צדיק אחד מברוקלין שאהבתו שלוחה עד איראן…

סיפור-מהפצה-פרסית
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

חזונו של מוהרא"ש הקדוש היה להפיץ את האור הגדול שמצא אצל רבינו הקדוש, שכל יהודי, בכל גיל ובכל מצב, יקבל הזדמנות להכיר את העצות הפלאיות.

כנדבך חשוב בהגשמת החזון, החל מוהרא"ש בפרויקט תרגום הקונטרסים לשש עשרה שפות שונות! אחת מהשפות היתה לא אחרת מהשפה הפרסית, שני קונטרסים תורגמו לשפה ההיא "אל תדאג" ו"תהיה שמח". בסלסולי האותיות הערביות, הורדו אורות נשגבים מהיכלו של רבינו אל העם שבשדות יוצאי איראן.

כשהופיעו הקונטרסים בחנות קרן ההדפסה, לקחתי מהם אחד ושמתי בכיס לעת שאדרש. שבועות חלפו מאז, כשבינתיים הקונטרסים האחרים שלקחתי מדי פעם ממוקד ההפצה, מתחלפים ומופצים בהמוניהם, והקונטרס ההוא תופס את כיסי וכבר החל מעט להתבלות.

יום אחד, תוך כדי הפצה מאסיבית ברחובה של עיר, ניגשתי אל קבוצת אנשים מבוגרים, שישבו במסיבת מרעים לבלות את היום המשעמם שלהם במרכז העיר… "מי רוצה לקבל מתנה? דברים נפלאים מרבי נחמן מברסלב" הגשתי להם את הקונטרסים.

רוחם הקלילה לא עזבה אותם והם הכריזו לעומתי טענה לכאורה בלתי מנוצחת בחיוך רחב: "איננו יודעים לקרוא עברית", ואכן מבטאם העיד על כך ששפת אמם היא אחרת.

"אתם יודעים מה, תגידו לי אתם, שפה אחת בטח ישנה שאתם כן יודעים לקרוא, איזו היא?"

"רק פרסית" ענו כשחיוכם מתרחב…שלפתי את הקונטרס והצגתי אותו לעיניהם המשתאות "תביא, תביא" ענו, והחלו בקריאת מילותיו של צדיק אחד היושב בברוקלין ואהבתו שלוחה עד ליוצאי פרס הרחוקה…

מאת המפיץ: ש. ב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שיעורים נוספים

דילוג לתוכן