הָרִיקּוּד‭ ‬וְהַמַּצּוֹת

יָדוּעַ הָיָה הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב זי״ע בִּזְהִירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּמִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה, הָחֵל מִימוֹת הַחֹרֶף הַמֻּקְדָּמִים כְּבָר הֻרְגְּשָׁה בִּסְבִיבָתוֹ אֲוִירַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת - בְּיָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעַצְמוֹ הָיָה זוֹרֵעַ חִטִּים בְּחֶלְקַת שָׂדֶה, וּבְגַעְגּוּעִים נוֹרָאִים הִשְׁקָה אֶת הַחִטִּים וְעָקַב אַחֲרֵי הִתְפַּתְּחוּתָם, גַּם אֶת מְלֶאכֶת הַקְּצִירָה וְהַטְּחִינָה עָשָׂה בְּעַצְמוֹ - כַּמּוּבָן מִתּוֹךְ יִחוּדִים וְכַוָּנוֹת עֶלְיוֹנוֹת, בְּהַרְגָּשָׁתוֹ הַנִּפְלָאָה בְּמִצְוָה זוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי עֶרֶב פֶּסַח, לָשׁ אֶת הַקֶּמַח עִם הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ, וְטָרַח בְּכָל מְאֹדוֹ לְמַעַן הַמִּצְוָה הַיְּקָרָה, עַד שֶׁזָּכָה לְרֹב אָשְׁרוֹ לְהַחֲזִיק בְּיָדָיו אֶת הַמַּצּוֹת הַנְּדִירוֹת וְהַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּהִדּוּר רַב שֶׁכָּזֶה.

בְּאַחַת הַשָּׁנִים, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת מְלֶאכֶת הָאֲפִיָּה הַקְּדוֹשָׁה לִקְרַאת חַג הַפֶּסַח, צָעַד רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כְּשֶׁמַּצּוֹתָיו הַמְהֻדָּרוֹת בְּיָדוֹ, וּבְלִבּוֹ פּוֹעֶמֶת שִׂמְחָה גְּדוֹלָה שֶׁל מִצְוָה.

וְהִנֵּה, לְמוּלוֹ מַחֲזֶה נִפְלָא - יְהוּדִי פָּשׁוּט, שֶׁגַּם בְּיָדוֹ נָחָה חֲבִילַת מַצּוֹת, וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה נִכֶּרֶת עַל חָזוּתוֹ. גַּם רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ הָיָה שָׂמֵחַ כָּאָמוּר - אוּלָם שִׂמְחָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי הִרְקִיעָה שְׁחָקִים - הוּא רָקַד וּפִזֵּז בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב, שָׁר וּמוֹדֶה לְבוֹרֵא עוֹלָם בְּהִתְלַהֲבוּת כֹּה רַבָּה, עַד שֶׁרַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ עָמַד מִשְׁתָּאֶה: הֲכֵיצַד יִתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִי פָּשׁוּט זֶה מַרְגִּישׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ בְּמַצּוֹתָיו וְרוֹקֵד עִמָּן אַף יוֹתֵר מִמֶּנּוּ שֶׁטָּרַח וְשָׁמַר עֲלֵיהֶן בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ חֳדָשִׁים כֹּה רַבִּים?

לִשְׁאֵלָתוֹ הֵשִׁיב לוֹ הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט בִּתְמִימוּת מְאִירָה: "דַּע לְךָ, רַבִּי, שֶׁקַּמְתִּי הַלַּיְלָה בַּחֲצוֹת. לְאַחַר שֶׁאָמַרְתִּי 'תִּקּוּן חֲצוֹת', פָּרַצְתִּי בִּבְכִי תַּמְרוּרִים וְהִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל הַלַּיְלָה שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱפוֹת מַצּוֹת כְּשֵׁרוֹת וּמְהֻדָּרוֹת לִכְבוֹד חַג הַפֶּסַח. גַּם בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית, הִמְשַׁכְתִּי לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל מֵעֹמֶק הַלֵּב עַל כָּךְ. וְהִנֵּה עַתָּה, מִשֶּׁסִּיַּמְתִּי לֶאֱפוֹת אֶת הַמַּצּוֹת וְהֵן מֻנָּחוֹת מַמָּשׁ כָּאן בְּיָדַי - אֵיךְ לֹא אֶשְׂמַח? הֲרֵי שִׂמְחָתִי בָּהֶן עֲצוּמָה יוֹתֵר מִכָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם עַל שֶׁזָּכִיתִי לְכָךְ!"

שָׁמַע זֹאת רַבִּי מֹשֶׁה לֵיבּ מִסַּאסוֹב זי"ע, וּדְבָרָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט חָדְרוּ לְלִבּוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְנַעֲנָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אָנָּא מִמְּךָ! הָבָה נַעֲשֶׂה עֵסֶק שֶׁל חֲלִיפִין – אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת הַמַּצּוֹת שֶׁלִּי, וְאַתָּה תִּתֵּן לִי אֶת שֶׁלְּךָ. שֶׁכֵּן, בְּוַדַּאי שֶׁהַמַּצּוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁהֻשְּׂגוּ וְנִפְעֲלוּ עַל יְדֵי תְּפִלָּה, מְהֻדָּרוֹת וַחֲשׁוּבוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַמַּצּוֹת שֶׁלִּי, עֲלֵיהֶן שָׁמַרְתִּי וְטָרַחְתִּי בְּגוּפִי כָּל הַחֹרֶף. שֶׁהֲרֵי עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה עוֹלָה עַל הַכֹּל!"

הֲרֵי רוֹאִים שֶׁעִקַּר הַהֲכָנוֹת לֶחָג תְּלוּיוֹת בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשָׁה, בַּד בְּבַד עִם כָּל הַהֲכָנוֹת הַמְרֻבּוֹת לְחַג הַפֶּסַח הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמֵּהֶן עוֹלִים שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם - נִזְכֹּר גַּם שֶׁעִקַּר קְדֻשַּׁת הַפֶּסַח נְקַבֵּל עַל יְדֵי שֶׁנְּבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְוֹת הֶחָג בְּשִׂמְחָה וּבְחִיּוּת גְּדוֹלָה, וְשֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָרִים מִמַּשֶּׁהוּ חָמֵץ כָּל יְמֵי הֶחָג וְנִזְכֶּה לְחַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ. אַשְׁרֵי הַמֵּכִין עַצְמוֹ לִקְרַאת הֶחָג בִּתְפִלָּה כָּרָאוּי!

(שיחות מוהרא״ש הכנות לחג הפסח)