מוהראש ורבי יצחק

אמרי מוהרא"ש זי"ע (ה)

הקדמה

אמר הכותב והמלקט את האמרות האלו, אשר הם אמרות ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתיים, בדרכי האמונה הקדושה הצרופה, כפי שקבלנו מאבותינו ורבותינו הקדושים מדור דור.

הן אמת כי צעיר אנכי לימים ואיך אבוא לדבר לפני גדולים וחכמים ממני אך יען שזיכני הקב״ה בזכויות חינם להסתופף בצל הקודש של ישיבתינו הקדושה "היכל הקודש" חסידי ברסלב, ושמעתי שם שיחות וסיפורים אמרות קודש, דיבורים נפלאים ונוראים, יוצאים מפה קדוש של כ׳׳ק מוהרא״ש נ״י (זי"ע), וכן ראיתי בכתבי קודש של התלמידים שכתבו לעצמם זה ימים ושנים, כל מה שזכו לשמוע בעצמם, סיפורים ועניינים נפלאים, אשר כולם הם עצות והדרכות ישרות בעבודת השם יתברך וליקטתי אחד לאחד והיו לאחדים בידי עד שנתחבר ונתלקט אצלי החיבור הקדוש הזה, ואף שלא נכתב כסדרן ועל פי רוב אין שום קשר והמשך בין השיחות והדיבורים והאימרות כי כתבתי את זה כפי ששמעתיו בעצמי וכן כפי שהעתקתי מכתבי החברים שדייקו מאד מה שכתבו, עם כל זאת לא חסרתי דבר, כי כל שיחה וסיפור כשהוא לעצמו הוא חידוש נפלא כאשר יעידו המעיינים בזה בעין אמת.

ויען שכבר הדפסתי את זה בחוברות בודדות ונתפשטו בין התלמידים וכולם חטפו את זה ואמרו קדוש, קדוש, קדוש, אשרי הזוכה לשתות מימי הנחל דרך היכל הקודש והחייו עצמם בהם מאד מאד, כי כל שיחה ודיבור שיצא מפיו הקדוש של כ״ק מוהרא״ש נ״י (זי"ע) היא עצה נפלאה ונוראה עד מאד והדרכה ויעוץ בחיי יום יום לדעת איך להתנהג בכל פרט ופרט מהחיים, וכן יש בהם סיפורים ועובדות קדושים מרבנו ז״ל ומתלמידו מוהרנ״ת ז״ל ומכל התלמידים שבכל הדורות אשר עדיין לא נדפסו בשום מקום,

והם מגלים ומאירים אור נפלא על כל הדורות בחסידות ברסלב ומחזקים ומעוררים וממשיכים את הלב אליו יתברך.

ועל כן העתירו והפצירו בי חבריי וידידיי היקרים כל אנ״ש חסידי ברסלב תלמידי "היכל הקודש" להדפיסם בכרך אחד מה שכבר נדפסו בחוברות בודדות כי אין להשיג אפילו חוברת אחת כי תיכף ומיד נחטף בעת הדפסתו ולמען אקיים את מאמרם ז״ל (שבת קל״ד.): מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חבריי עיי״ש, על כן אמרתי לעשות רצונם ולהדפיסם בכרך אחד כל החוברות הבודדות.

ואבקש מהקדוש ברוך הוא שלא יצא דבר תקלה מתחת ידי חס ושלום, ותדונו לכף זכות את כ״ק הרה״צ מוהרא״ש נ״י (זי"ע) באם תמצאו איזה טעות או לא תבינו משהו בהאימרות האלו, כי בי העוון .ואני החייב בדבר כי פן ואולי לא הבנתי בהם, ולא ירדתי לסוף דעתו הקדושה וכשם שתדונו אותי לכף זכות כן ידין אתכם המקום ברוך הוא לכף זכות, ונזכה כולנו להתבשר בבשורת הגאולה על ידי משיח צדקינו אשר ידין את כל עם ישראל לכף זכות ויחזירנו אליו יתברך אמן ואמן.

ט״ו תמוז ה׳תשמ״ו יומא דהילולא של האיש האלקי רבינו אור החיים הקדוש זכותו יגן עלינו.

עא

ופעם אחת בימי הספירה עורר מוהרא״ש נ״י (זי"ע) מאד מאד את תלמידיו על האהבה שיהיה ביניהם אהבה גדולה ואמר שאור רבנו ז״ל הוא אור כל כך גדול עד שקשה להשיגה בלי אהבה ואחדות בין אנשי שלומינו היקרים, ועל כן צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם שיהיה רק אהבה ואחדות בין אנשי שלומינו היקרים ובפרטיות תלמידיו הם צריכים לאחוז את עצמם ביותר ביחד כי מאחר שעל ידם נתגלה עכשיו בדור הזה אורו הגנוז של רבנו ז״ל ועל כן ההכרח שיהיה ביניהם אהבה גדולה.

עב

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: כל צדיק קודם שמסתלק משאיר איזה ענין… איזה דיבור… שזה נשאר היסוד מדעתו ועלינו לדעת כי רבנו ז״ל השאיר לנו ירושה גדולה ועשירה עד מאד אבל התורה "תקעו תוכחה" (ליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ סימן ח׳), זהו צוואתו של רבנו ז״ל אלינו כי זה היה התורה האחרונה שאמר לנו ובוודאי נמצאים שם כל השגותיו של כל ימי חייו הקדושים כי מה שאומרים בסוף בו נכלל כל השגותיו של כל ימי חייו.

עג

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: אם כן נתכונן מה כתוב שם? ובמה מתחיל רבנו ז״ל? ואז נראה שמתחיל לדבר מענין תוכחה איך שלא כל אחד ראוי להוכיח, ואפילו כשמוכיחים צריכים להוכיח באהבה ואחווה ורעות בדרך של נקודת החבר ולמצוא רק הטוב אצל חברו ולדונו לכף זכות ולא לעורר חס ושלום מעשיו הרעים שדברים אלו גורמים להמשיך חסד ורחמים בעולם.

עד

וסיפר מוהרא״ש נ״י (זי"ע): שפעם אחת שאל הצדיק הקדוש רבי זושא ז״ל את אחיו הרה״ק רבי אלימלך ז״ל מדוע נעשים אצלך אחי הקדוש כל כך הרבה מופתים ? והשיב לו כי האנשים שלי אוהבים זה את זה מאד. וסיים מוהרא״ש נ״י (זי"ע) לתלמידיו ואמר להם בזה״ל: "אין אתם יכולים לתאר ולשער בדעתכם את גודל הטובות שהיה נגרם לכל ישראל באם הייתם מחזיקים את עצמכם באהבה אחווה ורעות ואיש את רעהו יאמר חזק", וכמעט אשר כל התגלות רבנו ז״ל תלוי בדבר זה.

עה

ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע): זאת צריכים לדעת כי כשיש אהבה בין אנשי הצדיק זה נחת רוח גדול אצל הצדיק והוא בא להיות ביחד עם אנשיו כי עם האהבה ואחדות בין התלמידים ממשיכים את הצדיק אצלו.

עו

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: אין עוד מקום טוב להחזיק מעמד ולהתחזק בקיום היהדות ובאמונה פשוטה כמו אצל רבנו ז״ל, הן בבחרותו והן כשהוא אברך והן כשהוא זקן אין עוד מקום יותר בטוח כמו מלהיות מקורב אצל רבנו ז״ל כי הוא מלמדינו עצות נוראות נפלאות על כל פרט ופרט בחיינו וביותר ענין התפילה וההתבודדות להיות רגיל לדבר עמו יתברך בתמימות ובפשיטות גמור כאשר ידבר איש עם רעהו והבן אל אביו אשר על ידי העצה הזו יכולים להחזיק מעמד הן בבחרותו והן כשהוא אברך וטרוד מילדיו ומפרנסתו וכו', והן כשהוא כבר זקן, אשרי מי שמתקרב עצמו אל רבנו ז״ל באמת.

עז

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: דרכו של רבנו ז״ל הוא רק חסד ורחמים עם הכל ולרחם על הכל ולדון את כל בר ישראל לכף זכות ולהשתדל לעשות עמו חסד ולרחם עליו ולעורר רחמים עליונים עליו בשעת תפילתו.

עח

באומן באו תתקרבו כל מיני טיפוסים אנשים וכו', וחזרו בתשובה גדולה עד מאד, ואף שהיו הרבה מאנשי שלומינו שרצו לגרשם וכו' מפני הנהגתם המוזרת וכו', עם כל זאת גדולי אנשי שלומינו מאד הקפידו לא לגרשם ואמרו שרבנו ז״ל הוא נהר המטהר מכל הכתמים ועל כן הם באו לרבנו ז״ל והוא בוודאי יתקנם וכו', והסוף היו שהתעוררו שם בציון הקדוש בהתעוררות רב וחזרו בתשובה גדולה ונהפכו לאנשים אחרים.

עט

בעיר אומן היו קצבים אנשים מגושמים לצים ובורים כדרך קצב וכו׳, ומחמת שכל הביתי כנסיות היו במשך היום סגור ומסוגר מלבד הקלויז ששם ישבו בחורים ואברכים וזקנים ועסקו בעבודת השם יתברך בתורה ובתפילה והתבודדות בהתמדה נוראה ונפלאה מאד והיה שם חם בחורף כי חיממו את המקום, ועל כן היה דרכם של הקצבים להתאסף אחר עבודתם בהקלויז ולשבת על יד התנור (שקורים ריבע) והתחממו שם מרוב הקור שהיה בחוץ ודברו כל מיני דיבורים דברים בטלים וליצנות וגם התלוצצו מאנשי שלומינו ורצו אנשי שלומינו לגרשם, אך הרה״ק ר׳ אברהם ב״ר נחמן ז״ל (בעל המחבר ספר "ביאור הליקוטים") לא הניחם ואמר אם הם כבר נכנסים אצלינו בהקלויז צריכים לדבר עמהם דיבורי אמונה ויראת שמים ומעצותיו הקדושים של רבנו ז״ל אשר אין למעלה מזה, וכן היה שלבסוף חזרו בתשובה שלימה ונעשו צדיקים גדולים.

פ

פעם אחת קודם ראש השנה בא איזה בעל עבירה גדול וכו', איש גס ומגושם וכו׳, אצל ציון רבנו ז״ל וגם להיות בהקיבוץ הקדוש שלנו בראש השנה וניגש אליו הרב הקדוש מטשהרין ז״ל ואמר לו בזה הלשון "אתה בזיון לרבנו ז״ל, מי ביקש אותך לבוא הנה?". וגירשו משם, והקפידו עליו אנשי שלומינו ואחדים ניגשו אליו ואמרו לו הלא האדם הזה בא אל רבנו ז״ל ולא אליכם מדוע גירשתם אותו? ואצל רבנו ז״ל יש מקום לכולם כי לימודו הוא מלא רחמים וחסד וטוב.

פא

מוהרנ״ת ז״ל קודם הסתלקותו אמר שאפילו שהאדם הוא הבעל עבירה הכי גדול אם רק יאחוז את עצמו ברבנו ז״ל אז יש לו תקוה לתקן הכל כי הרחמנות של רבנו ז״ל הוא עד אין סוף וממשיך רחמנותו על הכל, אשרי מי שזוכה להיות מקורב אל רבנו ז״ל.

פב

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר לנו מאחר שהבעל דבר כל כך חזק וגרם למהפיכה בכלליות ובפרטיות ובפרטי פרטיות על דבר רבנו ז״ל, עלינו לרשום את כל הדיבורים שאנו שומעים בעת הלימוד שלומדים דברי רבנו ז״ל כי יצטרך לכל עם ישראל, ורואים שרק מה שנדפס זה נשאר לדורות ומזה נתעוררתי לרשום את כל השיחות שאני זוכה לשמוע, וכן לקבץ וללקט את כל השיחות שנרשמו על ידי החברים כדי להדפיסם ולהחיות נפש כל חי.

פג

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר פעם אחת: חבל מאד שלא לקטו אנשי שלומינו היקרים את כל השיחות שזכו לשמוע אצל מוהרנ״ת ז״ל ואצל תלמידיו הקדושים שהיו כולם עובדי ה׳ גדולים מאד במסירות נפש עצום, ובוודאי היו השיחות והדיבורים שלהם מחיים נפשות. וסיים שכל זה בא מבטלנות והתרשלות ורבנו ז״ל אמר (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן ס״א) שצריכים להאמין בהחידושים של עצמו שהם מאד יקרים בעיניו יתברך עי״ש. וכמו כן הוא בענין השיחות והדיבורים שהולכים בקבלה מדור דור בין אנשי שלומינו היקרים ראוי לרשום את זה על פני הכתב למען להחיות נפש כל חי ובפרטיות את בני הנעורים המתקרבים אל דרכי רבנו ז״ל.

פד

על שולחנו של מוהרא״ש נ״י (זי"ע) מצאתי פתק ורשום בזה הלשון "הדיבורים הולכים לכל הרוחות, והכתב נשאר לדורי דורות", ושאלתי אותו מה זה? וחייך ואמר פשוטו כמשמעו שחבל על הזמן היקר לבלות עם בני אדם אשר אינם מצייתים, עם כל זאת מעורר אותנו תמיד שאנחנו כן נדבר ונשיח עם אנשים ונעוררם ונחזקם ונאמצם בעבודת השם יתברך ומגלה לנו תמיד את גודל נפלאות הענין הזה. כי מעלת המזכה את הרבים אין לתאר ואין לשער כלל מעלתו בשמים ושם מתפארים עצמם מאד עם אדם המחזק ומאמץ את חברו.

פה

שאלתי את מוהרא״ש נ״י (זי"ע) מהו חומרות יתירות שהזהיר רבנו ז״ל לברוח מזה, (עי׳ שיחות הר״ן סימן רל״ה), והשיב כל דבר שהאדם מסופק אם לעשותו או לא זהו חומרות יתירות, כי האדם צריך רק לעשות "טאן און טאן אין עבודת השם יתברך און נישט טראכטן, און וויבאלד ער טראכט איבער, דאס איז שוין חומרות יתירות" (היינו שצריכים לעשות ולעסוק בעבודת השם יתברך ולא לחשוב על זה ומחמת שחושב על זה הרי זה כבר חומרות יתירות) (דיבר את זאת לענין ששאלתיו אם לישון בטלית קטן בלילה כמובא בשם האריז״ל והשיב כנ״ל).

פו

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) דיבר עמי מענין שמחה שצריכים לשמוח מאד מאד שקורין "משונה פרייליך", ואמר ראה איך העולם הפוך מי שהוא תמיד בשמחה והולך בפנים שוחקות ומרקד תמיד אומרים עליו שהוא משוגע חס ושלום, ומי שהוא תמיד בפנים עצובות והוא מלא דאגות ומרירות אומרים עליו זהו איש בין אנשים "דער פירט זיך ווי א נארמאלער מענטש".

פז

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: האדם צריך תמיד רק לחשוב אחר הטוב שיש בכל העולם וכאילו כל ישראל הם אנשים טובים וכשרים ומקיימים מצוותיו יתברך ובמה שחושב האדם שם כל האדם, (עי׳ ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן כ״א), ויכול להמשיך את כל ישראל לתשובה על ידי זה, וכן יומשך גם אצלו הטוב כי במה שחושב על אחר כמו כן יהיה אצלו.

פח

וסיפר לי אחד מאנשי שלומינו שהוא שמע ממנו פעם ללמוד את התורה אזמרה לאלוקי בעודי (ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן רפ"ב), וגילה את כל הנ״ל במה שאנו רואים שרבנו ז״ל מתחיל כי צריכים לדון את אחרים לכף זכות אפילו רשע גמור ואחר כך לדון את עצמו כי על ידי שידון את אחרים לכף זכות ממילא ידון את עצמו גם כן.

פט

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: אשר עיקר שלימות האדם כשמכניס את כל מוחו רק בדביקות הבורא יתברך ולא יראה רק אותיות (אולי כוונתו יחודי שמותיו יתברך) ושאלתיו איך זוכים לזה והשיב על ידי אמירה בתדירות דברי תורה ודברי תפילה "כמאמר רבנו ז״ל די ליפן זאלן דיר נישט צו שטיין" (היינו שהשפתיים שלך לא ינוחו).

צ

שמעתי מאחד מאנשי שלומינו ששמע ממוהרא״ש נ״י (זי"ע) במעשה של הבערגיר והעני (סיפורי מעשיות מעשה י׳), שרואים איך שהבערגיר עשה כל כך הרבה טובות להעני ומסר נפשו בעדו ולבסוף חשב העני מחשבות איך להעביר את בנו מן העולם ושילם רעה תחת טובה. ואמר מוהרא״ש נ״י (זי"ע) שהכוונה הוא שבתחילה עושה הצדיק טובות גדולות עם האדם עד שהאדם נתעשר ונתגדל ברוחניות, ואז מתהפך ונעשה שונא להצדיק וחושב מחשבות איך להעבירו מן העולם היינו כשאדם בא בתחילה אצל הצדיק הוא בחי׳ עני ואחר כך על ידי הצדיק זוכה להתעשר ולהתגדל וכבר שוכח מהצדיק ומתחיל להשכיל עם שכל עצמו וכאילו הוא יודע כבר מעצמו וחושב מחשבות איך להעביר את הצדיק ממחשבתו כאילו הוא לבד יודע מצד עצמו ואינו צריך כבר את הצדיק.

צא

שמעתי ממוהרא״ש נ״י (זי"ע) כי צריך להרגיל את עצמו להיות תמיד יחידי ולא לחפוץ לשום בריה ושום חבר רק יהיה כל מבוקשו "קיר" "א וואנט", רצה לומר להפוך פניו תמיד אצל הקיר ולא יראה ולא ישמע את שום בריה שבעולם.

צב

ואם אמנם יש אצלי שיחות רבות מפיו אשר ההכרח לקיום דעתו של רבינו ז״ל שיהיה מאוחד עם חברים ולדבר דברי רבינו ז״ל ביחד אך באמת שניהם אמת כידוע למבין כי בעסקי העולם הזה צריך להפוך פניו לגמרי אל הקיר ואין צריך שום חבר כאשר רגיל בהעולם שזה הולך לזה וויזיט ומבלים שעות וכו', זה אין צריך כלל רק לברוח אליו יתברך אך בעבודת השם יתברך צריך לחבר ולדבר עמו בעבודת השם יתברך ואיש את רעהו יאמר חזק אפילו כמה שעות.

צג

שמעתי ממוהרא״ש נ״י (זי"ע) בקדושת העיניים יש עבודה גדולה לדעת איך לילך על הרחוב ואפילו כשהוא נכנס בבית יש לימודים רבים איך ליישב באופן שלא יכשל בראיות אסורות חס ושלום, וכן יזהר לא להסתכל מחוץ לחלון וכו', (ודרכו כשהולך על הרחוב שמחזק את עצמו אז באמונה יתירה (תמיד ל״ב) ומסתכל רק על האלוקות שיש בכל דבר, וכן הזהיר אותנו)…

צד

שמעתי ממוהרא״ש נ״י (זי"ע) שמה שמובא בסיפורי מעשיות (מעשה י״ב) מהמדינה של עשירות שלכל אחד יש דגל ומי שהיה לו מעות הרבה היה לו דגל גדול ונראה לכל ולהיפוך מי שלא היה לו רק סך מועט היה נחשב לחיה לגמרי והיה דגלו נמוך ושפל ואמר "הדגל" הוא פני האדם וזאת רואים מי שיש לו עשירות רב הוא עומד בקומה זקופה ופנים שמחות ומי שאין לו הוא שפל בדעתו ופנים עצובות ואת הענין הזה רוצה "הבעל תפילה" לעקור מאתנו שנהיה תמיד דבוקים בהשם יתברך ולא נעשה עסק מעשירות וממון רק דגלו שהוא פניו יאיר תמיד בשמחה עצומה שהוא דבוק בחי החיים יתברך.

צה

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) דיבר מענין הכדור הארץ שקורין גלובוס שעשו האומות העולם וכפי שציירו אין ארץ ישראל למעלה רק גרינלאנד כמדומה, ואמר שצריכים לשבר את זה כי אין זה נכון כלל, מי עשה את זאת איזה גוי והלא חז״ל אמרו (זבחים נ״ד ע״ב) ארץ ישראל גבוה מכל הארצות וכך הוא בוודאי בלי שום ספק, ואיך נלך אחר דעת הגוי אשר הוא מלא מותרות ולאחר זמן יבוא גוי אחר ויאמר שהגלובוס הוא להיפוך חס ושלום וכו׳.

צו

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר לי שצריכים לחפש אחר רבנו ז״ל בכל המקומות כי רבנו ז״ל מסתיר את עצמו בכל מקום על הרחוב או בחנות ואם מחפשים אותו מוצאים אותו, (ומכלל דבריו שמעתי הסבר עמוק עמוק על שיחה זאת והוא ע״פ (ליקוטי מוהר״ן חלק ב׳ סימן ז׳) שהצדיק מרמז רמזים לתלמידיו איך לזכות להתקרב אליו יתברך ובכל דבר מעסק של עסקי העולם הזה שם גנוז תורת הצדיק (עי׳ שיחות הר״ן סי׳ ר״ד) וכשזוכים לקשרה אל תורתו רואים איך שרבנו ז״ל נמצא בכל דבר ומעורר אותנו אשרי הזוכה לחפש אחר הצדיק ואז יזכה למוצאו)..

צז

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) אמר: שהעיקר בעסק רבנו ז״ל הוא האודנין להטות אזניו רק לדברי הצדיק ויקיים (משלי כ״ב) שמע דברי חכמים וידע שאין לו שום דבר מבלעדי דברי הצדיק והראה לי את הסדר המובא (בליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן כ״א) בהתורה עתיקא להגיע לשפע אלוקי אי אפשר כי אם על ידי שיקדש את פיו וחוטמו ועיניו ואזניו והן הן המאירין לו שפע אלוקי הרי שחשב רבנו ז״ל את האוזן למעלה מהכל, ושאלתיו הלא בעץ חיים מובא אשר העיניים הם גבוהים מהכל כי הפה הוא שורש העשיה והחוטם הוא שורש היצירה והאזנים הוא שורש הבריאה והעיניים הוא שורש האצילות וכו׳, עיי״ש, והשיב לי אין הכי נמי האריז״ל מדבר מסדר הד׳ עולמות כך הוא הסדר, אבל רבנו ז״ל מדבר מעתיקא ששם נכלל הידיעה והבחירה יחד ובעתיקא אין שם עינים וחוטם ופה רק בחי׳ אוזניים לשמוע כי בעתיקא לית תמן שמאלא וימינא ושם אסור לחקור רק להטות אזנו ולשמוע.

צח

מוהרא״ש נ״י (זי"ע) דיבר עמי אודות רמזים שמונחים על הרחובות ואין צריכים לספר מוסר כלל כי כל העולם הוא ספר מוסר נורא מאד למשל הלכתי עם עוד אחד מאנשי שלומינו בתל אביב ונגד עינינו עומד אחד ומוכר משקפיים (משקפי־שמש) וצועק ומכריז בקול גדול רבותי קנו! קנו• "חבל לקלקל את העיניים".

צט

עוד שמעתי בענין זה אחד שאל אותו אם רוצה דולרים או לירות והוא ענה לו, לא! לא! איני רוצה רק לירות, לירות, ועמדתי משתומם מה הוא עונה לו כל כך הרבה פעמים לירות, לירות, אני צריך רק לירות, הלוואי שאזכה ללירות, והוא כאשר ראה שאני עומד ומשתומם, אזי הסתכל בי היטב וחייך, ואמר כן כן נכספתי לראות וכו׳.

ק

עוד שמעתי ממנו כשדברנו יחד ועבר מכבי אש ודרכם בשעה שנוסעים לכבות אש עושים רעש גדול מאד מאד, ואמר לי ראה גם ראה איך שהממשלה כבר הכינה אנשים שיהיו מוכנים לכבות אש ובשעה שרצים לכבות אש דרכם לעשות רעש גדול מאד מאד כמו כן צריך האדם להיות תמיד מוכן לכבות אש התאוות אצלו, ואיך זוכים לכבות האש הבוער בו על ידי צעקות ושוועות וקולי קולות בתפילה להשם יתברך.

(מתוך "אמרי מוהרא"ש חלק א')

זה כרוז, בודקים אותך!

למה לא נתן דוד המלך לשר צבאו להרוג את שמעי בן גרא? דקה של התחזקות מהצדיק רבי יצחק לעזער שליט"א

ברית לנכד הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

כשם שנכנס לברית • בביהמ"ד דחסידי ברסלב "היכל הקודש" ביבניאל נערכה שמחת הברית לנכדו של הרה"צ רבי יצחק לעזער שליט"א,

שיחות מוהרא"ש – גילגול

מוהרא"ש ז"ל אמר, שידועה שיחת רבנו ז"ל שאמר שעונש הגילגול הוא העונש הכי קשה, כי כשאדם בא עוד פעם לזה

האם להציב לעצמי מטרות בעבודת ה' בשאיפה להתקדם?

שאלה: מאת יוסף:האם האדם צריך להציב לעצמו מטרות בעבודת ה' כדי להתקדם? ואיך אדם יכול לדעת האם באמת הוא התקדם

מה דעתו של הצדיק לגבי שערוריית הכשרות שהתגלתה לאחרונה בלוס-אנג'לס?

שאלה: מאת יונה:לכבוד כבוד קדושת אדמו"ר מוהרא"ש שליט"א. קודם כל ברצוני להביע את רגשי לבבי לגבי בית המדרש 'היכל הקודש'

האם הצדיק יכול להכיר את נפשו של הכותב גם דרך מכתב מודפס שאינו בכתב יד?

שאלה: מאת מעוז:שלום לצדיק. רבינו כותב בלקוטי מוהר"ן בתורה קע"ג שעל ידי הכתב יכול הצדיק להכיר את הנפש והאמונה של

שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן