pexels-photo-697740.jpeg

"שיחות מוהרא"ש" זיווגים

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר, שאין לך עוד דבר נעלם ונסתר מהאדם כמו מציאה זיווגו, ואף שחכמינו הקדושים סמכו לזה גם פרנסה. כי שניהם קשים כקריעת ים סוף, ואין אדם יודע במה מתפרנס וכו׳, אף־על־פי־כן על עניין פרנסה יכול האדם לתן לעצמו עצה, כי בלית בררה יכול לחזר על הפתחים ולקבץ נדבות וכו', מה שאין כן זיווג זה אינו תלוי בידו כלל, ועל־כן עניין מציאת הזיווג הוא נעלם ונסתר מהאדם יותר מהכל, וקשה וכבד יותר מכל דבר.

והביא ראיה לדבר ואמר: ראו, בתשעה באב אסור לעשות מלאכה, ומי שעושה מלאכה אינו רואה ממנה סימן ברכה, מה שאין כן שידוך מותר לעשות אפילו בתשעה באב, שמא יקדימנו אחר, הרי לך שעניין מציאת הזיווג קשה יותר אפילו מפרנסה.

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), כי עניין מציאת הזיווג הוא רק תפלה ובקשה, לבקש ולהתחנן ממנו יתברך, כי דבר זה תלוי אך ורק ביד השם יתברך בעצמו בלי שום שליחים כלל.

ומאד מאד התלוצץ מאלו הדוחקים את השעה ורצים אל שדכנים ושדכניות וכו', ואמר, שהכל הבל ורעות רוח, ורק משבר את הבחור או את הבחורה, כי תולים ביטחונם בשדכן ובשדכנית, והלה מבלבל להם את המוח, והולכים לראות ולפגוש את זה או את זו וכו', וכן יש שהולכים לראות כמה וכמה שידוכים, ולבסוף אין זה נגמר, והבחור נשבר עוד יותר, ועל־כן אין שום עצה אחרת, רק להיות רגיל לברוח אליו יתברך בעצמו, ולבקש רק ממנו יתברך שיתן לו את בת זוגו, ולא יתחלפו, חס ושלום, הזיווגים.

וסיפר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שהוא ביקש מהשם יתברך שיתן לו את השידוך הראשון, ולא יצטרך לעבר הרבה שידוכים וכו', ואף שרבנו ז״ל אמר שלכל אחד יש כמה זיווגים, ביקש שלא יצטרך לראותם כלל, רק בזה שדברו בבית פלוני טוב לפלונית וכו', כבר גם כן מספיק, והוא לא יצטרך אפילו לידע מזה, רק השידוך הראשון השייך לו יבוא, ולא עשה שום פעולה בעבור שידוכו רק תפלה ובקשה, ועזר לו השם יתברך, שבא לו בהיסח הדעת השידוך הראשון, ונגמר בכי טוב.

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע): אין לך עוד דבר המעקם ומשבר את לב האדם כמו קושי מציאת הזיווג, עד שעל־פי־רב העקמומיות והקושיות שנכנסו בלב הבן או הבת על השם יתברך, ונעשים בכעס וברוגז כביכול עליו יתברך, זה רק מצד כובד וקשי מציאת הזיווג, ומרב צער ועוגמת נפש נשברים לגמרי, עד שנופלים בדעתם ונכנסים לייאוש גמור, רחמנא לצלן, שזה קשה יותר מהכל.

ובשביל זה אמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שזוהי המצווה הגדולה ביותר לעסק בשידוכים, כי באופן הזה נעשה שותף להשם יתברך, כי חכמינו הקדושים אמרו, שמיום בריאת העולם, הקדוש־ברוך־הוא עוסק בעניין של לזוג זיווגים (עין מדרש רבה, פרשת ויצא), ועל־כן צריך האדם להדמות לקונו, ולעזר לבחורים ולבנות למצוא זיווגם, ואין לך מצוה רבה וגדולה מזו, כי מצילה מחטאים וגורמת להשראת שכינה בישראל, על־ידי הולדת בנים ובנות (עין במסכת בבא קמא דף פ״ג.)

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שכל אלו המפרסמים שיש להם השפעה על נערי ישראל ונערותיו, עתידים לתן את הדין שלא שידכו אותם, וכמה פעמים אמר בשיברון לב, שאין עליהם שום לימוד זכות כלל, וכל החטאים והעוונות שחוטאים. הם חייבים בזה, והחטאים הולכים עליהם ועל נשמתם, מאחר שהם תחת השפעתם ואינם עוסקים בשידוכים.

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר, אין בזה הדור מי שיבין את נערי ישראל ונערותיו כמוני, אך מה אעשה כי לקחו ממני את הבחירה, כי אם היו תחת השפעתי הייתי עוסק בשידוכים יומם ולילה שלא על מנת לקבל פרס, רק כדי להצילם מעברות חמורות.

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: אשרי האב והאם, ואשרי הרב והמנהיג העוסקים לשדך את בניהם או בנותיהם, התלמידים והתלמידות שברשותם בצעירותם קדם שיבואו לידי עברות, ובפרטיות בדור הרע הזה, אשר קליפת פגם הברית מאד מאד נתפשטה בעולם, והפריצות עושה פרצות בנשמות ישראל, אין עוד מצוה יותר גדולה ממצווה זו לשדך את הבנים והבנות והתלמידים והתלמידות כשהם עדין בגיל צעיר עד מאד, קדם שידעו טעם חטא, חס ושלום.

ומוהרא״ש נ״י (זי"ע) מזרז תמיד את בני הנעורים להתחתן בגיל צעיר עד מאד, אף־על־פי־כן כשאינו הולך להם, הוא מחזקם ומאמצם בכל מיני לשונות של חיזוק, עד שלא נמצא בכל הדור אחד שיתעסק בחיזוק בני הנעורים כמהו, ומה גם שזכה לחדש הרבה בתורה חדושי תורה נפלאים בעבור בני הנעורים, שיתחזקו ולא יפלו בדעתם, מה שעדין לא היו בעולם ספרים כאלו שידברו כל־כך בפרטיות אל בני הנעורים, כמו הספרים שזכה לחדש, ובפרטיות אל אותם שכבר נפלו בדעתם ונכשלו במה שנכשלו וכו', כל אחד כפי ענינו, וכמה פעמים התפאר, שהשם יתברך נתן לו את זה מתנה מרב התמסרותו בעבור נערי בני ישראל.

ומוהרא״ש נ״י (זי"ע) רגיל תמיד לעורר ולחזק את כל מי שבא אליו שיראה להתחתן, וכן את ההורים הוא מעורר שיחתנו את בניהם ובנותיהם, והרבה פעמים הוכיח בלשון בזיון את ההורים שאמרו לו שלא אכפת להם מבניהם וכו', ושעדין יש להם זמן להתחתן, והוא האריך לדבר עמהם עד מאד, והשתדל לעשות כל מיני פעולות שבעולם שיצא מהכוח אל הפועל שידוכם.

ופעם אחת בהושענא רבה צעק על אב אחד שאמר לו שאינו רוצה לשדך את בנו, כי עדין אינו אדם (ער איז נישט קיין מענטש), והיה הלה בכעס עם בנו, וצעק עליו מוהרא״ש נ״י (זי"ע): "הלא היום צריכה להיות כל העבודה שלכם לצעוק להשם יתברך: ׳הושענא הושענא, שבני יהיה אדם (זאל ער ווערן א מענטש), ושימצא זיווגו במהרה, למה לכם להתווכח עמו ולריב ולהתקוטט עמו, יותר טוב לצעוק היום בהושענא רבה כל היום רק אליו יתברך, ואז בוודאי תושעו".

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שאין יום ואין שעה שלא יתפלל בעבור נשמות ישראל שימצאו את בת זיווגם, ובוכה בכל יום ויום אליו יתברך, שיעזור לבני ישראל ולבנותיו למצוא את זיווגם, (והשם יתברך יעזור שתתקבל תפלתו ברחמים וברצון בין תפלות כל ישראל).

מתוך "שיחות מוהרא"ש" חלק א'

השולחן הקדוש של ט"ו בשבט "היכל מוהרא"ש"

ט"ו בשבט מיוחד במינו יחד עם מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א והרה"צ ר' דניאל בוים שליט"א ב"היכל מוהרא"ש" יבנאל עיר

ט"ו בשבט תשע"ט במחיצת ר' דניאל בוים שליט"א

ביום ט"ו בשבט זכינו לבקר יחד עם ר' דניאל בוים שליט"א במירון אצל רבי שמעון בר יוחאי זי"ע שם פגשנו

קונטרס "חמישה עשר בשבט"

קונטרס "חמישה עשר בשבט" יגלה נוראות ונפלאות מהיום הקדוש הזה, והלימודים שלומדים ממנו, ומסודות ורזי הגילגול, ומה שעובר על האדם

קונטרס "ט"ו בשבט"

קונטרס – ט"ו בשבט דרושים נפלאים, רמזים יקרים שיכולים ללמוד מהאילנות, שיוכל להחזיק מעמד בכל מה שעובר עליו, ולא יפול

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן