bridge-2705973_960_720

"שיחות מוהרא"ש" וודאי

מוהרא״ש נ״י (ז"ל) אמר, שמובא בכתבי האריז״ל על פסוק: ו׳יברך ד׳וד א׳ת י׳י שהוא ראשי תבות ו׳ד׳א׳י׳, ופרש, שהכוונה שרק זה דבר ודאי, שדוד — (איש הישראלי), צריך תמיד לברך את השם, ואין עוד דבר ודאי כמו זה.

ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), כי כשאדם מכניס בדעתו דבר זה, שאין ודאות כי אם אמיתת מציאותו יתברך, אזי כל החיים שלו כבר חיים אחרים, כי תמיד מרגיש רק את אמיתת מציאותו יתברך.

ודבר זה הוא סגולה גדולה נגד גאות, מאחר שהוא בטל ומבטל לגמרי בו יתברך, ויודע ועד שאין שום נמצא מבלעדיו יתברך, על־כן מה שייך להתגדל או להתגאות, כי הלא הוא יתברך כאן והכל ממנו יתברך.

וספר מוהרא״ש נ״י (ז"ל) בשם רבי אברהם בן רבי נחמן ז״ל, שאמר בשם אביו רבי נחמן טולטשינער ז״ל, ששמע ממוהרנ״ת ז״ל, שדרכו היתה לומר תמיד: "אין ודאי כיום המיתה, ואין דבר נעלם ונסתר מהאדם כיום המיתה", כי זה דבר ברור, והוא ודאי שיהיה ההכרח סוף כל סוף למות, אף־על־פי־כן דבר זה נעלם ונסתר מהאדם, כי שום בריה אינה רוצה לחשב מזה.

ואמר על זה מוהרא״ש נ״י (ז"ל), כי זה תלוי בזה, כפי שהאדם זוכה להכניס בעצמו ודאות אמיתת מציאותו יתברך, ויודע ועד אשר הכל לכל אין סוף ברוך הוא, אצל האדם הזה הוא כבר בגלוי ובוודאות, שיהיה ההכרח לו למות ולהחזיר נשמתו אליו יתברך.

וכן להפוך: כל מה שהאדם מכניס בדעתו ודאות של יום המיתה, שסוף כל סוף יצא מזה העולם, כמו־כן נחקקת אצל האדם הזה ודאות של אמיתת מציאותו יתברך, והוא תמיד מברך ומהלל ומשבח את השם יתברך, כי יודע שסוף כל סוף ממילא יהיה לו ההכרח לחזר אליו יתברך.

ואמר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), שצריך להרגיל את עצמו לדבר תמיד רק מדבר שהוא ודאי, הינו ממנו יתברך, ואז לא תוכל שום בריה לנצחו.

כי בדרך כלל כשהאדם בעצמו מספק, אזי יכולים לנצחו בוויכוחים, אבל כשהכל אצלו ודאי בלי שום ספק ספקות כלל, אזי לא תוכל לו שום בריה.

ועל־כן צריכים לדבר תמיד רק ממנו יתברך, אשר הוא יתברך ודאי נמצא ואין נמצא בלעדיו יתברך, ואז יצליח דרכו תמיד, ולעולם לא יהיו לו ויכוחים ומחלקת מצדו, מאחר שמדבר תמיד רק מעניין ודאי שהוא אמיתת מציאותו יתברך.

וסיפר מוהרא״ש נ״י (ז"ל), אשר העיר טעפליק הייתה מפרסמת לעירה, שרוב הגרים בה היו מאנשי שלומנו, חסידי ברסלב, אף־על־פי־כן היו גרים שם גם הרבה מתנגדים חריפים לאנשי שלומנו, והיו לצים גדולים ועשו להם הרבה צרות, והיו הרבה מריבות ומחלקת ביניהם, ולבסוף נתעוררו כמה מאנשי שלומנו שהיו רציניים לקרוא אליהם לגור שם את הרב הצדיק רבי יצחק בער ז״ל מעיר טירהאוויצא, שהיה מתלמידי מוהרנ״ת ז״ל, והיה מפורסם לעובד ה׳ גדול, וכן עשה ונכנס לגור בעיר טעפליק, וסבבוהו כל המתנגדים והלצים, והתחילו להיכנס עמו בוויכוחיים ובקשיות וכו', והוא מרב דבקותו בו יתברך הייתה דרכו לומר תמיד בזו הלשון: "למה לנו לדבר בדבר שאין אנו משתווים יחד, יותר טוב לדבר בדבר שאנו משתווים יחד, הלא גם אתם מודים שיהיה ההכרח למות ולשוב אליו יתברך, אם־כן עלינו להתחיל עוד עכשו להתחיל לחשב חשבונו של עולם, ולהכין את עצמנו אל דבר זה" וכו'.

ורבי יצחק בער מטירהאוויצא התחיל לדבר דבורי אמת בתמימות ובפשיטות גמורה, בלשון וודאית, בלי שום ספקות או ויכוחים, ומרב תמימותו והודאות שלו שדבר בלשון ודאית, השקיט את כל המחלקת, ולא היו ימים מועטים עד שקרב את רובם ככולם אל דעת רבנו ז״ל, ועשה שלום גדול בעיר, וכולם כבדו אותו עד מאד, כי ראו את הליכותיו, ואיך שמדבר בלשון ודאית בלי שום ספקות ובלי שום ויכוחים.

והייתה דרכם של אנשי העיר לומר לו בזו הלשון: אייך וואלטן מיר געוואלט פאר איין רבי׳ן (אתכם היינו רוצים לרבי).

וסיים מוהרא״ש נ״י (ז"ל): רואים מזה איך שאם רק מדברים בלשון ודאית ממנו יתברך, יכולים להפך אפילו את המתנגדים החריפים לאוהבים.

ועל־כן עלינו לדבר תמיד בלשון ודאית ממנו יתברך ומיום המיתה וכו׳ וכו׳, ולעורר ולחזק את כל אחד הבא אלינו.

מתוך "שיחות מוהרא"ש" חלק א'

השולחן הקדוש של ט"ו בשבט "היכל מוהרא"ש"

ט"ו בשבט מיוחד במינו יחד עם מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א והרה"צ ר' דניאל בוים שליט"א ב"היכל מוהרא"ש" יבנאל עיר

ט"ו בשבט תשע"ט במחיצת ר' דניאל בוים שליט"א

ביום ט"ו בשבט זכינו לבקר יחד עם ר' דניאל בוים שליט"א במירון אצל רבי שמעון בר יוחאי זי"ע שם פגשנו

קונטרס "חמישה עשר בשבט"

קונטרס "חמישה עשר בשבט" יגלה נוראות ונפלאות מהיום הקדוש הזה, והלימודים שלומדים ממנו, ומסודות ורזי הגילגול, ומה שעובר על האדם

קונטרס "ט"ו בשבט"

קונטרס – ט"ו בשבט דרושים נפלאים, רמזים יקרים שיכולים ללמוד מהאילנות, שיוכל להחזיק מעמד בכל מה שעובר עליו, ולא יפול

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן