pexels-photo-462030.jpeg

סיפורי מעשיות "מעשה מחכם ותם" (דף קע״ט) פ' מ' "תוך הנחל" ה׳תשנ״ט

בוקר שבת קודש פרשת ויקרא ה׳תשנ״ט בעת קידושא רבא, דיבר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) דיבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רביז״ל במעשה מחכם ותם דף קע״ט עיין שם.

ענה החכם ואמר עוד: בוא ונסע ונלך בעולם, ואראך עוד איך כל העולם כלו בטעותים גדולים, והיו הולכים ונוסעים בעולם, ובכל מקום שבאו, מצאו את העולם בטעות, ודבר המלך הנ״ל נעשה אצלם למשל, ובכל מקום שמצאו העולם בטעות, לקחו את המלך למשל: כמו שזה אמת, שיש מלך, כן הדבר הזה, והיו הולכים ונוסעים עד שכלה מה שבידם, והתחילו למכר סוס אחד ואחר-כך השני, עד שמכרו כולם, עד שהוכרחו לילך רגלי, ותמיד היו חוקרים העולם, ומצאו שהעולם בטעות, ונעשו עניים הולכי רגלי, ונסתלק חשיבותם, ולא היו נחשבים כלל, כי לא היו משגיחים עליהם כלל, על אביונים כמותם, ונתגלגל הדבר, והיו הולכים וסובבים, עד שבאו אל העיר, שדר בה המיניסטר הנ״ל (שהוא התם, חברו של החכם הנ״ל), ושם, באותה העיר, היה בעל-שם אמתי, והיה חשוב מאד, כי עשה דברים נפלאים, ואפילו בין השרים היה חשוב ומפורסם, ואלו החכמים באו לאותה העיר, והלכו וסבבו ובאו לפני בית הבעל-שם, וראו, שהיו עומדים שם כמה עגלות-ארבעים וחמשים-עם חולים, וסבר החכם, ששם דר דאקטיר, והיה רוצה לכנס לביתו מחמת שגם הוא היה דאקטיר גדול, ורצה לכנס לעשות הכרות עמו, ושאל מי דר בכאן? השיבו: בעל-שם, וימלא פיו שחוק, ואמר לחברו: זה הוא שקר וטעות נפלא מאד, וזה הוא שטות יותר מטעות של המלך, חברי! אספר לך השקר הזה כמה וכמה העולם בטעות בשקר כזה.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), רביז״ל ממשיך לספר, ענה החכם ואמר עוד: בוא ונסע ונלך בעולם, ואראך עוד איך כל העולם כלו בטעותים גדולים, כי זהו עוצם פגמו וטעותו של החכם, שרוצה להראות איך שכל העולם כולו בטעות, ורק הוא יודע מן האמת, ובמקום למצוא נקודות טובות אצל כל אחד ואחד, ולדון אותם לכף זכות, מחפש בהם חסרונות וטעותים ולצחוק מהם, וזה מראה על עוצם פגמו וטעותו, שהוא בעצמו מונח בהשקר הכי גדול, והוא רחוק מן האמת לגמרי.

והיו הולכים ונוסעים בעולם, ובכל מקום שבאו, מצאו את העולם בטעות, ודבר המלך הנ״ל נעשה אצלם למשל, ובכל מקום שמצאו העולם בטעות, לקחו את המלך למשל: כמו שזה אמת, שיש מלך, כן הדבר הזה, כי כשאדם נופל ונכשל בכפירות ואפיקורסות רחמנא ליצלן, ואומר שאין מלך חס ושלום, אזי כל העולם כולו נעשה לפניו כלא, ואינו יכול להסתדר עם אף אחד, כי מיד שמנתק עצמו מן האמונה הקדושה, נכנס בו עצבות ומרה שחורה, ואין לו שום הסתפקות ושמחה מן החיים שלו כלל, ולכן בכל מקום בואו מתלוצץ מן הכל, ומפליט מפיו דיבורים נגד האמונה, וסובל מרירות נוראה בכל החיים שלו.

והיו הולכים ונוסעים עד שכלה מה שבידם, והתחילו למכור סוס אחד ואחר-כך השני, עד שמכרו כולם, עד שהוכרחו לילך רגלי, ותמיד היו חוקרים העולם, ומצאו שהעולם בטעות, ונעשו עניים הולכי רגלי, ונסתלק חשיבותם, ולא היו נחשבים כלל, כי לא היו משגיחים עליהם כלל, על אביונים כמותם, כי כל זמן שיש לאדם אמונה בה׳ ובתורתו הקדושה, אזי יש לו חשיבות בעולם, ומקבל כל מה שצריך, אבל מיד שבא לידי כפירות ואפיקורסות חס ושלום, אזי אובד את הכל ואין לו שום חיים כלל, בבחינת (תהלים ל״ד) כפירים רשו ורעבו ודורשי ה׳ לא יחסרו כל טוב, הכופרים והאפיקורסים נעשים רשים ורעבים, אבל דורשי ה׳ אין חסירים שום דבר כלל, כי איזהו מכובד, המכבד את הבריות (אבות ד׳), אם האדם יש לו אמונה, ומכבד את הבריות מחמת האלקות שיש בתוכם, היינו שמאמין שהקדוש ברוך הוא ברא כל בריה בשביל איזה תכלית וכוונה, אזי יהיה איש מכובד, וכל הבריות יכבדו אותו, אבל אם אין לאדם אמונה, ואינו מבין את מעלת כל בריה, ואדרבה מבייש אותם ומתלוצץ מהם, אזי הוא בעצמו יהיה ללעג ולקלס בעיני כולם, ולכן מסיים המשנה עם הפסוק (שמואל א׳ ב') כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, ולכאורה יפלא, הרי הפסוק מדבר ממי שמכבד את הקדוש ברוך הוא, בבחינת מכבדי אכבד, היינו מי שמכבד אותי, גם אותו אני אכבד, אבל מה זה שייך אל המכבד את הבריות? וכן ובוזי יקלו, היינו שמי שמבזה אותי כביכול, אני אבזה אותו, ואם כן מה זה שייך למבזה את הבריות? אבל על פי הנ״ל מובן מאד, כי מי שמכבד את הבריות, בודאי אוחז בכבוד השם יתברך, כי למה מכבד את הבריות? רק בגלל שהם ברואי השם יתברך, והקדוש ברוך הוא בראם לכבודו, ומחמת זה מכבד אפילו לגוי שבשוק, אבל מי שאין לו אמונה, וכל הבריות מבוזות בעיניו, הרי הוא מבזה את ה׳ רחמנא ליצלן, ולכן עליו נאמר ובזי יקלו, כי הם באמת מבזין את שמו יתברך, ומחמת זה יהיו מבוזים מאד בעיני כולם, וכמו שאירע להחכם כאן, ולכן אשרי הנזהר בכבוד הבריות, כי על ידי זה יתגלה איך שמכבד את ה׳.

ונתגלגל הדבר, והיו הולכים וסובבים, עד שבאו אל העיר, שדר בה המיניסטר הנ״ל (שהוא התם, חברו של החכם הנ״ל), ושם, באותה העיר, היה בעל-שם אמתי, כי אם נתיישב התם לגור שם, בוודאי היה שם בעל שם וצדיק אמיתי, שהיה התם מקורב אליו ומתחמם לאורו בעבודת השם יתברך, כי עיקר השלימות להיות מקורב אל צדיק אמיתי ולקבל ממנו עצות והדרכות בעבודת השם יתברך, וזה יציל אותו מהחכמות של הכופרים והאפיקורסים רחמנא ליצלן שרוצים להרחיק את האדם מן השם יתברך ומתורתו הקדושה, כי על ידי התקרבותו אל הצדיק ניצול מכולם.

והיה חשוב מאד, כי עשה דברים נפלאים, ואפילו בין השרים היה חשוב ומפורסם, כי יש צדיק שמושל על אנשיו, ויש צדיק שמושל על עירו, ויש צדיק שמושל על כל הדור, שהוא ראש לכל הצדיקים שבדור, וכולם מקבלים ממנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א׳ סי׳ נ״ו), וזהו הבעל שם שהיה כאן, שהיה חשוב ומפורסם מאד, אפילו בין השרים, שהם צדיקים אחרים שבדור, כי הוא עלה על כולם.

ואלו החכמים באו לאותה העיר, והלכו וסבבו ובאו לפני בית הבעל-שם, וראו, שהיו עומדים שם כמה עגלות-ארבעים וחמשים-עם חולים, וסבר החכם, ששם דר דאקטיר, והיה רוצה לבנם לביתו מחמת שגם הוא היה דאקטיר גדול, ורצה לבנם לעשות הכרות עמו, ושאל מי דר בכאן? השיבו: בעל-שם, וימלא פיו שחוק, ואמר לחברו: זה הוא שקר וטעות נפלא מאד, וזה הוא שטות יותר מטעות של המלך, חברי! אספר לך השקר הזה כמה וכמה העולם בטעות בשקר כזה, כי החכם הזה שנכשל בכפירות ואפיקורסות רחמנא ליצלן, אצלו אמונת צדיקים היתה הצחוק הכי גדול, ולא השיג את הענין כלל, ומחמת זה בא לידי כפירות ואפיקורסות, כי באמת בלי אמונת צדיקים אי אפשר לבא לאמונה בהשם יתברך, ורק על ידי שיש לאדם אמונת צדיקים, הוא זוכה לאמונה ברורה ומזוככת בהשם יתברך ובתורתו הקדושה, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (מכילתא פרשת בשלח) על הפסוק (שמות י״ד) ויאמינו בה׳ ובמשה עבדו, אם במשה האמינו קל וחומר בה׳, בא זה ללמדך שכל מי שמאמין ברועה נאמן, כאילו מאמין במאמר מי שאמר והיה העולם עיין שם, וכן אמרו חכמינו הקדושים (עירובין כ״א) כל הלועג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, כי בלי אמונת חכמים, המוח של אדם מלא טינוף כמו בית הכסא רחמנא ליצלן (ליקוטי מוהר"ן חלק א׳ סי׳ ס״א), ואי אפשר לבא לאמונה ברורה בה׳ ובתורתו כלל, ולכן מיד שהחכם הזה נכשל בכפירות ואפיקוסות, סימן שנפגם אצלו אמונת חכמים, ומחמת זה לא זכה לאמונה כלל.

ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), שלכאורה יש לשאול, איך יידע אדם באיזה צדיק וחכם יש לו להאמין, הלא מתפשטים בעולם כל מיני מנהיגים ומפורסמים של שקר שמנהיגים את אנשיהם שולל, ולא מגלים להם כלל את אור האמונה הקדושה, וכל כוונתם במנהיגותם רק להרבות הונם וכבודם, ואם כן איך יידע אדם במי יש לו להאמין? ובפרט שחכמינו הקדושים כבר קבעו לנו (ראש השנה כ״ה:) יפתח בדורו – כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור – הרי הוא כאביר שבאבירים, כי אין לך אלא שופט שבימיך, ואם כן איך אפשר לדעת במי ראוי להאמין? אבל באמת התירוץ מונח בתוך דברי המאמר הנ״ל גופא, כי חכמינו הקדושים דימו את המנהיג האמיתי ליפתח בדורו דייקא, כי אצל יפתח מצינו בשעה שבאו אליו זקני גלעד ורצו לקבל אותו לשופט עליהם, (שופטים י״א) ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם וגו׳ וידבר יפתח את כל דבריו לפני הוי״ה במצפה, היינו שפירש את כל שיחתו לפניו יתברך, ואת דבר זה הכניס בכל אנשיו, להתפלל תמיד לפני ה׳, ולכן שקלו אותו כשמואל הנביא, כי גם אצל שמואל כתיב (שמואל א׳ ט״ו) ויזעק אל ה׳ כל הלילה, ולכן אם המנהיג הוא כמו יפתח, שמכניס ענין של תפילה והתבודדות באנשיו, אזי בוודאי ראוי לקבל אותו למנהיג ורבי, ויזכו לרב טוב על ידו, אבל אם המנהיג דורש טובת עצמו, ואינו מאיר באנשיו עבודת התפילה וההתבודדות, אזי אינו נקרא בשם מנהיג כלל, וראוי להתרחק ממנו לגמרי, והשם יתברך יזכינו להיות מקרובים לצדיקים אמיתיים, ולקבל מהם לימודם הנפלאה, עדי נזכה להתדבק בו יתברך באמת ובתמים כל ימינו מעתה ועד עולם אמן ואמן.

חדש על המדף "שיחות  מוהרא"ש – לכל מועדי וחודשי השנה"
news

חדש על המדף "שיחות מוהרא"ש – לכל מועדי וחודשי השנה"

הרה"ח ר' חיים יצחק ברדא שליט"א ראש מוסדות 'יצחק ירנן' בקבלת ספר "שיחות מוהרא"ש" מאנ"ש "היכל הקודש" אשקלון. רוצים את הספר הקדוש הזה? פנו אלינו לפרטים   053-728-1819 info@breslevsheli.co.il  

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש – 'נקודת עצמו'
חדשות ברסלב

שיחות מוהרא"ש – 'נקודת עצמו'

פעם ביום ה' מנחם אב, יומא דהילולא של האריז"ל זי"ע, דיבר מוהרא"ש ז"ל, שיחה נפלאה מענין מעלת מי שזוכה להסתכל תמיד רק על נקודת עצמו,

קרא עוד ←
שיחות מוהרא"ש – דרך
ברסלב שלי

שיחות מוהרא"ש – דרך

(מתוך "שיחות מוהרא"ש חלק א")  דרך פעם אחת התאונן אברך אחד לפני מוהרא״ש נ״י (ז"ל), שהסתובב כל היום בעבור צדקה, ולא קיבל אפילו פרוטה אחת.

קרא עוד ←
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן