למה קבלו נשמות ישראל את מצות מילה בשמחה, ועסקי עריות בקטטה ובמחלוקת?

שאלה:

לכבוד קדושת הצדיק שליט"א
לפני שבוע בלומדי את הדף היומי הגעתי לדברי הגמרא (שבת קל ע"א) כל מצוה שקבלו עליהם בשמחה כגון מילה וכו' עדיין עושין אותה בשמחה, וכל מצווה שקבלו עליהם בקטטה כגון עריות וכו' עדיין עושין אותם בקטטה, דליכא כתובה דלא רמו בה תגרא, ונתעוררתי מאד מדברי הגמרא לגודל מצוות מילה, כי תהילה לאל חי זכיתי לפני קצת זמן להכניס בני בבריתו של אברהם אבינו והייתי באמת בשמחה גדולה. ורציתי לדעת אם כבודו יכול להאיר עיני קצת בדברי גמרא זו, למה באמת מצוות מילה קבלו נשמות ישראל כל כך בשמחה, ועדיין עושים אותו בשמחה, ולהפוך עסקי עריות קבלו בקטטה ובמחלקת, ומחמת זה עדיין יש הרבה קטטות ומחלוקת בעניני שידוכין ונישואין וכו', הלא כשזוכין להתחתן היה צריך להיות השמחה הכי גדולה, והיה ראוי לוותר על הכל, ולהישמר לגמרי ממריבות ומחלקת, אבקש מאד מכבוד הרב אם יכול להאיר עיני בכל העניין, והאם רבנו ז"ל באיזהו מקומן מדבר מענין זה?
יישר כח מאד על כל היחס, יברך השם את פעולתכם ואת כל מעשה ידיכם.

תשובה:

בעזרת השם יתברך, יום ד' לסדר דברים, ראש חדש מנחם אב תש"פ.

החיים והשלום וכל טוב סלה לקראת ידידי … נרו יאיר ויזרח.

לנכון קבלתי מכתבך.

אודות ששאלת הסבר בדברי הגמרא (מסכת שבת דף ק"ל ע"א) כל מצווה שקבלו עליהם בשמחה כגון מילה וכו' עדיין עושין אותה בשמחה, וכל מצווה שקבלו עליהם בקטטה כגון עריות וכו' עדיין עושין אותם בקטטה, ורצית לדעת למה באמת זה כך, והאם רבנו ז"ל מדבר באיזה מקום מענין זה?

תדע ידידי היקר, שזה לימוד חשוב ועיקרי מאוד בספרי רבנו ז"ל, ששמירת הברית ומידת השמחה תלויים בזה, וכדאיתא בלקוטי מוהר"ן (חלק א' סימן קס"ט) על הפסוק (דברים ז א) והיה עקב תשמעון וגו' ושמר ה' אלקיך את הברית וגו', אין "והיה" אלא לשון שמחה, כי כשתזכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו ישמור לך את הברית, דהינו שיהיה בעזרך לשמור את הברית קודש, כי עקר פגם הברית הוא על ידי עצבות כידוע, כי פגם הברית בא על ידי הקליפה הידועה שנקראת לילי"ת, על שם, שמיללת תמיד שזהו בחינת עצבות, ועל כן עקר שמירת הברית זוכין על ידי שמחה, כי על ידי שמחה זוכין שהשם יתברך בעצמו יעזור לו לשמור את הברית קודש, עיין שם, כי מדת השמחה מרים ומגביה מוח האדם לגמרי מתאוות עולם הזה, ועל ידי שמחה בקל לו להתגבר על יצרו, ולזכות לשמירת הברית, מה שאין כן אדם שהוא בעצבות ובמרה שחרה רחמנא לצלן, הוא בסכנה גדולה שלא יבוא לידי פגם הברית הבא על ידי הקליפה הנקראת לילי"ת על שם היללה והעצבות רחמנא לצלן, אבל כשאדם בשמחה תמיד, הוא שורף את כל הקליפות, ואין להן שום אחיזה בו כלל.

ואם כן מובן מאד דברי הגמרא, למה מצות מילה קבלו בשמחה ועדיין עושין אותה בשמחה גדולה מאד, כי מצות מילה היא התחלת כניסת האדם לשמירת הברית, וכמבואר ברבנו בחיי (בראשית יז יג) שעל ידי מצות מילה נחלשת אצל אדם כח התאוה וכו' עין שם, ולכן כל נשמות ישראל עושים מצווה זו בשמחה, כי נשמות ישראל בשרשם קדושים וטהורים מאד, ורוצים שהתחלת חיי האדם יהיה בקדשה וטהרה ועל כן עושים המילה בשמחה עצומה וכך יזכה תינוק הנולד לשמור בריתו כל ימי חייו.

אבל לאידך גיסא יש ניסיון גדול מאד, שהוא ניסיון המחלקת והמריבות שבני אדם נכשלין בהן, ובפרט אדם שלא זכה לשמור בריתו כראוי, זה גורם לו להיות בעל מחלוקת ומחרחר ריב, ובפרט על צדיקים, וכמבואר בספר המידות שלוש פעמים (אות מריבה סי' כ', אות נאוף סי' מ"ז, אות צדיק סי' קס"ג) שהנואפים לרב הם מתנגדים ובעלי מריבה על הצדיקים, ואדם אינו תופס שבזה שהוא חולק ומבזה את הצדיקים הוא צועק ומכריז לכולם שהוא נואף גדול, וכמו שהיה מוהרא"ש זי"ע רגיל לומר, כשהיה שומע איזה מחלוקת ומריבה שעשה עליו איזה בן אדם, שהוא מוכן להוציא ספר תורה ולישבע עליו שהבן אדם הזה הוא נואף גדול ופגום בברית רחמנא לצלן, ובפרט כששמע שהלה דיבר נגדו ברבים, וגם קרע את ספריו רחמנא לצלן, היה מוהרא"ש תמיד אומר, הרי הוא מגלה קלונו ברבים, ולא יקח הרבה זמן עד שיתפרסם שמו לשמצה בעיני כל הבריות.

נמצא ששני מאמרי הגמרא הנ"ל, עוצם השמחה של מצות מילה, וריבוי הקטטה והמריבות של עסקי עריות, הם דבר אחד ממש, כי מי שזוכה לשמור את בריתו, ולקיים מצות מילה בשמחה, הוא זוכה להמשיך שמחה זאת לכל ימי חייו, והוא יזכה להתחתן בשמחה, ולשמור על שלום ביתו, שלא יהיה שם שום קטטות ומריבות בביתו, לא עם אשתו ולא עם מחותניו וכו', ותמיד ישרו בביתו אהבה ואחווה שלום ורעות, מה שאין כן אדם שמתקוטט תמיד, זה בוודאי בא מ"עסקי עריות" רחמנא ליצלן, שאינו שומר את בריתו, וזה מה שמביא אותו לכל מיני מחלוקת ומריבות, ובפרט על צדיקים ועובדי ה', ומחמת שקבל מצווה זו בקטטה, עדין עושה אותה בקטטה, ואין לו עצה רק לשוב בתשובה שלימה על כל חטאיו, ולישב בפנה צנועה ולבקש מלפניו יתברך שימחל לו על כל מעשיו המגנים, ואז יכול לחזור אל שמחת החיים ולשמוח עם מצות מילה, ואז השמחה תשמור אותו שלא יבוא אף פעם לידי פגם הברית, ולא לידי שום קטטות ומריבות, ויחיה חיים טובים ומאשרים באמת.

אקוה להשם יתברך שהאירו עיניך קצת בדברי הגמרא הנ"ל, יהי רצון שנזכה ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים.

הדורש שלומך באהבה רבה מאד ומאחל לך רוב נחת דקדושה מכל יוצאי חלציך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

"שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים" • מכתב מיוחד על סגולת היום הקדוש

בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' לְסֵדֶר תְּצַוֶּה י"ג אֲדָר תַּעֲנִית אֶסְתֵּר ה'תשפ"א. הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל כְּלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, אֲנָשִׁים

האם להתחסן נגד נגיף הקורונה?

שאלה: שלום וברכה למו"ר הרה"צ שליט"א,לאחרונה מצאו חיסון נגד ה"קורונה", וקופות החולים החלו לחסן את כולם, וגם לנו הוצע על ידי קופת החולים להתחסן. אציין

דילוג לתוכן