מוהראש 11

אמרי מוהרא"ש זי"ע (א)

הקדמה

אמר הכותב והמלקט את האמרות האלו, אשר הם אמרות ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתיים, בדרכי האמונה הקדושה הצרופה, כפי שקבלנו מאבותינו ורבותינו הקדושים מדור דור.

הן אמת כי צעיר אנכי לימים ואיך אבוא לדבר לפני גדולים וחכמים ממני אך יען שזיכני הקב״ה בזכויות חינם להסתופף בצל הקודש של ישיבתינו הקדושה "היכל הקודש" חסידי ברסלב, ושמעתי שם שיחות וסיפורים אמרות קודש, דיבורים נפלאים ונוראים, יוצאים מפה קדוש של כ׳׳ק מוהרא״ש נ״י (זי"ע), וכן ראיתי בכתבי קודש של התלמידים שכתבו לעצמם זה ימים ושנים, כל מה שזכו לשמוע בעצמם, סיפורים ועניינים נפלאים, אשר כולם הם עצות והדרכות ישרות בעבודת השם יתברך וליקטתי אחד לאחד והיו לאחדים בידי עד שנתחבר ונתלקט אצלי החיבור הקדוש הזה, ואף שלא נכתב כסדרן ועל פי רוב אין שום קשר והמשך בין השיחות והדיבורים והאימרות כי כתבתי את זה כפי ששמעתיו בעצמי וכן כפי שהעתקתי מכתבי החברים שדייקו מאד מה שכתבו, עם כל זאת לא חסרתי דבר, כי כל שיחה וסיפור כשהוא לעצמו הוא חידוש נפלא כאשר יעידו המעיינים בזה בעין אמת.

ויען שכבר הדפסתי את זה בחוברות בודדות ונתפשטו בין התלמידים וכולם חטפו את זה ואמרו קדוש, קדוש, קדוש, אשרי הזוכה לשתות מימי הנחל דרך היכל הקודש והחייו עצמם בהם מאד מאד, כי כל שיחה ודיבור שיצא מפיו הקדוש של כ״ק מוהרא״ש נ״י (זי"ע) היא עצה נפלאה ונוראה עד מאד והדרכה ויעוץ בחיי יום יום לדעת איך להתנהג בכל פרט ופרט מהחיים, וכן יש בהם סיפורים ועובדות קדושים מרבנו ז״ל ומתלמידו מוהרנ״ת ז״ל ומכל התלמידים שבכל הדורות אשר עדיין לא נדפסו בשום מקום,

והם מגלים ומאירים אור נפלא על כל הדורות בחסידות ברסלב ומחזקים ומעוררים וממשיכים את הלב אליו יתברך.

ועל כן העתירו והפצירו בי חבריי וידידיי היקרים כל אנ״ש חסידי ברסלב תלמידי "היכל הקודש" להדפיסם בכרך אחד מה שכבר נדפסו בחוברות בודדות כי אין להשיג אפילו חוברת אחת כי תיכף ומיד נחטף בעת הדפסתו ולמען אקיים את מאמרם ז״ל (שבת קל״ד.): מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חבריי עיי״ש, על כן אמרתי לעשות רצונם ולהדפיסם בכרך אחד כל החוברות הבודדות.

ואבקש מהקדוש ברוך הוא שלא יצא דבר תקלה מתחת ידי חס ושלום, ותדונו לכף זכות את כ״ק הרה״צ מוהרא״ש נ״י (זי"ע) באם תמצאו איזה טעות או לא תבינו משהו בהאימרות האלו, כי בי העוון .ואני החייב בדבר כי פן ואולי לא הבנתי בהם, ולא ירדתי לסוף דעתו הקדושה וכשם שתדונו אותי לכף זכות כן ידין אתכם המקום ברוך הוא לכף זכות, ונזכה כולנו להתבשר בבשורת הגאולה על ידי משיח צדקינו אשר ידין את כל עם ישראל לכף זכות ויחזירנו אליו יתברך אמן ואמן.

ט״ו תמוז ה׳תשמ״ו יומא דהילולא של האיש האלקי רבינו אור החיים הקדוש זכותו יגן עלינו.

א

מוהרא״ש נ"י (ז"ל) אמר: באם היה אחדות בין אנשי שלומינו היקרים היינו יכולים לכבוש את כל העולם כולו עם דעת רבינו ז״ל, כי בעוונותינו הרבים עובר עכשיו בזה העולם מה שעובר, על כל אחד בפרטי פרטיות, משברים וגלים, וכו' וכו', ואין להם במה להתנחם, ועל פי דברי רבינו ז״ל היו יכולים להציל את כל העולם כולו, אך המחלוקת ביניהם מכלה הכל, וזה אצל הבעל דבר קרן נפלא שלא יתגלה דעת רבינו ז״ל, ועל כן עלינו להשתדל לעשות כל מיני פעולות שבעולם שיהיה שלום ואחדות בין אנשי שלומינו היקרים.

ב

מוהרא״ש נ"י (ז"ל) אמר: ששמו הקדוש של רבינו ז״ל ״נחמן״ גימטריא ״פסח״ כי כל עניין רבינו ז״ל הוא להוציא את כל בר ישראל ממצרים היינו מהמיצר והגלות שלו, שהוא מונח במיצ״ר י״ם היינו מיצר המוחין, ועיקר גאולת מצרים היתה על ידי פ״ה־ס״ח שדיברו אליו יתברך כמו כן כל ענינו של רבינו ז״ל הוא תפילה והתבודדות לדבר עמו יתברך ועל ידי זה נגאלים מהגלות בכלליות ובפרטיות.

ג

מוהרא״ש נ"י (ז"ל) אמר: שבליל בדיקת חמץ בשעה שבודקים את החמץ, צריכים להתעורר אז מאד מאד בתשובה שלימה ולכווין גם לבער את החמץ שבלבו שהם כלל הקשויות והעקמומיות וכו', שיש להאדם עליו יתברך וכן העצבות והמרירות והדכאון שיש בו.

ד

וסיפר: שמוהרנ״ת ז״ל בעת בדיקת חמץ היה פניו מלוהב עד מאד, והיה בהתעוררות גדול, וראו על פניו איך שמשתנה פניו בכל פעם בכמה גוונין מרוב אימה ובושה ממנו יתברך, ופעם קפצו וצהלו בניו בעודם קטנים סביבו כדרך ילדים קטנים והקפיד עליהם ואמר אחר כך לבנו ר׳ שכנא ולר׳ יצחק תדעו בשעה שבודקין את החמץ הגשמי צריכים לבדוק גם את החמץ הרוחני שבלבו ולהרהר הרבה בתשובה ובכה אז לפניהם הרבה, וסיפר את זה בנו ר׳ יצחק ז״ל בכל שנה לפני בדיקת חמץ ובעת סיפורו בכה גם כן מרוב תשוקה שנכנס בלבו אחריו יתברך כשהזכיר את עצמו מהמראה הנוראה הזו.

ה

מוהרא״ש נ"י (ז"ל) אמר: שעיקר עבודת האדם צריך להיות על נקודת אריכת אפים ולהזהר שלא להיות בכעס, ואף שיש כל מיני מידות רעות בעולם אבל ביותר צריך האדם לעבוד על מדת הסבלנות אשר אין לך מידה טובה ויקרה מזו, כי טבע האדם להתעצבן ולהיות בכעס ולהקפיד על כל דבר ועל כן צריכים לעבוד הרבה על נקודת הסבלנות ואריכות אפים ולא להיות בכעס כלל.

ו

מוהרא״ש נ"י (ז"ל) אמר: שמשיח יכניס בשלימות בעולם מידת ״ארך אפים״ שהוא המידה היקרה של סבלנות, ולא להיות בכעס ובקפידות כלל על שום בריה שבעולם, ומכל שכן לא בביתו על אשתו ועל בניו וכו' ואף שנדמה לאדם שהוא מידה קלה אבל באמת לאחוז בארך אפים במידה היקרה של סבלנות הוא הדבר הכי קשה כי טבע של האדם לכעוס ולהקפיד כשרק נוגעים בו.

ז

פעם אחת בליל בדיקת חמץ היה בחור אחד מתלמידיו עצבני מאד, והיה כועס על כל דבר קטן, והיה בטבעו איש ממותח והתקוטט עם חבריו על כל דבר קטן, וכשראה זאת מוהרא״ש נ"י (ז"ל) באמצע בדיקת חמץ וכו' וכשגמר אז ענה ואמר לו תדע שכל הכוונות של ביטול חמץ הוא לבטל את הכעס מהאדם אשר זהו עיקר החמץ המחמיץ את תשוקת האדם אליו יתברך וצריכים לבדוק בעצמו בחורים ובסדקים שבלבו אם אין בו מדת הכעס והקפידות שהוא החמץ הכי גדול של האדם ההורסת אותו לגמרי.

ח

ואמר אז מוהרא״ש נ"י (ז"ל): אפילו מי שלומד ומתפלל ועוסק בעבודת השם יתברך בהתמדה רבה תכף ומיד כשרק כועס אובד הכל, וצריך לעשות התחלה חדשה, כי על ידי הכעס אובד את נשמתו כמובא בזוהר הקדוש (פרשת תצוה. קפ״ב), על פסוק (איוב י״ח): טורף נפשו באפו איהו טריף ועקר נפשיה בגין רוגזיה ואשרי בגויה אל זר וכו' עיי׳׳ש. והאר״י ז״ל הקפיד על מדת הכעס יותר מכל המדות רעות ואמר שעל ידי כעס אובד לגמרי את נשמתו רחמנא ליצלן.

ט

ואמר אז מוהרא״ש נ"י (ז"ל) להבחור: נמצא שעיקר בדיקת החמץ צריך להיות לבדוק בעצמו בחוריו ובסדקין שבתוך לבו אם אין שרוי שם איזה כעס או קפידה וכו', וכמו אם מוצאים חתיכת חמץ בבית צריכים לחזור ולבדוק מהתחלה את כל הבית כמו כן מי שכועס צריך להתחיל את עבודתו מהתחלה וכן בכל פעם מי שכועס אפילו שכבר עסק בעבודת השם יתברך ואוחז כבר באמצע עבודתו עליו לידע שאובד הכל וצריך לעשות התחלה חדשה לגמרי מאל״ף ועד תי״ו, אשרי מי ששומר את עצמו מכעס שהוא חמץ גמור.

י

דרכו של מוהרא׳׳ש נ"י (ז"ל) ללמוד בליל בדיקת חמץ מסכת תמיד וגומרו באותו לילה ולמחרתו עושה סיום ברבים ובכל שנה לומד את זה בצוותא עם איזה תלמיד, כמה שנים למד עם בנו בכורו נ"י (ז"ל), וכן בכל שנה בשנים האחרונות למד בצוותא עם איזה תלמיד ובכל פעם בשעת הלימוד חידש חידושים נפלאים בנגלה ולפעמים בנסתר וגם אני זכיתי ללמוד עמו ב׳ שנים ולסיים עמו בערב פסח כי אני בכור.

יא

מוהרא״ש נ"י (ז"ל) אמר לי שיש אצלו חיבור נפלא על כל מסכת תמיד ביאורים על פי פשט רמז דרש וסוד.

יב

בשעה שלמדתי עמו בפעם הראשונה כשהגענו לגמרא ״לאו אורח ארעא לעיולי מטות לבית המקדש״ סיפר לי שבימי הרה״ח ר׳ אברהם ב״ר נחמן ז״ל (בעהמ׳׳ח ספר ביאור הליקוטים) התחילו אנשי שלומינו להביא כיסאות אל ציון רבינו ז״ל כי דרכם היה לשהות שם זמן ארוך בתפילה והתבודדות ולימוד וכו', והיה ר׳ אברהם מקפיד על זה מאד ואמר לאנשי שלומינו היה לי רבי אצל מי שלמדתי נגלה והוא הרה״ח ר׳ מאיר לייב בלעכער ז״ל שהיה מתלמידי מוהרנ״ת ז״ל אשר דרכו היה קודם שעלה אל ציונו הקדוש של רבינו ז״ל עשה הכנה ג׳ ימים רצופים באימה וביראה ובפחד גדול מרוב בושה ויראה גדולה שהיה לו מרבינו ז״ל, ועכשיו כבר נעשים קרובים כל כך אל רבינו ז״ל (מען ווערט אזוי היימיש מיט׳ן רבי׳ן), עד שמביאים כיסאות אל הציון ? ומה חסר לשבת על הארץ?.

יג

וסיפר אז הרה״ח ר׳ אברהם ב״ר נחמן ז״ל שפעם אחת היה בציון רבנו ז״ל והתבודד עצמו אז הרבה, ופתאום נכנס הרב מטשהרין ז״ל ועל אף שהיה איש גבוה קומה ובעל בשר, עם כל זאת הוציא מכיסו מטפחת גדולה (א פייטשיילע), ופירסה על הרצפה וישב עליה, והוציא מכיסו ״תיקון הכללי״ והתחיל לומר וכמין שתי נהרות דמעות זלגו מעיניו, (צוויי ריצקעס טרערן זענען גערינען פון זיינע אויגן), וכיסה פניו עם התיקון הכללי וככה ישב על הרצפה ובכה זמן רב מאד ואף שהיה איש כבד והיה מאד קשה לו לשבת על הרצפה, עם כל זאת מרוב שפלותו וקטנותו וביטולו לרבינו ז״ל ישב על הרצפה, ועכשיו כבר מביאים כסאות אל הציון?, ומה חסר לשבת על הארץ?.

יד

וסיפרו לי חביריי שזכו לנסוע עם מוהרא״ש נ"י (ז"ל) אל ציון רבנו ז״ל שראו איך שגם הוא ישב על הרצפה בציונו הקדוש זמן רב מאד, ועל אף שהיה מסובב עם הרבה מתלמידיו, עם כל זאת לא הסתכל על כבודו רק ישב על הרצפה בביטול גמור ושפך את לבו בתחנונים אליו יתברך.

טו

גם כשהגענו בגמרא ״איזה דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחות שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באים לעולם, ורעה מסתלקת מן העולם, שנאמר (משלי כ״ד) ״ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב״, ואז באותו יום ביזה אותי, והיה לי חלישות הדעת גדול, אזי בשעה שהגענו אל המימרא הזו אמר לי בבת צחוק ראה מה שמגלים לנו פה חכמינו הקדושים מעלת האדם המקבל תוכחה, ואמר לי בזה הלשון ״תאמין לי שאת מי שאני מוכיח ומבזה יש לי כוונה גדולה, ובוודאי יקבל הלה טובה גדולה מהתוכחה והבזיון״ והבנתי מדבריו שהיה לו כוונה עמוקה בזה.

זה כרוז, בודקים אותך!

למה לא נתן דוד המלך לשר צבאו להרוג את שמעי בן גרא? דקה של התחזקות מהצדיק רבי יצחק לעזער שליט"א

ברית לנכד הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

כשם שנכנס לברית • בביהמ"ד דחסידי ברסלב "היכל הקודש" ביבניאל נערכה שמחת הברית לנכדו של הרה"צ רבי יצחק לעזער שליט"א,

גיסי רוצה שאהיה ערב להלוואה שהוא לוקח מהבנק, אך אני חושש. מה דעתכם?

שאלה: מאת אברהם:שלום לכבוד רבינו.גיסי מתכוון לקחת הלוואה גדולה מהבנק, והבנק התנה את מתן ההלוואה בהחתמת שני ערבים. גיסי מבקש

רמזי חודש "מר חשון"

א. צירוף שם הנכבד והנורא המאיר בחודש זה חשון הוא צירוף ו'ה׳ה׳י׳ ויוצא מפסוק (דברים כ״ו) ו'דבש ה׳יום ה׳זה י׳

מחר אנו טסות לאומן. במה להתמקד חוץ מאמירת תיקון הכללי ונתינת הצדקה?

שאלה: מאת נועה:אל כבוד קדושת אדמו"ר מוהרא"ש שליט"א ה' ישמרו ויחיהו.אם ירצה ה', מחר נטוס אומנה לציון רבינו ז"ל. נבקש

בגלל שהמצב הכלכלי שלי קשה, אני מתפלל בימים האחרונים רק על כסף. האם זה בסדר?

שאלה: מאת ישכר דב:לכבוד האדמו"ר שליט"א. אני נולדתי למשפחה חסידית שהיום היא מהחסידיות הידועות בארץ. יש לי בעיות בפרנסה, ואני

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן