הייתי בסעודה שערכתם בירושלים ביום פסח שני, מה הענין בזה?

שאלה:

לכבוד מו"ר שליט"א. ראיתי שאתם נוהגים להתאסף יחד ולעשות סעודה בפסח שני, ובליל ט"ו דייקא, וכמה פעמים הייתם בעיר הקודש ירושלים, והתקבצתם שם, ופעם שמעתי שם דיבורים נפלאים. על כן הייתי מאד שמח אם אתם יכולים להסביר לי ענין פסח שני, ולשמחה מה זו עושה ביום הזה, ותתברכו מן השמים בכל מילי דמיטב.

השאלה התקבלה במערכת האתר והועברה למו"ר הרה"צ ר' יצחק לעזער שליט"א אשר השיב במכתב מחייה נפשות.

תשובה:

בעזרת השם יתברך יום ה' לס' אמור י"ג אייר תש"פ

החיים והשלום וכל טוב סלה לקראת ידידי … נרו יאיר ויזרח

לנכון קיבלתי מכתבך.

אודות שאלתך בענין הנהגות בפסח שני, שראית שערכנו כמה פעמים סעודה ברבים, וגם זכינו כמה פעמים לעשות את זה בירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, וגם להיות אצל שריד מקדשינו, ולומר שם סדר הקרבת פסח שני, ורצונך לדעת מה הענין בזה, ובפרט שלא ראית או שמעת במקומות אחרים שיעשו עסק גדול מפסח שני.

אענה ואגיד לך ידידי, שבתור תלמידי רביז"ל, ראוי להיות לנו הרגשה מיוחדת בכל הענין של פסח שני, כי פסח שני קורא ומכריז בעולם את שיחת רביז"ל: "אין שום ייאוש בעולם כלל"! שהרי אנשים אלו שהיו טמאים לנפש אדם, ולא יכלו לעשות פסח ראשון ביחד עם כל נשמות ישראל, היו בוודאי שבורים ורצוצים מאד, למה יפסידו מצוה קדושה ועליונה כזו של הקרבת קרבן פסח, שניתנה להם ביציאתם ממצרים, והרי זה היה התחלת קדושתם, והנה כבר בשנה השנית, אי אפשר להם להצטרף לזה, מחמת שהם טמאים לנפש אדם, ובוודאי כאב להם כל זה ביותר, כי היו עוסקים במצוה קדושה של קבורת יוסף הצדיק, שהרי לפי שיטת רבי יוסף הגלילי (במסכת סוכה דף כה ע"א), הם היו נושאי ארונו יוסף, ואם כן למה יפסידו מצוה קדושה של הקרבת קרבן פסח?! ומחמת זה באו בשברון לבם אל משה רבינו ואמרו (במדבר ט ז), למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו, ומיד אמר להם עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, ופירש"י, אשרי ילוד אשה שכך מובטח, שכל זמן שהיה רוצה היה מדבר עם השכינה, ומובא בספרים, שמשה רבינו היה מובטח שהם יקבלו תשובה חיובית מאת הקדוש ברוך הוא, ושיזכו לתקן ולהשלים הכל, כי עוצם טוהר לבם פתח השער שיתגלה לכל נשמות ישראל מצות פסח שני, וכמו שפירש"י, ראויה היתה פרשה זו להאמר על ידי משה כשאר כל התורה כולה, אלא שזכו אלו שתאמר על ידיהן, שמגלגלין זכות על ידי זכאי, וזהו מה שאמר להם משה "עמדו ואשמעה", אין עמידה אלא תפילה (ברכות  כו), אתם תעמדו בתפילה, ותמשיכו להתפלל ולבקש מהקדוש ברוך הוא שלא תהיו נאבדים ונפסדים מן הקדושה, ואז "ואשמעה" מה יצוה ה' לכם, ואיך תתגלה מצוה כזאת שילמד לדורות שאין שום רצון וחשק טוב נאבד, רק הכל מצטרף להביא לאדם ישועה גדולה ונפלאה כזאת שלא תיאר ושיער כלל.

ועל כן יום פסח שני הוא יום מיוחד ושמח מאד, ואשרי מי שיכול להגיע אל שריד מקדשינו ולומר שם סדר פסח שני (המודפסת בגמרות במסכת פסחים דף ) ולבקש הרבה שנזכה לראות בבנין בית המקדש, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ואפילו מי שלא יכול להגיע יכול לקשר עצמו מן המקום שהוא נמצא אל מקום המקדש, על ידי המוח והדעת שלו, וכמו שכתוב (איוב לו ג) אשא דעי למרחוק, ויהיה נחשב כאילו עומד בבית המקדש ממש. והרבה נוהגים לעשות בו סעודה, ולאכול מצה ומרור, ויש שעושים את זה בליל ט"ו, כי אז היה זמן אכילת הפסח, כמו בפסח ראשון, שהקרבת הפסח היה ביום י"ד בין הערבים, ואכילתו הייתה בלילה, ומרבים קצת בשירות ותשבחות לכבוד היום, ובהשתוקקות נמרץ שעוד נזכה לראות בבנין היכלו על תילה. ושמעתי פעם מאיש אחד מאנשי שלומינו, שפירש דברי המשנה (זבחים נ"ו ע"ב) הפסח אינו נאכל אלא בלילה וכו' ואינו נאכל אלא צלי, צלי מלשון צלותא ובעותא, היינו תפילה ובקשה, שבשעה ש"אין הפסח נאכל", כגון היום שאין לנו בית המקדש, אז אין לנו "אלא צלי", היינו צלותא ותפילה וכיסופין גדולים אל השם יתברך, שנזכה לראות בקרוב בבנין בית המקדש על תלה.   

והנה מחמת שיום פסח שני הוא לימוד של התחזקות, שאף פעם אינו מאוחר ליכנס לתוך מחנה דקדושה, לכן לא בחנם מקובל בעולם שפסח שני הוא ההילולא של התנא האלקי רבי מאיר בעל הנס זי"ע, שהרי רבי מאיר הוא זה ששיטתו בכל הש"ס (עי' חולין פ"ו ע"א ועוד)  "חוששין למיעוטא", שהוא מתחשב גם עם המיעוט, אפילו אם זה קטן מאד, ואין שיטתו להכריע תמיד כפי הרוב, וזהו גם לימוד רבינו ז"ל שגזר ואמר "מעט גם כן טוב", וגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' רפ"ב), שעל ידי שמוצאים איזה מעט טוב, אפילו בתוך רשע, יכולים יכולים להכריע אותו לזכות ולהחזיר אותו בתשובה, כי מתחילים עם מעט, ואחר כך עוד מעט, ואחר כך עוד מעט, עד שהוא כבר בתוך מחנה דקדושה.

וגם הרי שיטתו של רבי מאיר היא (קידושין לו ע"א), בין כך ובין כך אתם קרואים בנים, היינו אפילו אם אינם עושים רצונו של מקום כראוי, אף על פי כן אנחנו נקראים בנים למקום, והוא יתברך אבינו אב הרחמן, ומוכן לתת לנו כל הצטרכותינו בכל עת ובכל זמן, ולמלאות כל משאלות לבינו לטובה, נמצא שרבי מאיר גם כן קורא ומכריז דברי רביז"ל "אין שום יאוש בעולם כלל", ולכן מתאים מאד שיום הילולא שלו הוא בפסח שני דייקא.

יעזור הקדוש ברוך שנזכה בקרוב להיגאל גאולת עולם ולשמוח בישועת ה' בכל ענין. 

המאחל לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

האם להתחסן נגד נגיף הקורונה?

שאלה: שלום וברכה למו"ר הרה"צ שליט"א,לאחרונה מצאו חיסון נגד ה"קורונה", וקופות החולים החלו לחסן את כולם, וגם לנו הוצע על ידי קופת החולים להתחסן. אציין

דילוג לתוכן