pexels-photo-268941.jpeg

סיפורי מעשיות מעשה "מחכם ותם" (דף קנ״ג) פ' מ' "תוך הנחל" ה׳תשס״ה

בוקר שבת קודש פרשת פרשת פקודי – שקלים ה׳תשס״ה בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מחכם ותם מעשה ט׳ דף קנ״ג עיין שם.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), רביז״ל ממשיך לספר, כשהיה גומר המנעל ומן הסתם היה לו שלש קצוות, כי לא היה יכול האומנות בשלימות כנ״ל, היה לוקח המנעל בידו והיה משבח אותו מאד, והיה מתענג מאד ממנו והיה אומר: אשתי, כמה יפה ונפלא המנעל הזה! כמה מתוק המנעל הזה! כמה מנעל של דבש וצוקיר המנעל הזה!, כי מבואר בדברי רביז״ל בסוף הסיפור, שאם התפילה אינה כשלימות, היא כמו מנעל של שלש קצוות, ואף על פי כן היה התם מחיה ומתענג עצמו בזה, כי כן לימד אותנו רביז״ל, שאפילו אם אינם יכולים להתפלל כל התפילה כראוי, צריכין לחזק עצמו בכל הכוחות להתפלל מה שיכול, ולא להסתכל על הבלבולים כלל (ליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ סי׳ קב״א קב״ב), ודייקא על ידי שאדם מחיה עצמו עם נקודות טובות, אפילו שהם קטנים כמו שהם, על ידי זה יכול להתפלל ולזמר שירות ותשבחות לחשם יתברך, וכמו שכתוב (תהלים ק״ד) אזמרה לאלקי בעודי, שאני מזמר זמירות לחשם יתברך על ידי שאני מוצא בעצמי "עוד" מעט טוב שעדיין יש בי (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי׳ רפ״ב), ולכן דייקא על ידי שהיה לחתם מדה זאת להחיות עצמו אפילו עם מנעל של שלש קצוות, המרמז על תפילה שאינה כשלימות, על ידי זה היה יכול לשיר שירות ותשבחות לחשם יתברך ולהיות בשמחה תמיד.

והיתה שואלת אותו: אם כן מפני מה שארי רצענים נוטלים שלשה זהובים בעד זוג מנעלים, ואתה לוקח רק חצי טאלער (היינו זהוב וחצי)? השיב לה: מה לי בזה? זה מעשה שלו, וזה מעשה שלי!, ועוד: למה לנו לדבר מאחרים? הלא נתחיל לחשוב כמה וכמה אני מרויח במנעל זה מיד ליד: העור הוא בכך, הזפת והחוטים וכו׳ בכך, ושארי דברים כיוצא בזה בכך, לאפקים בכך; ועתה אני מרוויח מיד ליד עשרה גדולים, ומה אכפת לי רווח כזה מיד ליד?! והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד, כי התם השיג בתמימותו חכמה זאת, שהעיקר להחיות עצמו עם כל נקודה ונקודה שיש לו, ולא להסתכל על אחרים כלל, כי מה יש לאדם עם אחרים, הלא כל אחד ואחד הוא עולם בפני עצמו, ואין לו עם אחרים כלל, אבל אצל הרבה בני אדם בוער מדת הקנאה, שמסית אותם להסתכל על אחרים ולקנאות בהם, ואם אינם יכולים לעשות כמו אחרים, נופלים בדעתם מאד, ואינם עושים אפילו שאפשר להם לעשות, אבל התם בתמימותו לא הסתכל על כל זה כלל, אלא היה שש ושמח בחלקו, ולא היה איכפת לו מאחרים כלל, וזה היה עיקר הצלחתו.

ואצל העולם היה ללעג, והשיגו תאוותם בו, שמצאו ממי להתלוצץ כרצונם, כי היה נדמה למשוגע, והיו באים בני אדם, והתחילו בכוונה לדבר עמו בשביל להתלוצץ, והיה אותו התם אומר: רק בלי ליצנות! ותיכף שהשיבו לו בלי ליצנות, קיבל דבריהם והתחיל לדבר עמם, כי יותר לא היה רוצה להעמיק לחשוב חכמות, שגם זה בעצמו ליצנות, כי היה איש תם, וכשהיה רואה, שכוונתם לליצנות, היה אומר: מה יהיה כשתהיה חכם ממני? הלא אזי תהיה שוטה, כי מה אני נחשב?! וכשתהיה חכם ממני, אדרבא, אזי תהיה שוטה!, כי מעלת התם היה מדת "בטחון עצמי" שהיה בקרבו, שהיה מאמין בכוחותיו, ולא בילבל עצמו עם אחרים כלל, כי כמו שצריכין אמונה בהשם יתברך ובצדיקיו האמיתיים, כן צריכין אמונה בעצמו, שיאמין שיש לו כוחות לבוא לכל המדריגות שבעולם (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי' ס״א), ודרך בני אדם ליפול בדעתם מאד כשרואים בני גילם מצליחים בעבודתם, והם עדיין עומדים מבחוץ לגמרי, וזה גורם להם חלישות הדעת, עד שבאים לשנוא את עצמם רחמנא ליצלן, כי אוחזים עצמם ל״לא מוצלח" בחייהם, וזה איסור גדול מאד, כי כמו שיש מצוה לאהוב את חבירו ולא לשנוא אותו, וכמו שכתוב (ויקרא י״ט) לא תשנא את אחיך בלבבך וגו׳ ואהבת לרעך כמוך, כמו כן יש מצוה לאהוב את עצמו, ויש איסור גמור לשנוא את עצמו, כי גם הוא חלק אלוק ממעל שנברא בצלמו יתברך, ויש לו תפקיד מיוחדת למלאות בזה העולם, ולכן אסור לשנוא את עצמו ולייאש את עצמו מלבוא לתכליתו, רק להתחזק מאד כבטחון עצמי, ולומר לעצמו, שבוודאי אני יכול להגיע את כל הטובות שבכל העולמות, ולכן אין להסתכל על אחרים כלל, אפילו כשעושים ממנו ליצנות, כי מה יש לו עם אחרים, ומה הם מבינים עליו, הלא כל אחד ואחד הוא עולם בפני עצמו, וכל אחד יש לו התפקיד והתכלית שלו, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת בחבירתה אפילו כמלוא נימא (יומא ל״ח:), וכל זה היה מעלת התם, שלא היה שם לב לכל הליצנות של בני העולם, רק תמיד הסתכל על הנקודה שלו, ואמר "רק בלי ליצנות" ("נאר אהן ליצנות"), ועל ידי זה הצליח בכל ענין, והשם יתברך יזכינו להגיע אל תמימות התם הקדוש, ולהשלים את תכליתינו בזה העולם, עדי נזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו יתברך ולהכלל בו יתברך לגמרי מעתה ועד עולם אמן ואמן.

שיחות מוהרא"ש זי"ע • שבת זכור!
חודש אדר

שיחות מוהרא"ש זי"ע • שבת זכור!

אל מה יכולים לזכות בשבת זכור ? הקדוש-ברוך-הוא מוחה את עמלק בשעת קריאתנו ועלינו לשמוח מוהרא"ש ז"ל אמר, שבשעת קריאת 'פרשת זכור' צריך כל יהודי

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – פלאפון
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – פלאפון

מוהרא"ש ז"ל אמר, שאף על פי שענין הפלאפון שנתחדש בימינו, הוא דבר טוב מאד, ועוזר לבני אדם בהרבה ענינים, אבל צריכין להקפיד ולהזהר שלא יפריע

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש  – גשר
הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שיחות מוהרא"ש – גשר

פעם בדרך נסיעתנו עם מוהרא"ש ז"ל לשדה תעופה בדרכו לארץ ישראל, עברנו על יד גשר שמחובר לכביש הראשי, ובדיוק כשהגענו לפני הגשר הורידו מחסום, והעמידו

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן