האם חייבת להיות מחלוקת בכל נישואין?

שאלה:

לכבוד מורנו הרב שליט"א.
היום למדתי בדף היומי דבר שקצת מפחיד אותי, ואני פשוט מבקש התחזקות ממכם שלא אכנס לאיזה לחץ ודיכאון חס ושלום, שהרי בקרוב אני עומד לחתן את אחד מבני שיחיו בשעה טובה ומצלחת, ולמדתי בגמרא (מסכת שבת דף קל ע"א) "ליכא כתובה דלא רמו ביה תיגרא", ומשמעות הגמרא שכך הוא תמיד, ואי אפשר להינצל מזה, על כן נפשי בשאלתי, אם יש איזה עצה לזה, שהרי למעשה רואים שתהילה לאל יש בני אדם שמתחתנים וזוכים לחיים של שלום ושלווה, וכן יש משפחות שגם המחותנים מסתדרים ביניהם ביחד בשלום ושלווה בלי מריבות, על כן אבקש ממכם להסביר לי את העניין היטב, כי אני קצת בלחץ מזה, ואהיה לכם אסיר תודה מאד אם תוכלו להניח את דעתי.
המאחל לכם ארך ימים ושנים טובים וכוח עצום לחזק נשמות ישראל תמיד.
.

תשובה:

בעזרת השם יתברך יום ג' לסדר מטות – מסעי חזק כ"ב תמוז תש"פ.

החיים והשלום וכל טוב סלה לקראת ידידי … נרו יאיר ויזרח.

אודות מה ששאלת במה שלמדת היום בדף היומי (מסכת שבת דף ק"ל ע"א) ליכא כתובה דלא רמו ביה תגרא (אין כתובה ונישואין שאין בה מחלוקת ומריבות), ושאלת אם זה מוכרח להיות ככה, שבכל נישואין מוכרח להיות מחלוקות ומריבות בין המחותנים, ואם כן הרי זה מפחיד קצת, וגורם קצת יראה וחלישות הדעת לגשת לאיזה שידוך, ולחתן את הילדים, שהרי מי יודע איזה מחלקת ומריבה יצא מזה חס ושלום, וזה גורם לך פחד גדול, כי גם אתה עומד בקרוב לחתן אחד מילדיך בשעה טובה ומצלחת, ואתה שואל אם יש אפשרות להינצל מדבר זה?

תדע ידידי, שכבר עמדו בזה צדיקי וגדולי הדורות, ומובא בשו"ת מהר"י ברונא (סי' צ"ג) שעל כן מתענין החתן והכלה ביום חופתן, כדי להמתיק עניין זה של "תיגרא",שלא יצא לפועל שום דבר רע חס ושלום, וכן מובא בריקאנטי (פרשת שופטים), שזה אחד מן הסיבות ששוברים כלי זכוכית תחת החופה, כדי להשתיק את המקטרג, וידוע מכמה צדיקים שעשו דברים שיהיה נראה כאלו יש איזה תיגרא ומחלוקת בין שני הצדדים, אבל למעשה לא היה כלום, ועשו את זה רק למראה עיניים ולפנים, כדי להשקיט את המקטרג, אבל אחר כך המשיכו בשמחה ובסבר פנים יפות, כאלו לא קרה כלום.

ומסופר על צדיק גדול אחד, שפעם אצל הקבלת פנים של אחד מילדיו, בשעה שהיו מכינים את הכתובה, פתאום קם והראה פנים זועפות כאלו נכנס לאיזה כעס וקפידות, וזרק את השטריימל מעל ראשו, וכל העם נבהלו מאד ולא ידעו מה זה ועל מה זה, אבל אחר זמן קצר חזר למקומו וישב בשמחה עצומה ובסבר פנים יפות, כאלו לא קרה כלום, והיה כל הדבר לפלא בעיני כל הרואים, ואחר כך הסביר לאנשי סודו, שעשה את זה כדי לקיים את מאמר הנ"ל "ליכא כתובה דלא רמו ביה תיגרא", וכיוון בה להתפטר מכל מיני מחלקת וסכסוכים, ועל ידי זה ישרה שלום ואהבה נפלאה מכל הצדדים.

וגם אצל מוהרא"ש זי"ע ראיתי, שלפעמים קרה איזה טעות בהכנת הכתובה והוצרכו לכתוב כתובה אחרת, ואמר מוהרא"ש זי"ע שהכל משמיים לטובה, ובזה כבר התקיים מאמר הנ"ל "ליכא כתובה דלא רמיא ביה תיגרא" ומעכשיו בעזרת השם יתברך, יהיה להם שלום ושלווה בכל העניניים.

ואצל איש אחד מאנשי שלומנו ראיתי שהיה לו מנהג בחתונות בניו להזמין טופס אחד מיותר של שטר הכתובה, ולשלם על זה, ואחר שמילאו בו כל הפרטים, עמד וקרע את זה לכמה קרעים, ואמר, שיהי רצון שבזה יתקיים מאמר הנ"ל, "ליכא כתבה דלא רמו ביה תיגרא" ומכאן ואילך יהיה לזוג וגם למחותנים שלום ושלווה כל ימי חייהם, ודברי פי חכם חן.

והיות שהזכרת מאמר הנ"ל של הגמרא, חשבתי לכתב לך עניין נפלא בזה, כי הנה ידוע מדברי הזוהר (ח"א נה ע"א) שיש קלופה בשם אגרת בת מחלת, והיא ממונה וכו' וגם לגרום מחלקת וסכסוכים בבית רחמנא לצלן, וזה מרומז במאמר הנ"ל "ליכא כתובה דלא רמו בו תיגרא" תיגר"א אותיות איגר"ת שהיא קלפה הנ"ל, וצריכין להמתיק ולבטל את הקליפה שלא תהיה לה אחיזה בזוג החדש שהולכים להתחתן, ולכן הזכירו "כתובה" דיקא, ואמרו, ליכא "כתובה" דלא רמו בו תגרא, כי הכתובה נכתבה כמו אגרת מהחתן לכלה, ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שבזכות הכתובה שהחתן כותב שמתחייב לכלה לתת לה כל מה שמגיע לה בקדושה, על ידי זה ינצלו מן הקליפה הנ"ל, ויהיה שלום אהבה אחווה ורעות ביניהם כל ימי חייהם.

והיא נקרא אגרת בת מחלת כדאיתא שם בזוהר, ומחלת היא בתו של ישמעאל כמו שכתוב (בראשית כח ט) ויקח ישמעאל את מחלת וגו', וממנה לומדים חכמינו הקדושים (ירושלמי סוף ביכורים) שהנושא אשה מוחלין לו על כל עוונותיו, נמצא שביום החופה יש מחילת עוונות, כדוגמת יום הכפורים, וכמו שביום הכפורים עושין שעיר לעזאזל כדי להשתיק המקטרג, גם ביום הנשואים צריכין להשתיק את הקליפה הנקראת אגרת שלא תקטרג, ויגרם איזה מחלוקת חס ושלום, שזהו ענין "תגרא" הנ"ל, ולכן על ידי אגרת הכתובה וכן על ידי התענית של יום החופה (כדוגמת יום הכפורים) וכן על ידי שבירת כוס זכוכית, ממתיקים העניין וזוכין לשלום שלווה השקט ובטח.

וזהו גם סוד מגילת אסתר שנקראת אגרת, וכמו שכתוב (אסתר כט) את אגרת פורים הזאת השנית, ומזה למדו הפוסקים שצריכין לפשט המגלה בשעת קריאתה כמו אגרת, והרמז בזה כי אסתר הצדקת היתה האישה יראת ה' היא תתהלל, שהצילה נשמות ישראל מכיליון רחמנא לצלן, ולפי דברי הזוהר היא שלחה שידה במקומה ולא נכנסה בעצמה לבית אחשורוש, ועל ידי זה הצילה נשמות ישראל מהתאחזות הקלפות, ולכן פושטין את המגלה כמו "אגרת" כדי להציל נשמות ישראל מאחיזת הקליפה הנקראת כן כנ"ל, ואור הגדול של ימי פורים יאירו לכל נשמות ישראל בכל מקומות מושבותיהם.

ועל כן ידידי, אין לך מה לפחד, אתה תתנהג בפשיטות ובתמימות וביושר גדול כדרכך, ותיגש לחתונה בשמחה גדולה, ובתפילות רבות אל השם יתברך שהכל יהיה כשורה, והקדוש ברוך הוא יעזור שתהיה החתונה בשעה טובה ומצלחת, ותרווה רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציך, ונשמע ונתבשר בשורות טובות ומשמחות תמיד.

המאחל לך ברכת מזל טוב וברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

"שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים" • מכתב מיוחד על סגולת היום הקדוש

בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' לְסֵדֶר תְּצַוֶּה י"ג אֲדָר תַּעֲנִית אֶסְתֵּר ה'תשפ"א. הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל כְּלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, אֲנָשִׁים

האם להתחסן נגד נגיף הקורונה?

שאלה: שלום וברכה למו"ר הרה"צ שליט"א,לאחרונה מצאו חיסון נגד ה"קורונה", וקופות החולים החלו לחסן את כולם, וגם לנו הוצע על ידי קופת החולים להתחסן. אציין

דילוג לתוכן