סיפורים מהפצה

סיפורים מפעימים במכולת…

מיום שזכיתי להתקרב אל האור הגדול של רבינו ז"ל, לטעום ממי הנחל הנפלאים, שכן בלבי רצון חזק – להיות מאלו שמשקים אילנות, לא משאירים אצלם לבד את האוצר, אלא נותנים לעוד יהודים לטעום. הרצון הזה כמעט לא בא לידי ביטוי, כי כמובן שהס"מ מכניס כבדות ועצלות ומנסה להציג את עבודת הקודש של הפצת אור רבינו כמשא גדול שלא כל אחד יכול.

ברוך ה' שלא הסיר חסדו מעמדי, יום אחד שמעתי שיעור מאת רבי יצחק נ"י, ובאמצע תפסו את לבי מילים נפלאות: אי אפשר לתאר את מעלת האדם שמזכה יהודים, שווה לצאת להפצה אפילו אם מפיצים רק קונטרס אחד!. מאז קיבלתו על עצמי לראות לנצל כל הזדמנות בשביל להפיץ, אפילו לזמן קצר, ואפילו בשביל קונטרס אחד…

ביום שלישי השבוע יצאתי להפיץ במושב אדירים בצפון, לקראת סוף היום נכנסתי למכולת של היישוב, 'מה שלומכם יהודים יקרים?' קראתי לעבר המוכר ויהודי נוסף שישב ופטפט איתו, 'יש לי מתנה בשבילכם, חוברות נפלאות מהצדיק מיבנאל', כשמוע האיש שישב ליד המוכר את המילים 'הצדיק מיבנאל' הוא קפץ ממושבו 'הצדיק הקדוש מיבנאל?! בטח, תביא! בזכותו יש לי משפחה יפה'. '

"מה הכוונה? מהיכן אתה מכיר את הצדיק שלנו?!" שאלתי

אם יש לך זמן, בא שב איתנו, אני אספר לך את הסיפור שלי: התחתנתי לפני 32 שנה, המתנו לילד אבל לצערי הרב עברה שנה אחר שנה והישועה לא הגיעה. עברו עלינו עשר שנים קשות מאד שלא הפסקנו לקוות ולהתאכזב..

יום אחד דפיקות בדלת, אני פותח ואני רואה בדלת שני אברכים ממש כמוך עם חוברות ביד, הכנסתי אותם לביתי ונתתי להם לשתות, הם ראו עלי את העצבות 'מה קרה למה אתה לא בשמחה?' שאל אותי אחד מהם.

"תאמינו לי יש לי הכל בחיים, אבל זה לא שווה כלום, אנו כבר עשר שנים בלי ילדים וזה קשה מאד, אין לכם מושג כמה' עניתי.

הם התלחשו שניה ביניהם ואמרו: "רוצה לבקש ברכה מהצדיק? אולי נצליח להשיג אותו בטלפון הוא בארה"ב".

"למה לא, ברכה זה תמיד טוב" עניתי.

הם התקשרו מהטלפון שלי בבית, בזמן המעשה השיחות לחו"ל עלו הרבה, אבל זה כמובן היה שווה. ברוך ה' הם הצליחו להשיג את הצדיק והעבירו אלי את הטלפון. הצדיק שאל אותי לשם אמי ושם אשתי ושם אמה, ולאחר שתיקה קצרה הוא הפטיר: "יהיו לך בעזרת השם ארבעה ילדים, אבל דבר אחד אבקש ממך בני – תכבד את אשתך יותר, לא כמו שאתה מתנהג אליה היום' נשארתי פעור פה עם צמרמורת בכל הגוף… ארבעה ילדים אמן כן יהי רצון, אודה ואבוש, עד אז לא כבדתי את אשתי, חייתי כמו שייח', נתתי לה הוראות תבשלי לי תכבסי לי, תעשי לי וכו'. מאז השיחה עם הצדיק התחלתי לכבד אותה מאוד, מה אני יגיד לכם, לא עברה שנה וילד ראשון נולד, וכיום יש לנו ארבעה ילדים, בדיוק כמו שהצדיק ראה ברוח קודשו, כמובן שהגענו ליבנאל להודות לו על הישועה הגדולה".

התפעלתי מה הסיפור המפעים נתתי לו את חוברת והתכוונתי לצאת לדרכי, אבל אז עצר אותי בעל המכולת:  "חכה חכה, את הסיפור שלי עוד לא שמעת, קח פחית ותחזור לשבת"… כל מה שאומר לך בעה"ב עשה אז לקחתי פחית קולה וחזרתי למקום…

"תקשיב" אמר והתחיל לספר: "לפני כשנה נקבע לי דיון בבית המשפט בעפולה, סכום כסף ענק עמד על המאזנים ובהחלטת השופט יכולתי להפסיד הון רב, הדיון נקבע לתשע בבוקר. יצאתי מהמושב על הבוקר, קצת לפני תשע אני מקבל טלפון מהעורך דין הבכיר ששכרתי, שהוא יגיע רק בשעה שתיים, בית המשפט הסכים לדחות את הדיון עד שיגיע, קצת התאכזבתי, להישאר במתח כל כך גדול עוד חמש שעות.. ועוד להיות תקוע בעפולה, מה אני יעשה פה?, הסתובבתי עם הרכב ברחובות העיר ללא מטרה מוגדרת. פתאום על הכביש אני רואה חוברת שנראית עם דברי תורה, אפילו שאני לא דתי אבל כאב לי לראות חוברת קודש מבוזה על הרצפה, עצרתי את הרכב והרמתי אותה, פתחתי ואני רואה את התמונה של קבר הצדיק מיבנאל, היה כתוב שם שהוא הבטיח שמי שיגיע לקברו יהיה לו ישועה שלימה מהשמים, אמרתי לעצמי: מה יש להפסיד, במקום להסתובב כמו סביבון – נלך להתפלל בקבר הצדיק. שמתי ווייז והמשכתי לכיוון יבנאל. התפללתי והתחננתי שאצא זכאי בדיון ולא אפסיד. כך עמדתי והתפללתי זמן רב עד שהשעון הראה שעלי כבר לחזור לבית המשפט. כשירדתי לכיוון הרכב, ניגשו אלי שני בחורים שבאו להגיד את התהילים כסגולה לזווג בציון הצדיק, וביקשו טרמפ, הם היו צריכים להגיע לבני ברק ורצו להגיע איתי לתחנה מרכזית בעפולה, הסכמתי בשמחה ונסעתי במהירות כדי לא לאחר את הדיון.

באמצע הנסיעה צלצל הטלפון, על הקו היה העורך דין, הוא סיפר שעדיין הוא תקוע בבית משפט בנצרת בדיון מאוד דחוף והוא לא יוכל לייצג אותי, הייתי בהלם, מה אעשה עכשיו? לא שייך לחפש עורך דין אחר תוך עשר דקות שיגיע ויכיר את התיק הסבוך. ואני בעצמי בחיים לא דיברתי בבית משפט ואיני מכיר לא את התיק כראוי ולא את צורת ההתנהלות בבית המשפט. מה עושים? הייתי אובד עצות, אבל אפילו זמן לחשוב לא היה… השעה כבר הייתה שתיים – זמן הדיון. התנצלתי בפני הבחורים שאני לא יספיק להוריד אותם בתחנת האוטובוס, "אלא אם כן תחכו עד סיום הדיון", אמרתי חצי בצחוק… "אנחנו לא ממהרים, נכנס איתך לדיון, נתפלל עליך, יהיה מעניין" אם בא לכם בשמחה עניתי והחניתי את הרכב בחניון ליד בית המשפט. נכנסתי באיחור לדיון, שני עורכי דין חמורי סבר כבר ישבו באולם, השופט גם הוא כבר הגיע ואני נכנס עם שתי הבחורים, "טוב שהגעת סוף סוף, מי מייצג אותך? שתי הבחורים האלה?" שאל השופט.

"לא, הם רק באו לצפות, הם חברים שלי, אין לי מייצג, אני מייצג את עצמי" עניתי בחצי פה, חיוך קטן ושמח עלה על פניהם של עורכי הדין שכנגדי חיוך שאמר 'מצוין שבאת בלי עורך דין, כך נאכל אותך בלי מלח'…

הדיון התחיל, ברכי כמעט וכשלו מלחץ, הבחורים ישבו בפינה ואמרו תהילים בלי הפסקה.

עורכי הדין חקרו אותי, והביאו ראיות, ואני בקושי מכיר את התיק, הרי העורך דין ששכרתי במיטב כספי הכין את כל החומר. אבל פתאום הרגשתי שנכנסים בי כוחות ובטחון עצמי שלא הכרתי מעולם "כבוד השופט שני עורכי הדין האלא הם שקרנים!" צעקתי.

"איך אתה מדבר על עורכי דין מכובדים בישראל?' גער בי השופט.

"הם שקרנים! אני אומר לך, אני עוד יוכיח לך!" עניתי לעומתו בבטחון רב. הדיון נמשך עורכי הדין ציטטו איזה מסמך ואני צעקתי: "כבוד השופט, אין כזה מסמך! אמרתי לך שהם שקרנים!" השופט ביקש מהם לראות את המסמך שאני בעצמי לא ידעתי אם יש אותו או לא… עורכי הדין התחילו לדפדף בתיק העבה זמן ממושך, לאט הם התחילו להסמיק כשראו שבאכן המסמך אינו נמצא אצלם… ואני ממשיך עם הדרמה "הם שקרנים! ראית כבוד השופט, סתם עושים צחוק מבית המשפט!" השופט חיכה עד שהם הודו שאין בידם את המסמך, והדיון נמשך עוד דקות ספורות בלבד, עד שהשופט הודיע שהוא הולך להגיד את פסק הדין לאחר הפסקה קצרה. ישבנו במתח עד שהשופט חזר ואז הוא פשוט זיכה אותי מכל התיק! ממש מאה אחוז, הצלחה שלא ציפיתי גם בחלומותי הוורודים, בפרט בלי עורך דין, נס אמיתי!.

מוהרא"ש שלח איתי שני עורכי דין שישבו וקראו תהילים באולם הדיונים. זה הצדיק שלכם, תמשיכו להפיץ וגם אם נראה לכם שאולי יזרקו את הקונטרס על הרצפה, אל תדאגו – מישהו כמוני ירים אותו ויזכה לישועה!" הייתי נפעם ושמח משני הסיפורים שזכיתי להם במכולת הקטנה, בזכות הפצה קטנה אפילו בשביל קונטרס אחד…

הגב

avatar
  הירשם  
Notify of
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן