לא, אתה לא הולך הביתה!

פעם לאחר חצות לילה, יצא מוהרא"ש ז"ל לטייל מחוץ לבניין המתיבתא כשהוא מלווה בתלמידי היכל הקודש, ששמעו ברוב קשב שיחות יקרות מפיו הקדוש. באמצע חלף לידם גוי, ומוהרא"ש פנה אליו בהפתעה ושאלו: "להיכן אתה הולך?"

"גמרתי את עבודתי, אני הולך עכשיו לביתי" ענה הערל.

התאנח מוהרא"ש אנחה גדולה ואמר באנגלית: אוי, מתי אוכל גם אני ללכת הביתה?…

"גם אתם יכולים ללכת הביתה", אמר הגוי, "אם אתם רוצים".

נענה מוהרא"ש: "אני עדיין לא גמרתי את עבודתי, איך אני יכול ללכת?!"

"כן, כן, אתם צריכים למסור את חכמתכם לאחרים, יש לכם עוד הרבה עבודה"… הפטיר הגוי ופנה להמשיך בדרכו.

פנה מוהרא"ש לתלמידיו האהובים ואמר: שמעתם מה אמר לי גוי זה? אני התאנחתי שאני רוצה כבר להגיע לביתי הנצחי לחזור הביתה לעולם העליון, אבל עדיין יש לי הרבה לעשות בזה העולם, למסור את חכמתי לאחרים, להחזיר אותם בתשובה, עדיין איני יכול ללכת הביתה…

כך היה מוהרא"ש מרגיל את עצמו עוד מימי נעוריו להתבונן וללמוד רמזים נפלאים מכל דבר שרק ראה ושמע כדברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן נד) שהשם יתברך מצמצם עצמו בכל יום במחשבה דיבור ומעשה, לקרוא לאדם ולעוררו לחזור אליו יתברך.

(ע"פ שיחות מוהרא"ש ח"א ערך רמזים)

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

דילוג לתוכן