מדוע חולק תיקון חצות לשתי חלקים "תיקון רחל" ו"תיקון לאה"?

שאלה:

לכבוד מורי ורבי הרב שליט"א

אני מבקש מחילה מאת הרב שליט"א כי שאלתי שאלה זאת מזמן כמה פעמים אבל עדיין לא זכיתי לקבל תשובה, ואולי יחונן אותי הרב בחסד חנם לענות לי, כי תהלה לאל אני רגיל לומר תיקון חצות בכל לילה, כי זה דבר שקיבלתי לפני הרבה שנים ממוהרא"ש זי"ע שלימד אותנו דרך קל ופשוט לומר תיקון חצות בכל לילה, שבעיקר הם התשעה מזמרי תהלים ביחד עם פרק אחד של מגילת איכה, ואני מאד משתדל לומר את זה כל לילה, לפעמים לפני שאני הולך לישון, כי זה כבר זמן חצות, או לפעמים כשאני הולך לישון מוקדם ואני קם מוקדם, ואני שמח מאד לקיים תיקון גדול וקל כזה בכל לילה, כי ידוע לי מכבר איך שאנשים עושים מזה הר גדול, כאילו מי יודע מה שצריכים לעשות כדי לומר תיקון חצות, שק ואפר ולשבת על הקרקע וכו', ומחמת זה לא עושים כלום, ובאמת הוא תיקון קל וגדול מאד, ולוקח רק כמה דקות ספורות, ואני מחיה עצמי בזה מאד, ועל כן נפשי בשאלתי אוכל תוכלו להסביר לי מה זה ענין התחלקות התיקון לשני חלקים, תיקון רחל ותיקון לאה? ואיזה לימוד יוצא לנו מזה לעובדא ולמעשה?

השם יתברך יברך אתכם ואת כל מעשה ידיכם ותאריכו ימים ושנים בטוב ובנעימים.

תשובה:

בעזרת ה' יתברך

יום ה' פרשת לך לך י"א מרחשוון יום הילולא של רחל אמנו ה'תשפ"א

החיים והשלום וכל טוב סלה לקראת ידידי אהובי … נרו יאיר ויזרח לנצח.

לנכון קיבלתי מכתבך.

אשרי ואשרי חלקיך שאתה זוכה לומר תיקון חצות בכל לילה, שזה גורם תיקון נפלא בכל העולמות, ורביז"ל עורר מאד על אמירת תיקון חצות בכל לילה, ואמר (שיחות הר"ן סי' ש"א) שעיקר עבודת איש הישראלי הוא בחורף, לזהר לקום בחצות לילה, ובקיץ בעת שהלילה קצרה מאד פחות משש שעות, שאז אין עומדין בחצות, אז יזהר לעמד בבקר השכם כעלות השחר, וכן אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קמ"ט) שאמירת חצות מסוגל כמו פדיון, והיא המתקת הדינים, וכמו שכתוב (תהלים קיט סב) חצות לילה אקום לך על משפטי צדקך, עיין שם, ובספר המדות  מובא דברים נפלאים על אמירת תיקון חצות, כגון, על ידי אמירת תיקון חצות ניצל מגנבים (אות גניבה חלק ב' סי' ה'), תיקון חצות הוא סגולה לכבוד (אות כבוד סי' ד'), על ידי קימת חצות יזכה להבין את התורה ולדרוש אותה (אות לימוד סי' ע"ט), תיקון חצות מסוגל לחלושי הראות (רפואה סי' ד'), על ידי תיקון חצות מזכירין לפני הקדוש ברוך הוא את הטובות שהבטיח לישראל (תפילה סי' נ"ח), הרי אמירת תיקון חצות הוא תיקון נורא ונפלא מאד ואשרי הזוכה לאמרה בכל לילה, ויזכה להגיע על ידה אל רב טוב הצפון והגנוז בזה ובבא לנצח.   

ואשר שאלת אותי זה כמה פעמים שאסביר לך איזה הסבר בענין התחלקות תיקון חצות לשני חלקים תיקון רחל ותיקון לאה, כי אתה רגיל לומר תיקון חצות בכל לילה ורצית לדעת פשר דבר זה, הנה לכל זמן ועת לכל חפץ, ודבר בעתו מה טוב, הרי היום י"א מרחשוון הילולא של רחל אמנו, ועת הכושר להאיר עיניך קצת בענין זה.

תדע אהובי היקר, שפעם שאל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שאלה זאת מן הרה"ק רבי מנחם נחום מטשערנאביל זי"ע בעל מחבר ספר הקדוש "מאור עינים" (שיום הילולא שלו גם כן בי"א מרחשוון), כי הרה"ק מטשערנאביל זכה להיות פעמיים אצל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ונחשב מתלמידיו, ואחר הסתלקות רבו התקרב והתקשר אל הרה"ק המגיד ממעזרישט זי"ע והיה מגדולי תלמידיו, ופעם ראה שרבו הבעל שם טוב מכין עצמו לנסיעה, ורצה מאד להצטרף אליו, ואמר לו הבעל שם טוב, שאם יענה לו על שאלה אחת, יקח אותו עמו, ואז שאל אותו שאלה הנ"ל, מהו ההבדל בין תיקון רחל לתיקון לאה שאומרים  בתיקון חצות? והשיב לו הרה"ק מטשרערנאביל זי"ע, "שאותו דבר שפעלה לאה בבכייתה [וכמובא ברש"י (בראשית כט יז) על הפסוק ועיני לאה רכות, שהיתה בוכה שלא תפול בגורלו של עשו], אותו דבר פעלה רחל מתוך שמחה", והבעל שם טוב זי"ע נהנה מתשובתו, והרשה לו להצטרף לנסיעתו.

והנה צדיקים פירשו תשובה זאת, על פי המבואר בספר הקדוש "קדושת לוי" (מגילת איכה ד"ה אפס בלתך וכו'), שכשיבוא משיח צדקינו במהרה בימינו, אזי יתגלה שכל המאורעות שהיו בגלות היו הכל הכנה לגאולה, כי עתה בגלות אינו נראה כל זה לעינינו, אבל בזמן הגאולה יתגלה זאת לעין כל שהכל היה הכנה לגאולה, וזה שנאמר ברחל (ירמיה לא טו) מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו', שרחל אמנו מעוררת הגאולה, כי הקדוש ברוך הוא כתב והודיע בתורה נחמות הגאולה, כדי שעל ידי זה יוכלו ישראל לסבול עול הגלות, כאשר רואים ישראל נחמת הגאולה בתורה, יש להם שמחה בנחמה אשר יהיה בעזרת השם בעת הקץ, ועל ידי יכולים לסבול עול הגלות, וזה היה פעולת רחל שפעלה בבקשתה שישראל ישיגו בגלות מעט מנחמות העתידות לבוא עליהם בכדי שיוכלו לסבול עול הגלות, עיין שם בדבריו הקדושים.

נמצא שפעולת רחל אמנו היא עבודת השמחה, לנחם נשמות ישראל בתוך גלותם, שכמו שנתקיים כל נבואת הנביאים על הגלות, כמו כן יתקיים נבואתם על הגאולה במהרה בימינו, ועל כן בימים שאומרים בהם תחנון. צריכין להתחזק ביותר בנחמת הגאולה, ואז אומרים "תיקון רחל" שהיא תיקון השמחה גם בתוך הגלות, ומשתוקקים וכוספים לקראת הגאולה העתידה עם מזמורי תהלים ועם פרק אחד של איכה וכמה פיוטי קינות, המדברים מן הגלות והגאולה.

אבל בימים שאין אומרים בהם תחנון אומרים רק תיקון לאה, שהיא תיקון התפילה והבכייה, כי בזה מלמדים אותנו שהתפילה צריך להיות אכן תוך מלב נשבר ונדכא, כתפלתה של לאה, אבל גם מתוך שמחה ותקווה חזקה לקראת הגאולה.

וכל זה מתאים מאד עם דברי מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות ראש חודש הלכה ה') שרחל מרמזת על לימוד תורה הקדושה, עלמא דאיתגליא, העולמות הגלויים, שהם נחשבים כמו יפת תואר ויפת מראה הנאמר אצל רחל (בראשית כט, יז) , כי כל אחד רואה בחוש מעלת לימוד התורה, ורואים בגלוי מה שמרוויחים על ידי לימוד התורה, מה שאין כן עבודת התפילה נקראת לאה, ראשי תיבות ה'נסתרות ל'יי א'לקינו, כי עבודת התפילה נעלמת קצת, ולא רואים תמיד תיכף ומיד מה שפועלים, ועיקר תשוקתו של יעקב בתחילה היתה בשביל רחל, שהיא עבודת התורה, ולימוד תורה שבעל פה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' י"ב), אבל מן השמים הביאו לו את לאה, לגלות לו שעיקר שלימות התורה היא כשמחוברת יחד עם תפילה, וכמו שלימד אותנו רביז"ל בכל ספרו הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" החל מתורה א' (וכן תורה ב' וכן הלאה), שעיקר השלימות היא כששניהם מחוברים ביחד.

ועל כן בימים שאומרים בהם תחנון מתאבלים על השפלת אור תורה הקדושה בימי הגלות, ועל שמזלזלים בה ואין לומדים אותה כראוי לשם שמים ולשם אל עולם, שזהו כלליות "תיקון רחל", על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרינו את ציון וגו', ענין השפלת לימוד תלמוד בבלי שהיא עיקר תורה שבעל פה, ומבקשים מהשם יתברך שיוחזר כבוד התורה למקומה, ונזכה ללמוד תורה בשמחה ובחשק רב, כי עיקר השמחה הוא מהתורה, וכמו שכתוב (תהלים כ"ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב, ואחר כך אומרים "תיקון לאה" שהוא תיקון עבודת התפילה, שנזכה לעסוק הרבה בתפילה, ובלב נשבר דייקא, וכתפילתה של לאה, שבכתה שלא תפול לגורלו של עשו, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' כה) שבעת התפילה והתבודדות ראוי לאדם להשתמש עם מדת לב נשבר ולפרש כל שיחתו לפני השם יתברך ברחמים ובתחנונים ובלב נשבר דייקא, אבל שאר כל היום יהיה בשמחה, עיין שם, הרי מובן מאד התחלקות תיקון חצות לשני חלקים "תיקון רחל" ו"תיקון לאה" ואשרי הזוכה לאומרם תמיד בזמנם.      

והנה דרך אגב אגיד לך הנהגה טובה שראיתי אצל אנשי שלומינו, שהיה להם כיסופין גם לומר את כל הקינות המודפסות אצל תיקון חצות, שהרי רימז רביז"ל למוהרנ"ת ז"ל כמה הוא צריך לצעוק קינות אלו  לפני השם יתברך (שיחות הר"ן סי' רס"ח), אבל לא רצו להאריך בכל לילה כדי שלא יכבד הדבר עליהם, ועל כן חילקו החמשה קינות לחמשה לילות השבוע, ובכל לילה אמרו קינה אחד, ובליל ששי, אז דקדקו לומר הפייט "דודי ירד לגנו" המודפסת בהרבה נוסחאות של תיקון חצות (כגון בספר "שערי ציון" ועוד), שרביז"ל שיבח מאד פיוט זה (שם בשיחה הנ"ל), ואמר שהוא מדבר מויכוח של כנסת ישראל עם השם יתברך ומעורר הלב מאד, עיין שם,  ועל כן דיקדקו לומר אותו בליל ששי, וכך במשך כל ימות השבוע אמרו כל הקינות והפיוטים השייכים לתיקון חצות, ולא הוכבד עליהם כלל, כי חילקו את זה לכל ימות השבוע, והיא הנהגה טובה ויפה, ודברי פי חכם חן.

 [ודרך אגב אספר לך שראיתי בספר "שערי ציון" של מוהרא"ש זי"ע, שהיה רגיל לומר בו סדר תיקון חצות עוד מימי בחרותו, והספר מוכתם בכתמים רבים של נר חלב שהיה משתמש בה כדי להחביא עבודתו מהוריו [עי' בספר חיי מוהרא"ש סי' קמו], וראיתי שם שחמשה קינות של תיקון חצות היו מסומנים לפניהם בכתב יד קדשו עם אות א' ב' ג' וכו', ואף על פי שלא שמעתי אף פעם ממוהרא"ש זי"ע את הכוונה בזה, אבל חישבתי שאולי הוא על דרך הנ"ל שיש אפשרות לחלק אותם לחמשה ימות השבוע, ופיוט "דודי ירד לגנו" לליל ששי, וכך לא מכביד אמירתם על האדם ואפשר לו לומר את כל התיקון בשלימות במשך כל ימות השבוע, ודו"ק.]

ומאותו ענין, שאנחנו מדברים מפיוט דודי ירד לגנו, ששיבח אותו רביז"ל מאד, תדע שמחברו הוא הרב הקדוש רבי חיים הכהן מן ארם צובה זי"ע שגם חיבר הקינה השני שבתיקון רחל "קול ברמה נשמע וכו'", וחתם שמו בשני הפיוטים בראשי תיבות החרוזים, רק בפיוט דודי ירד לגנו, הקדים חרוזים על כל כ"ב אותיות האל"ף בי"ת, ואחר כך על חמשה אותיות מנצפ"ך עיין שם, ואחר כך חתם אותיות שמו חיים וכו', וראיתי מובא, שביום שאין אומרים תחנון, ואומרים רק תיקון לאה, אזי מתחילים מאות ס' שבחרוזים "ספיך אבנה וכו'", שמשם ואילך כולם חרוזי נחמה לנשמות ישראל.

הארכתי קצת מחמת עוצם תשוקתך והרגשתך לומר תיקון חצות בכל לילה, אשריך ואשרי חלקיך יהי חלקי עמך, ונזכה כולנו לראות במהרה בנחמת ציון וירושלים, אמן. 

המאחל לך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך ושבת שלום ומבורך.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

"שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים" • מכתב מיוחד על סגולת היום הקדוש

בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' לְסֵדֶר תְּצַוֶּה י"ג אֲדָר תַּעֲנִית אֶסְתֵּר ה'תשפ"א. הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה יַגִּיעוּ וְיִרְדְּפוּ אֶל כְּלָלִיּוּת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַיְּקָרִים, אֲנָשִׁים

האם להתחסן נגד נגיף הקורונה?

שאלה: שלום וברכה למו"ר הרה"צ שליט"א,לאחרונה מצאו חיסון נגד ה"קורונה", וקופות החולים החלו לחסן את כולם, וגם לנו הוצע על ידי קופת החולים להתחסן. אציין

דילוג לתוכן