מוהרא"ש הורה לי להעמיס את הטנדר כולו ולנסוע לגבול הקנדי…

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

ותיקי תלמידי מוהרא"ש עדיין זוכרים את ההדפסה הראשונה של הליקוטי תפילות המנוקד עם הכריכה הכחולה הרכה, תיאור ההדפסה והשמחה של מוהרא"ש ותלמידי המתיבתא באותם ימים ראוים למאמר בפני עצמו, זו היתה הפעם הראשונה שתפילותיו הקדושות של רבי נתן קיבלו את הדר הניקוד והופצו לכל שכבות העם.

באחד הימים קרא מוהרא"ש לי ולאחי, שזכינו ללמוד יחד במתיבתא היכל הקודש, והורה לי למלא את הטנדר של הישיבה כולו בארגזים של הספרים חדשים, ולצאת עמם לעבר מדינת קנדה, לקרית טאהש – עיירה של חסידי הרבי מטאהש זצ"ל, מרחק של כשש שעות נסיעה, כולל מעבר גבול כמובן.

המחזה היה לא כל כך שגרתי, רכב גדול במעבר גבול עמוס כולו בארגזים כשרק שתי מקומות פנויים עבורי ועבור אחי… בתחילה חששנו שמא יעכבו אותנו ויחקרו אותנו על מטרתנו, וכי נצליח להסביר לגוי הקנדי מהי 'הפצה'?, אבל התחזקנו בשליחות הקודש שהוטלה עלינו וברוך השם עברנו את הגבול בקלות יתירה. הגענו למחוז חפצינו והתחלנו להפיץ בזריזות, בית אחר בית, עד שגמרנו את כל תכולת הטנדר בין תושבי העיירה. כששבנו לישיבה, סיפרנו למוהרא"ש על המעבר החלק בגבול עם הטנדר עמוס הארגזים, ומוהרא"ש נענה: בוודאי, התפללתי עליכם כל הלילה…

עשרות שנים לאחר מכן התעסקתי בפרשת השידוכים עבור בני, הצעות עלו וירדו עד שנודע לנו שיד ההשגחה העליונה סיבבה שזיווגו יהיה ממשפחה חשובה מיוצאי עיירת טאהש. המכנה המשותף שהביא לשידוך היה שגם בני המשפחה המחותנת זוכים לחסות בצלו של רבינו הקדוש ולהימנות על חסידיו. בפגישות האירוסין, התעניינתי אצל ראש המשפחה מה הביא אותו לחסידות ברסלב, או כמו שאומרים אצלנו בקיצור: "מה הסיפור התקרבות שלך?".

הסבא נענה, אשר שנים רבות לפני כן באו שני בחורים חסידיים מניו יורק, ומילאו את עיירת מגוריהם בספרי ליקוטי תפילות, היהודים הכשרים זכו והכניסו את הספר הקדוש לביתם, והרבה אנשים החלו להתקרב אל אור רבינו משכונת מגוריי, ואני זכיתי להימנות ביניהם"…

אז נזכרתי בשליחות שמילאתי ממוהרא"ש הקדוש זי"ע, בלי לדעת שבאותה שליחות הנני נוטע את הזרעים לשידוך עבור בני היקר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שיעורים נוספים

דילוג לתוכן