bible-2153967_960_720.png

סיפורי מעשיות מעשה "מבן מלך ובן שפחה שנחלפו" (דף ע״ר) פ' מ' "תוך הנחל" ה׳תשנ״ט

בוקר שבת קודש פרשת וקהל שבת שקלים ה׳תש״ס בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מבן מלך ובן שפחה שנחלפו דף ע״ר עיין שם.

והבין אבי הבן הנ״ל, שהוא עושה לו רעות בשביל הענין הנ״ל וענה ואמר לבנו (הינו בן המלך באמת, אך על-ידי החילוף נדמה, שהוא בנו) וסיפר לו כל העניין, ואמר לו, שיש לו רחמנות גדול עליו, כי ממה נפשך; אם אתה בני, בודאי יש לי רחמנות עליך; ואם אתה בן המלך באמת, בודאי הרחמנות גדול ביותר עליך, כי הוא רואה להעביר אותך לגמרי, חס לשלום, על כן אתה מוכרח לעקר מכאן והורע בעיניו הדבר מאד.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), רביז״ל ממשיך לספר והביו אבי הבן הנ״ל, שהוא עושה לו רעות בשביל העניין הנ״ל, היינו מחמת שבני אדם מדברים עליו שהוא בן השפחה, מה שזה היה האמת, וזהו הבן שלו, והוא עושה רעות לאבא שלו, כי מיד שאדם משים כל לבו ומחשבתו לעשות רע לזולת, זהו סימן שהוא בן השפחה, ויש לו נשמה גרועה ופחותה מאד, כי למה לו לצאת ולריב עם אחרים, ולמה לו לקנאות אותם, הלא אינם יכולים לקחת ממנו כלום, כי כל הכבוד והכסף והגדולה המוכן לאדם, יקבל את זה בין כך ובין כך, ומה יש לו לקנאות ולחמוד מאחרים, ומיד שאדם מקנא וחומד הכבוד והגדולה של אחרים, זה מראה על עוצם גריעות נפשו איך שהוא בן השפחה, ויש איזה שמץ פסול בקרבו, כי בן מלך אמיתי, שיש לו נשמה קדושה וטהורה של איש הישראלי, הנקראים בני מלכים (שבת ס״ז), אינו מקנא באחרים כלל, אדרבה שש ושמח בטובתן וגדולתן, ודורש שלומם כל הימים.

וענה ואמר לבנו (הינו בן המלך באמת, אך על-ידי החילוף נדמה, שהוא בנו) וספר לו כל העניין, ואמר לו, שיש לו רחמנות גדול עליו, כי ממה נפשך; אם אתה בני, בודאי יש לי רחמנות עליך; כי סתם אבא בוודאי מרחם על בנו, וכמו שאומרים (בתפילה) כרחם אב על בנו וכו׳, ורוצה לראות רק בטובתו וגדולתו, וזהו כל הנחת והשמחה של אבא, כשרואה בנו מתנהג בדרך הישר והטוב, וכמו שכתוב (משלי י׳) בן חכם ישמח אב, ולהיפוך, אין יותר צער ותוגה לאבא ואימא מלראות בן מתנהג בדרכי כסילות, וכמו שכתוב (שם) ובן כסיל תוגת אמו, אבל הרחמנות של אבא כל כך גדולה על בנו, שאפילו אם מורד בו ומצער אותו חס ושלום, וכמו שעשה בן השפחה לאבא שלו כאן, אף על פי כן האבא רוצה לקרב אותו ולרחם עליו, וכמו שמצינו אצל דוד המלך עליו השלום, שאפילו בשעה שהיה נרדף מאבשלום בנו, אמר (תהלים ל) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וגו׳, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות ז:) קינה לדוד מיבעיא ליה, אלא מקודם חשש אולי ירדוף אותו עבד או ממזר שלא ירחם עליו כלל, וכששמע שזה בנו, אמר סתם בן מרחם על אבא, ולכן אמר מזמור וכו', ומכל שכן כמה האבא מרחם על בנו, שרוצה לקרבו בכל מיני קירוב, ורוצה לראות איך שיתנהג בדרך טובים, ודבר זה ילדים אינם מבינים, שאם אינם מתנהגים בדרכי ישרים הם גורמים צער ועגמת נפש עצומה לאביהם, וכמו שעשה בן השפחה כאן, שהיה עושה כל מיני רעות ותחבולות לאבי המלך, ולא תפס שזהו אבא שלו בעצמו, וגורם לו צער ועגמת נפש גדול ועצום מאד, ולכן חשבון זה יהיה תמיד בדעת כל ילד, לזכור היטיב איך ההתנהגות שלו נוגע מאד לאבא שלו בכל פרט ופרט, וכשיתנהג בדרך הטוב והישר, אין נחת רוח גדול לאבא שלו יותר מזה.

ואם אתה בן המלך באמת, בודאי הרחמנות גדול ביותר עליך, כי הוא רוצה להעביר אותך לגמרי, חס ושלום, על כן אתה מוכרח לעקר מכאן, כי בוודאי כאב לאביו מאד שבנו יצער לבן מלך אמיתי בחנם, כי אין עוד צער לאבא כשרואה בנו גורם רעות וצרות לנשמות ישראל הנקראים בני מלכים כנ״ל, ולכן יעץ לבן המלך האמיתי, לברוח מן הצרה ולהימלט על נפשו, כי זהו עיקר העצה כשרואה אדם שיש לו איזה צרה במקום אחד, שיברח משם, וכמו שאומר רביז״ל (ספר המדות אות פחד חלק ב׳ סי׳ ג׳) מי שבורח מן הצרה הוא פיקח, וכמו שכתוב אצל דוד המלך עליו השלום, (תהלים ל״ד) לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך, כשראה שרוצים לגרש אותו, הלך וברח משם, וכן אמרו חכמינו הקדושים (ב״מ ע"ה:) מאן דביש ליה במתא דא ילך למתא אחריתא (מי שרע לו בעיר זה ילך לעיר אחרת), כי למה לאדם להניח חבירו לנקום בו בחנם.

והורע בעיניו הדבר מאד, כי הבן מלך עדיין לא היה לו התחזקות אמיתי לקבל את כל אשר עובר עליו באהבה, וכשראה שמצערים ורודפים אותו על חנם, נפל בדעתו מאד, וזה גרם לו אחר כך שהלך בדרכים נבוכים וכו, כי העיקר תמיד לחזק את עצמו בכל מיני מצבים, אפילו בעת צרה חס ושלום, ולדעת שהכל ממנו יתברך לבד, לנסות אותו איך ישאר חזק וקיים באמונתו, ואם אינו מאבד את עצמו ומתחזק באמונה יתירה, אזי זוכה לראות בישועת השם ובמפלת שונאיו אשר לא תיאר לעצמו כלל, והשם יתברך יזכינו להתחזק באמונה זכה וברורה, עדי נזכה לראות בישועתן ובגאולתן של ישראל בכלל ובפרט אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש זי"ע – ימי הפורים השלם תשע"ד
חודש אדר

שיחות מוהרא"ש זי"ע – ימי הפורים השלם תשע"ד

תַּעֲנִית אֶסְתֵּר י"ג זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל – שֶׁנִּתְגַּלְּתָה אַחְדוּת יִשְׂרָאֵל מוֹהֲרָא"שׁ ז"ל אָמַר, שֶׁיּוֹם תַּעֲנִית אֶסְתֵּר, הוּא יוֹם מְאֹד מְסֻגָּל לִפְעֹל בּוֹ יְשׁוּעוֹת רַבּוֹת, כִּי

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש זי"ע • פורים – מה יכולים לזכות בקריאת המגילה? !
חודש אדר

שיחות מוהרא"ש זי"ע • פורים – מה יכולים לזכות בקריאת המגילה? !

בקריאת המגילה פותחים את שערי גן עדן "על ידי שקורין את המגילה – יכולין לפעול דברים גדולים מאד" מוהרא"ש ז"ל אמר, שבשעה שקורין המגילה בפורים הוא עת

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש זי"ע – שבת נחמו
מאמרי שיחות מוהרא"ש

שיחות מוהרא"ש זי"ע – שבת נחמו

מַעֲלַת וּסְגֻלַּת שַׁבַּת-נַחֲמוּ יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת מֵעִנְיַן שַׁבָּת נַחֲמוּ, וְהַשַּׁיָּכוּת שֶׁל הַנֶּחָמָה אֶל שַׁבָּת דַּיְקָא שֶׁאָז הִיא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, וִיגַלֶּה שֶׁלְּעִקַּר הַנֶּחָמָה זוֹכִים עַל יְדֵי צְעָקָה

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן