט אם לומד עם איזה פירוש כמו רש"י וכדומה, בוודאי אין חשש, וכמובא בספר יסוד ושורש עבודה [שער הניצוץ פ"ב], דדוקא בלי פירוש, אבל אם מפרשו ליכא חשש, עיין שם, העיקר שלא ילך האדם בטל, ולא יתן להבעל דבר להתלבש במצוות, ולומר לו, הרי עכשיו אסור ללמוד דבר זה או דבר זה וכו', ולכן יותר טוב שתלך בטל חס ושלום, או תעסוק בדברי שטות והבל, חס מלהזכיר, כי במקום פיקוח נפש, מותר הכל, ואם אדם ילך בטל או ימשוך אחר שטויות ואייפונים וכו', הרי הוא בסכנה עצומה, ואז לכולי עלמא מותר ללמוד את הכל.

 ולכן חכם עיניו בראשו, לעמוד על משמרתו בכל עת, ויקבע שיעורים בלימוד מקרא ובתורה שבכתב ביום, ואם לא הספיק, בדיעבד אפשר להשלים בלילה, וגבי אמירת תהלים אין חשש כלל, וכאמור.

המאחל לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן