מרוב הלם לא הספקתי לראות איזה קונטרס אני מחזיק ואז נפתחה הדלת…

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

ברוב חסדי השם יתברך, מאז שזכיתי להחיות את עצמי עם קונטרס לפני שנים רבות, אני זוכה להפיץ את הקונטרסים הנפלאים בסביבה הקרובה לביתי באופן קבוע, משתדל מדי יום להתחדש בעבודת ההפצה, לקיים את ציוויו של רבינו הקדוש "להשקות אילנות!".

לפני תקופה, מצאתי את עצמי בדרך לניו יורק לרגל שמחה משפחתית, כמובן שבין שאר ההכנות לנסיעה גם ציידתי את עצמי עם צידה קדושה, היהלומים של רבינו, לחלקם ולהפיצם לכל יהודי עובר ושב היכן שרק אהיה. כך שערב אחד עברתי בין השדרות היהודיות בשכונת בורו פארק שבברוקלין, כולי תקווה להצליח במלאכת הקודש ולזכות עוד יהודי בהרהור תשובה אפילו אחד.

כשסיימתי בבית אחד וכבר דפקתי על הדלת הבאה, החרידו את אוזני קולות בטון לא נמוך בכלל, מילים פוגעות בצעקות הוחלפו בין בני הזוג. ההלם שאחז בי גרם לי לקפוא על מקומי לדקה, ולא הספקתי אפילו לברוח לפני שהדלת תפתח ויהיה לא נעים לשנינו… בידי עדיין אחזתי את הקונטרס האקראי ששלפתי מתוך המבחר שהיה בשקית שלי. הדלת נפתחה בחדות וכמו רובוט הגשתי לאיש שפתח את הקונטרס, "מה אתה מתערב לי?!" אמר האיש בטון חצי נעלב חצי תמה. הסתכלתי על הקונטרס, זה היה לא אחר מהקונטרס "למה להתגרש"… הוא חטף את הקונטרס מידי וסגר את הדלת. נשארתי כמה דקות להרגע, וגם מבפנים שמעתי את שקט תופס את מקום המריבות בעוד בעל הבית דפדף במסר שנשלח לו משמים…

מאת: ד. י.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שיעורים נוספים

דילוג לתוכן