handcuff-3748614_1280

"שיחות מוהרא"ש" – חובות

מוהרא"ש (נ"י) זי"ע אמר, שכל דיבור מרבנו ז״ל הוא עצה נוראה ונפלאה אפילו בגשמיות, ולקח לדוגמא ענין החובות, אשר יש בני־אדם שמכניסים עצמם בחובות, ובכל פעם שיש להם רק אפשרות ללוות הם לווים בלי שום חשבון, ואחר־כך בא זמן הפרעון, ואין להם מהיכן לשלם, והם צריכים להתחבא מבעלי החובות, עד שהם הולכים נעים ונדים ברחוב, ברחוב זה אינו יכול לילך, כי שם יש בעל חוב שחייב לו מעות, ובבית־הכנסת זה אי אפשר לו להתפלל, כי יש שם בעל חוב שחייב לו מעות, ובמקוה זה אי אפשר לו ללכת, כי ימצא שם בעל חוב שחייב לו מעות וכו', וכך הולך נע ונד, רחמנא ליצלן, אבל אם היה מציית לרבנו ז״ל, שהקפיד מאוד מאוד שלא להיות בעל חוב, אז היה חי חיים טובים, והיה ישן בטוח והיה הולך לבטח בכל מקום, ולא היה מתפחד כלל משום בריה שבעולם.

וסיפר מוהרא״ש (נ"י) זי"ע, שרבנו ז״ל בעצמו הקפיד מאוד מאוד שלא להיות בעל חוב, וגם אמר רבנו ז״ל, שהוא היה נזהר לא ללוות כלל, ואמר, שיותר טוב להיות חייב לעצמו מאשר להיות חייב לאחרים, הינו אם צריך משהו, יותר טוב שיהיה בעל חוב לעצמו, ויחכה עד שיבואו אליו המעות מאשר ילווה אצל אחרים (עיין שיחות־הר״ן, סימן קכ״ב).

ואמר מוהרא״ש (נ"י) זי"ע, שיש בני־אדם שממש נכנס בהם חלי ומחלה של הלוואות, וצרכים להיות בעלי חובות על לא דבר, ותמיד הם לווים כסף מזה ומחזירים לזה, וכן סובב חלילה, ותמיד נשארים בעלי חובות, והם שבורים ורצוצים, וחיים בפחד גדול ובקטנות המוחין.

וסיפר מוהרא״ש (נ"י) זי"ע על עצמו, שהוא היה נזהר עד מאד לא ללוות שום פרוטה מאחרים, רק כשהיה חסר לו היה מחזר על הפתחים, והעיקר לא להיות בעל חוב, [וזה היה אחר חתונתו, שהיה נזהר בזה עד מאד לא ללוות משום בריה שבעולם, ופעם אחת כשהיתה לו דחקות גדולה בביתו, ורצה לצאת לנסוע לאיזה מקום לקבץ קצת צדקה, והתחיל לחפש בביתו אולי ימצא על־כל־פנים כמה פרוטות לנסוע, ובקשי גדול מצא ארבע־עשרה פרוטות, (ואז עלתה נסיעה חמשה־עשר סנט), והיתה חסרה לו פרוטה אחת, וחפש בכל ביתו עוד פרוטה ולא מצא, והלך אל בעל חנות המכולת שבשכנותו, וביקש ממנו שילווה לו פרוטה, והלה צחק ואמר: קחו חמישים פרוטות בהלוואה. וסירב, ולקח ממנו רק פרוטה אחת ונסע, וכשקיבץ צדקה, בא בחזרה והחזיר לו את הפרוטה, כל־כך היה נזהר אז לא להישאר חייב אפילו פרוטה אחת.

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר, שכל שיחה מרבנו ז״ל היתה אצלו תורה שלמה, והלך עמה עד מסירות נפש, אם רבנו ז״ל אמר לא ללוות ולא להיות בעל חוב, אזי לא רצה ללוות ולהיות בעל חוב.

מוהרא״ש (נ"י) זי"ע אמר, שלולא עסק ההדפסה וההפצה של ספרי רבנו ז״ל, לא היה אף פעם נכנס לחובות, כי לא התיר לעצמו ללוות רק על עסק ההדפסה וההפצה של ספרי רבנו ז״ל, ולולא אלו החובות לא היה אף פעם נכנס לחובות, כי עליהם הרגיש שרבנו ז״ל אמר לו: לוו עלי ואני פורע, וכן ניכנס לחובות לאלפים ולרבבות ממש, כי כמה פעמים הגיעו החובות שלו בפעם אחת ליותר ממאה אלף דולר, והשם יתברך עזר לו בזכות רבנו ז״ל, שבכל פעם היה לו להחזיר, ואמר, שהרגיש ממש בכל הלוואה שרבנו ז״ל אומר לו: לוו עלי ואני פורע, וכן היה, שבכל פעם הרגיש שרבנו ז״ל פורע בעבורו את החובות שלו.

ודיבר עמנו מוהרא״ש (נ"י) זי"ע הרבה בענין להתרחק מלהיות בעל חוב, ואמר שצריכים הרבה לבקש ממנו יתברך שלא ימות בעל חוב, כי יהיה לו ההכרח לחזר ולהתגלגל ולבוא בזה העולם כדי לשלם למלווה את החובות, וכמה פעמים שמענו מפיו הקדוש, שאמר לאנשים שרצו להלוות לו מעות: "איני רוצה ללוות עכשו, כי איני נצרך למעות", וכשהפצירו בו אמר: "מה יש בכוונתכם, דווקא להכניסני בחובות? איני רוצה לצאת מזה העולם בעל חוב, ולחזר ולהתגלגל בזה העולם בגללכם".

וסיפר מוהרא״ש (נ"י) זי"ע סיפור נורא מהבעל־שם־טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו, שהתאכסן פעם אצל יהודי עשיר אחד, ובתוך דבוריו אמר לעשיר שיראה לו את סוסיו, והלכו אל מקום הסוסים, ובחר לו הבעל־שם־טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו, סוס אחד, ואמר לעשיר: "תן לי את הסוס הזה, כי מאד מוצא חן ונראה בעיני", ענה לו העשיר: "רבי, תיקחו כל סוס שתרצו רק תשאירו לי את הסוס הזה, כי הוא הסוס המובחר שלי, וממנו כל פרנסתי", ושתק הבעל־שם־טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו, והבעל־שם־טוב הקדוש חזר אל תוך הבית, ואמר לעשיר: "תביא לי את שטרי החוב שיש בידך", והביא, ובחר הבעל־שם־טוב הקדוש אז שטר חוב ישן, ואמר לעשיר: "אולי אתה יכול לתן לי את השטר הזה", והתחיל העשיר לצחוק, ואמר: "רבי, קחו את זה כי ממילא כבר אינו שווה שום דבר, כי זה שלווה ממני המעות כבר מת, ואיך אוכל לגבות ממנו", ותכף־ומיד כשלקח הבעל־שם־טוב הקדוש את שטר החוב בידו, קרעו לחתיכות קטנות, ומיד החלו לשמע קול צעקות נוראות מהחצר, וניגשו אל החלון, וראו שהמשרת צועק ובוכה, שהסוס הטוב ביותר נפל ארצה ומת, והחל העשיר להצטער על כך מאד, ענה ואמר לו הבעל־שם־טוב הקדוש: "בני, אל תצטער, תדע כי הסוס היה גלגול של הלווה שלווה אצלך מעות, ולא שלם לך, והוצרך להתגלגל ולעבד אצלך, ועכשו שנתת לי את שטר החוב במתנה ואני קרעתי אותו לחתיכות, ואתה צחקת ומחלת על החוב, על־כן בא אל תיקונו, ובשביל זה מת הסוס".

וסיים מוהרא״ש (נ"י) זי"ע: איזה פחד נופל על האדם כששומע סיפור כזה, שבשביל חוב צריכים לחזור ולבוא בגלגול ולהיות סוס, ועל־כן המשכיל על דבר אמת עליו לברוח מלהיות בעל חוב.

(מתוך "שיחות מוהרא"ש חלק א'")

השולחן הקדוש של ט"ו בשבט "היכל מוהרא"ש"

ט"ו בשבט מיוחד במינו יחד עם מו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א והרה"צ ר' דניאל בוים שליט"א ב"היכל מוהרא"ש" יבנאל עיר

ט"ו בשבט תשע"ט במחיצת ר' דניאל בוים שליט"א

ביום ט"ו בשבט זכינו לבקר יחד עם ר' דניאל בוים שליט"א במירון אצל רבי שמעון בר יוחאי זי"ע שם פגשנו

קונטרס "חמישה עשר בשבט"

קונטרס "חמישה עשר בשבט" יגלה נוראות ונפלאות מהיום הקדוש הזה, והלימודים שלומדים ממנו, ומסודות ורזי הגילגול, ומה שעובר על האדם

קונטרס "ט"ו בשבט"

קונטרס – ט"ו בשבט דרושים נפלאים, רמזים יקרים שיכולים ללמוד מהאילנות, שיוכל להחזיק מעמד בכל מה שעובר עליו, ולא יפול

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
שלום לכם!
איך אפשר לעזור?
Powered by
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן