blinkers-2027170_960_720.png

סיפורי מעשיות "מחיגר" (דף נ"ה) פרוש מ' "תוך הנחל" ה׳תשס״ד

בוקר שבת קודש פרשת בהר – בחוקותי ה׳תשס״ד בעת קידושא רבה, דבר מוהרא״ש ז״ל דבורים נוראים ונפלאים מאד בסיפורי מעשיות של רבנו ז״ל במעשה מחיגר מעשה ג׳ דף נ״ה עיין שם.

פתח ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), רביז״ל ממשיך לספר, הבעל עגלה והנאמן שהיו יכולים לברוח ברחו, והוא נשאר על העגלה, כי כאן מתגלה את עוצם השקר של בני אדם, ואיך שאסור לבטוח על בשר ודם בשום פנים ואופן, כי החיגר השכיר נאמן ובעל עגלה שיעזרו לו לעשות עסקיו, אבל תכף ומיד שעבר עליו צרה, ונפלו עליו גזלנים, הם ברחו לנפשם והשאירו אותו לבד, וכן הוא אצל כל אדם, שהרבה חברים יהיו לו עד שיגיע עת צרה חס ושלום, אבל אז כולם יעזבו אותו, ולכן אסור מתחילה לבטוח על שום בשר ודם, רק לשים כל אמונתו ובטחונו על השם יתברך, ואז אף פעם לא יפסיד.

ובאו ולקחו התיבה של המעות, ושאלו אותו למה אתה יושב? והשיב שאינו יכול לילך, וגזלו התיבה והסוסים והוא נשאר על העגלה, כי הנה החיגר החזיק את המעות שלו בתוך תיבה שהוא ארגז, ומבואר בדברי רביז״ל (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סי׳ י״ח) שארגז הוא בחינת רוגז, בחינת קרטליתא, היינו ארגז, דמקבעי בה אבנים טובות, עיין שם, כי עד שאדם זוכה לאסוף לעצמו סכום כסף ואבנים טובות, בוודאי צריך לעמול על זה ביגיעה רבה מאד, ולעבור בכל מיני ניסיונות של כעס ומכאובות, וכמו שפעם אמר רביז״ל, שהעבודה הכי קלה בעסקי עולם הזה, קשה הרבה מהעבודה הכי קשה של עסקי עולם הבא, כי מהו עסק קל בעולם הזה? משא ומתן, והאדם צריך להכין עצמו כמה ימים לנסוע על היריד, ולטרוח בטלטול הדרך, הכל על ספק ריווח, והעבודה הכי גבוה בעבודת ה׳ הוא תפילה, והפה של האדם מוכן בכל עת להרוויח בכל מילה ומילה אוצרות מליאות, ואף על פי כן קשה וכבד על האדם לעשות אותה, ולכן בעסקי עולם הזה בוודאי עובר על האדם הרבה כעס ומכאובות עד שמרוויח כסף וממון, וגם אחר כך בא הבעל דבר, ומנסה לקחת מה שיש בידו כדי שיצטרך לעמול ולהתייגע עוד הפעם, ולכן באו הגזלנים אל החיגר, ובתחילה לקחו ממנו רק התיבה של הכסף, ושאלו אותו, למה אתה יושב ואין אתה בורח? וכשענה להם שאינו לו כח לברוח, אזי גזלו ממנו גם את התיבה עם הסוסים, כי הסוסים הם בחינת היום והלילה שפורחים אצל האדם במהירות רב מאד, וכמו שהמשיל פעם הרה״ק רבי אברהם ב״ר נחמן ז״ל את היום והלילה, לסוס לבן וסוס שחור שרצים במהירות, ואם אינו זוכה למלאות אותם עם טוב הרבה אמיתי ונצחי, אזי הם נגזלים על ידי הסטרא אחרא וכת דיליה, ולא נשאר לו כלום, וזה מה שקרה עם החיגר, שגנבו ממנו התיבה עם המעות שהם הונו ורכושו שהרוויח ברוגז ובקושי, וגם גזלו ממנו את הסוסים והזמן ולא נשאר לו כלום.

והנאמן והבעל עגלה (שברחו למקום שברחו) ישבו עצמם, באשר שלקחו פרוקלאדין (התחייבות) מפריצים, ולמה הם לשוב לביתם שיוכלו לבוא בשלשלאות, טוב להם להישאר שם (במקום שברחו לשם), ויהיו בכאן נאמן ובעל עגלה, והנה עוד הפעם רואים את עוצם השקר שלהם, שמקודם ברחו מן החיגר והשאירו אותו לנפשו בלי כלום, ועכשיו הם מוכנים להיות נאמן ובעל עגלה אצל אחרים, ומן הסתם יעשו לו כמו שעשו להחיגר, כי מדת השקר מתגבר מאד אצל בני אדם, ותמיד מחפשים טובות עצמם, ומן הזולת לו איכפת להם כלל, ואשרי מי שאינו סומך על אחרים כלל, רק משים כל בטחונו בה', ואז אף פעם לא יפסיד, והשם יתברך יזכנו לאמונה וביטחון חזקה בו יתברך, ונזכה להמשיך כל הצטרכותנו ממנו יתברך לבד, ואז יהיה לנו כל טוב בזה ובבא לנצח אמן ואמן.

שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן