ערסל

יש לי חיים טובים מאד, וה' הטיב איתי בכל, אבל אני עדיין רחוק ממנו ומרגיש כפוי טובה, מה עושים?

שו"ת אשיב לאי"ש מאת מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

שאלה:

לכבוד מו"ר הרה"צ שליט"א.
ברוך ה' יש לי חיים טובים מאד, השי"ת נתן לי אשה טובה מאד, פרנסה ברוח ובקלות, ועוד מעט יולד לי ילד בעז"ה. אבל ברוחניות אני מאד מאד רחוק מהשי"ת, אני מרגיש שאני ממש מתבייש מהשי"ת שהוא כל כך טוב אלי ואני כל כך רחוק. 

אני לא יודע מה לעשות, אני מנסה לפעמים לעשות התחלה חדשה בהתבודדות ובשיעורין כסדרן אבל אני מספיק מאד מעט, אני מאד מתבייש ומפחד מהשי"ת. אני רוצה שהטוב הזה ימשיך כל החיים (אני משתדל להודות להשי"ת מעט כל יום על כל זה).
אשתי אמרה לי, שבהיותה בחורה היתה מאד מתבודדת כל יום להשי"ת, אבל היום כשיש לה משהו על הלב, היא מתחזקת ממני ויוצא שהיא פחות מדברת להשי"ת, אני מנסה לחזק אותה שתנסה כמה מילים בכל עת וזה מספיק. אני יודע שזה לא נכון, כי אדרבה, כשהולך טוב אסור לשכוח מלדבר להשי"ת.
מה עושים?

 

השאלה התקבלה במערכת האתר והועברה למו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א אשר השיב במכתב מחייה נפשות.

 

תשובה:

בעזרת השם יתברך מוצאי שבת קודש לס' פקודי ג' אדר שני תשע"ט

שלום וברכה וכל  טוב סלה לקראת ידידי … נרו יאיר ויזרח

לנכון קיבלתי מכתבך.

רביז"ל לימד אותנו דרך קל ונעים בחיים, שהוא דרך ההתבודדות, לפרש כל שיחתו לפני השם יתברך בכל יום ויום בתמימות ובפשיטות גמורה, ולספר לו יתברך כל מה שעובר עליו, ואת כל ההרגשות ואת כל הפחדים והחששות וכו' שהוא מרגיש, והיות שאתה כותב שהקדוש ברוך הוא כל כך טוב אליך, ונתן לך את הכל וכו', אם כן עליך להודות ולהלל על כל הטוב שנותן לך בפרטי פרטיות,  ולבקש להלאה על כל דבר, שימשך הטוב לאורך ימים ושנים טובים, כי התפילה צריכה להיות כלולה משניהם, משבחו של מקום, ומשאלת צרכיו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ב'), וכל מה שאדם מקבל טובה מהשם יתברך, עליו להודות ולהלל אליו יתברך בפה מלא על זה, ולבקש מיד על להבא, ובזה יהיה מובטח שיזכה לראות עוד המון טובות ורחמים וחסדים מהשם יתברך, וכמובא מצדיקים, על מה שכתוב אצל לאה בלידת יהודה (בראשית כט לה), הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה – ותעמוד מלדת, למה "ותעמוד מלדת"? בגלל שלא המשיכה לבקש על להבא, כי מיד שיש לאדם טובה, עליו להודות להשם יתברך,  ומיד לבקש  על להבא, ועל כן תראה להרגיל עצמך בתודה והודאה אליו יתברך, ובכל פעם שיש לך זמן פנוי, כגון בדרך לבית הכנסת, בדרך למקוה, בדרך לעבודה וכו' וכו', תן שבח והודאה להקדוש "רבונו של עולם, אני כל כך מודה לך על כל החסד והרחמים שאתה עושה עמי בכל עת – אנא תעזור לי הלאה (על פרט זה ועל פרט זה), ולפרש הכל בפרטי פרטיות, כגון שאזכה להוליד וולד בריא ושלם ולגדל אותו לתורה ולחפוה ולמעשים טובום וכו'  וכו', אשרי מי שהולך בדרך קל ונעים הזה, כי אז יש לו חיים טובים בזה ובבא לנצח.

ולכן מצד אחד בוודאי צריכין להתבייש מאד מלפניו יתברך שזה מדה מאד יפה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (נדרים כ ע"א) ובעבור תהיה יראתו על פניכם, זו הבושה, אבל מצד שני אסור להבושה לגרום לאדם שלא ידבר אל השם יתברך, אלא אדרבה, יגיד כך אל השם יתברך "רבונו של עולם, אני כל כך מתבייש מלפניך שאתה כל כך טוב אלי, ואני מרגיש כל כך רחוק ממך, אנא תעזור לי שארגיש את אמתת מציאתך עלי בכל עת, ולא אסיח דעתך ממך כלל, לא בהקיץ ולא בחלום, רק כל מחשבתי תהיה אצלך כל היום וכל הלילה", כשאדם מרגיל עצמו בדרך הזה, יש לו עולם הבא בעולם הזה, אשרי לו ואשרי חלקו.

.

המאחל לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.

שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן