person-1317600_960_720

"שיחות מוהרא"ש" זכייה

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר, כי על עצם ההתקרבות אל רבנו ז״ל, על זה בעצמו צריכים זכייה מן השמים, ומי שזוכה להתוודע ולהתקרב אל רבנו ז״ל, עליו לתן תודה והודאה תמיד להשם יתברך, כי עצם ההתקרבות אליו היא זכייה גדולה עד מאד.

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), כי אם נתבונן בעין אמת נראה שיש בעולם הרבה יראים ושלמים חסידים ואנשי מעשה, בחורים ואברכים יראי ה׳ ומתמידים בתורה ועבודה יותר מאתנו, אבל הם לא זכו להתוודע מרבנו ז״ל.

ועל־כן אסור לומר שאנחנו כבר יותר טובים מהם, או כאילו במעשינו אנו יותר טובים, אין זה נכון כלל, אדרבה יש ויש, תהילה להשם יתברך, גם אצל אחרים טוב הרבה, אך ההפרש שהם לא זכו להתוודע ולהתקרב אל רבנו ז״ל, אשר הוא כבר הפרש גדול מאוד מאד, כי מנורה של חשמל אפילו שתהיה עם הכוח הגדול ביותר, כל זמן שלא חיברוה עם זרם החשמל היא לא תבער כלל, ולהפוך מנורת חשמל הקטנה ביותר, אם היא מחברת אל הזרם כבר מאירה.

וסיים מוהרא״ש נ״י (זי"ע): כמו־כן אפילו אחד שיש לו כל המעלות הטובות, צדיק ולמדן וכו', אך אינו יודע ואינו מקורב אל רבנו ז״ל, אזי כל עבודתו אינה מאירה.

ולהפוך אפילו אם הוא הפחות ביותר ממש, כמעט שאין לו מאומה, רק מקרב אל רבנו ז״ל, כבר מתחיל להאיר.

ואמר אז מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שזה בעצמו זכייה מן השמים למה קטני ערך ופחותים כמונו נזכה לידע ולהתקרב אל רבנו ז״ל, בשעה שיש בעולם הרבה יותר טובים מאתנו, ועדין אינם יודעים או אינם רוצים להתקרב אל רבנו ז״ל.

והדגיש מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שלא נחשוב שאין בעולם טובים, אדרבה אם יסתכלו במקומות אחרים, נראה שיש אברכים ויראים הרבה יותר מאתנו, אף־על־פי־כן אין להם הזכייה לידע מרבנו ז״ל.

ובעניין למה יש במקומות אחרים הרבה יראים ושלמים ולא זכו להתקרב אל רבנו ז״ל, ואנו פחותי הערך כן זכינו להתקרב אל רבנו ז״ל, אמר על זה מוהרא״ש נ״י (זי"ע) בשם רבי אברהם בן רבי נחמן ז״ל (בעל מחבר ספר "באור הליקוטים"), שרבנו ז״ל אמר, שאנחנו בני ישראל נקראים בני עם סגולה, מה הלשון סגולה? אלא הוא דבר למעלה מהשכל, איך בחר הקדוש־ברוך־הוא עם מתוך אמות, ובחר בנו, והוא לשון סגולה, שהוא דבר שלמעלה מהשכל וההשגה, שאין יכולים להבין למה עניין זה הוא סגולה, כמו־כן אין אנו מבינים למה בחר עם מאומות (עין לקוטי־מוהר״ן, חלק א', סימן כ״א), ועל זה סיים רבי אברהם ז״ל: כמו־כן בפרטיות עמנו בני ישראל למה בחר אותנו שנזכה לידע מרבנו ז״ל ואחרים לא, זו זכייה מן השמים, והוא למעלה מהשגת שכלנו והשגתנו, ואין על זה באור כלל.

ועל־כן אמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), אם כבר זכינו להתוודע ולהתקרב אל רבנו ז״ל, עלינו לשמח בזה עד מאד, כי הזכות הזו עולה עד אין סוף, ובוודאי אם נזכה גם לציית את רבנו ז״ל אין חושך וצלמות שלא יוציא אותנו משם, הכניסנו אל תכלית הקדשה, אך העיקר לציית אותו.

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), כי אפילו מי שכבר זוכה להתוודע מרבנו ז״ל ולהתקרב אליו, גם־כן צריך זכייה מן השמים שישאר עם תמימותו עד הסוף, כי על־פי־רב מרבוי הרפתקאות וצרות וייסורים שעוברים על כל אחד ואחד, בפרטיות על אלו שזוכים לידע מרבנו ז״ל, לבסוף הם מתקררים ומתרחקים ממנו, ועל־כן צריכים זכייה מן השמים להישאר אצל רבנו ז״ל.

ומה גם אפילו אלו שהם אצל רבנו ז״ל צריכים זכייה מן השמים שידעו מהו עניין רבנו ז״ל, ולא יטעו את עצמם, כי העיקר בהתקרבות אל רבנו ז״ל הוא רק השקידה הרבה בספריו הקדושים, ושם כבר ידע מה רבנו ז״ל רוצה, ובלי שקידה והתמדה בספרי רבנו ז״ל כל ההתקרבות היא דמיון גדול, לא כאשר נוהג עכשיו, שכל פרחח אומר שהוא כבר יודע מרבנו ז״ל. בשעה שאינו יודע בין ימינו לשמאלו מה כתוב אפילו בספרי רבנו ז״ל.

ובכל פעם מוהרא״ש נ״י (זי"ע) מעורר אותנו שנשמח מאד מאד על נעם חלקנו אשר בנחל שם גורלנו, שאנו זוכים לידע מרבנו ז״ל ומבקש מאתנו רק להכניס את כל מוחנו ושקידתנו בספרי רבנו ז״ל, אשר שם פניו שיכלו וחכמתו גנוזים (עין לקוטי־מוהר״ן, חלק א', סימן קצ״ב).

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע): הלא רואים בעולם למדנים גדולים ומתמידים בתורה שלא זכו להתוודע מרבנו ז״ל, ואנחנו כן זכינו. בזה בעצמו ראוי לנו לשמח כל ימינו ולהחיות את עצמנו.

ופעם אחת שאל אברך אחד את מוהרא״ש נ״י (זי"ע): מדוע יש הרבה אברכים בכוללים והם מתמידים גדולים וגם לומדים, ואינם מקרבים אל רבנו ז״ל, ויש לו חלישות הדעת גדולה מזה.

והשיב לו מוהרא״ש נ״י (זי"ע): אדרבה אל תחלש דעתך כלל, כי הרחמנות נשארת עליהם, כי אם הם מתמידים ולומדים בלי ההקדמות של רבנו ז״ל, על אחת כמה וכמה אם היו גם מקרבים אל רבנו ז״ל, היו צומחים חרושים נוראים ונפלאים עד מאד.

כי באמת על־פי דעת רבנו ז״ל, איך שמלמדנו סדר דרך הלמוד, ללמד הרבה בפשיטות, יכולים להצליח ביותר ולזכות לטייל ולהיות בכל חלקי התורה הקדושה בנגלה ובנסתר, וללמד גם לעמק וכו', ובאמת היו אצל אנשי שלומנו למדנים גדולים, שהיו בקיאים בכל מקום בתורה הקדושה, וכן בעלי מקבלים גדולים; אשרי מי שמצית את רבנו ז״ל !

וספר מוהרא״ש נ״י (זי"ע), שפעם בא אחד אל מוהרנ״ת ז״ל, ושאל אותו מה יותר גדול, זה שהוא קטן ומקרב אל צדיק, או זה שהוא גדול ואינו מקורב אל הצדיק? והשיב לו מוהרנ״ת ז״ל: זה הקטן שמקרב אל הצדיק, ושאל הלה ואמר מי יימר, מי אומר שכך הוא?

והשיב מוהרנ״ת ז״ל: הלא אנו מוצאים בשעה שבנה משה רבנו, עליו השלום, את המשכן, כל מי שהיה בידו קצת זהב או כסף או נחושת או תולעת שני או ארגמן ורץ והביאו אל משה, אפילו שהיה רק מעט דמעט בנה מזה משה את המשכן, ולהפך מי שהיה לו כל הון דעלמא זהב לרב או כסף ונחושת לרב וכו', ולא הביאו אל משה, לא נבנה מזה המשכן.

כמו־כן, סיים מוהרנ״ת ז״ל, בלי התקרבות אל הצדיק הכל נשאר בחוץ, ועל־כן צריכים זכייה מן השמים לידע מרבנו ז״ל ולהתקרב אליו.

מתוך "שיחות מוהרא"ש" חלק א'

השולחן הקדוש של ט"ו בשבט "היכל מוהרא"ש"

ט"ו בשבט מיוחד במינו יחד עם מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א והרה"צ ר' דניאל בוים שליט"א ב"היכל מוהרא"ש" יבנאל עיר

ט"ו בשבט תשע"ט במחיצת ר' דניאל בוים שליט"א

ביום ט"ו בשבט זכינו לבקר יחד עם ר' דניאל בוים שליט"א במירון אצל רבי שמעון בר יוחאי זי"ע שם פגשנו

קונטרס "חמישה עשר בשבט"

קונטרס "חמישה עשר בשבט" יגלה נוראות ונפלאות מהיום הקדוש הזה, והלימודים שלומדים ממנו, ומסודות ורזי הגילגול, ומה שעובר על האדם

קונטרס "ט"ו בשבט"

קונטרס – ט"ו בשבט דרושים נפלאים, רמזים יקרים שיכולים ללמוד מהאילנות, שיוכל להחזיק מעמד בכל מה שעובר עליו, ולא יפול

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן