שאלה:
לכבוד הרב הצדיק שליט"א. בשבת קודש האחרונה דיברתי דבורי חולין עם בחור בערך בגילי שקצת קשה לו, והוא אמר לי כמה פעמים שאם היה אחד שהיה שומע את מה שיש לו לומר אזי היה פורק עול. אז אמרתי לו שיגיד לי. וכך התווכחנו כמה זמן בענייני אמונה, מציאות בורא לעולם וכו' וכו'. אבל לאחר שדיברתי איתו עלו לי במחשבה כל הדעות הבל שהנ"ל אמר, למרות שעניתי לעצמי מה שאמרתי לו אף על פי כן התעורר בי ספק אם אני צריך להמשיך לדבר איתו. מצד אחד זה אולי יכול להציל אותו, אבל מצד שני יכול להיות שיותר חשוב שאני לא יודע לדעות ההבל שלו.
תשובה:
בעזרת השם יתברך יום ו' ערב שבת קודש לסדר עקב טו"ב מנחם אב תש"פ.
החיים והשלום וכל טוב סלה לקראת ידידי … נרו יאיר ויזרח.
לנכון קבלתי מכתבך.
בעניין השיחה והוויכוח שלך עם חברך בענייני אמונה והשגחה וכו', רבנו ז"ל למד אותנו דרך כבושה בדברים כאלו, שלא כדאי להיכנס עם שום בריה בוויכוחים ומריבות בענייני אמונה והשגחה פרטית, כי מיד ששומעים ההבלים והבלבולים של בני אדם הרחוקים מאמונה טהורה, יש סכנה שלא יזיק לו הבל פיהם הטמא, וגם על פי רוב לא מרוויחים כלום, כי אחר כל ראיה והוכחה שתוכיח, תבוא עוד שאלה וקושיא, והאם יש קץ לדברי רוח? על האדם לדבר תמיד רק דיבורי אמונה ויראת שמים בזרם חזק כזה עד שיתבטל לגמרי כל הקושיות של החוקרים והמסתפקים באמונה, ולא יתחילו לשאול קשיות כלל.
מוהרא"ש זי"ע היה תמיד מדמה את זה למאמר הגמרא (חלין דף ח ע"ב) איידי דטרידי סימנין לאפוקי דם, לא בלעי, כל זמן שהסימנין טרודים להפליט דם, אי אפשר להם לבלוע דם האיסור, כך צריך להיות אצל האדם, שיהיה כל כך עסוק להפליט מפיו דבורי אמונה ויראת שמים, עד שממילא יתבטלו כל הקושיות וכל הספקות של אחרים, ולא יבלעו ויכנסו בתוכו דבריהם כלל.
היה ידוע בין אנשי שלומנו שבדור הקודם, שאם היה נכנס איזה כופר ופורק עול לתוך בית מדרש של חסידי ברסלב, מיד היה מתבטלות כל השאלות והקשיות שלו לגמרי, שהרי פתאום עמד איזה איש תמים, וענה ואמר "עכשיו הייתה לי התבודדות ודיברתי עם הקדוש ברוך הוא…" וכשהכופר שמע דבר זה, מיד איבד לשונו לגמרי, כי אמר לעצמו, מה יש לי להתווכח עם אדם שאומר שרק עכשיו דיבר עם הקדוש ברוך הוא… וזה בדיוק כמו שגער התם בהחכם (בספורי מעשיות מעשה ט' מחכם ותם) וצעק עליו, עדין אתה מחזיק בכפירות ובלבולים שלך?! הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! וכן הוא אצל מי שהאמונה ברורה ומזוככת אצלו, זה נחשב כאלו רואה בעיניו ממש (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי ס"ב).
וזהו פירושו של שיחת רבנו ז"ל (חיי מוהר"ן סי' תי"ח) איין "דע מה שתשיב לאפיקורוס" בין איך [אני הוא ה"דע מה שתשיב לאפיקורוס"]. ומוסיף מוהרנ"ת ז"ל שרבנו ז"ל אמר 'אני ואנשי', כי רבנו ז"ל מכניס בנו כל כך הרבה דיבורי אמונה ויראת שמים, עד שכל הכפירות ואפיקורסות מתבטלות מעצמן לגמרי.
ועל כן ידידי, לעתיד כשאתה בא לידי בן אדם כזה, אל תשאל אותו מה יש לו בדעתו ובמוחו, ואל תיכנס עמו לשום וויכוחים, אתה תתחיל לדבר עמו דיבורי אמונה ויראת שמים בזרם חזק כזה עד שיראה ויבין שאין מקום כלל לכל קושיותיו וספקותיו, ואז יהיה אחד משני דברים, או שיברח ממך, או שיכנסו דבריך בלבו ויהיה לו הרהור תשובה, אבל לתן לו לדבר ולשמע כל הבליו אינו כדאי, כי רבנו ז"ל כבר גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי מ"ג) שהבל פיו של רשע, מזיק מאד, ולכן אינו כדאי לשמע דבוריו כלל, ואשרי מי שכל דבוריו תמיד באמונה וביראת שמים, כי הדיבורים יחזרו ויכנסו בו, ויזכה לאמונה זכה וטהורה בלי שום בלבולים כלל.
המאחל לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך.
