האם מותר לחשוב שצדיקים היו כמונו? מה היה החידוש של הבעל שם טוב הקדוש?

שאלה:

לכ"ק מו"ר שליט"א.

קודם כל אין לי מילים להודות לכם על שאתם נושאים אותנו כאשר ישא האומן את היונק לקרב אותנו לתכלית הנצחית באהבה כזו הממיסה את לבבנו הערל, ומחילה שאתם צריכים לסבול סרחון עוונותי המרובים, אבל אני מקווה סוף כל סוף לחזור בתשובה שלימה בזכות התקרבות לצדיק.

לאחרונה נכנס בי חשק גדול לחקור אחר הבעל שם טוב הקדוש, וקניתי הספר "שבחי הבעל שם טוב", ובאמת מאד נתעוררתי ממנו, כי מבואר שם בתחילה איך שהבעל שם טוב הקדוש היה ילד קטן וניסו להטפל עימו, אבל הוא ברח להם כל פעם והיו מוצאים אותו מתבודד ביער… מאד אהבתי לקרוא קטעים כמו אלו, כי אז אני מבין (אם מותר) שהבעל שם טוב הקדוש היה ילוד אשה ועבר עליו מה שעבר אבל הוא זכה למה שזכה בזכות העבודות האלו השייכים גם אלינו (מותר לחשוב כך?) זה כנראה בטוח שלפי ערכינו אנחנו יכולים לעשות מה ששייך אלינו. כמו ששמעתי מפיכם הקדוש שאנשים חושבים שצדיקים היו תמיד עניין אחר לגמרי היינו מקטנותם ככה נולדו וכו', אבל האמת היא שעבר עליהם די זעלבע ניסיונות… רק הם החזיקו מעמד ולא התייאשו, והדיבור הזה מאד עורר אותי, כי אולי גם ממני אחרי ככלות הכל ייצא משהו טוב…

אבל רציתי לשאול בעניין הספר הנ"ל: בהקדמה של המוציא לאור הוא מביא שם מכמה צדיקים שלא כל הסיפורים שם מדויקים, זה מאד בלבל אותי, כי אם אני מתחזק ממשהו אשמח לדעת שזה מקובל לגמרי, אבל הוא מביא שם קטע מליקוטי הלכות שרוב הסיפורים מקובלים ומפורסמים, וכן עדות מראב"ן זי"ע שרבינו ז"ל אמר שכולו אמת מלבד קצת דקצת שלא נכתב היטב. האם מוהרא"ש פעם אמר משהו לגבי אמינות הספר?

ועיקר שאלותי הם, ברשותכם: האם יש מהבעל שם טוב ספר קל ונעים המבאר את משנתו בעבודת השם יתברך? מה היה החידוש של הבעל שם טוב הקדוש בעולם מה שלא היה לפני? והאם זה בדיוק כמו דרך רבינו ז"ל או שרבינו ז"ל חידש כמה דברים?

אשמח מאד אם תוכלו להשיב לייישר כח גדול, באהבה גדולה.

תשובה:

יום ה' לסדר חקת [בא"י] קרח [בחו"ל] ג' תמוז [הילולא של הרה"ק הרבי מנחם מענדיל מליובאוויטש זי"ע ] תש"פ.

החיים והשלום וכל טוב סלה לקראת ידידי היקר לי מאד … נרו יאיר ויזרח.

לנכון קיבלתי מכתבך.

בענין שאלתך לגבי סיפורי צדיקים שאתה קורא בהם ואתה מתעורר מהם הרבה וכו', זכור תזכור שרביז"ל אמר בפירוש על עצמו שעיקר התעוררותו לעבודת השם יתברך היה על ידי ששמע בצעירותו סיפורי צדיקים, ובעיקר מזקינו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וזה אשר עורר אותו לעבודת השם, כי תלמידי הבעל שם טוב היו רגילים להתאסף בבית הוריו של רביז"ל, שגרו בעיר מעזבוז, היינו הרה"ק רבי שמחה והצדקת מרת  פיגא ע"ה, כי מרת פיגא ירשה את הבית מאמה הצדקת מרת אדל ע"ה בת הבעל שם טוב הקדוש, וכשבאו הצדיקים תלמידי הבעל שם טוב זי"ע לבקר ולפקוד את קבר הבעל שם טוב, היו נכנסים לבית הוריו של רביז"ל שזה היה ביתו של בעל שם טוב, והיו טועמים שם מידי כדי להשיב את נפשם, ובעת ישיבתם שם היו מספרים סיפורים מהבעל שם טוב הקדוש, ורביז"ל היה אז ילד קטן כבן ד' וה' והיה מסתובב שם תחת השולחן בין רגלי התלמידים הקדושים, ושמע סיפורים נפלאים, ואז שמע הסיפור של התחלת התעוררותו הבעל שם טוב הקדוש בעצמו כשהוא היה ילד, שאביו צווה אותו לפני הסתלקותו שיזכור שאף פעם אינו לבד, כי השם יתברך אתו עמו ואצלו, וכל מה שהוא צריך יבקש רק ממנו יתברך לבד, ובמלים אלו נפטר מן העולם, וזה עשה על  הילד הצעיר ישראל רושם גדול, ומאז נהג כן, ששם בטחונו לגמרי על השם יתברך, ותמיד ברח לו אל השדות והיערות והיה מבקש מן השם יתברך כל מה שהיה צריך, ומיד ששמע רביז"ל סיפור זה, ענה ואמר לעצמו, עכשיו אני יודע כל הסוד של הצלחת זקיני הקדוש, ומאז גם הוא התחיל להתנהג כן עד שזכה להגיע אל מה שהגיע.

ועל זה קבע לנו רביז"ל תורה שלימה בליקוטי מוהר"ן (חלק א' סי' רל"ד), דע שספורי מעשיות מצדיקים, היינו ממה שארע להם, הוא דבר גדול מאד, ועל ידי זה נטהר מחשבתו וכו' עיין שם, ולכן תמשיך בדרכך הטוב לקרוא הרבה סיפורי צדיקים, ותזכור טוב ידידי, שדייקא סיפורי מעשיות כאלו שמורים על הקושי והטרחות שעברו על צדיקים בימי חייהם, ואיך שהחזיקו מעמד והמשיכו בעבודת השם יתברך, אלו הם סיפורים אמיתיים, אמת לאמיתו, ודייקא סיפורים אלו הם עיקר גדולת הצדיקים, לא כמו שנהג בעלמא, שכל סיפור של מופת יותר גדול, או שינוי הטבע ומערכת השמים, זה נקרא סיפור חזק ומועיל, אבל סיפורים של נסיונות ומצבים קשים שעברו על צדיקים, זה לא נחשב כל כך אצל רוב בני אדם, ובאמת ההיפוך הוא נכון, עיקר גדולת הצדיקים הוא דייקא מה שהיו בני אדם ובשר ודם ממש, ועבר עליהם מה שעבר, ואף על פי כן החזיקו מעמד, זה היה עיקר גדולתם ותפארתם, וכמו ששמענו המון פעמים ממוהרא"ש זי"ע שהעולם שוגים בזה מאד במה שרק מדפיסים סיפורי צדיקים של אותות ומופתים ושינוי הטבע, ובכלל לא מדפיסים סיפורים של נסיונות הצדיקים והדברים קשים שעברו עליהם, וקצת אפילו מתביישים מזה, והאמת הוא להיפוך, כי מאותות ומופתים איך אנחנו יכולים ללמוד? הלא מיד בני אדם מתאנחים ואומרים, פעם היו צדיקים קדושים, ופעם היו צדיקים יכולים לפעול שינוי הטבע, אבל מה נשאר לנו היום… נמצא שבמקום להתחזק ולהתעורר מסיפורי צדיקים, נעשה ההיפוך ממש, שמתייאשים לגמרי מלהגיע פעם אל השגות אלו, נמצא שבאמת לאמיתו לא פעלו הסיפורים כלום.

מה שאין כן אם מספרים מן הנסיונות והטרחות של צדיקים בעבודת השם, ואיך שבא להם כל דבר בטרחא גדולה ובמסירות נפש ממש, כל אדם יכול להתייחס לזה מאד ולומר לעצמו, "הלא גם עלי עובר כאלו וכאלו, אולי גם אני אוכל אתגבר ואחזיק מעמד… נמצא שהסיפור קלע למטרתו, ליתן חיזוק ותקווה טובה לכל אדם, שזהו עיקר רצונו של הצדיק שמספרים ממנו, ותדע אחי, שעל קוטב זה נתחבר הספר הנפלא  "חיי מוהרא"ש" בסייעתא דשמיא, כי זה היה רצונו של מוהרא"ש הקדוש, שבני אדם ידעו  ששום דבר לא בא לו בקלות, אלא מתוך המון טרחות ומניעות ובזיונות וחלישות הדעת וכו' וכו', והיה צריך למסור נפשו על כל פרט ופרט, זה אשר עמד לו להצליח בעבודתו, והרבה בני אדם סיפרו שדייקא מסיפורים אלו נתעוררו מאד לעבודת השם, כי הבינו שמוהרא"ש ז"ל היה בשר ודם כמונו, ועבר עליו מה שעבר, ואף על פי כן החזיק מעמד ודילג וקפץ לו על הכל, ועל ידי זה זכה אל מה שזכה.  

ובמה שאתה כותב "אני מבין (אם מותר) שהבעל שם טוב הקדוש היה ילוד אשה ועבר עליו מה שעבר אבל הוא זכה למה שזכה בזכות העבודות האלו השייכים גם אלינו" ואתה שואל אם מותר לחשוב כך? לא ש"מותר" לחשוב כך, אלא "מוכרחים" לחשוב כך, כי רק בדרך זה אפשר ללמוד מסיפורי הצדיקים, וזו שיחה ידועה מהמגיד הקדוש ממעזריטש זי"ע, שאם פעם לא היה נותן שלום לרבו הבעל שם טוב הקדוש זי"ע  ונוגע בידו הקדושה, לא היה מאמין שהוא בשר ודם, כי בעיניו היה רבו מלאך ה' צבאות, שנדמה רק בצורת בן אדם, אבל אחר כך כשהכיר שהוא גם בשר ודם, וילוד אשה כמו כל בן אדם, אז התחיל להבין לאיזה מדרגה יכול בשר ודם להגיע מרוב טרחות ועבודות בעבודת השם יתברך, וזה אשר קירב אותו באמת לרבו.

ולגבי אמיתת הסיפורים שמספרים מצדיקים, וזה קצת מבלבל אותך אולי אין הסיפור בדיוק אמת וכו', כלל גדול אמסור לך ידידי, אם קיבלת מן הסיפור איזה התעוררות בעלמא אפילו הכי קטן לעבודת השם יתברך, אזי הוא כבר אמת לאמיתו בלי לחשוב מזה יותר כלל, כי מה התכלית של הסיפור? להגדיל ולפאר את הצדיק שמספרים ממנו? או שאנחנו הדרי מטה ורחוקים בכל מיני ריחוק נזכה להתעורר לעבודת השם יתברך על ידי הסיפור? בוודאי כל תכלית הסיפור הוא "יקרא דחיי", שאנחנו בני אדם פשוטים בזה העולם הגשמי נתעורר משנתינו העמוקה ונתחיל לעבודת את השם יתברך כראוי, ולכן מה בכלל משנה אם המעשה היה בדיוק כך או לא היה בדיוק כך? אם אני מתעורר ממנה זה אמת לאמיתו, ואם מאיזה סבה זה מחליש דעתי ומבלבל אותי וכו' איני מחויב לקבלה כלל, תכלית של סיפורי צדיקים ""לקרב ולא לרחק" ולכן תיכף ומיד שאני מתקרב על ידי איזה סיפור זה כבר נותן בו חותם של אמת, ואין מן הצורך לחשוב מזה יותר כלל.

ולפי זה תבין מה ששכיח מאד שלפעמים מספרים אותו סיפור ואותו עובדא משני צדיקים שונים, ובני אדם מתחילים לחשוב פעמיים מן אמיתת הסיפור, איך יכול להיות שמספרים אותו סיפור משני צדיקים שונים? ולפעמים זה גורם להם להתרשל מהאמנת הסיפור, ובאמת זה כסילות גדולה, כי מה אכפת אצל איזה צדיק היה הסיפור? העיקר שיוצא ממנו  לימוד חזק לעבודת השם יתברך, ועלינו להאמין באמונה שלימה שכל סיפור היה יכול להיות אצל כל צדיק אמיתי, ואם יכולים להוציא איזה התעוררות בעלמא מהסיפור זה כבר מחתים עליו חותם של אמת, ועלינו לקבלה באמונה פשוטה.

ואודות שאלתך האם יש מהבעל שם טוב ספר קל ונעים המבאר את משנתו בעבודת השם יתברך? תדע שספר "בעל שם טוב על התורה" שהוא ליקוט מכל ספרי הצדיקים ממאמרים של הבעל טוב הקדוש הוא טוב מאד לזה, כי שם נתלקטו מכל ספרי תלמידי הבעל שם טוב ומתלמידי תלמידיו את המאמרים שלו, והוא מסודר בסדר יפה לפי פרשיות התורה, ושם תמצא מרגוע לנפשך.

ואודות שאלתך, מה היה החידוש של הבעל שם טוב הקדוש בעולם מה שלא היה לפניו? זה היה גילוי חדש באור האמונה הקדושה, להאמין שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, ואין שום תנועה קלה שלא יהיה מושגח בהשגחתו יתברך הפרטי פרטית, ואפילו חתיכת קש שנופל מן העגלה, ומונח בארץ בין מזרח למערב, ולא בין צפון לדרום, גם בזה יש השגחת המאציל העליון, ויש בתוכו כוונה מיוחדת, וגם בכל סיפורי בני אדם ואפילו מה שגוי מספר, יש בזה גילוי אלקות, ואם יטה אזנו היטיב ישמע רמזים נפלאים לעבודת השם יתברך, ואף על פי שכל הצדיקים דיברו תמיד מאמונה ומגילוי אלקות, אבל להוריד את זה בפרטי פרטיות לתוך כל תנועה קלה שבזה העולם, זה היה חידוש נפלא של הבעל שם הקדוש, שפתח עיני הבריות לראות זה, ואשרי מי שמכניס בקרבו את לימודיו הנפלאים המובאים בספרי תלמידיו הקדושים. 

ואודות מה ששאלת, האם זה בדיוק כמו דרך רבינו ז"ל או שרבינו ז"ל חידש כמה דברים? על זה אענה לך ידידי היקר, שרביז"ל בא והכניס בנו כל הלימודים האלו לעובדא ולמעשה, שפתח את פינו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולהכניס בקרבינו כל הגילויים הנפלאים האלו עד שנזכה לחיות אתם ממש, ולא ישארו בנו כידיעה בעלמא, כי יש אדם שלומד ומבין דברים נפלאים, אבל עדיין רחוק מאד מלקיימם ומלהרגיש אותם בלבו, אבל מיד שאדם פותח את פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, והוא תמיד מוציא רצונות וכיסופים מפיו שיזכה להגיע אל כל מה ששמע ולמד, על ידי זה לאט לאט הוא מתחיל להתקשר לגילויים נפלאים אלו, וטועם טעם חדש ומתוק בכל ימי חייו, שכל זה יהיה לימודו של משיח צדקינו, שיכניס כל עצות נפלאות אלו בעולם, ויתחילו כולם לדבר אל הקדוש ברוך הוא, וכמו שכתוב (צפניה ג ט) כי אז  אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד, ואז יתקיים בנו מקרא שכתוב (ישעיה יא) כי מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים, ויהיה תיקון העולם, יהי רצון שיתקיים כן במהרה בימינו. 

עוצם תשוקתך וריבוי עתירתך לקבל תשובה למכתבך הוא אשר אלצני להאריך קצת כמו קונטרס קטן, ואקווה להשם יתברך שקיבלת מענה מספק לשאלתך.

המאחל לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

"שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים" • מכתב מיוחד על סגולת היום הקדוש

בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' לְסֵדֶר תְּצַוֶּה י"ג אֲדָר תַּעֲנִית אֶסְתֵּר ה'תשפ"א. הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל כְּלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, אֲנָשִׁים

האם להתחסן נגד נגיף הקורונה?

שאלה: שלום וברכה למו"ר הרה"צ שליט"א,לאחרונה מצאו חיסון נגד ה"קורונה", וקופות החולים החלו לחסן את כולם, וגם לנו הוצע על ידי קופת החולים להתחסן. אציין

דילוג לתוכן