אוֹר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ תָּאִיר עָלֵינוּ · רשמים משבת קודש פרשת תולדות ביבנאל עיר ברסלב · גלריה

שבת מרוממת עברה אנשי שלומנו לאחר שובו של מו"ר הרה"צ שליט"א מארה"ב מימי האבל על פטירת אביו זצ"ל. בליל שבת קודש התאספו אנ"ש לבית מדרש הגדול "היכל מוהרא"ש", לטיש לשמוע דברי אלוקים חיים ממימי הנחל נובע, שגם היה 'שלום זכר' לתינוק שנכנס לבריתו של אברהם אבינו בשבת בבוקר. הרה"צ דיבר נפלאות על הענין של ה'שלום זכר', שהוא לנחם את התינוק על זה שהשכיחו ממנו את כל התורה כולה שלמד במעי אמו, אבל בעצם הרשימו נשאר וזה נותן לו כוחות לכל החיים להגיע לכל מה שלמד וצריך להשיג בחיים, וקישר זאת בקשר נפלא לפרשת השבוע, כי הנה יעקב רצה לצאת לבית המדרש מבטן אמו – למרות שהיה עם המלאך, כי רצה לזכות לעמול בעצמו על התורה, ולא הסתפק במה שהמלאך לימדו, כי העיקר הוא עבודת האדם ועמל התורה. וזה הניחום שאומרים בשלום זכר לילד וכו' ועוד היתה שיחה ארוכה בעניין כמו שיבואר במקום אחר בעז"ה.
בשבת בבוקר היה הרה"צ סנדק בברית ובירך את כל אנ"ש שעברו לברכה, ובלומדו בקידושא רבה סיפורי מעשיות ברבים גם קישר לברית. בסעודה שלישית דיבר מעניין שרואים שהברכות הגיעו בדרכים לא חלקות במרמה, כי לפעמים השגות קדושות מגיעות לא בצורה חלקה, אדם חושב שרק בדביקות וכשהכל הולך חלק – זה נקרא עבודת ה', אבל הנה אנו רואים בברכות שגם יצחק היה מסופק אם זה עשיו או לא וגם יעקב חשש שאביו לא יגלה שזה הוא, וזה לא היה כל כך חלק ובדביקות שלימה עניין כ"כ גדול כמו הברכות, והאריך בענייני הפרשה שהעיקר זה תפילה, זה עומד בזווית זו ומתפלל וכו', ויצא יצחק לשוח בשדה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא:

דילוג לתוכן