לימוד זכות על נשמות ישראל (מהבעל שם טוב זי"ע)

עיירה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מספרים על הבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע, שהתאכסן פעם באיזו עירה, ובעל־הבית היכן שהתאכסן היה אז פרנס החדש (ראש הקהילה), ודרכו של הבעל־שם־טוב הקדוש היתה, שתמיד התפלל עם המנין שלו, ועל־כן גם שם בעירה לא שנה את מנהגו, והתפלל בבית בעל־הבית, ולא ניכנס לבית הכנסת, ובעל־הבית שהיה (פרנס החדש) ראש הקהילה, הצרך לילך לבית־הכנסת להתפלל כנהוג. והיה שם בעל דרשן אחד, ואמר שם דרשה בשבת־קדש אחר הצהרים, והבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע חכה לבעל־הבית לסעדה שלישית, ובין כך בא הגבאי של בית־הכנסת, וסיפר לבעל־שם־טוב הקדוש, שהבעל דרשן מוכיח ומביש את כל ישראל, ומלשין עליהם לשמים, ומפחיד אותם בענשים קשים, רחמנא לצלן, והקפיד מאד מאד הבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע על זה, וצוה את הגבאי, שיקרא אליו את ראש הקהילה שהוא מחכה עליו, ובין כך פרסם הגבאי לאחד, שהבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע כאן, ואינו מרצה כלל מהבעל דרשן, והתחילו להשתמט אחד אחד מבית־הכנסת, עד שנשאר שם לבד. וכשבא פרנס החדש, הוכיח אותו הבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע, מדוע מניח לדרש לבעל דרשן כזה ? והשיב לו, שלא ידע מה ידרוש.

ולמחרתו בא הבעל דרשן אל הבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע, ושאלו הרבי: מי אתה? והשיב: אני הוא הבעל דרשן, ומפני מה אתם בכעס וברוגז עלי?! והתחיל הבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע לבכות בדמעות שליש, וצעק מרב בכיתו: אתה תלשין על עם ישראל?! אתה תוכיח אותם ותפחיד אותם?! האם אתה יודע מי הם אנשי בית־הכנסת, אנשים העוסקים במשא ומתן, שבורים ורצוצים, ואין להם פרנסה. ונוסעים לדרכם ליריד, ליומא דשוקא וזה מתאנח, שהוא כל־כך רחוק מהשם יתברך, וזה מתאנח, שעדין לא התפלל ולא הניח תפלין היום, וזה מתאנח שעדין לא התפלל מנחה, וכבר עבר זמן השקיעה, וכן כל אחד ואחד מתאנח על מצבו הרוחני, האם אתה יודע מה נעשה למעלה מכל האנחות שלהם, שהם מתאנחים על חסרון הרוחניות שלהם?! והלא מלאכים ושרפים ואופנים מזדעזעים מהם, ואיך מלאך לבך לביישם ולהוכיחם בפחדים?! ורעש עליו הבעל־שם־טוב מאד מאד, עד שחזר מדרכו ונעשה תלמיד הבעל־שם־טוב הקדוש זי״ע. והתחיל לנסוע על פני המדינה ולדרש דרשות של התחזקות ושמחה, לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים.

(מתוך "אשר בנחל חלק לד מכתב ה' תקלו")

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שיעורים נוספים

דילוג לתוכן