מוהראש 15

אמרי מוהרא"ש זי"ע (ו)

הקדמה

אמר הכותב והמלקט את האמרות האלו, אשר הם אמרות ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתיים, בדרכי האמונה הקדושה הצרופה, כפי שקבלנו מאבותינו ורבותינו הקדושים מדור דור.

הן אמת כי צעיר אנכי לימים ואיך אבוא לדבר לפני גדולים וחכמים ממני אך יען שזיכני הקב״ה בזכויות חינם להסתופף בצל הקודש של ישיבתינו הקדושה "היכל הקודש" חסידי ברסלב, ושמעתי שם שיחות וסיפורים אמרות קודש, דיבורים נפלאים ונוראים, יוצאים מפה קדוש של כ׳׳ק מוהרא״ש נ״י (זי"ע), וכן ראיתי בכתבי קודש של התלמידים שכתבו לעצמם זה ימים ושנים, כל מה שזכו לשמוע בעצמם, סיפורים ועניינים נפלאים, אשר כולם הם עצות והדרכות ישרות בעבודת השם יתברך וליקטתי אחד לאחד והיו לאחדים בידי עד שנתחבר ונתלקט אצלי החיבור הקדוש הזה, ואף שלא נכתב כסדרן ועל פי רוב אין שום קשר והמשך בין השיחות והדיבורים והאימרות כי כתבתי את זה כפי ששמעתיו בעצמי וכן כפי שהעתקתי מכתבי החברים שדייקו מאד מה שכתבו, עם כל זאת לא חסרתי דבר, כי כל שיחה וסיפור כשהוא לעצמו הוא חידוש נפלא כאשר יעידו המעיינים בזה בעין אמת.

ויען שכבר הדפסתי את זה בחוברות בודדות ונתפשטו בין התלמידים וכולם חטפו את זה ואמרו קדוש, קדוש, קדוש, אשרי הזוכה לשתות מימי הנחל דרך היכל הקודש והחייו עצמם בהם מאד מאד, כי כל שיחה ודיבור שיצא מפיו הקדוש של כ״ק מוהרא״ש נ״י (זי"ע) היא עצה נפלאה ונוראה עד מאד והדרכה ויעוץ בחיי יום יום לדעת איך להתנהג בכל פרט ופרט מהחיים, וכן יש בהם סיפורים ועובדות קדושים מרבנו ז״ל ומתלמידו מוהרנ״ת ז״ל ומכל התלמידים שבכל הדורות אשר עדיין לא נדפסו בשום מקום,

והם מגלים ומאירים אור נפלא על כל הדורות בחסידות ברסלב ומחזקים ומעוררים וממשיכים את הלב אליו יתברך.

ועל כן העתירו והפצירו בי חבריי וידידיי היקרים כל אנ״ש חסידי ברסלב תלמידי "היכל הקודש" להדפיסם בכרך אחד מה שכבר נדפסו בחוברות בודדות כי אין להשיג אפילו חוברת אחת כי תיכף ומיד נחטף בעת הדפסתו ולמען אקיים את מאמרם ז״ל (שבת קל״ד.): מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חבריי עיי״ש, על כן אמרתי לעשות רצונם ולהדפיסם בכרך אחד כל החוברות הבודדות.

ואבקש מהקדוש ברוך הוא שלא יצא דבר תקלה מתחת ידי חס ושלום, ותדונו לכף זכות את כ״ק הרה״צ מוהרא״ש נ״י (זי"ע) באם תמצאו איזה טעות או לא תבינו משהו בהאימרות האלו, כי בי העוון .ואני החייב בדבר כי פן ואולי לא הבנתי בהם, ולא ירדתי לסוף דעתו הקדושה וכשם שתדונו אותי לכף זכות כן ידין אתכם המקום ברוך הוא לכף זכות, ונזכה כולנו להתבשר בבשורת הגאולה על ידי משיח צדקינו אשר ידין את כל עם ישראל לכף זכות ויחזירנו אליו יתברך אמן ואמן.

ט״ו תמוז ה׳תשמ״ו יומא דהילולא של האיש האלקי רבינו אור החיים הקדוש זכותו יגן עלינו.

קא

שמעתי ממוהרא״ש נ״י (זי"ע) במה שמובא בליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן ס״א אשר יש שאין להם עצה שלימה והוא תמיד מסופק וכו׳, ומוחו מלא מותרות אך מי שכבר נשקע באלו המותרות יש מים שהוא מטהר מזאת הטינופת וכו׳, ואלו המים הם בחי׳ מחלוקת ואמר היינו בזה שמבזין את האדם ויש עליו מחלוקת והוא שותק זהו המים שמטהרין אותו מכל הטינופות והמותרות.

קב

ואמר: שהביזיונות והמחלוקת שבאים עליו צריך שירגיש כאלו שפכו עליו כלי עם מים, והעיקר לא לענות, ואמר שיש לפעמים אחד שמקבל כל מיני ביזיונות ושפיכות דמים בשביל מעט כבוד, וזה אינו נקרא ישמע בזיונו ידום וישתוק כי אדרבה הוא מקבל הבזיונות שיהיה לו כבוד ועיקר השפלות הוא למעט בכבוד עצמו ממש וידע מדרגתו באמת.

קג

שאלתי את מוהרא״ש (נ"י) זי"ע מה שאיתא בדברי רבינו ז״ל אשר התפילה מחייה ג׳ עולמות שפל כוכב מלאך הלא כפי המובא בדברי רבינו ז״ל (שיחות הר״ן סימן רכ״ה) אשר גם הכוכבים הם עדיין בעולם העשיה. והשיב: כי כן האמת הכוכבים הנראים לעינינו הם עדיין בעולם העשיה אך בעולם היצירה יש כוכבים רוחניים המחיים את הכוכבים שבעולם העשיה ובעולם הבריאה שם המלאכים ועתה מובן היטיב התפילה מחייה הג׳ עולמות שפל (עשיה) כוכב (יצירה) מלאך (בריאה) ואמר אצילות הם עצם אלוקות ועל ידי התפילה מעלים את הג׳ עולמות אליו יתברך.

קד

שאלתי את מוהרא״ש (נ"י) זי"ע במה שאמר לי שעל ידי ריבוי דיבורי תורה ותפילה יזכה שיאירו לנגד עיניו תמיד אותיות האם זה יחודי שמותיו ענה ואמר לא, רק על ידי ריבוי תורה ותפילה יזכה לאור כזה אשר תמיד יאיר לפני עיניו האותיות שמתפלל כי על פי רוב האדם מתפלל ואף שמסתכל בהסידור אין האותיות מאירים לפניו כלל ועל ידי יגיעה בעבודת השם יתברך יזכה שיאיר לו תמיד.

קה

ושאלתיו אולי זה שמות יחודי שמותיו יתברך אשר צריך האדם לייחדם תמיד וכמובא (בליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן ב׳) אשר על ידי התפילה מאירים לפני עיניו השמות היוצאים מנוקבא דפרדשקא שהוא ע״ב ס״ג מ״ה ב״ן והשיב לי, לא ! רק כאשר אמרתי לך.

קו

ושאלתיו מה יעשה מי שבא לפני עיניו תמיד יחודי שמותיו יתברך ביחודים קדושים הלא מובא בסיפורי מעשיות (במעשה החיגר) שהזקן הניח להם ספר (וכפי המובן שהיה הרבה שמות וכו׳ קבלה מעשיות), ואסר להם להשתמש בהם רק שיהיה להם אמונה פשוטה בהשם יתברך. ענה ואמר לי הנה בענין השמות הקדושים צריך שיבוא מעצמו ויצטיירו מעצמם לפני עיניו ואם לאו אין זה כלום כי מי שרק מצמצם מוחו ורוצה לציירם במוחו ובאמת אין זה בא מעצמו הכל הוא דמיון ובירושלים יש בית הכנסת שמכוונים והם מאמצים את עצמם לצייר השמות כפי שכתוב לפניהם ובאמת הוא רק דמיון כי השמות צריכים לבוא מעצמם וזה זוכים על ידי זיכוך הגוף, ושאל אותו אחד איך זוכים לזכך את הגוף ענה בפשיטות עיין בהתורה חותם בתוך חותם ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן כ״ב לצעוק הרבה להשם יתברך.

קז

ואמר: העיקר הוא שמחה וצריך למסור נפשו בשביל מדת השמחה והבעל דבר עוקר את האדם דייקא על ידי עצבות ומביא את האדם לביטולים שיבטל מתורה ותפילה, ועיקר כוונתו שיפול בעצבות, על כן צריך לעשות כל מיני פעולות שבעולם להיות בשמחה, ואמר: מה שאמר רבינו ז״ל להחיות עצמו במילי דשטותא כוונתו להוריד את עצמו בקטנות עצום ולשחק במשחקים של הנערים הקטנים, ועל ידי זה יזכה להחיות את עצמו תמיד.

קח

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר לי: מה שמובא בסיפורי מעשיות (מעשה ג׳ מהחיגר) פעם אחד היה חכם אחד והקיסר מהמדינה היה אפיקורס גדול ועשה את כל המדינה לאפיקורסים והלך החכם וקרא את כל בני משפחתו ענה ואמר להם הלא אתם רואים שהקיסר הוא אפיקורס גדול ועשה את כל המדינה לאפיקורסים וכו', לכן נפרוש אל המדבר כדי שנשאר בהאמונה בהשם יתברך. החכם הוא הצדיק, וכל העולם נפלו לאפיקורסות רחמנא ליצלן, והחכם מוציא את אנשיו במדבר זהו ברסלבר שטיבל שהוא דומה למדבר ממש כי תראה אשר שום בריה לא יבואו שם הן קנאים והן רשעים והוא דומה למדבר ממש כי אין מי שרוצה שיהיה לו עסק עם מקום זה.

קט

עוד אמר לי: במה שמובא שם שעשה החכם עיגול כוונתו הוא אמונה כמו שכתוב (תהלים פ"ט) ואמונתך סביבותיך, וכשאדם חזק באמונה אין שום בריה שירע לו כלל ושום צער ונזק משדים וקליפות לא יגעו בו.

קי

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר לי: הפלא ופלא הכל לומדים עם נערים משמירת הדיבור ולא לכעוס ולא להתקוטט אך משמירת העיניים בשום מקום אין מי שידבר מזה עם ילדים.

קיא

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר לי: שכל מה שעובר על האדם הוא מחמת חסרון השמחה כי כשהוא תמיד בשמחה אין לו שום דאגות ואין לו שום פחדים משום בריה ותיכף ומיד כשאובד את השמחה בא עליו דאגות ופחדים.

קיב

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר לי: שהאדם צריך תמיד לעמוד "בלייבן שטיין" במקום שהוא שם עכשיו "אם אני בבית הכנסת אני בבית הכנסת ועושה מה שאני צריך, אם אני ברחוב אני ברחוב וכו', ואם אני בבית אני בבית וכו', וכן אפילו אם נפלתי נפלתי וכו'," לעולם לא יחשוב מה היה קודם ומה יהיה אחר כך "רק במקום שאני עומד עכשיו" ואם ילך בדרך זה "לעולם יהיה בן חורין מכל מיני שיעבודין".

קיג

ואמר אז: שאפילו בשביל הנסיעה לציון רבינו ז״ל אין לחשוב כלל נתתי כסף והרשמתי את עצמי להיות בין הנוסעים "וגמרנו" לא לחשוב בזה כלל והראה לי שיש מכתב ממוהרנ״ת ז״ל שכתב לר׳ יצחק בנו שהתבלבל את עצמו עוד בתחילת השנה מה יהיה בסוף השנה איך יוכל לבוא אל הקיבוץ בראש השנה באומין הלא יש לי כל כך הרבה מניעות מהפאסט ובני העיר ובני ביתי והשיב לו מוהרנ״ת ז״ל מה אתה חושב תשכח הכל כי אף שהוא דבר גדול לחשוב מציון רבינו ז״ל ולהשתוקק לנסוע לשם ובפרט על ראש השנה אבל לא שיתבלבל על ידי זה, והבן עמקות השיחה.

קיד

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר לי: שמי שעוסק לדבר עם בני אדם בעבודת השם יתברך ולקרבם אליו יתברך, אסור לו שיהיה לו איזה שיעבודין אל זה העולם כי צריך להיות למעלה מהזמן והמקום.

קטו

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר לי: הדרך הטוב למקרב רחוקים שיהיה לו בקביעות התבודדות קודם שמדבר עם בני אדם ואחר שמדבר ובין אחד לחבירו תמיד יתבודד ועל ידי זה ינצל מהרע שלהם וכן יתקבלו דבריו, (ועיי׳ ליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן נ״ט).

קטז

אחד שאל אותו, כמה פעמים למד את הליקוטי מוהר״ן, ענה ואמר לו אף פעם לא רק עכשיו הולך להתחיל בפעם הראשונה, (והלה התחיל לתמוה איך יאמר דבר כזה וכו׳ וכו׳,) והבנתי אז ממנו כי באופן כזה צריכים ללמוד ספרי רבינו ז״ל להתחיל מחדש בכל פעם כשלומד כאלו עוד לא למד את זה בשום פעם ואז גם הראתי לו ענין אחד בליקוטי הלכות ובשעה שדפדפתי את הדפים למצוא הענין התנענע בהתלהבות עצום וחזר כמה פעמים "איך גיי יעצט זעהן א נייע זאך וואס איך האב קיינמאל נישט גיזעהן" (היינו שאני הולך עכשיו לראות דבר שאף פעם לא ראיתיו), וכן כשראה את זה נענע את עצמו ואמר "איך האב דאס קיינמאל נישט גיזעהן", (היינו אני אף פעם לא ראיתי דבר זה) ובאמת מי שיש לו עין לראות ולב להרגיש שבזה מוסתר כל גדלותו מה שאין בשום אחד מאנ״ש מקטן ועד גדול כי כל אחד כשלומד איזה דיבור מרבינו ז״ל זאגט ער אז דאס ווייסט ער שוין (היינו שאומר שדבר זה הוא כבר יודע); ועל ידי זה נשאר במקומו הראשון אבל הוא בכל רגע ממש מתחדש בחידוש נפלא ומכל שכן כשרואה או שומע דיבור מרבינו ז״ל אז הוא אצלו חדש לגמרי לגמרי "ממש כמו שהיה אצל מוהרנ״ת ז״ל" ובזה אין מי שישווה את עצמו אליו.

קיז

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר לאחד מאנ״ש שמה שאמר רבינו ז״ל לאמו שהוא יכול לחיות ג׳ ימים בלי אכילה ובלי שינה ולא יצטרך לזה כלל מרוב אור חכמת התורה שיש בו וכששאלה אמו מהו אומר, אמר גם בין אנשיי יש כאלו, ואמר "שבין אנשיי זה אני" כי אני יכול לחיות בלי זה, ומי שזכה לראותו כמעט שאינו אוכל ואינו ישן כלל כי אם מעט מאד ואינו נצרך אל זה כלל והוא תמיד רענן ומיושב ושמח בתכלית השמחה ואינו נחסר לו זה כלל וזה דבר חידוש ופליאה נשגבה איך יכול ילוד אשה לעשות זאת אם לא כי רוח אלוקים בו.

קיח

שאלתי את מוהרא״ש (נ"י) זי"ע האם כדאי ללכת עם ציצית של תכלת ואמר כן והראה לי שגם הוא הולך עם ציצית של תכלת.

קיט

דיבר מענין אחדות ושלום עם חביריו ושאלו אחד איך זוכים לזה הלא בעצם אני שונא את זה או את זה והשיב בפשיטות מתפללים "רבונו של עולם אני שונא את זה" (ואמר להזכיר בפרטיות את השם שלו), זכיני שאהיה בשלום עמו ועל ידי זה ממילא יזכה לזה.

קכ

שאלתי את מוהרא״ש (נ"י) זי"ע מובא (בליקוטי מוהר״ן חלק א׳ סימן י״ח) אשר צריך האדם להגיע לאמונה שלימה ומזדככת כפי הפרת הכעס ברחמנות שאז זוכה לשעשוע עולם הבא וכו', ואם יש אצלו רק שמץ עבודה זרה שהוא פגם אמונה כגון צבי הפסיקו וכו', שהוא דרכי האמורי הרי זה אינו זוכה לזה וכו', עיי״ש; ושאלתיו הלא רבינו ז״ל הזהיר להסתכל על הרמזים ואם יסתכל על כל דבר פרט האם אין זה דרכי אמורי, והשיב האדם צריך להסתכל בכל דבר ופרט בעסקי העולם הזה ולהבין רמזים להתקרב אל השם יתברך אבל אם מקבל רמזים בשביל עבירות חס ושלום ודברים בטלים ומשחק בקלפים זהו מדרכי אמורי, ועל כן כשיוצא מבית המדרש ונופל חס ושלום או איזה דבר מפסיקו צריך שידע ויקבל רמז מזה שבוודאי צריך לחזור לבית המדרש ללמוד או להתפלל אבל אם חס ושלום דיבר עד כעת דברים בטלים או עשה מעשים מגונים וביטל את הזמן ורוצה לברוח משם ואחד בא ומפסיקו אין לקחת מזה רמזים בוודאי הייתי נצרך להשאר שם כי זהו דרכי האמורי.

זה כרוז, בודקים אותך!

למה לא נתן דוד המלך לשר צבאו להרוג את שמעי בן גרא? דקה של התחזקות מהצדיק רבי יצחק לעזער שליט"א

ברית לנכד הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א

כשם שנכנס לברית • בביהמ"ד דחסידי ברסלב "היכל הקודש" ביבניאל נערכה שמחת הברית לנכדו של הרה"צ רבי יצחק לעזער שליט"א,

שכחתי את האור דולק במקרר בשבת, מה עושים?

שאלה: האם יש היתר לפתוח את המקרר בשבת שהאור עובד משום שיש שם אוכל ועונג שבת, וכו', ואין שום אפשרות

כשהייתי צעיר נכשלתי הרבה בחטאת נעורים. מה אני יכול לעשות כדי לתקן את הכל?

שאלה: מאת שאלתיאל:לכבוד אדמו"ר שליט"א שלום רב. כשהייתי צעיר נכשלתי הרבה בחטאת נעורים, כלומר באוננות, ועכשיו אני מתחיל לראות ולהבין

רבי נחמן דיבר רבות בגנות הכעס. מה ההגדרה המדויקת של "כעס"?

שאלה: מאת יואל: הרבי מרבה לדבר בליקוטי מוהר"ן בגנות מידת הכעס, ורציתי לבקש מכבוד תורתו שיגדיר לי מהו כעס –

שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן